לפני כבוד השופט יאיר דלוגין |
התובע ונתבע שכנגד: | בנק הפועלים בע"מ ע"י עו"ד ע' אקרמן-שוורץ ועו"ד גיא לוינסון |
נגד |
הנתבעים ותובעת שכנגד: | 1. טלמן (ד.נ. 2005) בע"מ 2. ניר בורג 3. דני רבי ע"י עו"ד חי אדמוני שלומי |
לפני תביעת הבנק לתשלום חובם של הנתבעים בגין הלוואה שנטלה הנתבעת 1 מהבנק לצרכי רכישת רכב ואשר הנתבעים 2 ו-3 ערבו לה. הנתבעת 1 הגישה תביעה שכנגד להשבת סכום השווה לשוויו של הרכב שמסרה במסגרת עסקת רכישת הרכב וכן להשבת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שהוציאה לצרכי הגשת התביעה שכנגד.
רקע
- הנתבעת 1 (להלן: "החברה") היא חברה בבעלות הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "בורג" ו"רבי" בהתאמה).
- הנתבעת ביקשה לרכוש רכב חדש מסוכנות רכב ששמה סנטרל קאר יד ראשונה בע"מ (להלן: "סנטרל קאר").
- ביום 23.5.11 חתמה החברה על הזמנת רכב אצל סנטרל קאר. לפי ההזמנה, רכשה החברה רכב חדש מסוג ניסאן קשקאי שנת 2011 (להלן: "הרכב"), בתמורה לסך של 175,000 ₪. במועד ההזמנה, הרכב לא היה בחזקת סנטרל קאר, אשר התכוונה להזמין אותו עבור החברה מהיבואן.
- עוד נקבע בהסכם כי תשולם מקדמה בסך של 2,000 ₪ ויימסר רכב השייך לחברה מסוג סובארו, בשווי של 70,000 ₪ וישולם סכום נוסף של 105,000 ₪.
- ביום ביצוע ההזמנה שילמה החברה את המקדמה.
- ביום 26.5.11, חתמו הנתבעים אצל הבנק על כל המסמכים הנדרשים לקבלת הלוואה בסך של 103,000 ₪ לצורך תשלום יתרת התמורה. בין היתר נחתמו מסמכים אשר נועדו לרישום שעבוד על הרכב לטובת הבנק להבטחת החזר ההלוואה.
- ביום 26.5.11 או בסמוך לכך, העבירה סנטרל קאר לבנק, מכתב התחייבות בחתימתה, שנושא תאריך 26.5.11, המתייחס למתן ההלוואה לחברה (להלן: "מסמך ההתחייבות"). במסמך זה המליצה סנטרל קאר לבנק לתת את ההלוואה לחברה, בתנאי שהחברה תורה לבנק לזקוף את סכום ההלוואה לחשבונה של סנטרל קאר. עוד נרשם כי סנטרל קאר מתחייבת להודיע לחברה לרשום ברישיון הרכב שיימסר לה כי העברת הבעלות על שמה מותנית ברישום שיעבוד לטובת הבנק במשרד הרישוי וכי אם השעבוד לא יירשם או אם עסקת המכר תתבטל, תשיב סנטר קאר את סכום ההלוואה בנק. כן נרשמו במסמך תנאי ההלוואה.
- ביום 30.5.11 מסרו הנתבעים את רכב הסובארו לסנטרל קאר וקיבלו בתמורה רכב חלופי זמני. לטענת בורג, הסובארו נמסר לאחר שפקידת הבנק חנה רענן (להלן: "פקידת הבנק"), אשר טיפלה בכל נושא ההלוואה, אמרה לו ש"הכל בסדר" וזאת בתגובה לשאלה שהציג לה, האם הושלם השעבוד. פקידת הבנק מכחישה זאת וטוענת כי ציינה בפני בורג ורבי כי השעבוד יירשם רק בהמשך, עם רישום הרכב על שם החברה וקבלת מספר רישוי.
- למחרת היום, 31.5.11, נדרשו בורג ורבי לחתום על ערבויות אישיות לסכום ההלוואה וכך נעשה.
- כמו כן, באותו היום העביר הבנק את סכום ההלוואה לחשבונה של חברת סנטרל קאר. לטענת הנתבעים, הדבר נעשה ללא ידיעתם וללא אישורם והבנק טוען ההפך.
