ביום 25.1.21 קבעתי כי לא ניתן לפרק שיתוף בחלק מהחלקה בלבד, על דרך רישומה כבית משותף, וזאת אם משום שלא ניתן לפרק שיתוף בחלק מחלקה בלבד, ואם משום שבענייננו לא מתקיימת דרישת סעיף 42 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), כי עיקר המקרקעין ראויים לרישום כבית משותף. בהחלטתי הנ"ל אפשרתי לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן, על פיו יחולקו המקרקעין בעין בין כלל השותפים, וכי רק לאחר פירוק שיתוף זה, ככל והינו אפשרי, יוכלו בעלי החלקות הנפרדות שתיווצרנה לבקש פירוק שיתוף נוסף על דרך רישום בית משותף בחלקות שיוקצו להם.

ביום 20.5.21 הוגש כתב תביעה מתוקן, אלא שבמסגרתו התבקש פירוק שיתוף שבמסגרתו אחד ממגרשי החלקה 11/1 נותר משותף, ולאחריו מתבקש רישום בית משותף בחלק זה. בהחלטתי מיום 23.5.21 קבעתי כי לא זו היתה כוונת החלטתי הראשונה, אלא שבפירוק השיתוף, יקבל כל צד חלקה נפרדת, ולא שיוותר מגרש משותף לצורך רישומו כבית משותף. קבעתי כי ככל ולא יתוקן כתב תביעה בהתאם, תימחק התביעה מחוסר עילה.

בתגובה הודיע ב"כ התובעים, כי לטעמו כתב התביעה המתוקן מתיישב עם החלטת בית המשפט מיום 25.1.21.

אינני מקבל את טענת ב"כ התובעים.

חלוקה בעין של מקרקעין משותפים, משמעותה היא כי בסוף החלוקה, נותר כל שותף עם בעלות עצמאית בחלק מן החלקה ולא שחלק מן השותפים נשארים עם חלקה משותפת, למעט מקרה בו חל סעיף 41(ב) לחוק (ראה: ע"א 587/78 רוטשילד נ' פרנק, פ"ד לג (3) 33 (1979)). בענייננו אין מדובר בחלוקה מוסכמת על פי הסעיף האמור. בהעדר הסכמה, גם אין מקום לחלוקה חלקית "ולגלגל" את השותפים לפירוק שיתוף נוסף (ראה: רע"א 2021/20 בנדיקט נ' בנדיקט [ניתן ביום 18.8.2020]). כוונת ההחלטה מיום 25.1.21, היתה על כן, למקרה בו ניתן יהא לפרק את השיתוף במובן זה שתיווצרנה חלקות נפרדות, אשר ניתן יהא לרושמן יחדיו כבית משותף. למעשה משמעות ההחלטה, אינה פירוק שיתוף נוסף, אלא איחוד חלק מהחלקות שתיווצרנה לאחר פירוק השיתוף. זאת ניתן כמובן יהא לעשות רק בפניה לרשויות התכנון והבניה, לאחר סיום פירוק השיתוף בתיק הנוכחי ורישומו על ידי רשויות התכנון והבניה, ככל ופירוק שיתוף ואיחוד חלקות כאלה אפשריים.

לעומת זאת פירוק שיתוף בדרך המבוקשת בכתב התביעה המתוקן, אינה אפשרית. משמעותה למעשה פירוק שיתוף בעין שאינו מתיישב עם הדרך הקבועה בסעיפים 39 ו- 40 לחוק המקרקעין, וכל זאת במטרה לעקוף את הדרישה בסעיף 42(א) לחוק כי פירוק שיתוף על דרך רישום בית משותף יעשה רק כאשר עיקר החלקה ניתן לרישום כבית משותף, דרישה שאינה מתקיימת במקרה דנן. מטרת התובע על כן אינה לבצע את פירוק השיתוף הראשון ולרושמו אלא מלכתחילה לרשום את מקצת המקרקעין כבית משותף בניגוד לסעיף 42(א) הנ"ל. לכן כלל את "שני השלבים" של פירוק השיתוף בכתב תביעה אחד.

נוכח העובדה כי התובע אינו מסכים לתקן את תביעתו, אין אלא להסיק כי תביעתו אינה מגלה עילה.

אשר על כן, אני מוחק את התביעה בהעדר עילה.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, י"ז תמוז תשפ"א, 27 יוני 2021, בהעדר הצדדים.