ביום 12/7/17 חתמה המבקשת הסכם עם מר בן עמי ישראל ובו היא רכשה את דירתו שברחוב בר גיורא 3/3 בבאר שבע (להלן:- "הנכס"), המבקשת לא ידעה כי באותו הזמן התנהלה תביעה כנגד מר בן עמי בגין חובו לבנק. בהתאם להסכם סכום המכירה היה 500,000 ₪, כאשר 250,000 ₪ הועברו למר בן עמי במעמד החתימה על החוזה ואילו היתרה תשמש לסגירת חוב משכנתא הרשומה על הנכס לטובת טוען 2 בסך 214,000 ₪, סילוק חוב לאחר וכן תשלום שכ"ט לעורך הדין.

ביום 17/8/17 הטיל בית המשפט עיקול זמני על כספי מר בן עמי שבידי המבקשת, בקשתה לביטול העיקול נדחתה על ידי במסגרת תא"ק 20300-06-17, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי ברע"א 29697-04-18. במקביל הוגשה על ידי הבנק בקשה לאישור העיקול (בע"ק 53875-08-17) שקבועה לדיון בפני ליום 7/5/18.

להשלמת התמונה אציין כי הבנק הגיש בקשה לכינוס נכסים למר בן עמי (פש"ר 64459-03-18) לאחר שנמסרה לו התראה כדין (פש"ר 13760-03-18).

כעת בפני בקשה לטען ביניים למתן צו גודר מכוח תקנה 224 לקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ובה מתבקש בית המשפט ליתן צו גודר בעד טענותיהם של הטוענים בדבר סכום של 220,000 ₪ שבידי המבקשת. עוד מבוקש להורות כי המבקשת תפקיד את הכסף בקופת בית המשפט וכי ינתן צו לסילוק המשכנתא הרובצת על הנכס כך שהמבקשת תוכל לרשום אותו על שמה.

בקשה זו מעוררת מספר קשיים.

לא ניתן לומר כי למבקשת אין כל אינטרס וכי אינה תובעת כל "טובת הנאה", המבקשת הינה בעצמה אחד מהנושים של מר בן עמי שכן היא שילמה כספים על רכישת הנכס ואינה מסוגלת להעבירו לידה עקב המשכנתא, ועל כן ישנו חשש בליבה כי אי תשלום המשכנתא יביא למימוש הנכס והיא עלולה להיוותר בלי הנכס ובלי הכסף שכבר שילמה.

על כן הקושי העיקרי הינו בשאלה האם אין בהחלטה בבקשה זו משום העדפת נושים ועקיפת הליכי פשיטת הרגל, ועל המבקשת להבהיר המבקשת מדוע לא תמחק הבקשה ותוגש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי במסגרת הליך פשיטת הרגל שם היא תבקש להפקיד את הכסף ולקבל את הצו המבוקש.

לאחר שתתקבל הבהרה זו יינתנו הנחיות נוספות.

ת.פ. 3/5/18

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ח, 26 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.