- במועד כלשהו בחודש יולי 2011, הודיע בורג לבנק שסנטרל קאר קרסה וכי ככל הנראה הם נעקצו על ידה והרכב לא יימסר. ביום 13.7.11 החזירה החברה את הרכב החלופי שקיבלה מסנטרל קאר לחברת מוביל ליס, אשר מסרה להם בזמנו את הרכב בהוראת סנטרל קאר וזאת לאחר מה שבורג כינה איומים מצד החברה הנ"ל כלפיו, לבל ימשיך להחזיק ברכב זה.
- ביום 17.8.11 התקיימה פגישה בסניף הבנק בנוכחות בורג, רבי, מנהלת הסניף, מנהל המח' העסקית, ורפרנטית המח' העסקית בסניף, הגב' חנית דוידי, אשר ערכה תרשומת של הפגישה. בפגישה זו טענו בורג ורבי כי הבנק התרשל. הצדדים לא הגיעו להבנות.
- אין חולק כי החברה לא שילמה את תשלומי ההלוואה.
- בתחילת ספטמבר נשלח מכתב התראה מאת בא כוח הנתבעים אל הבנק. בשנים 2014, 2015 ו-2017 שלח הבנק מכתבי דרישה לגבי חוב ההלוואה.
- בחודש מאי 2018 הגיש הבנק את התביעה דנא נגד הנתבעים להשבת כספי ההלוואה בסך כולל של 161,224 ₪. החברה הגישה תביעה שכנגד בסך של 126,044 ₪ בגין שווי הסובארו שמסרה כטרייד אין לחברת סנטרל קאר, בסך כולל של 89,814 ₪, לאחר שערוך ליום הגשת התביעה. כן נתבעו הוצאות משפט ושכר טרחה בדמות 4,680 ₪ עבור חוות דעת מומחה, 29,050 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד וכן 2,500 ₪ בגין הוצאות שונות.
- הנתבעים טוענים כי הבנק התרשל בכך שלא רשם שעבוד על הרכב ובכך שהעביר את סכום ההלוואה לסנטרל קאר ללא ידיעתם וללא אישורם. כן טוענים הם כי בתוך כך הפרו נהלים שונים של הבנק. הבנק טוען כי נהג כדבעי, כי הנתבעים ביקשו את העברת הכספים וכי נאמר להם שהשעבוד יעשה רק לאחר שיתקבל מספר רישוי של הרכב וכי כך או אחרת, לא ניתן היה לרשום את השעבוד ממילא וכי אין קש"ס בין נזקי הנתבעים ולבין אי רישום השעבוד על הרכב והעברת הכספים אל סנטרל קאר.
- במסגרת דיון ההוכחות, שמעתי את עדותם של בורג, המומחה מטעם הנתבעים אברהם פלמון, פקידת הבנק חנה רענן והרפרנטית הגב' חנית דוידי. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.
דיון
- לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולחומר שלפניי, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל ודין התביעה שכנגד להידחות.
- עם כל האמפתיה שיש לגלות כלפי הנתבעים לנוכח קריסת סנטרל קאר, זו אינה סיבה להעלות טענות כלפי הבנק, מקום שכפי שעוד יפורט להלן, נזקי הנתבעים היו נגרמים כך או אחרת וממילא הבנק פעל כדבעי.
- הבנק בסה"כ נתן לחברה הלוואה לצרכי רכישת הרכב. הבנק אינו הגורם האחראי לדאוג לבטוחות עבור החברה, בעסקה שביצעה מול סוכנות רכב, כשסביר להניח כי לו החברה הייתה עושה בדיקה מקדימה לגבי סנטרל קאר, הייתה מגלה כי לא מדובר בחברה מבוססת, כגון יבואן רכב רשמי.
- לפי ההסכם של החברה עם סנטרל קאר, מסירת הרכב לחברה תעשה רק לאחר תשלום מלוא התמורה ותוך 21 ימי עסקים. ברגע שהחברה החליטה שאינה דורשת מסנטר קאר בטוחות, כגון ערבות בנקאית, על כל סכום שישולם עבור הרכב, בין אם במזומן ובין אם באמצעות טרייד אין, נותרה החברה חשופה למצב שבו תשלם את מלוא התמורה וחרף זאת הרכב לא יימסר לה.
