בפני בקשה לטען ביניים למתן צו גודר מכוח תקנה 224 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 ובה מתבקש בית המשפט ליתן צו גודר בעד טענותיהם של הטוענים בדבר סכום של 220,000 ₪ שבידי המבקשת.

כפי שפורט בהחלטתי מיום 26/4/18, המבקשת רכשה מאת מר בן עמי דירה ונותרה חייבת לו סכום של 220,000 ₪, אשר לטענתה נועדו לפירעון המשכנתא על הדירה. הטוען הראשון הינו בנק לו חייב מר בן עמי כסף לפי פסק דין והטוען השני הינו החברה שלטובתה רשומה משכנתא על הדירה.

מאחר וקיימים הליכי פשיטת רגל כנגד מר בן עמי (פש"ר 6445903-18) הרי שהמקום הנכון לבירור העניין הינו בית המשפט המחוזי, שכן כדברי כב' השופט גרוניס ברע"א 2100/04 איזבל בלאס נ' עו"ד יעקב בויאר ואח' (6/6/04) "נקודת המוצא חייבת להיות כי הליכים בקשר למסה של נכסי החייב צריכים להתנהל בבית המשפט בו מתנהלים הליכי פשיטת הרגל".

כמו כן יצויין כי רשות הדואר מסרה שהטוען מס' 2 אינו ידוע במען ועל כן כתב הטענות כלל לא הומצא לידיו.

לפיכך הבקשה תמחק. משלא התקבלה כל עמדה מהטוענים אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ח, 08 מאי 2018, בהעדר הצדדים.