1. לפנינו בקשה למחיקת הבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית (להלן: הבקשה המתוקנת) או לחלופין להורות על מחיקת סעיפים שונים מהבקשה המתוקנת.

יצוין שהבקשה המתוקנת הוגשה לאחר שנדונה בקשה למחיקת הבקשה המקורית לאישור תובענה ייצוגית (להלן: הבקשה המקורית) ונקבע שעל המשיבים לתקן את הבקשה המקורית ולמחוק ממנה עילות בתביעה שאינן מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין.

הרקע לבקשה

2. המשיבים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד שירותי בריאות כללית (להלן: הכללית) וכנגד סופר פארם (ישראל) בע"מ (להלן: סופר פארם).

3. הבקשה המקורית עסקה בשתי טענות עיקריות: האחת, רכישת תרופות על פי מרשם מרופא הכללית באחד מבתי המרקחת השייכים לסופר פארם או לכללית, תעלה יותר מאשר רכישתה באופן פרטי. השנייה, הכללית מספקת למבוטחים הצורכים תרופות באופן קבוע מרשמים לאריזות קטנות של התרופות הנדרשות במקום אריזה אחת גדולה, ובכך מגדילה את שיעור דמי ההשתתפות שעל המבוטח לשלם.

ואלה עילות התביעה שפורטו בבקשה המקורית: הפרת חוק הגנת הצרכן; הפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979; הפרת חובות חקוקות לפי חוק ביטוח בריאות ופקודת הרוקחים; הפרת חובות תום הלב וההגינות והיעדר שקיפות מכוח דיני החוזים הכלליים; הטעייה ורשלנות מכוח הוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

4. הכללית וסופר פארם הגישו תגובה לבקשה המקורית וטענו במסגרתה לחוסר סמכות עניינית של בית הדין לדון בעילות שפורטו בה, למעט עילת התביעה מכוח חוק ביטוח בריאות.

נציין כי הכללית אף טענה שהיא בבחינת "רשות" כהגדרתה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק) ולכן ניתן להגיש נגדה תובענה ייצוגית רק בעילות המפורטות בתוספת השנייה לחוק, דהיינו סעד של השבה בגין סכומים שנגבו שלא כדין. עוד נטען כי הסמכות לדון בתביעה נגדה בהתאם לסעיף 5(ב)(2) לחוק מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

5. נוסיף ונציין כי במקביל הגישו המשיבים בקשה לתיקון הבקשה המקורית על דרך של הוספת עילת תביעה מכוח חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק ההגבלים העסקיים). נטען כי בין המבקשות נחתם הסכם למתן שירותים שהוא בגדר "הסדר כובל". וזאת בניגוד להוראות חוק ההגבלים העסקיים.

6. ביום 22.8.2016 ניתנה החלטה בשתי הבקשות (להלן: ההחלטה).

לעניין הבקשה למחיקת הבקשה לאישור – תחילה נקבע כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעניין קומם^[1] אין מקום לברר את טענת הכללית באשר להיותה בגדר "רשות" במסגרת בקשה לסילוק על הסף וכי טענה זו תידון בין יתר טענות הכללית במסגרת הדיון בבקשה לאישור לגופה.

בהמשך נקבע שיש לבית הדין סמכות לדון בתביעה נגד סופר פארם הנובעת מפעילותה או מחדליה בכובעה כ"נותנת שירותים" של הכללית.

בנוגע לעילות התביעה שפורטו בבקשה המקורית נקבע כי אין לבית הדין סמכות עניינית לדון בעילות התביעה הבאות: עילות העוסקות בהפרת חוק הגנת הצרכן, עילות העוסקות בהפרת חובה חקוקה של החובות הקבועות בסעיף 21ג' לחוק ביטוח בריאות ובסעיף 27(ב) לפקודת הרוקחים ועילות תביעה מכוח פקודת הנזיקין בגין הטעייה ורשלנות.

נקבע כי לבית הדין סמכות עניינית לדון בעילות התביעה העוסקות בהפרת חוק עשיית עושר ולא במשפט והפרת חוק החוזים הכלליים – חוסר תום לב, היעדר שקיפות, הגינות, סבירות ויושר.

לעניין הבקשה לתיקון הבקשה המקורית – נקבע כי דינה להידחות, מכיוון שהמשיבים ביקשו להוסיף עילת תביעה מכוח חוק ההגבלים העסקיים, אשר אינה מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין.

נוכח התוצאה אליה הגענו הורינו על תיקון הבקשה המקורית כך שיכללו בה רק עילות תביעה העוסקות בהפרת סעיף 21ג' לחוק ביטוח בריאות מכוח חוק עשיית עושר ודיני החוזים הכלליים, הנמצאות בסמכותו של בית הדין ועל מחיקת עילות התביעות העוסקות בהפרת חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה, הפרת עילות נזיקיות אחרות והפרת פקודת הרוקחות.

7. ביום 29.9.2016 הגישו המשיבים את הבקשה המתוקנת.

8. ביום 30.10.2016 הגישה סופר פארם את הבקשה שלפנינו למחיקת הבקשה המתוקנת בשל אי קיום ההחלטה או לחלופין להורות על מחיקת סעיפים שונים מהבקשה המתוקנת העוסקים בעילות התביעה שבית הדין הורה על מחיקתן. ביום 31.10.2016 הצטרפה הכללית לבקשה.

טענות הצדדים בתמצית

9. סופר פארם טענה שהבקשה המתוקנת עומדת בסתירה להחלטה. נטען כי הבקשה המתוקנת כוללת טענות עובדה ומשפט, נספחים ותצהירים שנוגעים לעילות התביעה שבית הדין הורה על מחיקתן. עוד נטען כי בבקשה המתוקנת הוספו טענות הנוגעות להפרת חוק ההגבלים העסקיים בגין קיומו של "הסדר כובל" בין המשיבות, וזאת למרות שבית הדין דחה את הבקשה לתיקון הבקשה המקורית על דרך של הוספת עילת תביעה זו. סופר פארם הוסיפה שהתצהירים שצורפו לבקשה המתוקנת הם אותם התצהירים שצורפו לבקשה המקורית ולכן הם כוללים את עילות התביעה שהיה על המשיבים למחוק. לטענת סופר פארם, אין רלוונטיות לכך שבפרק "עילות התביעה" שבבקשה המתוקנת הושמט אזכורן של עילות התביעה שבית הדין הורה על מחיקתן, מכיוון שכל הטענות העובדתיות והמשפטיות הנוגעות לעילות שנמחקו נותרו בבקשה המתוקנת ובתצהירים המצורפים לה. נטען, כי התנהלות המשיבים מהווה הפרה של חובת תום הלב והייצוג ההולם ועולה כדי זלזול בוטה בבית הדין ובסופר פארם, אשר מצדיק את מחיקת הבקשה המתוקנת כולה.

לחלופין התבקש בית הדין להורות על מחיקת סעיפים שונים מהבקשה המתוקנת ומהתצהירים שצורפו לה, שכן השארתם תוביל לסרבול ההליך ותכביד על ניהולו.

סופר פארם הוסיפה שלפני הגשת הבקשה פנתה למשיבים בעניין וביקשה מהם לתקן את הבקשה המתוקנת, אולם לא קיבלה מענה ענייני.

10. הכללית הצטרפה לטענות סופר פארם. הכללית הוסיפה שבהתאם להחלטה היה על המשיבים למחוק מהבקשה המתוקנת עילות וטענות ולא להוסיף עילות וטענות חדשות. נטען כי הוספתן לבקשה המתוקנת ללא קבלת היתר מהווה הפרה בוטה של ההחלטה. הכללית הוסיפה כי הותרת טענות עובדתיות בנוגע לעילות תביעה שבית הדין הורה על מחיקתן תחייב אותה להתייחס לאותן טענות ולתת להן מענה בתגובתה לבקשה המתוקנת. בנסיבות אלה, נטען כי יש להורות על מחיקת הבקשה המתוקנת כולה או לחלופין להורות על מחיקת הסעיפים שפורטו בבקשת סופר פארם.

