1. לפניי בקשה מטעם הנתבעת "להורות על החלפת מומחה הכאב, ד"ר ארנולד שטיין" (להלן: "המומחה"), אשר מונה על ידי בהחלטה מיום 17.11.2019 כמומחה מטעם בית משפט בהתאם להוראת סעיף 6א. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק").

2. בבסיס הבקשה מונחת הטענה כי המומחה נחקר על ידי בא כוחה של הנתבעת בתיק אחר ומשכך "מטעמים מובנים, ולו למראית עין, מוטב שימונה מומחה אחר".

לשיטת הנתבעת "אילו היה מינוי המומחה מתבצע במעמד הדיון שהתקיים" היה בא כוחה "מעדכן את ביהמ"ש בדבר נסיבות הבקשה וסביר להניח כי בהתחשב בעובדה שהבקשה הועלתה במעמד ההחלטה של המינוי, ביהמ"ש היה נעתר למנות מומחה אחר". על כן יש, איפוא, בנסיבות לראות "בבקשה כאילו זו עלתה במועד הדיון".

3. התובעת מתנגדת למבוקש.

לעמדתה דין הבקשה להידחות משלא נמצא בגדרה "ולו בדל או שבב נימוק... המצדיק את החלפת המומחה".

לטענתה רב הנסתר בבקשה על הנגלה - "מהם אותם "טעמים מובנים" אליהם מתייחס ב"כ הנתבעת? למי בדיוק הם מובנים? ואל איזו מראית עין מדובר בכלל? מה קרה באותה חקירה נגדית? וממתי חקירה נגדית בתיק אחד מהווה עילה לביטול מינוי מומחה בתיק אחר? ...", מה גם שטעמים שבמדיניות משפטית ראויה מחייבים דחייתה של הבקשה, שעה שהטעם להחלפת המומחה נעוץ "באי נוחות" או ב"אי שביעות רצונו של צד", שאחרת "בכל מקרה שצד אינו מרגיש נוח או אינו מרוצה מהמינוי, בית משפט יחליף את המומחה שהתמנה – לעולם לא ימונו מומחים...".

4. לאחר שנתתי דעתי לבקשה, לתגובת הנתבעת ולתשובה לה, כמו גם לפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות.

5. הבקשה נומקה באופן המגלה טפח – מפגש מקצועי (חקירה נגדית) בין המומחה לבין בא כוחה של הנתבעת במסגרת הליך אחר, ומכסה טפחיים – כל שארע באותה חקירה נגדית וכך נמצאת היא חסרה.

משבחר ב"כ הנתבעת שלא לפרט דבר על אודות אותו מעמד אינני מוצאת להשלים את החסר בהערכות או בהשערות ואין לי אלא לצאת מנקודת מוצא כי באותו מפגש מקצועי לא ארע דבר החורג מעצם המעמד בו נחקר מומחה על ידי מי שחולק על קביעותיו, מעמד שהינו חלק מההליך המשפטי בו המומחה, כמו גם בא כוחו של בעל הדין, עושים כל אחד מלאכתו נאמנה.

חזקה על המומחה שמונה על ידי בית המשפט שינהג בהגינות ובמקצועיות גם כשישוב וידרש ליתן חוות דעת בהליך בו מעורב עורך דין, אשר בעבר, בהליך אחר, חלק על דעתו בדרך של חקירה נגדית.

קבלת הבקשה בנסיבות שלפניי, בהעדר טעם מבורר, יש בה משום הטלת דופי במומחיותו או במקצועיותו של המומחה, גם אם לא מועלות טענות מפורשות כנגד מקצועיותו / יושרתו.

6. החלפת מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט רק מהטעם כי נחקר בעבר על ידי מי מבאי כוחם של בעלי הדין, תקשה עד מאוד על מלאכת מינוי המומחים הרפואיים, בהינתן העובדה שהמומחים, כמו גם באי כוח בעלי הדין העוסקים בתחום הנזיקין, הינם "שחקנים חוזרים".

קבלת הבקשה בנסיבות שלפני תמנע מינויו של המומחה בכל ההליכים בהם מעורב בא כוחה של הנתבעת (בעתיד יכול שיבוקש להרחיב את המניעה גם לעורכי הדין האחרים במשרדו) וממילא גם בהליכים אחרים בהם מיוצג מי מבעלי הדין על ידי עורך דין, אשר בעברו זימן את המומחה לחקירה נגדית.

לתוצאה זו אין כל הצדקה ויש בה כדי לערער את יסודות האמון עליהם מושתת מינויים של מומחים רפואיים מקצועיים מטעם בית המשפט, בין על פי החוק ובין בתביעות נזיקין אחרות, ואף כדי לפגוע שלא לצורך במומחים הרפואיים ובהתנהלות הדיונית.

7. ערה אני לפסיקה הנוהגת לפיה "ככלל רצוי, ויש לשאוף לכך שזהות המומחה שממנה בית המשפט תהיה מקובלת ככל שניתן על הצדדים, על מנת ליתן לכל אחד מהם תחושה כי זכה ליומו בבית המשפט " (רע"א 8768/15 פלוני נ' AIG חברה לביטוח בע"מ (2016)) אלא שלעיתים "הרצוי" אינו "המצוי". מקום שהמינוי ניתן שלא במעמד הצדדים זהות המומחה "נכפית" על בעלי הדין ואין בידם "זכות התנגדות" שלא מטעמים ענייניים.

8. למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי לו היה המינוי ניתן במעמד באי כוח בעלי הדין וב"כ התובעת לא היה נותן הסכמתו לבקשה שלא למנות את המומחה מהטעם כי נחקר על ידי ב"כ הנתבעת, לא הייתי מוצאת טעם לשנות ולמנות מומחה אחר. הייתי נוהגת כך לו היו הצדדים מגיעים לידי הסכמה באשר לזהות המומחה שימונה.

9. לאור כל האמור, מורה אני על דחיית הבקשה.

הבקשה לפסיקת הוצאות תידון ותוכרע בסופו של יום.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תש"פ, 26 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים