21 אפריל 2018

לפני

כב' השופט דורי ספיבק

1. ביום 11.1.16 הגישו המבקשים בתיק זה "הודעה על הגשת בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית". בתמצית, עניינה של הבקשה בטענת המבקשים כי המשיבה נוהגת שלא כדין לפצל את התרופות שלהן זקוקים מבוטחיה, בעיקר החולים הכרוניים שביניהם, למספר אריזות קטנות, במקום לשווקן באריזות גדולות יותר, הקיימות בשוק. זאת, באופן שמגדיל באופן משמעותי וללא סיבה את דמי ההשתתפות שנדרשים אותם חולים לשלם.

2. ביום 9.3.18 הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף, שכללה בקשות נוספות. בו ביום ניתנה על ידי החלטה שבה התבקשו המבקשים להשיב בשלב ראשון על שתיים מבין הסוגיות שמעוררת הבקשה, האחת עניינה בשאלה האם עסקינן בבקשה חדשה שיש לפתוח אותה במסגרת תיק חדש, והשנייה, עניינה בשאלה אם יש לעכב את הדיון בבקשה עד למתן הכרעה בערעור המשותף, שהגישו קופות החולים לבית הדין הארצי, ביחס לשאלה האם ניתן לראותן כ"רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

לאחר שהוגשו תגובה ותשובה לתגובה ביחס לשתי סוגיות אלה, להלן החלטותיי.

האם ניתן היה להגיש את הבקשה בגדר תיק זה?

3. לטענת המשיבה, ההליך שבכותרת סולק על הסף (נמחק) בפסק דין שניתן בתיק זה על ידי מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן ביום 29.11.16, ובמסגרת ערעור שהגישו המבקשים ניתן פסק דין, בהסכמה, לפיה שמורה למבקשים האפשרות להגיש בקשה חדשה, בלא שהקביעות העובדתיות שבפסק הדין תעמודנה להם לרועץ (עע 63399-12-16 אוסקר נ' שירותי בריאות כללית (12.12.17)). מכאן טענת המשיבה, שהמבקשים לא היו רשאים להודיע על הגשת בקשה מתוקנת במסגרת תיק זה, והיה עליהם להגיש בקשה חדשה.

המבקשים מתנגדים לבקשה, ומפנים אל פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית הדין הארצי, ממנו עולה להבנתם כי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בערעור היתה על כך שהבקשה החדשה תישמע בגדרי אותו מספר תיק, בפני אותו מותב, וכי מועד הגשת הבקשה ייחשב מועד הגשת הבקשה המקורית.

4. לאחר שעיינתי בפרוטוקול ובפסק הדין בהליך הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי צודקת המשיבה בטענתה כי המבקשים לא היו רשאים להגיש בקשה מתוקנת בתיק זה, וכי היה עליהם להגיש את בקשתם החדשה בתיק חדש, וזאת ממספר נימוקים:

ראשית, מעיון בפסק הדין עצמו לא ניתן ללמוד על הסכמה בין הצדדים או על הוראה של ערכאת הערעור לפיה תוגש בקשה מתוקנת במסגרת התיק הקיים. לשונו של פסק דינה של ערכאת הערעור ברורה, ולפיה ניתנה למבקשים האפשרות להגיש בקשה חדשה, לשון המלמדת על כוונה שזו תיפתח בתיק חדש;

שנית, בפסק דינה של ערכאת הערעור מצויין מפורשות, בקשר לאותה "בקשה חדשה" שיתאפשר למבקשים להגיש, כי זו תהיה כפופה להצהרת ב"כ המשיבה בסעיף 26 לסיכומי הטענות שלה. עיון בסעיף זה מלמד כי המשיבה הסכימה כי מועד הגשת הבקשה החדשה ייחשב כמועד הגשתה של בקשת האישור המקורית, אך אין בו כל אמירה או התחייבות בעניין הגשת בקשה מתוקנת לתיק זה, שכבר נסגר;

שלישית, בניגוד לטענת המבקשים בסעיף 9 לתגובתם, כאילו ב"כ המשיבה הוא שביקש מפורשות כי תוגש בקשה מתוקנת בתיק המקורי שתתנהל בפני המותב שניהל את התיק בבית דין זה, הרי שמפרוטוקול הדיון בערעור (עמ' 1 ש' 17) עולה שהאמירה הזו הינה אמירה של ב"כ המבקשים, ולא נרשמה בפרוטוקול התחייבות דומה של המשיבה;

ולבסוף, אף מעיון בסעיף 24 לפסק דינו של בית דין זה, שעליו הוגש ערעור, עולה שההליכים בתיק זה הסתיימו תוך שמירה על זכותם של המשיבים להגיש בקשה חדשה, וזאת להבדיל מתיקון נוסף של הבקשה במסגרת תיק ישן זה.

5. אף שהגעתי למסקנה שהיה מקום להגיש את הבקשה בתיק חדש, הרי שסבור אני שאין משמעות הדבר שעלי להורות על מחיקת הבקשה, כפי שביקשה המשיבה. מתן הוראה שכזו ישית על שני הצדדים הוצאות נוספות ומיותרות. מצד אחד, המבקשים ייאלצו לנסח פעם נוספת את הבקשה, תוך הוספת הסברים עדכניים בדבר השתלשלות ההתדיינות. מצד שני, גם המשיבה תידרש להגיש מחדש את בקשתה התלויה ועומדת לסילוק על הסף, הכוללת שורה ארוכה של טענות נוספות, שטרם דנו בהם. לפיכך, ובשים לב לכך שאף המשיבה הגדירה בפתח בקשתה לסילוק על הסף את הפגם שבהגשת הבקשה בגדר התיק הנוכחי כ"פגם פרוצדוראלי-טכני", ולשם יעילות הדיון, סבור אני שנכון להורות על העברת הבקשה המתוקנת לתיק חדש שייפתח.

על כן, מזכירות בית-הדין תפתח תיק בקשה לאישור תובענה ייצוגית חדש עם מספר חדש, ותפתח אליו את הבקשה המתוקנת כפי שהוגשה בתיק זה ביום 11.1.18, וכן את כל ההחלטות וכתבי הטענות שהוגשו מאז, לרבות החלטה זו, כך שניתן יהיה להמשיך בגדרו את ההליכים בבקשה החדשה.

הבקשה לעיכוב ההליכים עד להכרעה בתיק עע 42179-09-15

6. המשיבה ביקשה את עיכוב ההליכים בתיק זה, נוכח ערעור משותף שהגישו ארבע קופות החולים בגדרו של הליך אחר (עע 42179-09-15 שרותי בריאות כללית נ' קוצ'ינסקי, להלן: ערעור קוצ'ינסקי)), שעניינו טענתן כי יש לסווגן כ"רשות" לעניינו של חוק תובענות ייצוגיות. המשיבה מדגישה כי בגדר אותו הערעור נשמעה עמדת כל קופות החולים, וכן עמדת היועץ המשפטי לממשלה, וכי הדיון בערעור הסתיים זה מכבר, וכעת ממתינים הצדדים למתן פסק הדין בו. משכך, סבורה המשיבה שנכון בנסיבות להמתין להכרעה בהליך עקרוני זה, ורק לאחריו לחדש את ההליכים בבקשה החדשה.

המבקשים מתנגדים לבקשה לעיכוב, תוך שהם מדגישים בהקשר זה כי בקשה דומה כבר נדונה והוכרעה בגדר תיק זה ביום 22.8.16, תוך שנקבע שאין לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעור קוצ'ינסקי. עוד הם מציינים כי לשיטתם, הכרעה לכאן או לכאן בעניין קוצ'ינסקי לא תכריע את הכף בשאלת הסמכות העניינית לדון בבקשה שהגישו הם.

המשיבה בתשובתה לתגובה, מאשרת כי אכן ניתנה בתיק זה החלטה לפיה לא יעוכב בירורו. עם זאת, היא מדגישה שמאז ניתנה החלטה הקודמת בשאלת העיכוב, חל שינוי במספר נסיבות המצדיק דיון מחדש בנושא. בהקשר זה, היא מציינת הן את העובדה שמאז שניתנה ההחלטה הקודמת הסתיים בירורו של הערעור המשותף, והוא בשל עתה למתן פסק דין, וכן את העובדה שמאז ניתנה ההחלטה בבקשה הקודמת ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין יריב (רעא 4958/15 שירותי בריאות כללית נ' אהרן (23.10.17)), שהגדיל לשיטתה משמעותית את הסיכוי שקופות החולים תסווגנה כ'רשות' לעניין חוק תובענות ייצוגיות.

