17 אוגוסט 2020

לפני:

כב' השופט אלעד שביון

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעת לגילוי מסמכים ספציפיים.
2. במסגרת הבקשה עתרה הנתבעת לגילוי המסמכים הבאים: צילום ת.ז. של התובעת; צו קיום צוואה או צו ירושה; דו"ח נתיחה לאחר המוות של המנוח, עוזי סעדי ז"ל, ככל שבוצע; טופס ויתור סודיות רפואית לצורך איסוף תיעוד רפואי אודות המנוח; הצהרת הבריאות אותה מילא המנוח כאשר נקלט כמבוטח בחברת איילון פנסיה וגמל בע"מ.
3. לטענת הנתבעת –
4. צילום תעודת הזהות רלבנטי לבחינת גילה של התובעת.
5. צו קיום הצוואה או צו הירושה רלבנטיים לנוכח הסוגיות העומדות לבירור בהליך זה.
6. דו"ח נתיחה וטופס וס"ר רלבנטיים מאחר שבהתאם לכתב הגנתה של מיטב דש ולנספח ג' לכתב ההגנה (הדו"ח השנתי ביחס להפרשות שבוצעו לטובת המנוח לשנת 2015), ההפרשה הפנסיונית האחרונה שבוצעה ע"י אגד הסעים בע"מ הייתה ביום 15.3.15 בגין חודש 3/15. כלומר, במועד תחילת העסקתו של המנוח ע"י הנתבעת ביום 1.10.15 חלפו 6 חודשים ולכן בהתאם לתקנון מיטב דש, המנוח היה במעמד 'לא פעיל'.

המשמעות הביטוחית של העובדה שהמנוח היה במעמד 'לא פעיל' היא בין היתר בכך שככל שישנה בעיה רפואית שחלה הן לפני מועד ההצטרפות הראשונה או במהלך תקופת הפסקת הביטוח, אזי יש לספור תקופת אכשרה למחלות קודמות מחדש – תקופה בת 60 חודשים ממועד ההצטרפות מחדש של העמית, במהלכה קרן הפנסיה אינה מכסה את המבוטח בכיסוי ביטוחי שנובע מאותה בעיה רפואית.

אין מחלוקת כי המנוח הועסק ע"י הנתבעת תקופה בת 9 חודשים בלבד ולכן ככל שהייתה למנוח בעיה רפואית במועד פטירתו, הרי שלא הושלמה תקופת האכשרה בת 60 החודשים.

1. התובעת צרפה לתגובתה צילום ת.ז. וצו ירושה. התובעת התנגדה לגילוי דו"ח הנתיחה שלאחר המוות וטופס וס"ר. לטענתה, גילוי מסמכים כאמור יגרום לפגיעה קשה בפרטיות המנוח וכבוד המת כאשר התמוטט כתוצאה מדום לב עת שהה בחופשה באילת. ככל שהנתבעת מבקשת לתהות על מצב בריאותו של המנוח טרם קליטתו כמבוטח בחברת הביטוח וטרם חלוף תקופת האכשרה, הרי שבאפשרותה לפנות למיטב דש שתגלה את הצהרת הבריאות אותה מילא המנוח עם קליטתו כמבוטח בחברת הביטוח.
2. מיטב דש ציינה בתגובתה, כי אין ברשותה הצהרת בריאות של המנוח.

המסגרת הנורמטיבית:

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת, כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
2. הוראת תקנה 46(א) נועדה להבטיח "משחק בקלפים פתוחים" והבטחת יעילות הדיון. "נקודת המוצא" היא "גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.08]. גם ביה"ד הארצי לעבודה עמד על כך וציין: "ככלל, יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת" [עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.05] ואף ציין: "חובת הגילוי היא ממטרות העל של ההליך השיפוטי 'להוציא כאור משפט'" [עע (ארצי) 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, 24.3.05].
3. פרשנותה של התקנה נסמכת על לשונה ועל רוחה ובכללם הצורך לאפשר "דיון יעיל". עוד כפופה פרשנותה של התקנה למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת [עע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון ואח', 7.5.06].
4. בעניין זה קבע בית הדין הארצי בעניין אבנצ'יק [ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, 28.3.2007] כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב. ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חסיונו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים.
5. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.
6. כאמור, חרף חשיבות הליכי הגילוי והעיון לשם הנעת גלגלי הצדק, אין המדובר בזכות מוחלטת. ככל זכות דיונית או מהותית, גם זכות זו צריכה להיבחן באמצעות מלאכה שיפוטית של איזונים, אל מול ערכים ואינטרסים אחרים ובהתייחס לנסיבות המקרה (בג"ץ אברהם עוז).
7. יצוין, כי בע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י נקבע, הין היתר, כי בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'.

