1. התובעת היא אלמנתו של המנוח, מר יצחק כחלון (להלן – המנוח).
2. ביום 13.4.15 הגיש המנוח לנתבע תביעה להכיר בו כנפגע בעבודה ולתשלום דמי פגיעה בגין מחלת "סיליקוזיס" ו-COPD. ביום 28.12.17 דחה הנתבע את התביעה וקבע כי למנוח לא אירעה פגיעה בעבודה שמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי או החוק), וכי לא נמצא כי אצל המנוח אובחנה מחלת הריאות "סילוקוזיס".

נגד החלטת הנתבע מיום 28.12.17 הוגשה תביעת המנוח בתיק ב"ל 70617-05-18 בגין מחלת סיליקוזיס ו-COPD.

נוכח טענות המנוח על התפתחות מחלת סרטן הריאות, בדיון מיום 30.12.18 הובהר לבא כוח המנוח שמדובר בעילת תביעה חדשה וכי על המנוח להגיש תביעה נפרדת לנתבע.

1. ביום 7.1.19 הגיש המנוח לנתבע תביעה להכרה כנפגע בעבודה ולתשלום דמי פגיעה בגין מחלת סרטן ריאות. ביום 31.1.19 נדחתה התביעה ונקבע שלמנוח לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. בהחלטה נקבע כי מבחינה רפואית לא הוכח קיום של קשר סיבתי בין המחלה ובין תנאי העבודה, וכי המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. ביום 24.2.19 הוגשה התביעה נגד ההחלטה מיום 31.1.19 (ב"ל 58617-02-19).
2. ביום 11.3.19 ניתנה החלטה, על ידי כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ (ב-ב"ל 70617-05-18), לאיחוד התיקים, בהסכמת הצדדים, ונוכח התשתית העובדתית והמשפטית המשותפת לכאורה, בין השאר בכל הנוגע לתקופת העבודה ולאופי העבודה.
3. עובדות המקרה

המנוח, יליד 1950, עבד במשך שנים בתעשיית הבנייה כפועל בניין ונחשף לתוצרי בניין ולחומרים שונים.

המנוח עבד בין השנים 2002-2013 בחברת מטבחי גלי בע"מ (להלן – מטבחי גלי או המעסיק) כפועל לייצור שיש. עבודתו של המנוח כללה יציקות, ליטוש, ניסור, חיתוך, הדבקה והרכבה של שיש. במהלך עבודתו הוא נחשף לחומרים שונים כגון: אבק שיש, סיליקה, פוליאסטר, אבקת גיר, חומרים מקשים, חומרים מאיצים ועוד.

1. לגרסת המנוח בכתב התביעה, במסגרת עבודתו הוא נחשף מידי יום עבודה ובמשך שעות ארוכות לחומרים מזיקים וכימיקלים, וכתוצאה מעבודתו וחשיפתו לחומרים אלו נגרמה לו פגיעה קשה בריאות והוא אובחן כסובל מסרטן הריאות ו"אף נמצא סיליקוזיס בריאותיו". נוכח האמור שגויות קביעותיו של הנתבע שמבחינה רפואית לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לתנאי עבודתו וכי מחלתו נובעת ממצב תחלואתי טבעי. על כן, המנוח ביקש לקבוע כי הונחה תשתית עובדתית לפי הלכת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע בכל הקשור לפגיעה בריאותיו, ולהורות על מינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי שבין עבודתו לסרטן הריאות.
2. מנגד, לטענת הנתבע, למנוח לא אירעה פגיעה מסוג מיקרוטראומה והוא לא לקה במחלת מקצוע; מחלתו של המנוח בריאותיו התפתחה על רקע תחלואי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתו; אין קשר סיבתי רפואי בין מחלת המנוח בריאותיו ובין תנאי עבודתו. לחלופין, השפעת תנאי עבודתו של המנוח על התפתחות מחלתו בריאותיו, ככל שהייתה כזו, היא פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

ההליכים בתיקים

1. התובעת והמנוח הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. נוכח מצבו הרפואי של המנוח ביום 15.1.19 הוא העיד בעדות מוקדמת לפני בית הדין.
2. ביום 31.1.21 הוגש כתב תביעה מתוקן מטעם התובעת לאחר שהמנוח הלך לעולמו ביום 11.6.19 בשל מחלת סרטן ריאות. התובעת ביקשה לקבוע כי הונחה תשתית עובדתית לפי הלכת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע בכל הקשור למחלת הריאות בה לקה המנוח ולהורות שימונה מומחה רפואי לעניין הקשר הסיבתי בין עבודתו של המנוח ובין פגיעתו ומותו (כתב התביעה הוגש נגד ההחלטה מיום 31.1.19 בעניין דחיית התביעה של המנוח לתשלום דמי פגיעה בגין סרטן ריאות, וכן נגד ההחלטה בעניין דחיית התביעה לגמלת תלויים בנפגע עבודה מיום 4.2.20).
3. נוכח אי התייצבות העדים, מר יזיד אשקר (מטעם התובעת) ומרדכי זקזאק (מטעם הנתבע) – גם לאחר שהוצאו צווי הבאה וחולטו הפיקדונות שהופקדו על ידם – הסכימו ב"כ הצדדים להגשת חקירות והודעות (ללא חקירות, ראו ע' 17 לפרוטוקול הדיון) ולהגשת סיכומים בהתאם לראיות שבתיק.

בדיון מיום 5.7.21 ניתנה החלטה לגבי הגשת המסמכים שלהלן:

בהעדר התנגדות מטעם ב"כ הנתבע, אנו מאמצים את ההסכמה הדיונית שהציעה ב"כ התובעת.

חקירתו של המנוח התקבלה כנ/1.

הודעה של זקזאק מרדכי הוגשה וסומנה נ/2.

חקירתו של מר יזיד אשקר הוגשה וסומנה נ/3.

שאלון למבוטח הוגש וסומן נ/4.

תמונה של העסק הוגשה וסומנה נ/5.

חקירתה של גב' גליה זקזאק - נ/6.

חומר רפואי הוגש וסומן נ/7.

לאחר מכן הצדדים הגישו סיכומים בכתב והתיק הועבר להכרעתנו.

1. המסמכים שהתקבלו בתיק

השאלון למבוטח שמילא המנוח

בשאלון למבוטח בגין מחלה ריאות – סיליקוזיס מיום 13.5.15 (נ/4) מסר המנוח שעבד במטבחי גלי בין השנים 2002-2013, כ-5-6 ימים בשבוע, כ-8-10 שעות ביום בתפקיד "עובד שיש".

המנוח תיאר את סדר יום עבודתו כך:

"מגיע למפעל – מקבל הזמנות עבודה – מידות שיש (לפי הזמנה של לקוחות) ומכין בהתאם:

1. ניסור שיש לפי מידות – נעשה באמצעות דיסקים רגילים או מסור שיש, כאשר במהלך הניסור הייתי חשוף ישירות לאבק השיש שהתפזר ששאפתי ישירות לדרכי הנשימה שלי.
2. ליטוש השיש – נעשה באמצעות דיסק ליטוש, כאשר במהלך הליטוש הייתי חשוף לאבק שיש שהתפזר.
3. הדבקת השיש – נעשה באמצעות חומרי הדבקה כגון דבק-שיש, סיליקון, מקשה, מאיץ, פוליאסטר, אבקת גיר וכיו"ב חומרים כימיים רעילים אותם נשמתי ושאפתי ישירות לדרכי הנשימה שלי שעות ארוכות ביום.
4. הרכבה בבית הלקוח – הרכבת השיש וחיבור השיש למטבח בבית הלקוח – גם פה שימוש בחומרי הדבקה וסיליקון וכן חשיפה לאבק שיש שהתפזר בעת הליטוש, כך מידי יום, משך שעות ארוכות".

המנוח מסר כי ביצע את הפעולות האלו בכל יום, כל פעולה במשך שעות ארוכות. המנוח מסר כי עבד עם החומרים שלהלן: שיש, סיליקון, מקשה, פוליאסטר, מאיץ, אבקת גיר ואבק שיש שהתפזר. עוד מסר המנוח כי נחשף לחומרים האלו כל יום כ-8-10 שעות ביום. לעניין אמצעי ההגנה מסר המנוח כי במרבית השנים לא השתמש בשום אמצעי הגנה, וכי לאחרונה – השתמש במסכה רגילה. לדבריו המחלה אובחנה אצלו לראשונה בין השנים 2012-2013.

