לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 6.11.18 נגד המבקשת, הנתבעת 2 בכתב התביעה. יצוין כי בתיק נתבעת נוספת (המשיבה 1) וכתב הגנה מטעמה הוגש ביום 17.10.18 (ודיון קבוע ליום 7.4.19).

המבקשת טוענת כי ביום 17.1.19 התייצבה בבית המשפט לשם הגשת כתב ההגנה, כאשר נודע לה שבתיק מצוי פסק דין.

המשיבה 1 (התובעת) טענה בתגובה כי ההמצאה של כתב התביעה בוצעה לידי המבקשת עוד ביולי 2018, ובהתאם נחתם פסק הדין במועד שנחתם. המשיבה 1 הוסיפה כי המבקשת לא הציגה עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, לאחר שכתב התביעה הומצא לה כדין והיא לא התגוננה במועד, וכי לא פירטה את נימוקי הגנתה כך שאין מקום להיעתר לבקשה אף מכח שיקול דעתו של בית המשפט.

בתשובה לתגובה טענה המבקשת כי היא מודעת לחוב כלפי המשיבה 1 אולם כי החוב הוא של מר יוסי מאוטנר, אביה של המשיבה 2, וכי היא עצמה היתה שכירה בעסק ותו לא (כך נטען אף בכתב ההגנה שהגישה המבקשת לתיק בית המשפט). המבקשת מאשרת כי כתב התביעה הומצא לידיה ביולי 2018, כי לא הופעתה מכך בשל כך שידעה אודות החוב וכי ניסתה להקטין את החוב. המבקשת מציינת את מצבה הרפואי.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

המבקשת מאשרת כי כתב התביעה הומצא לידיה ביולי 2018 וכי לא הגישה כתב הגנה עד לינואר 2019. מכאן, כי לא נפל פגם בפסק הדין שניתן בנובמבר והיא לא זכאית לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

את מחדליה תולה המבקשת במצבה הרפואי, ולהגנתה היא מטילה את האחריות לחוב למשיבה 1 על כתפי אביה של הנתבעת 2 (שמצדה טוענת, בכתב ההגנה שהגישה ובתצהיר האב שהוגש לתיק ביום 27.1.19, כי מצב הדברים הפוך וכי המבקשת היא שהיתה הגורם הפעיל בעסק ובהתחייבויות מול המשיבה 1).

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין – ובנסיבות, בכפוף להפקדה כספית.

ככל שיופקד לקופת בית המשפט סך 2,000 ₪ עד ליום 20.3.19 יבוטל פסק הדין, כתב ההגנה ייסרק לתיקיית כתבי טענות והדיון הקבוע ליום 7.4.19 יהיה אף בעניינה של המבקשת. לא יופקד הסכום במועד, יוותר פסק הדין על כנו.

שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.