נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד עמית אדר

הנאשם 2 בעצמו

ב"כ הנאשמים עו"ד אורי נווה

כתב האישום

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון ואי קיום תנאי מתנאי רישיון, עבירה לפי סעיפים 4,14,15 ו- 16 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק") ופריט 10.7 ב' לצו רישוי עסקים (עסקים טיעוני רישוי) תשע"ג – 2013.

על פי המפורט בכתב האישום, ביום 1.1.91, ניתן לנאשם 2 (להלן: "הנאשם") ואדם נוסף רישיון עסק לאחסון חומרי אינסטלציה במבנה נייד ברחוב הרצל 45 ברחובות. סעיף 4 לרישיון קובע, כי הרישיון אינו בר תוקף אם שונו תנאי המקום (על ידי בניה או באופן אחר) וכן אם חל שינוי בעיסוק.

ביום 15.3.17 ובסמוך לכך, עסקה הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") באמצעות הנאשם והרשתה לאחרים לעסוק בעסק מסוג אחסון ומכירת חומרי אינסטלציה בתוך מבנים בשטח של כ- 200 מ"ר ובמקרקעין בשטח של כדונם הנמצאים ברחוב הרצל 45 ברחובות. העסק הינו עסק טעון רישוי לפי החוק והנאשמים עסקו בעסק מבלי שיש בידיהם רישיון מתאים ובניגוד לתנאי הרישיון שניתן לאחסון במבנה נייד בלבד.

לנאשמים נשלחו מכתבי התראה אך עד למועד הגשת כתב האישום לא הסדירו את רישיון העסק.

המענה לכתב האישום

1. הנאשמים כפרו במיוחס להם. לשיטתם הרישיון שניתן להם הינו רחב יותר מאחסון. כן כפרו בכך, שהרישיון אינו בר תוקף אם שונה המקום או חל שינוי בעיסוק. הנאשמים טענו, כי הנאשמת לא עסקה באחסון ומכירת חומרי אינסטלציה וכפרו בגודלו של השטח הנטען בכתב האישום. הנאשמים לא חלקו על כך שהעסק טעון רישוי אך לשיטתם הם אוחזים ברישיון. הנאשמים כפרו בכך שהפעילו עסק ללא רישיון או בניגוד לתנאי הרישיון וכן במשלוח מכתבי התראה.
2. נוכח כפירת הנאשמים נשמעו ראיות הצדדים. מטעם המאשימה נשמעה עדותו של המפקח וכן הוגשו הראיות ת/1 עד ת/4. מטעם ההגנה העיד הנאשם וכן הוגשו נ/1 עד נ/6.
3. אין מחלוקת בין הצדדים, כי הרישיון שניתן לנאשם הוא נ/6 לו צורפה הבקשה שהוגשה לרישיון ביום 5.11.90.
4. המפקח איתן שרוני מסר בעדותו, כי ערך את דוח הביקורת מיום 15.3.17 (ת/1) וכן שלח את מכתב ההתראה מיום 26.7.17 בצירוף מסמכים נלווים (ת/2).

הוא הגיע למקום עקב תלונות על רעש. הרישיון שניתן הוא לאחסנה אבל במקום מתבצעת מכירה, חיתוך והברגה של ברזל. חיתוך הברזל מהווה מטרד של רעש לדיירים המתגוררים ליד העסק.

הרישיון הוא לאחסון חומרי אינסטלציה במבנה נייד לפי התכנית הישנה. בפועל ישנו מבנה קבע, מבנה גדול שאוחסנו בו חומרי אינסטלציה, מכשירי עבודה והתבצעה שם מכירה. העד ראה אנשים שרוכשים דברים, משלמים בקופה הרושמת ומקבלים קבלה.

בכניסה למבנה עצמו יש אחסנה ומתבצעת מכירה (תמונה 1 ב- ת/3). בחלק האחורי ניתן לראות את מכשיר חיתוך הברזל וההברגה שלו (תמונות 2-3 ב- ת/3). כן ניתן לראות את המכשיר להברגות של הצנרת, נסורת וזוויות (תמונה 13 ב- ת/3). כמו כן ניתן לראות חומרי בניין בחצר של העסק (תמונות 4,6,6,7,8,9,12 ב- ת/3).

יש במקום חומצות מלח שצריך היתר מיוחד להחזיק בהן, היתר של רעלים מאיכות הסביבה ואין את ההיתר לנאשמים ולכן העד דיווח על כך למשרד לאיכות הסביבה.

לתמיכה בקיומה של מכירה בבית העסק, הפנה העד לתמונה 11 ב- ת/3 בטענה שהמסמך בצילום הוא קבלה שנמסרה לרוכש, וכי יש גם קבלות ידניות, אך אין בידי לקבל זאת. ראשית, המדובר במסמך שתוכנו לא ברור בשל צילומו ממרחק. שנית, המסמך תלוי על המדפים במקום ולא מדובר בקבלה שניתנה ללקוח ולכן אין בידי לקבל שמדובר בקבלה בגין רכישה. הנאשם אף לא נשאל על כך בעדותו בפניי כדי לוודא שאכן מדובר בקבלה ולא במסמך אחר. בתמונה זו ישנו מחשבון על השולחן אך אין בכך ללמד על מכירה בבית העסק מעבר לכל ספק סביר.

