20 מאי 2020

לפני:

כב' השופטת אופירה דגן-טוכמכר

החלטה

1. הנתבעת היא חברה שעיסוקה בביצוע פרוייקטים בתחום ההרמה לגובה בענף הבניה.
2. התובע מהנדס בהכשרתו הועסק אצל הנתבעת מיום 10.1.12 עד ליום 31.10.17.
3. בין הצדדים קיימת מחלוקת בדבר נסיבות סיום עבודתו של התובע וביחס לזכאותו לבונוסים ולזכויות אחרות בגין תקופת עבודתו אצל הנתבעת ונסיבות סיומה.
4. ביום 13/5/18 התובע הגיש את התביעה דנן במסגרתה עתר לתשלומים הנובעים מתקופת עבודתו ומנסיבות סיומה.
5. הנתבעת מצידה הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד במסגרתם טענה, בין היתר, כי התובע נטל שלא כדין בונוסים וסכומים אחרים להם לא היה זכאי וכי עליו להשיבם.
6. ביום 11/3/19 התובע הגיש לתיק תצהיר גילוי מסמכים במסגרתו לא ציין כי ברשותו הקלטות של שיחות בעניינים הנוגעים למחלוקת בין הצדדים.
7. בהמשך הדברים ניהלו הצדדים בפני חברתי כב' הרשמת תמר פלץ הליכים בבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים, ניתנה החלטה ונקבעו מועדים להגשת תצהירים ולשמיעת הוכחות בפני.
8. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ביום 27/2/20 ובמקביל לכך שלח לנתבעת "תצהיר גילוי מסמכים משלים" בו הודיע על מסמכים נוספים שאיתר. במאמר מוסגר יובהר כי נוסח התצהיר המשלים לא נסרק לתיק בית הדין.
9. הנתבעת הגישה ביום 1/4/20 בקשה במסגרתה ציינה כי התובע הביא לידיעתה כי במהלך הכנת תצהירו הוא איתר הקלטות של שיחות טלפון עם גב' רבקה איגר, מנהלת חשבונות של הנתבעת וכי טען כי מדובר בראיה חסויה, מאחר שנערכה לצרכי ההליך המשפטי, ולפיכך אין לדרוש את גילוי, אך עם זאת שמר בידיו את הזכות לעשות בהקלטה שימוש בהמשך ההליך.
10. הנתבעת ביקשה מבית הדין למחוק את התצהיר המשלים הנ"ל וליתן החלטה שתבהיר כי התובע יהיה מנוע מלעשות שימוש כלשהו בתמלילים שלא גולו. עוד ציינה כי התובע נקט ביחס להקלטות בלשון רבים, אך נמנע מלציין בפניה בכמה שיחות מוקלטות מדובר ומה מועדיהן.
11. בקשת הנתבעת הועברה לתגובת התובע אשר השיב כי הוא איננו טוען לחסיון, אלא מבקש לדחות את מועד העיון בראיה. התובע הבהיר כי בידו הקלטה של שיחה טלפונית אחת, שהתקיימה ביום 22/11/17 (אשר לא ברור מה אורכה), לטענתו עיון מוקדם בתמליל השיחה יגרום לשיבוש ראיות ולא יסייע לחשיפת האמת.
12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי נסיבות העניין דנן אינן מקימות עילה לדחיית גילוי הראיה.
13. מקובלות עלי טענות הנתבעת לפיהן מדובר בשיבוש סדר הבאת הראיות אשר יש לנקוט בו במקרים חריגים בלבד.
14. לדידי הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שמדובר בהגשת הקלטה/הקלטות שביצע התובע, כאשר בידיו היתרון הדיוני להחליט באילו מההקלטות שביצע (או חלקים מהן) יעשה שימוש ואילו מהן יותיר בידיו, לאחר שנחשף לגרסת ההגנה בשלבים השונים של ההליך.
15. זאת ועוד, חריגה מהכלל של "משחק בקלפים פתוחים", בדרך של דחיית המועד לגילוי ראיה, לא רק שהיא גוררת חוסר יעילות דיונית (כגון צורך לאפשר עדויות "הזמה" מטעם הצד שכנגד), אלא שאין בה בהכרח כדי לתרום לגילוי האמת.

ודוק, מדובר בשיחה טלפונית שהתקיימה ביזמת התובע במרחק של למעלה משלוש שנים מהמועד בו התובע מבקש להציגה, אפשר שמדובר בשיחה ממושכת שיש להקדיש זמן לעיון בתמלילה המלא בטרם מתן התייחסות של העדה למשפט קונקרטי המופיע בה, ואפשר שיש אף לבדוק האם התקיימו שיחות נוספות, לפניה או לאחריה (עם הגב' איגר או עם גורמים אחרים, בין שהוקלטו ובין שלא הוקלטו) על מנת לרדת לעומק הדברים ולהבין את הקשרם בפרט משמדובר כאמור בשיחות שהוקלטו ביזמת התובע, וללא מודעות של המוקלט, ושככלל יש ערך מוגבל ביותר להצגתן "בהפתעה".

1. למותר לציין כי לשני הצדדים ישמרו כל הטענות לעניין משקל התמליל ולעניין משקל העדויות שהציגה הנתבעת לאחר חשיפתה לתמליל.
2. לנוכח האמור לעיל, התובע ימציא לנתבעת תמליל של השיחה בתוך 30 יום, שאם לא כן יהיה מנוע מלעשות כל שימוש בראיה.
3. הנתבעת תגיש תצהירים מטעמה עד ליום 28/7/20.
4. עניין ההוצאות יתברר בסיום ההליך.
5. לעיוני ביום 29/7/20.

ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, (20 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.