03 ספטמבר 2019

לפני:

כב' הרשמת תמר עציון פלץ

החלטה

1. לפניי בקשות הדדיות של הצדדים לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.
2. טרם הכרעה בבקשות אזכיר, כי בהליך זה מבקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום זכויות המגיעות לו, לטענתו, בגין תקופת עבודתו כמנהל הנתבעת החל מחודש 1/2012 ועד חודש 10/2017, ובכלל זה תשלום בונוסים, פדיון חופשה, החזר הוצאות אש"ל וכן פיצויים בגין העדר שימוע.

מנגד, עותרת הנתבעת (התובעת שכנגד) לחייב את התובע (הנתבע שכנגד) להשיב לה סכומי בונוסים אשר לטענתה נטל לעצמו שלא כדין, וכן החזר הוצאות אישיות שהוציא התובע על חשבון הנתבעת בגין כרטיסי טיסה, מכשיר טלפון נייד ועוד.

א. בקשת התובע/הנתבע שכנגד

1. בבקשתו עותר התובע לגילוי המסמכים הבאים:
   1. עותק קובץ וורד מקורי של מסמך הנושא את הכותרת "פרוטוקול ישיבת השימוע לפני פיטורים-אמיר מרדכי", שצורף כנספח נת/3 לכתב ההגנה, וכן של מכתב סיום ההעסקה, שצורף כנספח נת/5 לכתב ההגנה, לרבות פרטי הקבצים מתוך המחשב שבו נערכו המלמדים על פרטי מועד עריכת הקובץ (להלן: עותק מקורי של פרוטוקול השימוע ומכתב סיום ההעסקה לרבות פרטי הקבצים);
   2. העתק מאישור משלוח/מסירה של פרוטוקול השימוע לכל גורם שאליו נשלח בדוא"ל ובכל דרך אחרת במסגרת הליך הפיטורים של התובע (להלן: אישורי משלוח/אישורי מסירה של פרוטוקול השימוע);
   3. העתק מתשובתו של מנהל הנתבעת, מר ישראל קריב (להלן: מנהל הנתבעת או מר קריב), למכתבה של מנהלת הכספים בנתבעת, גב' רבקה איגר (להלן: מנהלת הכספים או גב' איגר), מיום 5.4.2017, שצורף כנספח נת/1 לכתב ההגנה (להלן: תשובת מר קריב לגב' איגר);
   4. העתק מלא ורציף מתכתובת הדוא"ל בין גב' איגר למר קריב בתקופה שהחל מיום 1.3.2017 ועד ליום 1.12.2017 (להלן: תכתובות הדוא"ל בין מר קריב לגב' איגר);
   5. העתק מלא ורציף של תכתובות הדוא"ל בין גב' שנדי וסרמן, מנהלת החשבונות במחלקת הכספים בנתבעת (להלן: מנהלת החשבונות או גב' וסרמן), לבין מר קריב בתקופה שהחל מיום 1.3.2017 ועד ליום 1.12.2017 (להלן: תכתובות הדוא"ל בין מר קריב לגב' וסרמן).

אדון במסמכים כסדרם.

א.1 עותק מקורי של פרוטוקול השימוע ומכתב סיום ההעסקה לרבות פרטי הקבצים

1. התובע מבקש לקבל את פרוטוקול השימוע המקורי לרבות פרטי הקובץ במחשב שבו נערך, מאחר שטוען כי פרוטוקול כאמור לא נערך בזמן אמת ואף כלל לא התקיימה ישיבת שימוע, אלא שיחה בלתי פורמאלית בבית קפה לאחר שההחלטה על פיטוריו כבר היתה סופית, ואף נשכר במקומו מחליף. כמו כן מבקש התובע לקבל נתונים זהים אודות מכתב סיום ההעסקה שנמסר לו, במטרה להתחקות אחר מועד עריכתם השנוי במחלוקת של מסמכים אלה, ובפרט משאינם נושאים תאריך כלשהו (להבדיל מנספח נת/2, למשל).

לטענת התובע, מדובר בקבצי מחשב רגילים שניתן להציגם בקלות, וב"כ התובע אף הגישו דוגמא של פרטי מסמך וורד בליווי הסבר קצר כיצד ניתן להפיק מידע זהה לגבי המסמכים המבוקשים.

1. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי המסמכים שצורפו כנספחים נת/3 ונת/5 לכתב הגנתה הם המסמכים המקוריים והיחידים שברשותה. כמו כן נטען, כי בקשת התובע מהווה למעשה בקשה להצגת שאלון ולא בקשה לגילוי מסמכים, מבלי שהוצגו טעמים מיוחדים להצגת שאלון כנדרש בבתי הדין לעבודה, והתובע אף מבקש להפוך את סדרי הדין ולדרוש מהנתבעת להשיב בתצהיר על שאלות שיכולות להישאל בחקירה נגדית, עוד בטרם הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

אשר למסמכים עצמם טוענת הנתבעת, כי אינם מהימנים מאחר ש"תדפיס פרטי קובץ" משתנה כל אימת שמסמך נשמר ב"תבנית" אחרת או ב"כונן" אחר במחשב, ופרטי המידע מתאפסים עד לאותה שמירה חדשה, כמו גם המידע אודות "מועד היווצרות הקובץ".

1. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בשים לב לתכליתם וחשיבותם של הליכי הגילוי והעיון (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, ניתן ביום 14.5.2008; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נ' עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, ניתן ביום 27.01.2011; רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג, ניתן ביום 1.11.2005, להלן: פסק דין נעמן) השתכנעתי כי יש להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים אלה, ואף לא קיימים טעמים המצדיקים למנוע את חשיפתם.
2. ראשית, כטענת התובע, פרוטוקול השימוע שצורף כנספח נת/3 לכתב ההגנה ומסמך סיום ההעסקה שצורף כנספח נת/5 אינם נושאים תאריך כלשהו, ובכתב ההגנה אף לא נמסרו פרטים אודות מועד עריכתו של פרוטוקול השימוע ומסירתו לתובע, ככל שנמסר.
3. משכך, ובשל המחלוקת הנוגעת לטיב הפגישה שהתקיימה בין הצדדים ביום 30.7.2017 ושאלת היותה שימוע כדין, כמו גם טענת התובע כי ההחלטה על פיטוריו התקבלה עוד טרם קיומה, הרי שיש רלוונטיות למסמכים היכולים להעיד על מועד עריכת פרוטוקול השימוע ומכתב סיום ההעסקה לרבות השוואה בין מועדים אלה, ואף לא נטען כי יש בחשיפתם כדי לפגוע בזכויות או אינטרסים מוגנים של צד כלשהו, לרבות צדדים שלישיים.
4. לכך יש להוסיף, כי אינני מקבלת את טענת הנתבעת כי הבקשה לחשיפת מסמכים אלה מגלמת, למעשה, בקשה להצגת שאלון.

התובע מבקש לעיין בתיעוד המקורי ובפרטי הקבצים של פרוטוקול השימוע ומכתב סיום ההעסקה, ובקשתו הולמת את זכותו לקבלת הראיה הטובה ביותר, כפי יישומה בעידן הטכנולוגי.

כמו כן הציג התובע דוגמא לפרטי קובץ התומכת בטענתו כי מדובר במסמכים שניתן להפיק בנקל ("בלחיצת מקש", כהגדרת פסק דין נאמן), ואף הנתבעת לא סתרה טענה זו.

בהקשר זה לא נעלמה מעיניי טענת הנתבעת, כי המידע המשתקף בפרטי הקבצים אינו משקף נכונה את המציאות מאחר שהרישום בהם ומועדי עריכת כל קובץ משתנים כל אימת שמסמך נשמר ב"תבנית" אחרת או ב"כונן" אחר במחשב, והפרטים מתאפסים עד לאותה שמירה חדשה. ואולם, טענות אלה נוגעות למשקלם של המסמכים ומהימנותם, ולא לעצם זכותו של התובע לעיין בהם, מבלי לפגוע בזכותה של הנתבעת להעלות טענות אלה בהליך ההוכחות ובסיכומיה.

1. זאת ועוד. בהתאם להלכה הפסוקה עומדת נקודת המוצא העקרונית של גילוי מסמכים על גילוי מרבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת. בהתאם, ננקטת ביחס לחובות הגילוי והעיון גישה מרחיבה, וניתן משקל גם ל"מידת תלותו של המבקש בגילוי המסמכים המבוקשים ביחס למחלוקת התלויה ועומדת" (רע"א (עליון) 6553/14 דן ישראל פלדמן נ' Deutsche Apotheker und Arztebank Eg, ניתנה ביום 16.3.2015).

ודהיינו, משמדובר בנתונים שאין לתובע דרך חלופית להשיגם, ואף בחקירה נגדית של נציגי הנתבעת יקשה עליו לעמת את מועד עריכתם משאינם נושאים תאריך כלשהו, הרי שיש להורות על חשיפתם. זאת, בפרט שלא הובאו טעמים המצדיקים לשלול את חובת הגילוי, והנתבעת אף יכולה להפיק מסמכים אלה בקלות וללא הכבדה.

א.2 אישורי משלוח/אישורי מסירה של פרוטוקול השימוע ותשובת מר קריב לגב' איגר

1. התובע מבקש לקבל אף את אישורי המשלוח ו/או אישורי המסירה של פרוטוקול השימוע (נספח נת/3) באמצעות דואר אלקטרוני ו/או בכל דרך אחרת לכל גורם שאליו נשלח.
2. בקשה זו, להבדיל מקודמתה, היא בקשה כוללנית וגורפת, ומהווה במהותה בקשה להשיב על שאלון מבלי שהוצגו טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובפרט משהנתבעת לא טענה כלל כי מסרה לתובע עותק מפרוטוקול זה.
3. מכל מקום, משהנתבעת טוענת כי אין ברשותה אישורי משלוח או אישורי מסירה של פרוטוקול השימוע, ואף אין ברשותה תשובה כתובה של מר קריב לגב' איגר, הרי שלא ניתן להורות לנתבעת להמציא מסמכים שאינם ברשותה (פסק דין נאמן, שם; רע"א 11126/08 לב לבייב נגד עזי רפאלי, ניתן ביום 7.5.2009).
4. עם זאת מובן, כי אין בטענת הנתבעת כדי למנוע מהתובע לטעון ביחס למהימנותה באשר להימצאות המסמכים בחזקתה על כל המשתמע מכך (פסק דין נאמן, שם, בעמ' 269; בר"ע (ארצי) 39603-09-16 דפוס ידיעות תקשורת בע"מ נ' ענת באום (ניתן ביום 13.10.2016).
5. כמו כן, משטענות הנתבעת ביחס למסמכים אלה לא נתמכו בתצהיר כנדרש (סעיף 18 לתגובתה), על הנתבעת לתמוך טענות אלה בתצהיר ערוך כדין של מר קריב, המתייחס פרטנית למסמכים אלה.

א.3 תכתובות דוא"ל בין מר קריב לגב' איגר ובין מר קריב לגב' וסרמן

1. התובע מבקש לחשוף תכתובות אלה בשל המחלוקות הנוגעות לתשלום הבונוסים לתובע בתקופת עבודתו בחברה; לשאלת הבקרה והפיקוח של הנתבעת ו/או מר קריב על תשלום בונוסים כאמור, לרבות טענת הנתבעת כי התובע נטל לעצמו בונוסים שלא כדין ועל פי שיקול דעתו הבלעדי; ולטענות הנוגעות לאופן שבו שולמו הבונוסים לתובע וליתר עובדי הנתבעת בתקופה שבגינה נתבע תשלום כאמור.

במסגרת זו טוען התובע, כי הנתבעת עצמה צירפה קובץ פירוט בונוסים מיום 5.4.2017, המפרט את הבונוסים ששולמו לעובדיה החל מחודש 11/2016 ועד חודש 3/2017, ובכך למעשה גילתה את דעתה באשר לרלוונטיות של מסמכים מסוג זה להליך שבכותרת, וכן ויתרה מראש על טענות הנוגעות לפגיעה בפרטיותם של עובדיה המפורטים בהם (שכן הקובץ הוגש כשהוא כולל את הבונוסים של כלל העובדים תוך השחרת שמותיהם).

1. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת, כי חשיפת התכתובות תהווה פגיעה בזכותם של צדדים שלישיים לפרטיות, מאחר שגלום בהן מידע פרטי וסודי אודות תנאי עבודתם ושכרם של עובדי הנתבעת שאינם צד להליך המשפטי, ובכלל זה, אישורי משכורות, פירוט רכיבי שכר, ימי חופש, הלוואות וכיוב'.

כמו כן נטען, כי הנתבעת אינה רשאית לוותר על פרטיותם של הצדדים השלישיים בשמם, וכי יש לצרפם כמשיבים לבקשה, ומכל מקום לא מתקיימות במקרה זה הנסיבות המיוחדות שבהן יש להתיר את הפגיעה בפרטיות בהתאם להלכה הפסוקה.

לבסוף טוענת הנתבעת, כי מדובר בבקשה גורפת ובלתי מידתית, המשתרעת על פני תקופה של תשעה חודשים, ואף מן הטעם האמור אין להיעתר לה.

1. לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים השתכנעתי, כי דין הבקשה לחשיפת התכתובות להתקבל, תחת הסייגים שיפורטו להלן.
2. תחילה, אשר למידת הרלוונטיות של המסמכים מקובלת עלי טענת התובע, כי לאור המחלוקות הקיימות בין הצדדים באשר לתשלום הבונוסים לתובע בתקופת עבודתו בנתבעת, לרבות שאלת הבקרה והפיקוח של הנתבעת ו/או מר קריב על תשלום בונוסים כאמור, הרי שיש רלוונטיות לתכתובות שבין בעלי הנתבעת לבין מנהלת החשבונות ומנהלת הכספים אודות תשלום בונוסים כאמור בגין התקופה נשוא התביעה.
3. רלוונטיות זו גוברת אף בשל היותה של הנתבעת תובעת בהליך שבכותרת, הטוענת בכתב התביעה שכנגד כי התובע נטל לעצמו בונוסים על פי שיקול דעתו הבלעדי, שלא בידיעתו של מר קריב "ותוך יצירת מצג בפני העובדות שעסקו בשכר לפיו מר קריב אישר את תשלומם" (סעיף 4 לכתב התביעה שכנגד, כשהעובדות שאליהן מתייחסת הנתבעת הן גב' איגר וגב' וסרמן).
4. זאת ועוד. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה תכתובת דוא"ל בין מר קריב לגב' איגר מיום 5.4.2017 בצירוף טבלת אקסל, ובה "פירוט הבונוסים ששולמו/משולמים לעובדי קריב ב 5 חודשים האחרונים (11/16-3/17)" לאישור מר קריב, ומשכך אינה יכולה להישמע בטענה כי תכתובת מסוג זה אינה רלוונטית (נספח נת/1, להלן: הודעת הדוא"ל).
5. אשר לטענה בדבר פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, הרי שטבלת האקסל שצורפה כנספח להודעת הדוא"ל אינה מתייחסת רק לתובע אלא לעובדים רבים נוספים, וכוללת גם את שמות הפרויקטים שבגינם שולם/צפוי להיות משולם בונוס, ואת שיעורי הבונוס עבור כל עובד ופרויקט.

שמותיהם של עובדי הנתבעת מלבד התובע הושחרו על ידי הנתבעת במטרה למנוע פגיעה בפרטיותם, ולכן לא ברורה טענת הנתבעת כי זכותם של עובדיה לפרטיות גוברת על חובתה לחשוף בפני התובע ראיות שהן רלוונטיות לבירור תביעתו, שעה שהבהירה בעצמה כיצד ניתן לעשות כן באופן מידתי שלא יפגע בפרטיות העובדים במידה העולה על הנדרש.

מסקנה זו מקבלת משנה תוקף אף בשל היותה של הנתבעת, כאמור, תובעת שכנגד, לאור ההלכה הפסוקה שלפיה ככלל, לא יישמע תובע "בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו...אף מובן הוא כי בידי התובע קיימת האפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על פני ההכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוונטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע" (רע"א (עליון) 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישאל, משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2), 102, בעמ' 104).

אכן, במקרה זה הנתבעת/תובעת שכנגד היא חברה והפרטיות הנטענת היא של עובדיה המהווים צדדים שלישיים להליך, ולא שלה עצמה, אך כאמור, משהוצג פתרון מידתי על ידי הנתבעת לאופן הצגת הנתונים מבלי לחשוף את פרטיהם האישיים של עובדיה, יש ליישם פתרון מידתי זה אף ביחס לתכתובת הנוספת המבוקשת על ידי התובע.