אשר לשטח בו מתנהל העסק, העד העריך שהמבנה עצמו מבטון ואסכורית בשטח של 200 מ"ר והיקף החצר יותר מחצי דונם.

הוטח בעד שלפי נ/1 הייעוד הוא מסחרי וזה השיב שאינו יודע מהו ייעוד התב"ע.

העד מסר שאינו יודע מי הם האחרים שמפעילים את העסק על פי כתב האישום.

1. הנאשם אישר בעדותו בפניי, כי נ/6 הוא הרישיון שניתן לו והבקשה שהוגשה מטעמו. לטענתו, התכנית המוזכרת בבקשה וברישיון נמצאת בעירייה.

לדברי הנאשם, המקום משמש כמחסן ואולם המכירה נעשית אצל בנו בנס ציונה, שהוא גם הסוכן של העסק. הלקוח משלם בבית העסק אצל בנו והנאשם מוסר את המוצר אצלו. החשבונית ללקוח ניתנת על ידי הבן. יצוין, כי הבן נכח באולם בית המשפט בעת עדות הנאשם, אך לא העיד מטעם ההגנה.

הנאשם אישר שהגיש בקשה לרישיון עסק בשנת 2019 ובה הוא ביקש לאשר גם מכירה, כי הדבר יקל עליו. אך עמד על כך שהוא רק מאחסן את החומרים בכל החצר ובתוך המבנה אבל לא מוכר. הנאשם הכחיש את האמור ב- ת/4, כי בביקורת של איגוד ערים נמצא שיש מכירה במקום.

הנאשם אישר את התמונות שצילם המפקח ואת הסחורה שנראית במקום, לרבות בחצר, והוסיף ששטח המבנה הוא כ- 130 מ"ר. הנאשם אישר שהעסק פועל במבנה קבוע, וטען כי הכל לפי התכניות אף שברישיון העסק מדובר במבנה נייד.

1. מעיון ב- נ/6, רישיון העסק עולה, שהרישיון ניתן לנאשם ולאחיו ולא לנאשמת, כך שהפעלת העסק לא נעשית בהתאם לרישיון. במהות העסק נרשם "מבנה נייד לאחסנת אינסטלציה". בסעיף ג' נקבע ש"העסק יתנהל במבנה או במקום המוגדר בתכנית". סעיף 4 קובע, כי "רישיון זה... אינו בר תוקף, אם בעליו העביר עסקו למקום אחר או אם שונו תנאי המקום שבו מתנהל העסק (ע"י בניה או באופן אחר) וכן אם חל שינוי בעיסוק".

בבקשה לרישיון מיום 5.11.90 שהוגשה על ידי הנאשם ואחיו נרשם במהות העסק "מבנה נייד לאחסנת אינסטלציה", כמו ברישיון. כן נרשם שהשטח הבנוי של העסק הוא 132 מ"ר ולא נתבקש דבר לגבי החצר. עוד צוין בפירוט בבקשה "בהתאם לתכניות".

בהיתר מיום 27.3.89 (נ/4) עולה שזה ניתן עבור "מבנה אחסנה" בשטח של 132 מ"ר. עיון בבקשה להיתר מיום 15.2.89 עלה שמדובר בהיתר ל"מבנה נייד לאחסנה" בשטח של 132 מ"ר.

1. אין בידי לקבל את עמדת ההגנה, כי המילים "בהתאם לתכניות" בעמוד 2 ב-נ/6 כולל כנראה דברים כמו החצר. בסעיף 6 נרשם שהחלק "הבנוי" הוא 132 מ"ר ללא כל סימון של רובריקת "חצר" כך שהדבר מתיישב עם לשון הרישיון, בו אין כל היתר לאחסון מעבר ל- 132 מ"ר. אף אם בבקשה לרישיון נתבקש רישיון ביחס לשטח גדול יותר, ולא הובאו ראיות לכך, הרי שהקובע הוא מה שאושר ברישיון עצמו ולא בבקשה לרישיון. בענייננו, אף הבקשה עצמה לא תומכת בטענת ההגנה להפעלת העסק בשטח גדול יותר בהתאם לרישיון או להיתר, שכן גם זה וגם זה עוסקים במבנה בשטח של 132 מ"ר בלבד ולא בחצר.
2. הנה כי כן, בהתאם לרישיון שניתן לנאשם ואחיו, הרי שזה ניתן לנאשם ואחיו, לאחסנת אינסטלציה במבנה נייד בשטח של 132 מ"ר. על פי סעיף 4 לרישיון, ככל שיבוצע שינוי, הרי שהרישיון אינו בתוקף.

