הצדדים הסמיכו אותי לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

אני מברך את הצדדים על בחירתם זו המשקפת הסכמה לסיים מחלוקת מתוך נכונות לויתור ומתן הזדמנות לגישה של פשרה, גם אם לא הצליחו לגבש פשרה סופית ביניהם, במיוחד נוכח סכום התביעה.

לאחר שבחנתי את כל שהובא בפני, אני סבור כי לא היתה כל הצדקה להפחתת סכום העולה על רכיב המע"מ מתוך שכר השמאי, ומנגד לא היה מקום לתבוע את רכיב המע"מ עת עסקינן בעוסק מורשה.

כאשר עסקינן בהפרש ללא רכיב המע"מ מדובר בתביעה על סכום פעוט, ואין צורך להרחיב באשר לסכום דמי הבטלה הנדרש העומד על פי עשרה מסכום התביעה והרבה יותר מכך לעומת הסכום המוצדק מתוכה.

לאור האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 83 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 250 ₪.

מאחר שעסקינן בסכומים שניתן היה בנקל לתבוע בתביעה קטנה, ואינני מקבל את הנמקת התובע מדוע לא עשה כן, אינני פוסק שכ"ט עו"ד.

ניתן היום, כ"ד כסלו תשע"ט, 02 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.