30 יולי 2020

1. מר חודאדאדי סאסאן (להלן – התובע) הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) תביעה להכיר בפגיעה שאירעה לו במרפק ימין (מרפק טניס) כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. התביעה נדחתה ומכאן ההליך שלפנינו.
2. הפלוגתא אשר הוסכמה בין הצדדים היא - האם הניח התובע תשתית עובדתית לפגיעה במרפק ימין על פי תורת המיקרוטראומה (ראו עמ' 3 ש' 14 לפרוטוקול וכן החלטה מיום 1.1.2019).
3. ביום 2.1.2020 נחקר התובע על תצהירו וכן נחקר העד מטעמו, משה כהן, על תצהירו. לאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה. כמו כן הסכימו על העובדות ועל 6 תמונות נ/2 אשר יועברו למומחה (עמ' 8 לפרוטוקול).
4. בהתאם לכך מונה מומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדיה, ד"ר דוד אנג'ל, לחוות דעתו בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה במרפק ימין של התובע לבין עבודתו (החלטה מיום 3.1.2020).
5. למומחה הרפואי הועברו העובדות המוסכמות כדלקמן:

"א. התובע יליד 1970.

ב. בבעלות התובע עסק סיטונאי ליבוא ושיווק אביזרי אופנה ברעננה משנת 1997.

ג. העסק משתרע על פני 800 מ' בשתי קומות.

ד. התובע עובד בעסק בימים: א' - ה' בשעות 08:00 עד 18:30 וביום שישי מ- 08:00 עד 14:00.

ה. במהלך העבודה השוטפת עוסק התובע בגיהוץ חליפות ומכנסיים כשעה וחצי ביום.

אחת לחודשיים מגיע קונטיינר של חליפות, ואז התובע עוסק בגיהוץ 3 שעות רצוף בנוסף לעבודה השוטפת.

ו. התובע מגהץ במגהץ תוצרת חב' וולף, מגהץ קיטור תעשייתי, אשר היחידה אותה מרים התובע שוקלת כ- 1.8 ק"ג.

ז. התובע הינו ימני.

ח. התובע טוען לפגיעה במרפק ימין".

1. המומחה הרפואי התבקש להשיב על השאלות כדלקמן:

"א. מה הליקוי ממנו סובל התובע במרפק ימין?

ב. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, אנא השב לשאלה: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד. ככל שהשבת לשאלה הקודמת בחיוב אנא השב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".

1. ביום 26.1.2020 נתקבלה לתיק חוות דעת המומחה הרפואי מיום 13.1.2020 על פיה קבע המומחה כדלקמן:

"א. הליקוי שאובחן במרפק ימין של מר חודאדאדי סאסאן הינו אפיקונדיליטיס לטראלית (מרפק טניס). במרפק טניס יש נזקים זעירים ותגובה דלקתית באזור החיבור של השרירים לאפיקונדיל הלטראלי.

ב. בכל תנועה של הרמת המגהץ והנעתו מנקודה לנקודה יש מאמצים חוזרים בשרירים המיישרים של שורש כף היד (השרירים שמתחברים לאפיקונדיל הלטראלי במרפק). יש בעיסוק זה גרימת נזקים זעירים באזור החיבור של השרירים לעצם ולכן ניתן להגיד בסבירות שמעל 50% כי יש קשר סיבתי בין עבודתו לליקוי הנ"ל.

ג. מנגנון התרומה של העבודה הוא בנזקים זעירים, מוגדרים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה להתפתחות הליקוי (מיקרוטראומה).

ד. מדובר כאן בגיהוץ עם מגהץ די כבד במשך שעה וחצי ביום רגיל, ופעם בשלושה חודשים 4.5 שעות באותו יום. השקול כאן הוא שיקול כמותי. (היה לי קל יותר לענות אם היה מדובר בארבע שעות גיהוץ בום). לאחר התלבטות תשובתי היא כי גם בעומס העבודה המתואר בהחלטה, תרומת העבודה הינה משמעותית".

1. לצדדים ניתנה רשות להגיש שאלות הבהרה למומחה הרפואי (החלטה מיום 7.2.2020). הנתבע ביקש להפנות שאלת הבהרה אחת למומחה. התובע התנגד לשאלה וביום 15.3.2020 ניתנה החלטה הדוחה את בקשת הנתבע. לאחר מכן ולבקשת הנתבע, הגישו הצדדים סיכומים בכתב והתובע הגיש גם סיכומי תשובה.

9. הנתבע טען בסיכומיו כי "לענין ההשפעה המשמעותית קבע המומחה כי מדובר במקרה "גבולי" וכי היה קל יותר לענות על השאלה אילו מדובר היה ב-4 שעות ביום. לאחר "התלבטות| קבע המומחה כי ההשפעה בכ"ז משמעותית. הוא לא ציין את שיעור ההשפעה" (ס' 5 לסיכומיו). בנסיבות אלו, לטענת הנתבע, התובע לא עמד במלוא נטל ההוכחה המוטל עליו על כן יש לדחות את התביעה.

בתשובה לכך הפנה התובע להחלטה הדוחה בקשת הנתבע להפנות שאלת הבהרה למומחה (החלטה מיום 15.3.2020) על פיה: "אין מקום להעביר את השאלה המבוקשת למומחה. המומחה השיב שגם בעומס העבודה המתואר בעובדות המקרה, תרומת העבודה היא משמעותית. ניסוחו של המומחה אינו מעורפל או דו משמעי". בנוסף טען התובע כי המומחה לא קבע כלל בחוות דעתו כי המקרה "גבולי", כטענת הנתבע (ראו סכומי תשובה).

10. בהחלטת המינוי מיום 3.1.2020 התבקש המומחה הרפואי להשיב על ארבע שאלות. השאלה הרביעית נוסחה כך:

"ככל שהשבת לשאלה הקודמת בחיוב אנא השב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".

המומחה, אפוא, התבקש להשיב לשאלה: "האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי שלו?" למומחה הובהר בהחלטה ש"השפעה משמעותית" על פי הפסיקה משמעה השפעה בשיעור של 20% ומעלה. המומחה לא נתבקש לקבוע את שיעור ההשפעה.

11. בנוסף, מסעיף ד' בחוות דעת המומחה עולה כי קביעתו כי "תרומת העבודה הינה משמעותית" מבוססת על עבודת התובע "בגיהוץ עם מגהץ די כבד במשך שעה וחצי ביום רגיל, ופעם בשלושה חודשים 4.5 שעות באותו יום" (הדגשה לא במקור). דהיינו, המומחה התייחס גם לעבודת הגיהוץ וגם לכובד המגהץ. אין זכר למילה "גבולי" בחוות הדעת.

12. לפני סגירה מצאנו להזכיר ההלכה כי "לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים, המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה" ראו עב"ל(ארצי) 1035/04 דינה ביקל – המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005); ראו גם עב"ל(ארצי) 167/07 עמרם אביטל – המוסד לביטוח לאומי (11.5.2008) שם נקבע כך:

"ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן...

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי (2.11.1999) וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

במקרה דנן, חוות דעת המומחה מפורטת, מנומקת וברורה ועל כן אנו מקבלים אותה.

13. משכך, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם הוצאות לתובע בסך של 5,000 ₪ בתוך 30 יום. לאחר מכן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, ט' אב תש"פ, (30 יולי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.