11. המשיבים טענו שלא ברור מדוע הוגשה הבקשה ומדוע סבורות המבקשות שהבקשה המתוקנת אינה עומדת בהחלטה. נטען כי המבקשות מנסות לדחות את הקץ ולמנוע את בירור התובענה. המשיבים טענו שפעלו בהתאם להחלטה, ביצעו אותה במלואה ומחקו מפרק "העילות והסעדים" את כל עילות התביעה שבית הדין הורה על מחיקתן במסגרת ההחלטה, כפי שאף נכתב במפורש בסעיף 206 לבקשה המתוקנת. עוד נטען כי בית הדין לא הורה על מחיקת טענות עובדתיות כאלה ואחרות מהבקשה עצמה אלא רק את עילות התביעה שאינן בסמכותו. עוד נטען כי למבקשות אין זכות להכתיב למשיבים אילו עובדות רקע או מסמכים לכלול בבקשה המתוקנת, כל עוד הם עומדים בהחלטה ומחקו את עילות התביעה שפורטו בה. לטענת המשיבים הדין מתיר להם לפרט בכתבי בי-הדין טענות רקע שונות ולהעלות טענות ורקע עובדתי שלא נתבע לגביו דבר כולל טענות להפרת הוראות חוק שאינן בסמכותו של בית הדין. נטען שבית הדין לא קבע כי מדובר בעילות שאינן ראויות להתברר במסגרת תובענה ייצוגית אלא שאין סמכות לדון בהן. עוד נטען כי לא ברורה תלונת המבקשות על כך שטענות שונות נתמכו בתצהיר ערוך כדין. בנסיבות אלה נטען כי מטרת הבקשה היא למשוך זמן בבירור התובענה ולכן יש לדחותה.

12. סופר פארם טענה בתשובתה כי המשיבים לא נתנו מענה ענייני לטענותיה. נטען כי המשיבים לא התייחסו לכך שבפרק העובדות נוספו טענות בנוגע ל"הסדר כובל" בניגוד להחלטה הדוחה את הבקשה לתיקון הבקשה המקורית ולכך שבתצהירים פורטו טענות עובדתיות ועילות תביעה שנקבע בהחלטה שיש למחקן. עוד נטען כי המשיבים אינם יכולים לכלול עובדות שונות כ"טענות רקע" נוכח הוראת תקנה 9 (4) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-19992 (להלן: התקנות). סופר פארם הדגישה כי מדובר בכתב טענות שהוגש לאחר שבית הדין הורה על מחיקת עילות תביעה מסוימות ואף אסר על תיקון הכולל טענות בנוגע ל"הסדר כובל" ולכן אין לאפשר למשבים לתקנו בשנית. עוד נטען כי העובדה שהמשיבים ציינו שבכוונתם להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך בעילות התביעה שנמחקו מצביעה על כך שאין צורך אמיתי להעלאת עובדות המבססות את אותן עילות בבקשה המתוקנת. סופר פארם טענה שהמשיבים הם אלה שגורמים להתארכותו של ההליך מכיוון שלא תיקנו את הבקשה המקורית בהתאם להחלטה.

13. הכללית הצטרפה בתשובתה לטענות סופר פארם. הכללית הדגישה כי האסמכתאות אותן ציינו המשיבים בתגובתם אינן רלוונטיות לענייננו. הכללית הדגישה כי לא הותר למשיבים להוסיף לבקשה המתוקנת טענות חדשות וכי הטענות בית הדין קבע שאינן בסמכותו, אינן בסמכותו בין אם פורטו בפרק ה"עילות והסעדים" ובין אם פורטו בפרקי ה"רקע" או בתצהיר התומך בבקשה.

דיון הכרעה

14. נקדים את המאוחר ונציין כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ועיינו בבקשה המתוקנת הגענו למסקנה שיש לקבל את הבקשה ולהורות על מחיקת הבקשה המתוקנת כולה. כפי שיפורט בהמשך, התנהלות המשיבים מנוגדת לחובת תום הלב המוגברת המוטלת עליהם במעמדם כ"תובעים ייצוגיים" ואף מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

התשתית המשפטית

15. תקנה 9 לתקנות קובעת כך:

"אלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:

(1) .......

.........

(4) העובדות המהוות עילת התובענה, ואימתי נולדה;

.....".

כלומר, בהתאם להוראות התקנה על כתב טענות להכיל אך ורק עובדות המבססות את עילות התביעה.

15. תקנה 44 לתקנות דנה בסמכותו של בית הדין למחוק תובענות על הסף. וכך קובעת התקנה:

"בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות מאחד הנימוקים האלה:

(1) אין הכתב מראה עילה;

(2) מתוך כתב הטענות נראה שהוא טרדני או קנטרני;

(3) בעל דין נדרש, מכוח סעיף 18(ד) לחוק, לבצע פעולה בקשר לכתב טענות שהגיש, ולא ביצע אותה במועד".

סעיף 18(ד') לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 קובע כי לשופט יחיד קיימת הסמכויות שפורטו בתוספת הרביעית לחוק. בתוספת הרביעית לחוק נקבעה, בין היתר, סמכות בית הדין להתיר תיקון כתבי טענות או להורות על תיקונם.

