1. לפניי בקשה של "מטה המאבק לבינוי שפוי (ע"ר 580656528)" (להלן: "המבקשת ו/או העמותה") להתיר לה להצטרף כידיד בית משפט לעתירה כנגד החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור (להלן: "הותמ"ל") לדחות את התנגדות העותר לתכנית תמ"ל/1042 – שערי עכו, אשר אישרה הקמת רובע מגורים חדש הכולל כ-8,060 יחידות דיור, אזור מסחרי ותעסוקה בשטח של כ-64,000 מ"ר וכ-800,000 בהתאמה, וכן הקמת מחלף בצומת 4/85 מרכז תחבורה ותחנת רכבת חדשה (להלן: "התכנית").

2. לטענת המבקשת הנה עמותה אשר הוקמה למטרת חיזוק הקול הציבורי במערכת התכנון והבניה, הגברת השקיפות והשיתוף הציבורי במערכות התכנון והגברת השמירה הציבורית על אזורים בעלי מאפיינים מיוחדים. במסגרת הבקשה טוענת העמותה כי על סמך היקף ניסיונה המצטבר בקידום המטרות הנ"ל, לרבות הסוגיה שבמוקד העתירה באופן פרטני, מבקשת היא להצטרף לדיון במעמד של ידידת בית המשפט. העמותה טוענת כי היא סבורה שצירופה לעתירה הנ"ל, יש בו כדי להאיר ולהציג בפני בית המשפט את הזוויות הציבוריות והחברתיות הנוספות, כשהן נטולות וחפות מאינטרסים פוליטיים ו/או כלכליים, אלא אך ורק מתוך רצון אמיתי להביא לשיפור איכות התכנון לטובת איכות חיי התושבים והרשויות כולן.

3. המבקשת סבורה כי היא עומדת בקריטריונים אשר נקבעו בהלכה הפסוקה בעניין הצטרפות צד כידיד בית משפט, ועל כן ראוי ונכון להורות על צירופה. המבקשת ביקשה להבהיר כי היא לא הגישה כל התנגדות לתכנית הועדה, ואינה מבקשת להצטרף להליך בכדי לעתור כנגד החלטת המשיבים או מי מהם, אלא בכדי לפרוס בפני בית המשפט את הסוגיה שעל הפרק לאור ניסיונה ומומחיותה.

4. המשיבה מס' 4 – עיריית עכו התנגדה לבקשה וטענה כי העתירה אינה עוסקת בסוגיה עקרונית המחייבת את הצטרפותו של גורם נוסף כידיד בית משפט כלל, שכן אין מקום להעלאת שאלות עקרוניות בדבר חוק הותמ"ל או הכרזת קבינט הדיור על שטח התמ"ל. נטען כי העתירה עוסקת בסוגיות תכנוניות בהן נדרשת מומחיות ומקצועיות של מוסד התכנון – הותמ"ל אשר חברים בו גם נציגי ציבור בהם, נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה ונציג ארגון העוסק בנושאי חברה ורווחה. לטענת העירייה, אין לעמותה כדי לתרום תרומה נוספת לנושאים העומדים על הפרק בעתירה, שכן המשיבים בכלל והמשיבה 4 בפרט הם בעלי המומחיות וניסיון בנושאים אלו ובשימת לב לעובדה כי גם העותר הוא בעל ניסיון עשיר ומומחיות רבת שנים, נטען כי העותר מהווה מעין "עותר ציבורי" בעל מומחיות בתחום. עוד טענה העירייה כי צירוף המבקשת יצור הכבדה שלא לצורך ויפגע ביעילות הדיון, שכן מדובר בהליכי תכנון שיש משמעות אדירה לקידומם באופן מהיר ויש לתת להיבט זה משקל משמעותי.

5. העותר גדי עירון הסכים לבקשת המבקשת להצטרף כידיד בית משפט לעתירה דנן. לטענתו הוא רואה חשיבות רבה בהשתתפות ארגוני החברה האזרחית בהליכים משפטניים פרטניים, בעיקר כאשר עולה בהם סגוייה עקרונית כמו בעתירה דנן, אשר יש לה השפעה הרת גורל על אזרחים רבים. העותר עוד הוסיף כי לעמותה הנ"ל ישנה ראייה ארצית על כל הנושא התכנוני בישראל ולא רק נקודת מבט מקומית ועל כן היא יכולה לתרום להליך ידע רב ופרספקטיבה נוספת. העותרת בעתירה שהדיון בה אוחד עם הדיון בעתירה זו (העותרת בעת"מ 18561-02-18 - החווה האזורית לניסיונית באזור הגליל המערבי) אף היא מסכימה לבקשה.

6. עד לכתיבת החלטה זו, לא הוגשה כל תגובה מטעם המשיבות 2-3 וזאת על אף שעבר המועד להגשת תגובה בהתאם להחלטתי מיום 24.06.2018.

7. להשלמת התמונה יצוין כי עתירה דנן אוחדה עם עת"מ 18561-02-18 אשר עוסקת באותו עניין ובאישור אותה תכנית שבנדון, היינו, מופנית נגד החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לדיור שעניינה אישור תכנית המתאר תמ"ל/1042 שערי עכו.