7. אשר לדעתי – בפרשת סאנופי (רעא 7357/16 סאנופי נ' לרום (5.12.16)) הורתה כב' השופטת (כתוארה אז) אסתר חיות על עיכוב ההליכים בתובענה ייצוגית, עד להכרעה בערעור בתיק אחר שהיה תלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, לאחר שהיא הגיעה למסקנה כי לתוצאת אותו ערעור עשויה להיות "השלכה ממשית – שלא לומר מכרעת – על סיכוייה של בקשת האישור להתקבל". נקבע, כי במקרים מסוג זה "שיקולים של יעילות דיונית תומכים בעיכוב ההליכים בבקשת האישור". החלטת השופטת חיות התבססה בין היתר על החלטה קודמת שניתנה על ידי כב' השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס, בפרשת מגן (רעא 5385/10 מגן נ' אופק (21.9.10)) שבה הודגש כי עיכוב הליכים בסיטואציה שכזו יש בו "כדי לחסוך זמן שיפוטי, לייעל את הדיון בתובענה ולהימנע מניהול הליכי סרק. בפרט אמורים הדברים, משמדובר בהליך של תובענה ייצוגית, שהינו הליך מורכב".

לזאת אוסיף, שבעניין שרעבי (בשא 3992/08 שרעבי נ' רשת בטחון (27.12.09, מותב בראשות כב' השופטת (כתוארה אז) הדס יהלום)) עיכב בית דין זה את המשך ההתדיינות בבקשה לאישור עד להכרעת בית הדין הארצי בתיק שעורר שאלות "דומות בחלקן". בקשת רשות ערעור שהוגשה בעניין נדחתה (ברע 78/10 שרעבי נ' רשת בטחון (11.2.10, כב' השופטת (כתוארה אז) ורדה וירט-לבנה, )). כן ראו את החלטתי מן העת האחרונה לעכב את ההליכים בבקשה לאישור באופן דומה (תצ 61560-05-16 גברילוב נ' מוזס ראשון לציון (11.1.18)), שעליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור.

8. נוכח ההלכות שלעיל, ומשהשתכנעתי שלקביעות הצפויות בפסק הדין בערעור קוצ'ינסקי עשויה להיות השפעה משמעותית על המשך ההתדיינות בתיק זה, ומשיקולים של יעילות הדיון, סבור אני שיש מקום להיענות לבקשת המשיבה ולעכב את ההליכים כאן עד להכרעה שם.

אוסיף, כשיקול נוסף לעיכוב ההליכים כאן, כי מעיון בתיק ערעור קוצ'ינסקי עולה שהדיון בו אכן הסתיים והוא בשל להכרעה. נוכח העובדה שאחד מחברי המותב בערעור קוצ'ינסקי הינו הנשיא (בדימוס) יגאל פליטמן, שפרש מכס השיפוט ביום 26.3.18, סביר שפסק הדין בערעור זה יינתן לא יאוחר משלושה חודשים מיום סיום כהונתו, דהיינו עד ליום 26.6.18 (ראו לעניין זה הוראת סעיף 15 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל בבית דין זה מכוח הוראת סעיף 8(ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969). העובדה שפסק הדין בערעור קוצ'ינסקי צפוי להינתן בקרוב מסתברת גם מהחלטת בית הדין הארצי שניתנה ביום 9.2.18 בתיק ערעור דומה אחר (עע 17794-05-16 סיטון נ' שירותי בריאות כללית, החלטת כב' השופטת לאה גליקסמן) שגם בו נקבע כי פסק הדין בערעור קוצ'ינסקי "עתיד להינתן בחודשים הקרובים" וכי יש מקום לעכב את הדיון באותו תיק ערעור עד מתן פסק הדין "נוכח ההשלכות שתהיינה להכרעה על טיעוני הצדדים" באותו תיק ערעור.

סוף דבר

9. המזכירות תפעל בהתאם להוראותיי בסעיף 4 להחלטה זו, להעברת הבקשה המתוקנת לתיק חדש.

ההליכים בבקשה זו מעוכבים בזאת עד להכרעה בערעור קוצ'ינסקי.

המשיבה תגיש לבית דין זה הודעה מעדכנת בדבר מתן פסק הדין בערעור, וזאת לא יאוחר מ- 14 ימים למן המועד שבו יינתן פסק הדין בערעור. עם קבלת ההודעה המעדכנת, יינתנו הוראות בדבר המשך ההתדיינות.

ההוצאות בבקשה זו תובאנה בחשבון בעת פסיקת ההוצאות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ו' אייר תשע"ח, (21 אפריל 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.