כלומר, בהתאם להוראות התקנה לבית הדין סמכות להורות על מחיקת תובענות על הסף אם בעל דין נדרש לתקן כתב טענות ולא ביצע אותה במועד.

16. נוסיף ונציין שבהתאם לפסיקה הרשימה הקובעת את העילות למחיקת תובענה על הסף אינה רשימה סגורה ושלבית הדין סמכות למחוק כתבי טענות אף בשל עילות נוספות^[2].

הכרעה

א. הפרת החלטת בית הדין

17. בהחלטה נקבע באופן מפורש כי "הדיון בבית הדין יעסוק רק בעילות התביעה העוסקות בהפרת סעיף 21ג' לחוק ביטוח בריאות מכוח חוק עשיית עושר ודיני החוזים הכלליים.

התביעות העוסקות בהפרת חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה, הפרת עילות נזיקיות אחרות והפרת הוראות פקודת הרוקחים – תימחקנה.

הבקשה לתיקון הבקשה לאישור - נדחית".

כלומר, בית הדין הורה על מחיקת הבקשה המקורית פרט לעילות התביעה העוסקות בהפרת סעיף 21ג' לחוק ביטוח בריאות מכוח חוק עשיית עושר ודיני החוזים הכלליים. בהתאם להחלטה ניתנה למשיבים הזדמנות לתקן את הבקשה המקורית באופן שתכלול רק את עילות התביעה המצויות בסמכותו של בית הדין, וזאת על מנת שלא תימחק על הסף הבקשה המקורית כולה.

בנוסף נאסר על המשיבים לתקן את הבקשה המקורית על דרך של הוספת עילת תביעה מכוח חוק ההגבלים העסקיים בגין "הסדר כובל" לכאורה שנכרת בין המבקשות.

18. המשיבים הפרו את החלטת בית הדין, באופן בוטה, במספר אופנים:

האחד, הבקשה מתוקנת כוללת עובדות שונות המבססות לכאורה עילות תביעה שבית הדין הורה על מחיקתן. כך למשל בבקשה המתוקנת נכללו טענות בדבר הפרת סעיף 27(ג) לפקודת הרוקחים^[3] וטענות בדבר הפרת חוק הגנת הצרכן בגין אי הצגת מחיר התרופות על גבי אריזתן ובגין ניצול הלקוחות^[4].

השני, המשיבים צירפו לבקשה המתוקנת תצהירים הכוללים את עילות התביעה שבית הדין על מחיקתן במסגרת ההחלטה. תצהירי המשיבים כוללים עילות תביעה הנוגעות להפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, הפרת חובה חקוקה והפרת פקודת הנזיקין בגין הטעיה ורשלנות.

השלישי, המשיבים הוסיפו לבקשה המתוקנת טענות חדשות בנוגע ל"הסדר כובל", חרף ההחלטה המפורשת בדבר דחיית הבקשה לתיקון הבקשה המקורית על דרך של הוספת עילת תביעה זו.

19. טענת המשיבים ולפיה די במחיקת עילות התביעה שאינן בסמכות בית הדין מפרק "העילות והסעדים" מוטב שלא הייתה נטענת כלל, ומשנטענה, דינה אחת - להידחות.

תקנה 9(4) לתקנות קובעת שלא ניתן לפרט בכתבי טענות ועובדות שאין בהם כדי לבסס עילת תביעה. לפיכך, מקום שבו בית הדין הורה על מחיקת עילות תביעה שונות לא ניתן לכלול בכתב בי-הדין טענות המבססות את אותן עילות.

כמו כן, ההחלטה תחמה את גבולות הדיון בבית הדין ולא קבעה רק את העילות יימחקו מהבקשה המקורית. ההחלטה נועדה לסלק את מהבקשה המקורית את עילות התביעה שאינן בסמכותו של בית הדין ולדון אך ורק בעילות התביעה המצויות בסמכותו. לכן, לא ניתן לכלול בבקשה המתוקנת עילות ועובדות חדשות שלא נכללו בבקשה המקורית או להותיר עובדות וטענות שנפסלו לדיון ושאינן תואמות את גבולות הדיון שנקבעו בהחלטה.

לא זו אף זו. המשיבים הותירו בתצהירים שצורפו לבקשה המתוקנת את כל עילות התביעה שבית הדין הורה על מחיקתן במסגרת ההחלטה, ללא הסבר.

בנסיבות אלה, אנו דוחים את טענת המשיבים ולפיה יש להסתפק במחיקת עילות התביעה שאינן בסמכותו של בית הדין מפרק ה"עילות והסעדים" בלבד.