הודעת המנוח לפני חוקר הנתבע

לפי הודעתו של המנוח לפני חוקר הנתבע מיום 10.11.16 (נת/1) הוא עבד במטבחי גלי, חברה שעסקה ביצור מטבחים וריהוט לבית בשילוב שיש, כ-12 שנים. לעניין תפקידו מסר כי: "בתחילת דרכי בחברה של מוטי אני עבדתי בייצור יציקות שיש לאמבטיות במיוחד. זה אומר ייצור שיש במפעל באמצעות חומרים כימיים, פוליאסטר, דבקים שונים, אני לא זוכר את השמות. היה חומר שמקשה והי (כך במקור) חומר מאיץ ששמנו אותם בפוליאסטר. בעבודה הזו עבדתי כשלוש שנים, מהבוקר ועד הערב. אחרי שלוש שנים הוא פתח מפעל שיש כי לא היה דרישה ליצוק. עבדתי בחיתוך שיש קיסר ושיש טבעי. ליטוש והרכבה. זה מה שעשיתי עד היום האחרון שעבדתי בחברה". המנוח מסר כי עבד החל מיום ראשון ועד ליום חמישי בין השעות 08:00-17:30 ללא החתמת נוכחות. לפי הודעת המנוח במפעל שיש עבד איתו עובד נוסף, זיאד אשקר, שגם הוא חלה כמוהו, עזב לפניו את העבודה והגיש תביעה לביטוח לאומי.

לשאלת חוקר הנתבע מדוע הוא הגיש תביעה לביטוח לאומי השיב המנוח: "בשנת 2007, 2008 התחלתי להרגיש שאני מתקשה בנשימה, הייתי מתעייף מהר. באותו זמן פניתי לטיפולים רפואיים. במפעל שיש אני עבדתי בממוצע כ-80% מהשבוע במפעל וביתר בזמן יצאתי להתקנות. העבודה שלי במפעל כללה חיתוך שיש על מסור שולחני, עבדתי בחיתוך עם דיסקים ידניים, עבדתי בליטוש שיש עם דיסקים ידניים. במקביל עבד לידי זיאד אשקר ושנינו חתכנו וליטשנו אחד ליד השני וכל אחד נשם את האבק של השני. עבדנו עם דבק שיש. אם הייתי יוצא להתקנות הייתי יוצא עם זיאד... שטח העבודה היה בחצר של המפעל, שטח ללא גג, אבל היו 4 קירות מסביב (של מפעלים אחרים)... בעבודה שלי ביציקות שיש כפי שמסרתי לך קודם אלו החומרים שבאתי איתם במגע. עבדתי שם גם בליטוש". לדבריו: "סדר העבודה שלי היה חיתוך, הדבקת שיש וליטוש. לפעמים כשאני הדבקתי במקביל זיאד חתך או ליטש או להיפך. כך שרוב הזמן היה אבק במפעל. במפעל היו שני שולחנות של 4 מטר בערך ובניהם היה המסור הגדול, גל אחד מאיתנו עבד על שולחן או שעבדנו יחד על אותו שולחן. המרחק בין השולחנות היה כ-3-4 מטר". לשאלת חוקר הנתבע אם היה לו מגע ישיר עם הדבקים, חומר מקשה, חומר מאיץ, פוליאסטר, השיב המנוח: "כן. פוליאסטר זה נוזל שהיינו שופכים לחבית. היינו מוסיפים לזה אבקה כמו סיד ומוסיפים לזה את המאיץ ולפני יציקה היינו מוסיפים את המקשה. בכל החומרים האלה נגענו. הייתי יוצר כפעמיים, שלוש ביום ובכל פעם צריך לערבב מחדש את כל החומרים הללו. במפעל שיש באתי במגע עם דבק שיש, סיליקון להדבקה בהרכבות".

לשאלת חוקר הנתבע אם סופקו לו אמצעי הגנה השיב המנוח: "הוא (המעסיק) הביא מסיכות בד שמכסות את האף והפה אבל אלה לא היו מסיכות מקצועיות. כפפות לא היו לנו". המנוח מסר כי עבד עם שני סוגי שיש: שיש קיסר ושיש טבעי (גרניט). כמו כן, המנוח מסר כי הוא לא מעשן כבר 11 שנים וכי לפני כן עישן תקופה ארוכה אך מעט סיגריות ביום.