מן הכלל אל הפרט:

1. תעודת זהות של התובעת – משצורף צילום של תעודת הזהות של התובעת לתגובתה, הבקשה התייתרה.
2. צו ירושה – משצורף צו ירושה לתגובת התובעת, הבקשה התייתרה.
3. דו"ח נתיחה לאחר המוות וטופס ויתור סודיות רפואית – לאחר שעיינתי בתיק ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי להיעתר לבקשה. המסמכים המבוקשים רלבנטיים להליך ויש בנתונים המפורטים בהם כדי להשליך על חבות הצדדים בהליך, ככל שקיימת. במסמכים אלו אמורים להיות נתונים לגבי מצבו הרפואי של המנוח עובר לפטירתו ובעזרתם יכול ביה"ד לבחון את טענות הנתבעת בדבר תקופת האכשרה הנדרשת.

לא מצאתי לקבל את טענת התובעת לפיה אין לגלות את המסמכים לנוכח הפגיעה הקשה בפרטיות המנוח. כאמור בפס"ד מכתשים, בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף, ככלל, את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'.

כן ראו רע"א (עליון) 4436/14 פלונית נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות (28.9.14) שם נקבע, כי "האופן שבו יש לערוך איזון בין הזכות לפרטיות לבין זכותו של בעל דין לקבל לידו פרטים על יריבו, לרבות על מצבו הרפואי, נבחן בהרחבה בפסק הדין המנחה שניתן ברע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13.10.2009), (להלן: ענין לוין). ככלל נפסק בענין לוין, כי בסיטואציה האמורה יש לבחון את הזכות לפרטיות מבעד לאספקלריה של הליכי הגילוי המוקדם המוסדרים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובמיוחד מבחינת הרלבנטיות של החומר הרפואי המתבקש ומבחינת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד הנדרש לגלותו. באותה פרשה הוטעם, כי על אף חשיבותה ויסודיותה של הזכות לפרטיות בכלל, ושל הסודיות הרפואית בפרט, מדובר בזכות יחסית שיש לאזנה כנגד זכויות יסוד אחרות, ובהן האינטרס של עשיית הצדק במסגרת הליכים משפטיים. כמו כן נפסק בענין לוין: " ... כי תובע אינו יכול להישמע בטענה לפיה זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף לפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לביסוס הגנתו ... " (פסקה 23), וכי "במאזן בין זכות הפרטיות של תובע ובין זכותו של נתבע לנהל הגנתו והאינטרס החברתי בעשיית צדק, תגבר דרך כלל זכותו של האחרון" (פסקה 24)".

בנסיבות אלו מצאתי לקבל את הבקשה. הנתבעת תמציא לתובעת עד ליום 30.8.20 טופס וס"ר לחתימתה והתובעת תשיב אותו לנתבעת עד ליום 10.9.20. עד לאותו מועד תמציא התובעת העתק מדו"ח הנתיחה שלאחר המוות של המנוח, ככל שהוא מצוי ברשותה.

ככל שאין ברשות התובעת דו"ח כאמור היא תגיש עד לאותו מועד תצהיר ובו תפרט האם היה ברשותה מסמך כאמור וככל שהיה ברשותה מתי יצא מידיה ובאילו נסיבות.

הנני מורה כי השימוש בנתונים שייחשפו מהמסמכים כאמור לעיל ייעשה לצרכי הליך משפטי זה בלבד.

1. טופס הצהרת בריאות – לנוכח הבהרת מיטב דש לפיה אין ברשותה טופס כאמור, אין מקום למתן הצו (רע"א (עליון) 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ – אינזברג, ס (3) 264).

יחד עם זאת, ככל שברשות התובעת טופס כאמור, היא תמציא העתק ממנו עד ליום 10.9.20.

1. הוצאות הבקשה יישקלו בסיום ההליכים.

ניתנה היום, כ"ז אב תש"פ, (17 אוגוסט 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.