כלומר, המשיבים עשו דין לעצמם, התעלמו באופן בוטה מהחלטת בית הדין וניצלו לרעה את ההזדמנות שניתנה להם לצורך תיקון הבקשה המקורית.

20. בנסיבות אלה, אין מקום להורות למבקשות להתגונן בפני הבקשה המתוקנת הכוללת עובדות וטענות שאינן רלוונטיות מכיוון שאינן מבססות עילות תביעה המצויות בסמכותו העניינית של בית הדין והכוללת טענה בדבר "הסדר כובל" שלא הותרה הוספתה במסגרת ההחלטה. נוסיף ונציין כי דיון בבקשה המתוקנת, כפי שהוגשה, יחייב את המבקשות להתייחס לטענות שאינן מבססות עילות תביעה, לסתור אותן ואף לחקור לגביהן את המצהירים. דבר זה יגרום לסרבול ההליך המשפטי ולהשקעת משאבים מיותרים הן מצד בית הדין והן מצד הצדדים לצורך בירור עובדות שאינן רלוונטיות להליך.

ב. הפרת את חובת האמון המוגברת המוטלת על תובעים ייצוגיים

21. הלכה היא שעל המבקש לשמש תובע ייצוגי מוטלות חובות מוגברות יותר מאשר אלה המוטלות על תובע שאינו ייצוגי^[5]. וכך פסק בית המשפט העליון בעניין שופרסל^[6] בנוגע לחובת התובע הייצוגי לפעול "בתום לב דיוני":

"... המבקש לשמש תובע ייצוגי מחויב, בין היתר, אף בתום לב דיוני. התובע חייב לערוך מלכתחילה את כתב תביעתו ואת הבקשה לאשורו כתובענה ייצוגית ביסודיות ובכובד ראש, ולא בנקל יתיק בית המשפט את תיקונם של כתבי טענות, אם הוברר שהתובע לא נהג כך... או שפעל שלא בתום לב".

כאמור, המשיבים לא פעלו בתום לב דיוני והפרו את החלטת בית הדין שתחמה את גבולות הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית. בנסיבות אלה, מתן החלטה נוספת המורה על מחיקת עובדות וטענות מהבקשה המתוקנת תעביר מסר שלילי לתובעים בכלל ולמשיבים בפרט, ולפיו הם רשאים לעשות דין לעצמם ולהפר את החלטות בית הדין פעם אחר פעם.

ג. שימוש לרעה בהליכי משפט

22. לא זו בלבד. לטעמנו התנהלות המשיבים מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט. בית הדין קבע בהחלטה מפורטת שיש למחוק עילות תביעה שונות בשל היעדר סמכות עניינית ושאין להתיר את תיקון הבקשה המקורית על דרך של הוספת טענות מכוח חוק ההגבלים העסקיים. ניסיונם של המשיבים להכניס טענות אלה ב"דלת האחורית" בדמות טענות שנטענות כ"טענות רקע" על אף שאין בצידן סעדים אופרטיביים מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

וכך נקבע בעניין שנפ^[7] בנוגע לשימוש לרעה בהליכים משפט:

"השאלה מהו שימוש לרעה בהליך השיפוטי, אינה ניתנת לתשובה אחידה וממצה. קשה להגדיר מראש מתי תעלה התנהגות של בעל-דין כדי ניצול לרעה של ההליך השיפוטי; קל יותר לזהות את הפסול שבהתנהגות זו כאשר נתקלים בה. בדומה לעקרון תום-הלב, אף האיסור על ניצול לרעה של הליכי-משפט מבוסס בעיקרו על אמת-מידה אובייקטיבית, הנבחנת בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. כוונותיו הסובייקטיביות של בעל-הדין והשאלה האם פעל בזדון עשויות להשליך על המסקנה האם עשה שימוש לרעה בהליכי משפט; עם זאת, עיקרו של המבחן בעניין זה הינו סבירות והגינות, קרי – כיצד היה נוהג בעל דין סביר והגון בנסיבות העניין. התפיסה שבבסיס אמת-המידה האמורה הינה כי השמירה על האינטרס האישי של בעל-הדין צריכה להיעשות תוך התחשבות בציפיות הדיוניות המוצדקות של הצדדים האחרים להליך, ותוך מילוי חובותיו של בעל-הדין כלפי בית-המשפט; זאת, על מנת לאפשר דיון והכרעה במחלוקות שהובאו בפני בית-המשפט, תוך הבטחת הליך שיפוטי תקין והוגן לפרט ולציבור בכללותו".