הודעת המעסיק לפני חוקר הנתבע

המעסיק של המנוח, מר מרדכי זקזאק (להלן – מר זקזאק), שמשמש כמנכ"ל מטבחי גלי, מסר ביום 5.12.16 הודעה לפני חוקר הנתבע (מוצג נ/2), שלפיה הוא עובד בעסקו בעץ ובשיש. לפי הודעתו של מר זקזאק, המנוח עבד אצלו מעל ל-5-6 שנים והפסיק לעבוד בשנת 2015 בגלל ויכוח על כסף. מר זקזאק מסר כי המנוח עבד בימים ראשון עד חמישי בין השעות 08:15/08:30 ועד 16:30. לדבריו בין 60% ל-70% מזמן העבודה הוא עבד במפעל וביתר הזמן הוא עבד בהרכבות.

לשאלת חוקר הנתבע "כמה זמן מיום העבודה שלו בממוצע הוא היה חשוף לאבק?" השיב מר זקזאק: "בזמנו עבד איתו פועל ערבי בשם זיאד. אני קניתי להם את המסכות הכי טובות עם פילטרים שאני קניתי להם לבקשתם. חיתוך של השיש אצלי זה מסור יהלום עם מים ולכן לא היה אבק. תקופה ראשונה שהוא עבד אצלי הוא עבד במפעל יציקות של שיש שאין בעבודה הזו אבק בכלל. בשלוש שנים אחרונות שהוא עבד אצלי הוא עבד בשיש. התפקיד העיקרי שלו היה בליטוש, הדבקות, סחיבה של שיש והרכבות. הוא לא היה עובד מקצועי, העובד המקצועי שלי היה זיאד תושב טייבה. חשיפה לאבק אצלנו בממוצע ליום היה פחות משעה. ואני מציין שוב שכל הזמן הם עבדו עם מסיכה. אחר כך כל הכלים שלי היו על מים ולכן כמעט ולא היה אבק בעבודה" (עמ' 1 ש' 17-24 להודעה).

לשאלת חוקר הנתבע "לאיזה חומרים כימיים יצחק היה חשוף?" השיב מר זקזאק: "בעבודה שלו ביציקות שיש הוא היה משתמש בפוליאסטר, ג'לקוט, דבק שיש וזהו. רוב היום שלו ביציקות שיש הוא היה חשוף לחומרים הללו. במפעל שיש אנחנו משתמשים בחומרים שנמצאים בתוך השיש, אני משתמש רק באבן קיסר, אני לא יודע מה השמות של החומרים. אתה יכול להיכנס לאינטרנט וראות (כך במקור, צ.ל. "ולראות") ממה מורכב שיש קיסר. בשיש אין בכלל חומרים כימיים". לשאלת חוקר הנתבע "האם ביציקות שיש הוא עשה שימש בחומר מקשה והאם היה גם חומר מאיץ ששמתם בפוליאסטר?" השיב מר זקזאק: "אני לא יודע מה כולל החומר הזה כל מי שעבד ביציקות שיש עשה שימוש בחומרים האלה. עד היום ברזיטל יוצר שיש עם החומרים האלה" (עמ' 2 ש' 25-34 להודעה).

מר זקזאק מסר כי זה לא היה תפקידו של המנוח – לחתוך את השיש – אלא זיאד חתך את השיש. לדבריו "אם הוא חתך שיש אז זה היה חיתוך עם מים". אשר לעדות המנוח כי עבד בליטוש שיש מסר מר זקזאק כי פלטת שיש של אבן קיסר מגיע מוכנה מלוטשת ואם נדרשת עבודת ליטוש אז זהו "ליטוש קטן". עוד מסר מר זקזאק כי המנוח עבד בחיתוך שיש עם דיסקים ידניים כחצי שעה ביום בממוצע, ולדבריו היה חשוף לאבק בעבודה פחות מחצי שעה ביום. אשר למקום העבודה מסר מר זקזאק כי זה היה מקום פתוח – "מעל מקום העבודה יש גג, הם עבדו בחצר גדולה ורק מעליהם היה גג" (עמ' 2 ש' 35-46 להודעה).

