1. לפני בקשה להורות על מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר יחווה דעתו באשר לחתימה על גבי כתב הערבות – שהמבקשת טוענת כי היא חתימת המשיב והמשיב טוען כי היא מזויפת.
2. בהחלטה מיום 29.8.18 נקבע לוח הזמנים באשר להגשת תצהירים וחוות דעת מומחה, בין היתר. המבקשת (התובעת) אכן הגישה תצהיר עדות ראשית (3.10.18) אולם חוות דעת מומחה לא הוגשה.
3. בדיון ביום 24.2.19 הציעה המבקשת את מינויו של המומחה והמשיב דחה הצעה זו. לעמדתו, חלף המועד בו יכלה המבקשת להעלות הצעות אלו. בהמשך לדיון הגישה המבקשת את הבקשה שלעיל.
4. לטענת המבקשת, ההצעה למינוי מומחה מטעם בית המשפט הועלתה בדיון הראשון אליו הוזמנה ולפיכך – בהזדמנות הראשונה שעמדה לרשותה לעשות כן. לטענתה, חוות הדעת עשויה להכריע את המחלוקת בין הצדדים. המשיב טען כי הבקשה עומדת בסתירה להחלטה מיום 29.8.18, וכי לו חשבה המבקשת שחוות הדעת חשובה לבירור המחלוקת הרי שהיתה מגישה חוות דעת מטעמה. המבקשת טענה בתשובה כי התנגדותו של המבקש לצירופה של חוות הדעת תומכת בטענתה כי החתימה לא זויפה.
5. בהעדר הסכמה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט הרי שהשאלה העומדת לפתחו של בית המשפט, למעשה, היא האם יש מקום להתיר למבקשת לצרף חוות דעת מטעמה בשלב דיוני זה, ולאחר שחלף המועד שנקבע שעד אליו תוכל לעשות כן.
6. לא מצאתי להתיר את הגשת חוות הדעת בשלב זה.
7. החלטת בית המשפט קבעה לוח זמנים לשם השלמת הגשת ראיות הצדדים, בתביעה המתנהלת בסדר דין מהיר. החלטה זו ניתנה בהתאם להוראות התקנות (וההקפדה על לוחות הזמנים והעמידה בהם רק אומצה וחוזקה בנוסח החדש של התקנות, שטרם נכנסו לתוקף אולם שעקרונות היסוד שלהן כבר מנחות את פסיקות בתי המשפט בחודשים האחרונים).
8. כפי שקבע בית המשפט העליון לא אחת, "למועדים הקבועים בדין תכליות חשובות. הם נועדו לקדם יעילות ותקינות של ההליכים. הם מסייעים בקידום הוודאות המשפטית וסופיות הדיון. הם אף מקדמים שוויון בין בעלי-הדין הכפופים לאותם סדרי דין, ומסייעים בהבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם (ראו למשל: בש"א 5636/06 נשר נ' גפן, [פורסם בנבו] פסקה 2 (23.8.2006)). על מנת לקדם תכליות אלה ולהימנע מפגיעה בהן, הארכת מועד ... תתאפשר רק בהתקיימם של "טעמים מיוחדים" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; תקנה 38 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). עם השנים הוכרו נסיבות מסוימות כ"טעם מיוחד", אך אין מדובר ברשימה סגורה (ראו למשל: בש"מ 8897/13 מועצה מקומית כפר מנדא נ' תאגיד נטופה לביוב בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 6 (21.1.2014)). עם זאת, ככלל, אין בטעמים הנעוצים בבעלי הדין כדי להצדיק הארכת מועד (בש"א 536/18 ‏פלוני נ' פלונית, [פורסם בנבו] פסקה 5 (31.1.2018); רע"א 10436/07 הראל נ' בנק הפועלים, [פורסם בנבו] פסקה 10 (28.4.2008))."

(בש"מ 6039/18 יעקב ישראל בצלאל נ' הוועדה המחוזית לתכנון ירושלים; כב' הש' ד' מינץ, פס"ד מיום 17.10.18).

1. אכן, בהזדמנויות רבות נאמר שכללי הפרוצדורה אינם מיטת סדום, כפי שמצאה המבקשת להזכיר בבקשתה, אך "פרוצדורה אזרחית איננה 'תכנית כבקשתך'." (ע"א 5400/18 מיר נ' מירון, פס"ד מיום 28.1.19) והכללים נועדו "לתמרץ את בעלי הדין הפרטיים, אשר פועלים כדי לקדם את טובתם האישית, לנהל התדיינות משפטית בדרכים שהותוו עבורם כדי לקדם את המטרה החברתית הכפולה של צדק ויעילות." (שם).
2. טענות המשיב בדבר זיוף החתימה הועלו, לכל המאוחר, עם הגשת ההתנגדות במרץ 2018 – כשנה לפני הדיון בו הועלתה לראשונה הבקשה למינוי מומחה. לא בכדי לא התנגדה בשעתו המבקשת לקבלת ההתנגדות, שכן נוכח טענות אלו סביר להניח שההתנגדות היתה מתקבלת גם לאחר דיון לגופו של עניין. למרות זאת, ובכל הזמן שחלף, לא מצאה המבקשת לערוך חוות דעת מטעמה ולצרפה לתיק במועד שנקבע.
3. גם עתה הבקשה היא, כאמור, לעריכת חוות דעת (שלא ניתן לדעת בשלב זה מה יימצא בה) ולא לצירופה של חוות דעת שכבר נערכה ואשר תומכת, לכאורה, בעמדת המבקשת.
4. יוזכר גם כי חוות דעת גרפולוגית (שאת ממצאיה יוכל בית המשפט לקבל או לדחות) אינה הדרך היחידה להוכחת אמיתות חתימתו של הטוען לזיוף החתימה. המבקשת יכולה לסתור את טענת הזיוף גם באמצעות עדים שנכחו במועד החתימה, למשל.
5. נוכח כל המקובץ, וכאמור לעיל, לא מצאתי להורות על עריכת חוות דעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט או להתיר את צירופה של חוות דעת כזו מטעם המבקשת, בשלב דיוני זה.
6. בנסיבות ונוכח התוצאה, אין צו להוצאות (ובהנחה כי בכך ייקל על הצדדים לקדם את ההדברות הישירה ביניהם לגופו של עניין, בנסיון להגיע לפתרון מוסכם של המחלוקת בדרכי נועם, מחוץ לכתלי בית המשפט ותוך חסכון ניכר בזמנם ובהוצאות ההליך).

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשע"ט, 21 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.