דיון והכרעה:

8. מוסד "ידיד בית משפט" הוטמע במערכת המשפט מכוח ההלכה הפסוקה אשר הכירה בסמכותו של בית המשפט לצרף אדם או גוף להליך בתור "ידיד בית המשפט". עיקרו של מוסד הנ"ל, הוא סיוע לבית המשפט בסוגיה כלשהי, על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון (מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 553 (1999) (להלן: "הלכת קוזלי").

יש לציין עוד, כי גם תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט, אף מיוזמתו, לצרף צדדים להליך על מנת להכריע באופן יעיל ושלם בהליך, להלן לשונה:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

9. מוסד ידיד בית המשפט, אשר נולד ככלי להצגת עמדה ניטרלית לסכסוך, תוך סיוע אובייקטיבי לבית המשפט, התפתח כצד להליך שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי, אלא לצד שמתוקף תפקידו או עיסוקו, מייצג אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית המשפט, היינו צד שיהא בנוכחותו בהליך כדי לתרום לגיבושה של ההלכה בעניין מסוים (הלכת קוזלי, עמ' 553; בג"ץ 631/17 בן מאיר נ' ראש הממשלה (15.02.2017)).

10. בפרשת קוזלי נקבעה רשימה פתוחה לאמות מידה אשר יש לשקול בעת מתן החלטה המורה על צירוף גוף או בעל דין כידיד בית משפט, כאשר הדגש הושם על תרומתו הפוטנציאלית של המבקש להצטרף כידיד בית משפט לדיון ולאינטרס הציבורי ותוך איזון בין ערך זה אל מול החשש מהפגיעה ביעילות הדיון:

"אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את ניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו מבקש הוא להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה. כל אלה אינם קריטריונים ממצים. אין בהם כדי להכריע מראש אימתי יהא מן הדין לצרף צד להליך כ"ידיד בית^-המשפט", ומתי לאו. בה בעת, יש לשקול קריטריונים אלה, בין היתר, טרם יוחלט על צירוף כאמור" (שם, עמ' 555).

11. בענייננו, המבקשת הנה ארגון שהוקם, כך עפ"י הנטע, למטרת חיזוק הקול הציבורי במערכת התכנון והבניה והגברת השקיפות והשיתוף של הציבור במערכת התכנון והבניה. בגדר הבקשה טענה המבקשת כי הקמתה הנה תולדה של מציאות בה חשים תושבים אשר נפגעים באופן ישיר מתכניות המתאר המקודמות במסלול התכנון המהיר לפי החוק לקידום בניה. עוד טענה המבקשת, כי על סמך ניסיונה המצטבר בקידום הסוגיות שבמוקד העתירה יהיה בצירופה כדי להאיר ולהציג בפני בית המשפט את הזוויות הציבוריות והחברתיות הנוספות כשהן נטולות מאינטרסים פוליטיים או כלכליים. המבקשת מלווה ומסייעת לישובים ותושבים הנחשפים למגוון של בעיות וסוגיות תכנוניות במסגרת הליכי התכנון, וחברי העמותה הם אנשי מקצוע בעלי ניסיון בתחומי התכנון והבניה, אדריכלים, אדריכלי ערים, מהנדסים, אנשי משפט וכלכלה, אנשי סביבה וכו'. חברי העמותה עוסקים בלימוד משותף של תכניות הבינוי השונות, מתוך מטרה להביא לשיפורן על דרך התבוננות מעמיקה של כלל מארג השיקולים הכרוכים בכך וזאת במטרה לשפר באופן מיטבי ולהביא לאיזון בין התכניות לבין טובת איכות חיי התושבים.

12. סבורני כי בהליך עסקינן, העוסק בתכנון ובנייה ובאישור תכנית רחבת היקף כאמור, יש חשיבות לקבלת עמדתם של גופים ומוסדות, כדוגמת המבקשת, שיהא בידה כדי לתרום ולסייע לבית המשפט בבירור השלכות של העתירה על הסביבה והאינטרס הציבורי. ניסיונה של המבקשת ואפשרותה להציג עמדה שלטענתה משקפת עמדת הציבור הרחב יש בו כדי לתרום ליעלות הדיון בעתירה ולתרום לאינטרס הציבורי. אינני סבור, לפחות בשלב זה, כי יש בצירוף המבקשת כדי לפגוע ביעילות הדיון, בצדדים או בזכויות היסוד שלהם. ועוד, לא מצאתי כי ייגרם נזק כלשהו למשיבים אם תובא בפני בית המשפט, עמדה מטעם המבקשת בעניין, כאשר תינתן להם זכות להגיב לעמדה הנ"ל.

13. לאור האמור, הבקשה מתקבלת אפוא. אני מורה על צירוף המבקשת כצד לדיון בעתירה והיא תוכל להתייצב לדיון ולטעון את טענותיה

14. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט אלול תשע"ח, 30 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.