1. לפניי בקשת נתבע 2 (להלן: "המבקש"), למחיקת התביעה, או לחילופין העברתה לבית המשפט השלום בעכו, או בקריות מחמת חוסר סמכות מקומית לבית משפט זה. לטענת המבקש, גם הוא וגם נתבע 1, עורך דין במקצועו, מתגוררים בירכא שאינה בתחום שיפוטו של בית משפט זה וגם ההסכם מושא ההליך דנא נחתם בירכא (לתשובה לתגובת התובעים צירף המבקש את נספח 11 לתביעה-ההסכם בו מצוין מקום כריתתו). המבקש הוסיף כי גם המקרקעין מושא ההסכם הם בגילון שבתחום שיפוט של מחוז חיפה ולפיכך,לטענתו,אין סמכות לביה"מ זה.

2. התובעים התנגדו לבקשה וטענו כי ההסכם בינם לבין נתבע 1 נכרת בביתם בכפר זרזיר שבתחום שיפוטו של בית משפט זה וכי אף הפנו בכתב התביעה ל"התקשרות הצדדים" לצורך קניית הסמכות המקומית.

דיון והכרעה:

3. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת כדלקמן:

"תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד

מאלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע;

(2) מקום יצירת ההתחייבות;

(3) המקום נועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות;

(4) מקום המסירה של הנכס;

(5) מקום מעשה או המחדל שבשלו תובעים".

4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתב התביעה על פיו נלמדת הסמכות המקומית,שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות וכי לביה"מ זה סמכות מקומית בהתאם לתקנה 3(א)(2)-מקום יצירת ההתחייבות.

בתשובה לתגובה ציין המבקש כי מקור הסמכות עליו הצביעו התובעים,אינו נכון לגביו לכל הפחות. אלא שבהתאם לתקנה 3 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 יכול שתוגש התובענה לכל בית משפט שבו ניתן להגישה נגד אחד הנתבעים.

ההסכם שנכרת עם המבקש נכרת אמנם בירכא השייכת למחוז חיפה ומתייחס אמנם לנכס המצוי אף הוא במחוז חיפה.

יחד עם זאת עילת התביעה העיקרית, או לכל הפחות עילת התביעה נגד נתבע 1 , מתייחסת להסכם, או הבטחות, או תרמית וזיוף ביחס להסכמה שנכרתה ע"פ הנטען בכתב התביעה בכפר זרזיר השייך למחוז צפון. משקמה סמכות מקומית ביחס לתביעה כנגד נתבע 1, הרי ע"פ תקנה 3(ב) כאמור,יש לביה"מ סמכות לדון גם בתביעה כנגד נתבע 2 הוא המבקש.

5. בעניין זה אוסיף כי עיון בתביעה מעלה שטענות התובעים בעיקרן הינן כי למרות שהגיעו להסכמה עם הנתבע 1 (במסגרת 2 הפגישות שנערכו בביתם בכפר זרזיר-ראה סעיף 7 ו9-10 לכתב התביעה),להסכמות כי הנתבע 1 ידאג לבצע עבורם עסקת חליפין ביחס לקרקע בכפר זרזיר ועבור עסקת החליפין הנ"ל אף שולם שכ"ט ,למרות זאת לא עדכן אותם הנתבע 1 כי בהתאם לתשובת המנהל לא ניתן לבצע את עסקת החליפין בין הקרקע בכפר זרזיר לקרקע בצורית גילון וביצע עסקת רכישה בלבד של הקרקע בצורית גילון תוך הטעייתם כי מדובר ברכישתה על מנת להחליף אותה בקרקע בזרזיר. לטענת התובעים,בהמשך אף זייף הנתבע 1 יפוי כוח מטעמם וביצע את עסקת הרכישה בשמם. לטענת התובעים,גם המבקש ידע בזמנים הרלוונטיים כי לא ניתן לבצע את עסקת החליפין ולפיכך,היה אף הוא שותף למרמה של הנתבע 1 שלא יידע את התובעים בכך שהרכישה אינה חלק מעסקת חליפין כפי שהתחייב לבצע.

הנה כי כן,עילת התביעה אינה הסכם הרכישה של הקרקע בצורית גילון שנכרת עם המבקש בלבד בירכא,אלא עילת התביעה הינה הפרת ההתחייבות שע"פ הנטען בתביעה,נערכה בבית התובעים בכפר זרזיר,התחייבות לבצע עבורם עסקת חליפין. המדובר בטענה להפרת התחייבות,מרמה ורשלנות ביחס להתחייבות שלטענת התובעים נכרתה בכפר זרזיר.

לאור האמור וגם אם ההסכם עם המבקש נחתם במקום השייך לתחום סמכות מחוז חיפה,הרי מאחר שביחס לתביעה כנגד נתבע 1 קיימת סמכות שיפוט לביה"מ זה,הבקשה נדחית.

יחד עם זאת,בנסיבות לא מצאתי לחייב בהוצאות.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ח, 02 יולי 2018, בהעדר הצדדים.