נוכח צבר של שינויים, הרי שרישיון העסק אינו בתוקף.

ראשית, הרישיון ניתן לנאשם אך זה מפעיל את העסק יחד עם הנאשמת, חברה בע"מ בניגוד לתנאי הרישיון.

שנית, הרישיון ניתן לשימוש במבנה נייד בלבד, כאשר אין מחלוקת שהעסק פועל במבנה קבע.

שלישית, השימוש הוא למבנה בשטח של 132 מ"ר בלבד, בעוד השימוש בהתאם לתמונות ב- ת/3 הוא על שטח נרחב בשל השימוש בחצר בית העסק.

1. עסקינן בעסק טעון רישוי. נוכח כל האמור לעיל, הרי שלנוכח השינויים שנעשו, הרישיון שניתן לנאשם ואחיו אינו בתוקף והנאשמים מפעילים את העסק ללא רישיון.
2. הוכח שהנאשם והנאשמת מפעילים את העסק, אך לא הוכח שהעסק מופעל באמצעות אחרים.
3. לא הוכח שהמבנה בו פועל העסק הוא בשטח של 200 מ"ר ולא 130 מ"ר כטענת הנאשם. המפקח מסר שהקביעה של 200 מ"ר מבוססת על הערכה שלו ולא על מדידה. מנגד הנאשם לא חלק על כך שהוא מאחסן ציוד רב בחצר ומדובר בשטח נרחב גם אם לא הוכח שמדובר בשטח של דונם, כהערכת המפקח.

בנסיבות אלה, אין בידי לקבל את טענת ההגנה לפיה אין כל מגבלה ב-נ/6 ביחס לשטח בו יפעל העסק בהתאם לרישיון. לא בבקשה ולא ברישיון צוין שימוש בחצר עצמה, אלא במבנה בלבד.

1. כמו כן, המאשימה לא הוכיחה מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשמים מבצעים מכירה בבית העסק. ת/4, מכתב של רכזת תכנון סביבתי באיגוד ערים לאיכות הסביבה קובע, כי בבית העסק מתבצעים אחסון ומכירה של מוצרי אינסטלציה. הדבר יכול להוות אינדיקציה אבל לא ראיה מספקת. זאת בשים לב לכך שלא צורפה ראיה בדבר חשבונית/קבלה אודות מכירה בבית העסק. כאמור לעיל, קבעתי, כי איני מקבלת את עדות המפקח שהמסמך בתמונה 11 ב- ת/3 הוא העתק של קבלה. בעניין זה יודגש, כי עצם הגשת הבקשה לרישיון עסק הכולל מכירה לא מלמדת, כי מתבצעת מכירה בבית העסק (גם טענה זו יכולה להוות אינדיקציה אבל לא ראייה לביצוע המכירה). עצם העובדה שהנאשם הגיש בשנת 2019 בקשה לרישיון עסק הכולל מכירה מלמדת, כי ברור שהרישיון הקיים אינו כולל מכירה, אך אין בו ללמד שפעולה זו מבוצעת בפועל כיום. משכך לא מצאתי לתת משקל לאמור ב- ת/4, שכן עורכת המסמך לא נחקרה ולא הבהירה על בסיס אלו ראיות קבעה שמתבצעת מכירה בבית העסק.
2. אין בידי לקבל את עמדת ההגנה, כי ההפרות הנטענות ביחס לרישיון מנויות בסעיף 3 לכתב האישום, וכי יתר הסעיפים הם תיאור כללי בלבד ואינם מגבשים את ההפרה הנטענת, זאת לנוכח המפורט בסעיף 5 לכתב האישום. סעיף 3 מתייחס לזהות בעלי הרישיון והמשתמשים בפועל, מהות העסק ושטח העסק. בסעיף 5 נרשם, כי השימוש נעשה ללא רישיון, בניגוד לתנאי הרישיון שניתן לאחסון במבנה נייד בלבד.
3. נוכח כל האמור לעיל, הוכח כי הנאשם פועל בניגוד לרישיון שניתן לו ולאחיו, וכי הרישיון לא ניתן לנאשמת. משכך מפעילים הנאשמים את העסק מושא כתב האישום ללא רישיון ובניגוד לתנאי הרישיון. הוכח, כי הנאשמים מאחסנים ציוד במבנה קבוע, ולא נייד, בשטח של כ- 130 מ"ר ובחצר והכל ללא רישיון.

נוכח כל האמור לעיל, הוכיחה המאשימה בראיות מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשמים מפעילים עסק טעון רישוי ללא רישיון ולכן אני מרשיעה אותם בעבירה של עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון.

לא הוכח, כי אחרים עושים שימוש בעסק מעבר לנאשמים ולא הוכח שמתבצעת מכירה בבית העסק.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"ב, 24 מאי 2022, במעמד הצדדים