1. אשר לטענת ההכבדה שטוענת הנתבעת, משמדובר בתכתובות דוא"ל הנפרשות על פני תקופה של תשעה חודשים, הרי שהנתבעת לא פירטה מהו ההיקף המשוער/מוערך של התכתובות ומהי מידת ההכבדה המוטלת עליה לצורך איתורן, והטענה נטענה בכלליות בלבד.

כמו כן, טענת הנתבעת כי מדובר בהיקף תכתובות בלתי סביר אינה מתיישבת, על פניה, עם הטענה, כי עד חודש 4/2017 מר קריב לא היה מודע לשיעורי הבונוסים ששולמו לתובע, ולכן הופתע כל כך כשגילה את שיעורם.

1. בנסיבות אלה, ובפרט בשל הרלוונטיות של תכתובות הדוא"ל לנושאים שבמחלוקת והקשר שבין מידת הרלוונטיות לקבלת טענה של הכבדה (רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, ניתן ביום 24.1.2016, בפסקה 13 לפסק הדין), גוברת חובת הגילוי על טענת ההכבדה כאמור.
2. לאור האמור לעיל, על הנתבעת להעביר לעיון התובע עותק מתכתובות הדוא"ל שהוחלפו בין מר קריב לגב' איגר ובין מר קריב לגב' וסרמן החל מיום 1.3.2017 ועד יום 1.12.2017, ואשר נכללו בהן נתונים, מידע או התייחסות כלשהי לתשלום בונוס לתובע, שכר עבודה, פדיון חופשה, תשלום הוצאות לרבות החזרי הוצאות והתחשבנויות נוספות. בכלל זה, תועברנה גם תכתובות המתייחסות לתובע בליווי עובדים נוספים (דוגמת נת/1 לכתב ההגנה), תוך שהנתבעת רשאית להשחיר פרטים אישיים הנוגעים לעובדים אחרים לצורך הגנה על פרטיותם כמפורט לעיל.
3. אציין, כי התובע לא סייג את בקשת הגילוי בסעיפים אלה אך לתכתובות הכוללות מידע אודות בונוסים, שכר, החזר הוצאות והתחשבנויות נוספות וביקש לעיין בכלל תכתובות הדוא"ל בין הצדדים, אך משלא הוכחה רלוונטיות של תכתובות נוספות להליך, ואף מדובר בבקשה גורפת מדי, נדרשת הנתבעת להעביר רק תכתובות בנושאים המנויים בסעיף 25 לעיל.

ב. בקשת הנתבעת/התובעת שכנגד

1. הנתבעת/התובעת שכנגד מבקשת כי התובע יחשוף בפניה את המסמכים הבאים:
   1. תדפיס פירוט חיובי כרטיס האשראי שהיה רשום על שם התובע בתקופת עבודתו בנתבעת, שהחיובים בגינו נפרעו ישירות מחשבון הבנק של מר קריב (להלן: כרטיס האשראי), וזאת בגין התקופה שהחל מיום 1.12.2017 ואילך (להלן: פירוט חיובי כרטיס האשראי);
   2. חשבוניות וקבלות בגין כל העסקאות שבוצעו על ידי חיוב כרטיס האשראי נשוא ההליך החל מחודש 8/2017 ואילך.
2. הנתבעת טוענת כי בניגוד לטענת התובע, אף לאחר סיום עבודתו בנתבעת נותרו חיובים בכרטיס האשראי, ופירוט חיובים אלה לא נמסר למר קריב ומצוי בחזקת התובע.
3. מאחר שכל צד טוען כי פירוט חיובי כרטיס האשראי מצוי בידי/בחזקת הצד שכנגד (שכן נטען כי הכרטיס הונפק על שמו של התובע אך חיוביו נפרעו מחשבונו של מר קריב), ופירוט זה, לרבות החשבוניות והקבלות נשוא העסקאות המפורטות בו, רלוונטיים לצורך בירור טענותיהם ההדדיות של הצדדים בעניין הוצאות אישיות, החזרי הוצאות, תשלום אש"ל וכיוב' אני סבורה, כי יש להורות לחברת האשראי לספק את פירוט החיובים הנדרש.
4. לצורך מתן צו לחברת האשראי כאמור, תצהיר הנתבעת בתצהיר ערוך כדין מהו מספר כרטיס האשראי המלא שהיה בשימוש התובע (שכן בתיק בית הדין מופיעות ארבע הספרות האחרונות בלבד) תוך ציון שמו של בעל הכרטיס כפי שצוין על גבי הכרטיס עצמו. הנתבעת תצרף לתצהירה כל תיעוד נוסף היכול לסייע במתן צו כאמור.
5. במקביל יצהיר התובע אם מצויים חשבוניות ו/או קבלות כלשהן נשוא חיובי אשראי אלה, ויצרף לתצהירו כל קבלה או חשבונית ככל שיימצאו.

