רקע

1. לפניי בקשת התובעים לצרף כראיות נוספות מטעמם מספר תעודות משלוח של חומרי גלם שלטענתם סופקו לקבלן שביצע את עבודות השיפוץ במלון בעקבות השריפה מושא הליך זה (להלן – "הראיות הנוספות").

תמצית טענות הצדדים

1. לטענת התובעים, ראיותיהם הוגשו ביום 17.12.20 ובתוך כך הוגש גם תצהיר מטעם מנהל התובעת 1 שפירט את עלות תיקון הנזקים שנגרמו למבנה התובעים והעמידם על סך של 1,246,454 ₪ בהסתמך על חשבוניות כינון בפועל שצורפו כנספח 2 לתצהירו.
2. לטענתם, מנהל התובעת 1 איתר רק לאחרונה את הראיות הנוספות, אשר יש בכוחן להוכיח את ביצוע עבודות התיקון במלון בהתאם לחוות דעת השמאי מטעמם, תוך הפרכת קביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט לעניין זה. משכך, התרת צירוף הראיות הנוספות תוביל לחקר האמת והצדק ותמנע עיוות דין.
3. התובעים הוסיפו וטענו כי לנוכח עיתוי הגשת הבקשה (טרם החל דיון ההוכחות) ומשיהיה לנתבעת די זמן להיערך עם התייחסותה לעניין עד לישיבת ההוכחות – היעתרות לבקשה לא תגרום לנתבעת לכל נזק.
4. הנתבעת מצדה התנגדה לבקשה הן משום שלא נתמכה בתצהיר והן לנוכח עיתוי הגשתה המאוחר, לאחר שהוגשו ראיות הצדדים ואף מונה מומחה מטעם בית המשפט שמסקנותיו לא תאמו את טענות התובעים.
5. לחלופין ביקשה הנתבעת, כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, יתאפשר לה להגיש ראיות משלימות והתייחסות המומחה מטעמה לראיות החדשות, תוך חיוב המבקשים בהוצאות לצורך איזון דיוני ומניעת כל פגיעה בה.
6. בתגובתם ציינו התובעים כי הראיות הנוספות לא היו מצויות ברשותם או ברשות הקבלן מטעמם במועד הגשת הראיות, אלא הועברו לידיהם רק עובר להגשת הבקשה דנן, בעקבות קבלת חוות דעת מומחה בית המשפט, ולאחר שפנו לקבלן כדי לברר האם ברשותו מידע אשר בכוחו להפריך או לחזק את קביעות המומחה.
7. לטענתם, הקבלן עשה מצדו מאמץ בכדי לאתר את הראיות, ומכל מקום אין בראיות הנוספות שאותרו כדי לתמוך בטענות עובדתיות חדשות אלא אך כדי לתמוך בטענות עובדתיות שכבר נטענו. עוד הוסיפו התובעים כי היעתרות לבקשה לא תדרוש העדת עדים נוספים וניתן יהיה לעמת את עדי התובעים עם הראיות הללו בחקירתם הנגדית, וגם מומחה הנתבעת שממילא צפוי להתייצב לישיבת ההוכחות יוכל להשלים התייחסותו לראיות במועד זה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה החלטתי לקבלה תוך חיוב בהוצאות ראויות, ואנמק.
2. דומני כי אין מקום להכביר מילים אודות החשיבות בכך שבעלי הדין יגישו ראיותיהם כמקשה אחת, כל צד – בהתאם לסדר שנקבע בהוראות הדין (ר' תקנות 64 ו – 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, להלן – "התקנות"). הרציונל העיקרי שבבסיס ההקפדה על סדר הבאת הראיות הוא הרצון להבטיח את זכויות הצד שכנגד ושמירה על ניהול תקין של ההליך השיפוטי (ר' למשל רע"א 1441-17 חברת אולמי אחים סעיד אל-דאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ (27.3.17); והשוו גם לרע"א 2715-13 ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל (28.11.13)).
3. בהתאם, הפסיקה קבעה כי התרת צירוף ראיות חדשות בשלב דיוני החורג מהכלל האמור לא תיעשה כדבר שבשגרה, ובכל מקרה תיעשה רק לאחר שבית המשפט נתן דעתו לאופי הראיות הנוספות שהגשתן מבוקשת; לשלב הדיוני אליו הגיע ההליך השיפוטי; לשאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיות הנוספות ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר; לאפשרות תרומתן של הראיות הנוספות לבירור האמת; ולשאלה האם ועד כמה צירוף הראיות החדשות בשלב הדיוני הנתון עלול לגרום לעיוות דין לאחד הצדדים (השוו למשל לרע"א 1048/19 בוגנים נ' בן יאיר (16.6.19)).
4. בענייננו, הבקשה לא נתמכה בתצהיר שיבהיר מדוע הוגשה רק כעת. לא בכדי ניתנה לתובעים ההזדמנות להגיב לתשובת הנתבעת (שהלוא הזדמנות זו איננה מחויבות מכוח התקנות, ר' תקנה 50). למרות זאת התובעים לא ניצלו את ההזדמנות שניתנה בידיהם ולא צירפו תצהיר גם לא לתגובתם, על אף שכלולות גם בה טענות עובדתיות.