מר זקזאק מסר כי זיאד (העובד השני) הגיש נגדו תביעה ולדבריו: "...אני נתתי להם מסכות, הם עבדו לפני כן אצל מעסיקים אחרים שנים רבות בשיש ובבניין. אני לא אחראי על החומרים שיש בשיש קיסר. אני עבדתי לפי הנהלים אמרו לי לעבוד עם מסכות ועבדתי עם מסכות... מהיום שאמרו לי שהשיש הזה לא טוב קניתי בסכום 30,000 ₪ דיסקים ומלטשות כולם במים" (עמ' 2 ש' 54-55, עמ' 3 ש' 56-60 להודעה).

גם בתו של מר זקזאק נחקרה על ידי חוקר הנתבע (נ/6) ומסרה כי עסקו של אביה נושא את שמה מכיוון שהוא פשט רגל בעבר ופתח את העסק על שמה. לדבריה, הקשר היחידי שלה לעסק הוא בהיותה מורשית חתימה, והיא עובדת כאחות מוסמכת בבית חולים.

הודעה של העובד הנוסף לפני חוקר הנתבע

מר יזיד אשקר (זיאד), מסר הודעה לפני חוקר הנתבע (נ/3) ולדבריו הוא עבד בתחום השיש כ-21 שנה. המעסיק האחרון שלו היה מר זקזאק, והוא עבד אצלו כ-6-7 שנים. לדבריו החל מחודש יולי 2011 הוא לא עובד וסובל מבעיות רפואיות. אשר לתפקידו אצל מר זקזאק מסר: "חתכתי שיש, ליטשתי שיש, הרכבות שיש. היה לי עוזר בשם איציק קחלון (המנוח), מה שהכנו במפעל יצאנו להרכיב. הוא עבד שם לפני, הוא עבד במחלקה של יציקות שיש, אחרי שסגרו את המחלקה שלו הוא עבר אלי בתור עוזר". לשאלת חוקר הנתבע "כמה שעות ביום בממוצע עבדתם במפעל וכמה בהרכבות?" השיב: "70% מהזמן בערך בממוצע בשבוע עבדתי במפעל ויתר הזמן בהרכבה. אני עבדתי בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 08:00 עד 16:00, לפעמים היה לו לחץ, אולי פעם בשבוע עבדתי עד השעה 18:00...". לשאלת חוקר הנתבע "האם היית חשוף לכימיקלים?" השיב: "לא היו תנאי עבודה כמו מפעלים גדולים. כשהיינו חותכים על המסור הגדול זה עובד בעזרת מים ומתחת לרגליים שלנו כל הזמן היה מים והרגליים היו רטובות. בליטושים לא היה ונטות היה לנו מסיכות פשוטות מבד. עבדתי עם דבק שיש, סיליקון שקוף להדבקת שיש". לשאלת חוקר הנתבע "כמה שעות ביום היית חשוף לאבק?" השיב: "כל הזמן שעבדתי במפעל היה (כך במקור) חשיפה לאבק. במקום בו עבדנו הי (כך במקור) היה פתוח רק מצד אחד, זה אומנם בחצר של מוטי אבל היה סדור (כך במקור) עם קירות של מפעלים אחרים". לשאלת חוקר הנתבע כמה שעות ביום בממוצע הוא עבד עם סיליקון ועם דבק, השיב: "סיליקון אולי חצי שעה ביומיים, השתמשנו בזה רק בהרכבה כדי להדביק את השיש לארון, לקירות. דבק שיש רוב הזמן במפעל וגם בהרכבה". הוא מסר כי עבדו 95% עם שיש קיסר. לשאלת חוקר הנתבע אם המעסיק סיפק להם אמצעי הגנה כמו כפפות או משקפיים השיב: "לא. רק מסיכה מבד" (עמ' 1-2 להודעה).

1. עדות המנוח לפנינו

המנוח הצהיר כי במשך השנים 1981-2002 הוא עבד אצל אביו שהיה קבלן בניין ולאחר מכן פתח עסק עצמאי כקבלן בנייה. במסגרת עבודות אלה נחשף לחומרים מזיקים רבים שנמצאים בתעשיית הבנייה. רוב הזמן הוא עבד בעבודת שטח בבנייה ולא בעבודה משרדית. במסגרת תפקידו כפועל בניין וכמנהל נחשף רבות לכל תוצרי בנייה, כמו: אבק, מלט, טיט, צבעים, ממיסים, שיש, ריצוף, דבקים, עשן ריתוכים ועוד (סעיפים 3-5 לתצהירו).