- השעבוד על הרכב נועד להבטיח את החזר ההלוואה לבנק ולא את מסירת הרכב לחברה. הבנק היה רשאי להעביר לחברה ו/או לסנטרל קאר את סכום ההלוואה, גם אם טרם שועבד הרכב לטובת הבנק. זהו סיכון שהבנק נטל על עצמו ורשאי היה ליטול על עצמו. הבנק נטל ערבויות מבורג ורבי ובדק את נתוני הפעילות העסקית של החברה, כפי שהעידה פקידת הבנק והסתפק בכך לתקופת הביניים, עד שעבוד הרכב.
- אין בידי לקבל את עדותו של בורג שלפיה פקידת הבנק אישרה לו כי השעבוד הושלם וזאת הן לנוכח האמון שאני רוחש לעדותה של הפקידה בהקשר זה וחוסר האמון שאני רוחש לעדותו של בורג וכן לנוכח העובדה שאין חולק כי השעבוד לא נרשם ולא הושלם ואין זה מתקבל על דעתי כי הפקידה תשקר לבורג במצח נחושה בעניין זה ותאמר דבר שאין לו כל בסיס.
- אני נותן אמון בגרסת פקידת הבנק, שלפיה אמרה הן לבורג והן לרבי, כי השעבוד יירשם רק בהמשך ולאחר שהרכב יקבל מספר רישוי ויימסר. רבי, באופן תמוה ביותר, לא מצא לנכון לתת תצהיר או להעיד בתיק זה וזאת ללא הסבר מניח את הדעת ועובדה זו גם היא פועלת כמובן לרעת הנתבעים.
- למעלה מן הדרוש, אציין כי הוכח בסיכומי הבנק כי גם אם ניתן היה לרשום שעבוד על הרכב לפי מספר השלדה של הרכב, שאכן נרשם במסמך ההתחייבות, השעבוד היה תקף ל-30 יום בלבד (ראה תקנה5(ג) לתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשנ"ד-1994) והעיקר, משטרם נרשם הרכב על שם החברה, ועל כך אין מחלוקת, רק משום כך לא ניתן היה לרשום את השעבוד ואוסיף בהקשר זה כי בורג עצמו העיד כי הסתבר לו בדיעבד כי אין רכב וכי לא היה רכב (ראה עמ' 30, ש' 19).
- אין חולק שהנתבעים מעולם לא ראו אפילו את הרכב וגם לא טענו כי בחרו צבע לרכב (הסכם הזמנת הרכב קובע כי הצבע יימסר בהמשך על ידי הלקוח). בורג גם אישר כי לא היה מודע למסמך ההתחייבות, שבו ורק בו נרשם מספר השלדה (בהסכם ההזמנה הוא לא נרשם).
- כיצד, אפוא, נרשם מספר שלדה במסמך ההתחייבות שיצא שלושה ימים בלבד לאחר חתימת ההזמנה, אם החברה טרם בחרה צבע לרכב? לא ברור. יתכן ומספר השלדה נרשם באופן פיקטיבי על ידי סנטרל קאר כחלק מהניסיון שלהם לקבל את הכספים תוך ידיעה שהרכב לא קיים ולא יימסר, ככל שאכן עקצו את החברה, כפי שהנתבעים טוענים.
- לבסוף, גם אם היה איכשהו נרשם המשכון, מאחר והרכב לא היה בנמצא ובורג עצמו העיד כאמור כי כנראה מעולם לא היה רכב שיועד לנתבעים במסגרת העסקה, ברור כי המשכון היה נותר כנייר חסר ערך, משלא ניתן לאתר רכב שלא קיים. אוסיף כי גם רכב קיים שממשוכן, אם הוברח, קשה לאתרו.
- בקיצור, הבנק לא התחייב לרשום את השעבוד לפני העברת סכום ההלוואה והנתבעים לא ביקשו זאת ממנו. הבנק גם לא היה חייב לעשות כן מכוח הדין וזאת שעה שהשעבוד בא להגן עליו ולא על החברה וממילא לא ניתן היה לרשום את השעבוד וגם אם היה נרשם לא היה הדבר מונע את נזקי הנתבעים.