ג. סיכום והנחיות בדבר המשך ניהול ההליך

1. לאור האמור לעיל, הבקשות ההדדיות מתקבלות ברובן, ועל הצדדים לפעול כדלקמן:
2. עד ליום 16.9.2019 יגישו הצדדים תצהירים אודות כרטיס האשראי כמפורט בסעיפים 29-31 להחלטתי לעיל, והתיק יובא לעיוני ביום 17.9.2019 לצורך מתן צו לחברת האשראי;
3. הנתבעת תעביר לידי התובע, עד ליום 6.10.2019, עותק קבצים מקוריים של פרוטוקול השימוע ומכתב סיום ההעסקה לרבות פרטי הקבצים בתוכנת WORD, כמפורט בסעיף א.1 לעיל. כמו כן תעביר הנתבעת עד למועד האמור עותק מתכתובות הדוא"ל שהוחלפו בין מר קריב לגב' איגר ובין מר קריב לגב' וסרמן החל מיום 1.3.2017 ועד יום 1.12.2017, ואשר נכללו בהן נתונים, מידע או התייחסות כלשהי לתשלום בונוס לתובע, שכר עבודה, פדיון חופשה, תשלום הוצאות לרבות החזרי הוצאות והתחשבנויות נוספות. בכלל זה, תועברנה גם תכתובות המתייחסות לתובע בליווי עובדים נוספים (דוגמת נת/1 לכתב ההגנה), תוך שהנתבעת רשאית להשחיר פרטים אישיים הנוגעים לעובדים אחרים לצורך הגנה על פרטיותם כמפורט לעיל
4. על מנת שלא להוסיף ולעכב את המשך ניהול ההליך, המזכירות תקבע את התיק להוכחות בפני מותב מוסמך. הודעה על המועד תישלח בנפרד.
5. הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדיהם בתצהירים, בצירוף כל המסמכים שברצונם להסתמך עליהם. העתקי התצהירים והמסמכים יועברו ישירות לצד השני.
6. על התובע להגיש תצהירים כאמור עד ליום 1.1.2020 והנתבעת תוך 60 יום מקבלת תצהירי התובע. עד 14 ימים לפני מועד ההוכחות יגישו הצדדים עותק נייר מלא וכרוך של התצהירים על נספחיהם למזכירות בית הדין, ויציינו על גבי העותק כי "אינו מיועד לסריקה, להעברה לגורם השיפוטי שבפניו יישמעו ההוכחות".
7. לא יוגשו תצהירי התובע במועד, תימחק התובענה על הסף עפ"י תקנה 44(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 בלי התראה נוספת. לא יוגשו תצהירי הנתבעת במועד, תיחשב הנתבעת כמי שאין בדעתה להגיש ראיות.
8. סירב עד לאמת דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים יגיש אותו צד למזכירות בית הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד ישיבת ההוכחות. בבקשה האמורה יפורטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר, מהות העדות והרלוונטיות שלה להליך. הבקשה תוגש לא יאוחר ממועד הגשת תצהירי הצד המבקש.
9. חקירה נגדית של עדי התובע לא תעלה על שעתיים. חקירה נגדית של עדי הנתבעת לא תעלה אף היא על שעתיים. הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בעל פה לפי שיקול דעתו של המותב, ככל שיותיר הזמן.
10. למען הסר ספק מובהר, כי החל ממועד זה לא תותר הגשת בקשות מקדמיות נוספות.
11. משהתקבלו הבקשות ההדדיות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ט (03 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.