במקרה שלפנינו הוסיפו המשיבים ביודעין טענות בדבר קיומו של "הסדר כובל" בין המבקשות על אף שהבקשה לתיקון הבקשה המקורית לצורך הוספת עילה זו, נדחתה. כמו כן, המשיבים לא מחקו מהתצהירים את עילות התביעה שבית הדין הורה באופן מפורש על מחיקתן במסגרת ההחלטה. נוסף על כך, המשיבים כללו בבקשה המתוקנת טענות המבססות את עילות התביעה שאינן בסמכותו העניינית של בית הדין למרות שההחלטה תחמה את גבולות הדיון בהליך. התנהלות זו של המשיבים אינה עולה בקנה אחד עם נורמות ההתנהגות המצופות מבעל דין סביר והגון ועם התכלית שזכות הגישה לערכאות נועדה להגשים. לכן התנהלותם מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט.

23. כללו של דבר: המשיבים הפרו את החלטת בית הדין באופן בוטה בכך שהוסיפו לבקשה המתוקנת טענות בנוגע לקיומו של "הסדר כובל" בין המבקשות, בכך שכללו בבקשה המתוקנת עובדות שונות הנוגעות לעילות התביעה שבית הדין הורה על מחיקתן ובכך שאף כללו בתצהירים שצורפו לבקשה המתוקנת את אותן עילות תביעה שאינן בסמכותו העניינית בית הדין. התנהלות המשיבים היא התנהלות בחוסר תום לב דיוני, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בתובעים ייצוגיים, ויש באופן הגשת הבקשה המתוקנת משום שימוש לרעה בהליכי משפט.

24. בנסיבות אלה, על אף ההלכה הקובעת שרק במקרים חריגים תימחק תובענה על הסף ועל אף השימוש הזהיר שיש לעשות בסמכות למחיקת תביעה בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, אנו סבורים שמקרה זה הוא מסוג המקרים המובהקים שבו יש להורות על מחיקת הבקשה המתוקנת. למשיבים ניתנה הזדמנות לתקן את הבקשה המקורית בהתאם להחלטה המפורטת שבה נקבעו עילות התביעה המצויות בסמכותו של בית הדין ומסגרת הדיון. המשיבים עשו דין לעצמם והתעלמו מהחלטה כפי שפרוט בהרחבה לעיל. נוסיף כי סופר פארם הביאה לידיעת המשיבים קודם להגשת הבקשה את הבעייתיות שבהתנהלותם אולם עמדו על דעתם ולפיה לא נפל פסול במעשיהם. עובדה זו מצביעה על כך שהמשיבים פעלו בחוסר תום לב דיוני ביודעין.

נוסיף שלא מצאנו שיש במחיקת הבקשה המתוקנת בכדי לפגוע בזכויות המשיבים. מחיקת הבקשה המתוקנת אינה מהווה "מעשה בית דין" והמשיבים יוכלו בעתיד להגיש בקשה חדשה הכוללת את עילות התביעה המצויות בסמכותו העניינית של בית הדין. כמו כן, המשיבים הודיעו שבכוונתם להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעילות שאינן בסמכותו של בית הדין לערכאה המתאימה. לכן, זכות הגישה לערכאות של המשיבים לא תיפגע כתוצאה ממחיקת הבקשה המתוקנת.

סוף דבר

25. הבקשה למחיקת הבקשה המתוקנת – מתקבלת.

26. המשיבים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות המבקשות בסכום כולל של 10,000 ₪ (5,000 ₪ לכל אחת מהמבקשות). הסכום ישולם בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ח בחשוון, התשע"ז, (29 בנובמבר, 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. רע"א 6996/11 קומם נ' רוזובסקי, (לא פורסם, 28.8.2012). ↑

2. ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ - חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' סתם, פ"ד מב(1) 514 (1988). ↑

3. סעיפים 77 – 81, 153 – 155 לבקשה המתוקנת. ↑

4. סעיפים 156 – 162 לבקשה המתוקנת. ↑

5. רע"א 3126/00 מדינת ישראל – א.ש.ת ניהול פרויקטים וכוח אדם בע"מ, פ"ד נז(3) 220 (2003). ↑

6. רע"א 2444/08, 2508/08 שופרסל בע"מ נ' נטו מ.ע. אחזקות בע"מ, (לא פורסם, 21.12.2008). ↑

7. בש"א 6479/06 בנק דיסקונט נ' שנפ, (לא פורסם, 15.1.2007). ↑