- גם הטרוניה של הנתבעים ביחס להעברת סכום ההלוואה ללא אישורם כביכול, אין בה כדי לסייע להם. גרסת הבנק אמנם לא הייתה עקבית לחלוטין בעניין הדרך שבה קיבל הבנק את אישור הנתבעים להעברת ההלוואה. מחד נטען שהתקבל בפקס, מאידך בעל-פה ובעדות דוידי נרמז כי עצם חתימת הסכם ההלוואה, די היה בו להוות אישור כזה.
- לדידי, גם אם הבנק לא פעל לאחר חתימת הסכם ההלוואה לקבלת אישור מאת החברה להעברת הכספים לסנטר קאר, הרי שאין בכך כדי לסייע לנתבעים.
- נתחיל מזה שלא הוכח ולא נטען אפילו על ידי הנתבעים עצמם, כי הם ביקשו מהבנק לא להעביר את הכספים לסנטרל קאר. במסמך ההתחייבות התנתה סנטר קאר את התחייבויותיה כלפי הבנק, בכך שהסכום יועבר ישירות לחשבונה וממילא היה על החברה לשלם את מלוא התמורה לפני קבלת הרכב.
- בהסכם הזמנת הרכב אמנם לא נרשם מתי על החברה לשלם את התמורה (מעבר למקדמה ששולמה בסך 2,000 ₪ במועד ההזמנה), אולם ההסכם קובע כי הרכב יימסר תוך 21 ימי עסקים מגמר חשבון.
- רצון הנתבעים להעביר מיד את כל הכספים לסנטרל קאר היה מחויב המציאות, אפוא, כדי ששעון החול להספקת הרכב יתחיל לפעול ולא בכדי שהנתבעים עצמם העבירו לחזקת סנטרל קאר, כבר ביום 30.5.11 ושבוע בלבד לאחר ביצוע הזמנת הרכב, את רכב הסובארו ששימש כתשלום בסך של 70,000 ₪ ולא המתינו עם זה. מדוע, אפוא, שנאמין להם כי דווקא את סכום ההלוואה בסך 103,000 ₪ ביקשו להשהות.
- אם לא די בכל האמור לעיל, אין ראיה לטרוניה כלשהי מצד הנתבעים כלפי הבנק על כך שהכספים הועברו לסנטרל קאר. הבנק טוען כי הם ידעו על כך ואילו הנתבעים מכחישים זאת, אלא שרבי לא הגיע לעדות כדי לתת את גרסתו בעניין זה וגם כאן הדבר פועל נגד הנתבעים ומקים חזקה, כי רבי התחמק ממתן עדות, משום כך שלא יכול היה או לא רצה לתמוך בגרסת החברה ובורג או בחלקה.
- כך או אחרת, אין חולק כי לאחר העברת הכספים לסנטרל קאר, והעברת הסובארו לידיה של האחרונה, לא היו הנתבעים בקשר עם הבנק למשך כחודשיים ומעלה ורק בחודש אוגוסט הודיעו לבנק שנעקצו.
- הייתכן כי הנתבעים באמת ובתמים סברו במשך החודשיים האמורים, שכספי ההלוואה טרם הועברו לסנטרל קאר? הרי לפי ההסכם שלהם שעון החול להספקת הרכב לא מתחיל לעבוד לפני גמר חשבון, קרי תשלום מלוא התמורה לרכב? אין זה מתקבל על דעתי ואני גם לא נותן כל אמון בגרסתו של בורג בעניין זה, אשר סותרת את כל התהליך שנקבע בהסכם הזמנת הרכב ואת הרצון של הנתבעים לקבל את הרכב בהקדם.
- בקיצור, הטענה בדבר העברת כספי ההלוואה שלא כדין כביכול לסנטרל קאר, אינה אלא בגדר חכמה שבדיעבד וניסיון למצוא אחריות יש מאין של הבנק, מקום שסנטרל קאר פשטה את הרגל ולא ניתן להיפרע ממנה.
- לנתבעים ישנן טענות גם ביחס לכך שהיו קשרים עסקיים בין הבנק לסנטרל קאר שלא נחשפו בפני הנתבעים. לטענתם, הדבר עולה ממסמך ההתחייבות, בו ישנה המלצה של סנטרל קאר לבנק לתת לחברה את ההלוואה וגם תנאי ההלוואה צוינו בו. כן נטען כי חברה קשורה לסנטרל קאר ניהלה חשבון בבנק הפועלים וזאת על סמך שעבודים לטובת הבנק שנרשמו על נכסי החברה הקשורה הנ"ל כעולה מנסח רשם החברות ביחס אליה.