לפי תצהירו של המנוח, החל מחודש מרץ 2002 ועד ליום 29.9.13 הוא עבד במטבחי גלי. לדבריו לפי דו"ח העיסוקים שלו בשנים 2002-2006 דיווח עליו המעסיק כאילו הוא עבד בחברות אחרות – אשר לגרסתו הוא מעולם לא עבד בהן. לפי דוח תקופות העיסוק המנוח עבד במטבחי גלי החל מיום 1.7.06 ועד ליום 30.9.13. (העתק דוח תקופות עיסוק מטעם הנתבע צורף כנספח 2 לתצהירו). המנוח הצהיר כי הוא הגיש תביעה נגד המעסיק וכן הציג תלושי שכר החל משנת 2004 (נספח 3 לתצהירו). לגרסתו, בתקופה הראשונה (כשלוש שנים) לעבודתו הוא עבד בייצור יציקות שיש לאמבטיות עם חומרים כימיים ודבקים שערבב ויצר. בתקופה זו הוא עבד בחשיפה לפוליאסטר, לדבקים שונים, לחומר מקשה, לחומר מאיץ, לצורן ולאבק (סעיפים 10-14 לתצהירו).

לפי תצהירו של המנוח, לאחר מכן הוא עבר לעבוד במפעל השיש של המעסיק ועסק בחיתוך שיש קיסר ושיש טבעי, ליטוש, ניסור והרכבה של שיש. 95% מהעבודה הייתה עם אבן קיסר. הוא ביצע עבודות עיבוד, ליטוש וחיתוך באמצעות מסור דיסק של קרמיקה. כמו כן, הוא ביצע פרופילים מאבן שיש תוך שימוש בדבקים. כתוצאה מאופי עבודתו במפעל השיש הוא נחשף הרבה לאבק שיש מסוג קיסר, לאבן קרמיקה, לאבק שיש טבעי, לאבק סליקה, דבקים, אצטון, פוליאסטר, אבקת גיר, חומרים מקשים, חומרים מאיצים ועוד. הוא הצהיר כי מדובר בתהליך עבודה שמבוצע ללא שימוש במים ולכן מדובר בכמויות אבק גדולות של החומרים שצוינו לעיל. לדבריו העבודה בשתי המחלקות הייתה מלווה בחשיפה לאבק רב וחול. עוד הצהיר המנוח כי ניסור שיש לפי מידות נעשה באמצעות דיסקים רגילים או מסור שיש כאשר במהלך הניסור הוא היה חשוף ישירות לאבק השיש שהתפזר והוא שאף ישירות לדרכי הנשימה שלו. ליטוש השיש נעשה באמצעות דבק ליטוש כאשר במהלך הליטוש הוא היה חשוף לאבק שיש שהתפזר. הדבקת שיש נעשתה באמצעות חומרי הדבקה כגון שיש, סיליקון ומקשה מאיץ פוליאסטר, אבקת גיר ועוד חומרים כימיים רעילים שלדבריו הוא שאף ישירות לדרכי הנשימה שלו שעות ארוכות בכל יום. הוא הצהיר כי גם בהרכבות השיש בבית הלקוח היה שימוש בחומרי הדבקה וסיליקון וחשיפה לאבק שיש שהתפזר בעת הליטוש מידי יום שעות ארוכות. הוא הצהיר כי 80% מהעבודה הייתה במפעל ו-20% מהעבודה הייתה בהרכבות בבית הלקוח (סעיפים 15-24 לתצהיר המנוח). עוד הצהיר כי עבד במשרה מלאה בימים ראשון עד חמישי בין השעות 08:00-17:30 ולא נדרש להחתים שעות (שעון נוכחות) (סעיף 30 לתצהירו).

המנוח הצהיר כי במרבית השנים לא היה שימוש בכל אמצעי הגנה בעבודתו, ובשנים האחרונות סיפק להם המעסיק מסיכת בד שלדבריו לא באמת סיננה את האבק והחומרים, כך שהוא נשם את החומרים עימם עבד. כמו כן הוא לא השתמש בכפפות. עוד הוסיף והצהיר כי אף על פי שביקשו מהמעסיק הוא לא קנה להם מסיכות תקניות (סעיפים 27 ו-34ב לתצהירו).