5. בהתאם, לא שוכנעתי כיצד ומדוע לא ניתן היה לאתר את הראיות הנוספות שצירופן מבוקש כעת, כבר במועד הגשת ראיות התובעים ביום 15.12.20. תהייה זו מתחדדת בשים לב לכך שהתאריכים המצוינים על גבי אותן תעודות משלוח מושא הבקשה מתייחסים לשנת 2017 – זמן רב קודם להגשת הראיות על ידי התובעים. במילים אחרות – לא שוכנעתי כי לא ניתן היה לצרף הראיות הנוספות יחד עם שאר ראיות התובעים כמקשה אחת, לו היו ננקטות חקירה ודרישה מדוקדקות יותר על ידי התובעים או מי מטעמם.
6. בענייננו מצטרף לפגם האמור גם העיתוי המעיב והמכביד של הגשת הבקשה.
7. הבקשה הוגשה זמן קצר בלבד לפני ישיבת ההוכחות הקבועה בתיק ליום 15.1.23. ישיבה זו נקבעה כבר ביום 18.7.22 (לפני כמעט חצי שנה). בהחלטת בית המשפט מאותו מועד (שניתנה הרבה לאחר שהוגשו חוות דעת מטעם כלל המומחים בתיק) נקבעה רשימת העדים שיתייצבו לדיון ונקצבו לוחות הזמנים לחקירתם, וביום 20.7.22 אף ניתנה החלטה מעדכנת במסגרתה היתוספה חקירת מספר עדים מומחים, לבקשת הנתבעת.
8. במסגרת עיון מחודש בהחלטות על ניהול ישיבת ההוכחות מיום 18.7.22 ומיום 20.7.22 נראה כי לא צוין בין עדי הנתבעת השמאי מר ינון שטרית, וזאת בשל טעות והשמטה מקרית (ר' הודעת התובעים מיום 17.7.22). יש להצר על כך שאף אחד מהצדדים לא מחה על הטעות בשום שלב. מכל מקום, בהינתן הודעת התובעים מיום 17.7.22 על כוונתם לחקור את השמאי מטעם הנתבעת – גם שמאי הנתבעת צריך יהיה להתייצב לישיבת ההוכחות, וחקירתו הנגדית לא תעלה על 15 דקות.
9. בהינתן חובת התייצבותו של שמאי הנתבעת לישיבת ההוכחות, ובשים לב לכך שעד למועד הדיון נותר פרק זמן של כשבועיים, יש להניח שמומחה הנתבעת יוכל להשלים התייחסותו לראיות הנוספות עד למועד ישיבת ההוכחות, ולא יהיה בהיעתרות לבקשה בנסיבות כדי לגרום לעיוות דין או לפגיעה בזכויות הדיוניות או המהותיות של הנתבעת.
10. לפי תקנה 1 לתקנות על בית המשפט לקדם הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
11. על פי תקנה 5 לתקנות: "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי."
12. כיום, אין עוד למעשה חולק על כך שניתן משקל רב מבעבר לאינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט, כאשר הדבר מעוגן בתקנה 5 לתקנות (השוו למשל לת"א 3411-01-18 יוניטרוניקס (1989) (ר"ג) בע"מ נ' איסטרוניקס בע"מ, פס' 13-12 לפסק הדין (10.1.2021); רע"א 43101-08-21 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (5.12.2021)).
13. בנסיבות תיק זה, משמצויים אנו היום כשבועיים לפני המועד הקבוע לישיבת ההוכחות, משתוכל הנתבעת לעמת את העדים מטעם התובעת עם הראיות הנוספות בישיבת ההוכחות, משיוכל המומחה מטעם הנתבעת להתייחס לראיות הנוספות במהלך עדותו, משניתן יהיה גם לעמת את המומחה מטעם בית המשפט עם הראיות הנוספות הללו, ומשאין בקבלת הבקשה כדי להצריך דחיית ישיבת ההוכחות או כדי לייצר כל עיכוב נוסף בבירור ההליך על חשבון הזמן הציבורי – דומני כי הגשמת תכלית התקנות וקידום הליך שיפוטי ראוי והוגן באופן צודק ויעיל מצדיקים להתיר צירוף הראיות הנוספות תוך ריפוי הפגם שבעיתוי הצירוף בחיוב בהוצאות ראויות.

סוף דבר

1. מכל הטעמים שפורטו לעיל – הראיות הנוספות מתקבלות לתיק.
2. כל טענות הנתבעת לעניין משמעותן ומשקלן הראייתי של הראיות הנוספות שמורות להן. מובן גם, כי המומחה מטעם הנתבעת רשאי יהיה להשלים התייחסות לנושא במהלך עדותו בישיבת ההוכחות (או אף קודם, בכתב, אם יחפוץ בכך).
3. תשומת לב הנתבעת כי באחריותה לוודא התייצבות השמאי מטעמה לישיבת ההוכחות.
4. התובעות תישאנה בהוצאות הנתבעת בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום ללא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, ט' טבת תשפ"ג, 02 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.