- אני מוכן להניח שהיה סיכום עקרוני בין בנק הפועלים ולבין סנטרל קאר בדבר העמדת הלוואות בתנאים מסוימים ללקוחות סנטרל קאר, אולם איני מוצא כל פגם בכך וגם איני מוצא את הקשר הסיבתי שבין אי גילוי עובדה זו לנתבעים ולבין נזקיהם ויתרה מכך, לדידי, הנתבעים, או שידעו על קשרים אלה, או שהיו צריכים לדעת.
- הסכמי מימון מסוג זה בין בנקים ולבין יבואני רכב וסוכנויות רכב אינם חריגים וממילא אין בהם כדי לפגוע בלקוח, אולי רק להיטיב עמו, למשל מבחינת תנאי הריבית. מעבר לכך, בורג עצמו העיד כי סנטרל קאר הפנו אותו לסניף מרום נוה של בנק הפועלים (ס' 7 לתצהירו) וכי לאחר מכן עבר לסניף ככר רבין בו הוא מנהל חשבונות, וזאת לאחר שחש שלא קיבל יחס הולם בסניף מרום נוה.
- לפיכך, מעצם ההפניה של סנטרל קאר את הנתבעים לבנק מסוים לקבלת ההלוואה, ידעו ולכל הפחות היו צריכים הנתבעים לדעת, כי יש קשר עסקי בין סנטרל קאר ולבין בנק הפועלים בנוגע למתן הלוואות לרוכשי רכב מסנטרל קאר ועל כן טענתם כיום כאילו לא ידעו והופתעו מכך היא טענה שמועלית כיתר טענות הנתבעים, רק כדי למצוא יש מאין טענות נגד התביעה.
- לבסוף, גם אם לא ידעו הנתבעים ולא היו צריכים לדעת על הקשר העסקי המדובר, איני רואה כיצד עובדה זו פגעה בהם. לא הוכח וגם לא נטען אפילו שלו הנתבעים היו יודעים על כך, היו נמנעים מלקחת את ההלוואה מבנק הפועלים.
- גם אם היו עושים כן, ברור שהכספים היו מועברים לסנטרל קאר באותו עיתוי פחות או יותר וזאת לנוכח האינטרס והצורך של הנתבעים להעברת כל התמורה מהר לסנטרל קאר כפי שכבר פורט לעיל ועל כן גם אז, אותו הנזק בדיוק היה הנגרם לנתבעים.
- מבחינת היות החברה הקשורה לקוחה של הבנק לנוכח השעבודים שנצפו בנסח רשם החברות שלה, הוא הדין מבחינת העדר קשר סיבתי בין אי גילוי עובדה זו, ככל שבכלל הייתה חובה לגלותה, ולבין הנזק שנגרם לנתבעים.
- השורה התחתונה הנה כי הבנק פעל כשורה וכך או אחרת, נזקי הנתבעים נגרמו לא בשל התנהלות הבנק, אלא בשל התנהלות סנטרל קאר ו/או בשל העובדה שהנתבעים בחרו שלא לדרוש מסנטרל קאר בטוחות לכספי התמורה, בתקופת הביניים שעד קבלת הרכב.
- משנדחו כל טענות הנתבעים ושעה שלגבי חוב ההלוואה אין חולק וכך או אחרת הוא הוכח באמצעות עדות פקידת הבנק וכל מסמכי ההלוואה ושאר המסמכים, יש לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.
סוף דבר
- אשר על כן, אני מקבל את התביעה במלואה והנתבעים ישלמו לבנק את סכומי התביעה בצירוף ריבית כמפורט בתביעה מהגשת התביעה ועד התשלום בפועל. הבנק יגיש פסיקתא לחתימה.
- הנתבעים ישלמו לבנק את אגרות המשפט, בצירוף ה"ה וריבית כדין וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 25,000 ₪ עבור התביעה והתביעה שכנגד יחד, אותה אני דוחה כאמור.
- כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום.
ניתן היום, ד' חשוון תשפ"ב, 10 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.