כאמור, טרם פטירתו העיד המנוח לפנינו בעדות מוקדמת עקב מצבו הרפואי. אשר לעבודתו במטבחי גלי העיד כי אין לו אישורים לגבי החומרים שאיתם עבד. הוא העיד כי הוא יצר ועיבד חומרים שלוש פעמים ביום וכל סבב כזה נמשך כשעתיים-שעתיים וחצי, כאשר הערבוב (של החומרים) לקח שעה. הוא העיד כי בין לבין הוא יצק את החומרים וחיכה שיתייבשו (עמ' 5 ש' 25-32 לפרוטוקול הדיון).

המנוח העיד לעניין עבודתו:

"ש. אם אני אומרת לך שהוא אמר שבמקום שלו הוא רק עובד עם אבן גסה. מה יש לך לאומר על זה?

ת. גם עם שיש אחר. שיש טבעי.

ש. אתה אמרת שעבדת גם בהתקנות.

ת. ברור.

ש. יש לך אישור מהמפעל או ממקום העבודה לגבי חלוקת הזמן בין התקנות לירת הפעילות שלך.?

ת. אם אני מייצר את השיש אני חייב להרכיב אותו.

ש. איזה מטלות היו לכם בעבודה חוץ מליטוש חתוך?

ת. ליטוש חיתוך הרכבה במדפים.

ש. כמה זמן בתוך יום העבודה מוקדש לחיתוך שיש?

ת. רוב היום 80 אחוז והשאר ליטוש. הדבקה – זה לא היה באותו יום. 20 אחוז 25 אחוז. תלוי בגודל השיש ואיפה מרכיבים את השיש באיזה עיר.

ש. אם המעסיק טען שעבדת כשעה ביום בחשיפה לאבק?

ת. אז הוא משקר. אי אפשר לחתוך שיש בחצי שעה.

ש. הסברת שיש חתוך ראשוני וחתוך משני. כמה זמן ביום כל אחד?

ת. החתוך הראשוני יותר והשני זה פינישים. זה תלוי בגודל השיש ולא תלוי בי.

ש איזה כלי נועד לחתוך משני?

ת. דיסק משנות ה 50. עבדנו כמו לפני 50 שנה. לא כלים מיוחדים ולא מים".

(עמ' 6 ש' 8-26 לפרוטוקול הדיון).

1. עדות התובעת

התובעת, כאמור אשתו של המנוח, הצהירה כי במהלך השנים היא הגיעה פעמים רבות לעבודתו של המנוח במטבחי גלי באזור התעשייה בנתניה מסיבות שונות כמו למשל כדי להביא לו אוכל, לקחת מסמכים או למסור לו דברים (סעיפים 3-4 לתצהירה). לדבריה, בשנים האחרונות לעבודתו של המנוח במטבחי גלי, הוא עבד ביציקות שיש לחדרי אמבטיה וזכור לה שהוא עבד עם חומרים עם ריחות חזקים וביניהם – דבקים, אבקות, סילקון ועוד. לדבריה היא ראתה את המנוח מערבב חומרים שונים ונחשף לאותם ריחות וחומרים. עוד הצהירה כי כאשר היא הייתה מגיעה לבקר אותו היה ריח חזק של חומרים כימיים (סעיף 5 לתצהירה).

התובעת הצהירה כי לאחר מספר שנים המנוח עבר לעבוד עם שיש אבן קיסר, ובתקופה זו המנוח עסק בחיתוך השיש, ליטוש, הרכבה ועוד. לדבריה זכור לה שהיה אבק רב בעבודתו וכי הוא היה חוזר הביתה מלא באבק. התובעת הצהירה כי המנוח ושאר העובדים עבדו ללא מסיכות. עוד ציינה התובעת כי במבנה שבו עבדו היה גג אסבסט ישן ובלוי ולא היה מכשיר ליניקה או שאיבת אבק (סעיפים 6-10 לתצהירה).

התובעת ציינה כי אף על פי שהתנאים במטבחי גלי לא היו טובים כלל המנוח המשיך לעבוד שם כיוון שהיה צריך להתפרנס (סעיף 11 לתצהירה). המנוח עבד במשרה מלאה בימים ראשון עד חמישי בין השעות 08:00-17:30 (סעיף 12 לתצהירה). עוד הצהירה התובעת כי לאורך השנים נתקל המנוח בבעיות רבות מול המעסיק, שכן האחרון לא שילם לו שכר בזמן ולא שילם לו זכויות סוציאליות. עוד הצהירה התובעת כי בעקבות תאונת העבודה שארעה למנוח בשנת 2013 כאשר נפלה עליו פלטת שיש המנוח לא חזר לעבוד במטבחי גלי (סעיפים 13-14 לתצהירה).

התובעת הצהירה כי המנוח סבל מסרטן ריאות ומבדיקות שנערכו לו עלה שיש לו סיליקה בריאות, דבר המחזק עוד יותר את העובדה שמחלתו של המנוח נגרמה כתוצאה מהעבודה (סעיף 15 לתצהירה).

בחקירתה הנגדית התובעת העידה כי כאשר היא הגיעה לבקר את המנוח בעבודתו, פעם בשבועיים או פעם בשבוע, היא לא נדרשה לשים מסיכה. לשאלת ב"כ הנתבע אם המנוח היה עם מסיכה היא השיבה: "לא תמיד. הוא היה כל הזמן עם מסיכות כמו שאנחנו עכשיו. כשהיה מלטש הוא היה יותר מקפיד כנראה. אני יודעת שהוא היה מגיע לבן כולו מכף רגל ועד ראש עם כמויות שהוא היה צריך לקנח טוב את האף ולהשתעל ולנקות את כל מה שהוא שאף. הוא שאף המון אבק וזה הזיק לו בסוף" (עמ' 12 ש' 4-12 לפרוטוקול הדיון).

עוד העידה התובעת לעניין הערת ב"כ הנתבע כי העובד הנוסף והמעסיק טענו שהם עטו מסיכות כך: "חלק מהזמן. אני לא יודעת על איזה מסיכות את מדברת אבל המסיכות כמו שלנו לא מספיקות לעובדים בליטוש שיש. הם צריכים מסיכות מקצועיות עם פילטר. שלא לדבר על התנאים שם שלא היו תנאים" (עמ' 13 ש' 11-14 לפרוטוקול הדיון).

מרבית הדברים שהתובעת מסרה בעדותה הם דברים שהיא שמעה מהמנוח ועל כן מדובר בעדות מפי השמועה ברובה – שמשקלה נמוך, אך על פי רוב הדברים באים לחזק את עדות המנוח ויתר הראיות בתיק.

1. מחלת מקצוע – סיליקוזיס ו-COPD

המנוח טען שכתוצאה מעבודתו וחשיפתו לחומרים מזיקים שונים כמו: אבק שיש, דבק שיש, סיליקה, פוליאסטר, אבקת גיר, חומרים מקשים, חומרים מאיצים ועוד, נגרמה לו פגיעה קשה בריאות והוא אובחן כסובל ממחלת ריאות COPD וסיליקוזיס (נוסף למחלת סרטן הריאות). התובע צירף לכתב התביעה (מיום 31.5.18) העתק תיעוד רפואי כנספח ב. במסגרת החומר הרפואי שהוגש צורף מכתב מפרופ' ליזי פיירמן, מנהלת מעבדה למחלות ריאה ואלרגיה, מיום 5.8.14 בו מכתב: "אני מאשרת בזאת שמר קחלון יצחק... נחשף לאבק מזיק במהלך עבודתו עם אבן שיש ואבן קיסר. בדיקה של אלטקרומיקרוסקופיה אבחנתית מאפשרת זיהוי של מתכות כגון סיליקה בתוך הרקמה הריאתית".

"מחלת מקצוע" מוגדרת בסעיף 79 לחוק כך: "מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו". דהיינו, צריכים להתקיים שלושה יסודות: הראשון, כי המחלה נקבעה לפי סעיף 85 לחוק כמחלת מקצוע; השני, כי המבוטח חלה במחלה בעת שזו היתה קבועה כמחלת מקצוע; השלישי, יסוד הקשר הסיבתי.

פריט 15 לתוספת השניה – הפריט מנוי בחלק 2 לתוספת שניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, טור 1 – שם המחלה: "סיליקוזיס", טור 2 – העבודה ותהליכי הייצור: "עובדים החשופים לאבק סיליקטים". בהתאם לפסיקה, מחלת סילוקוזיס כרונית מתפתחת בעובדים החשופים באופן אינטנסיבי ויום יומי לאבק סיליקה במשך תקופה ארוכה (כך למשל ראו: ב"ל (ב"ש) 38506-06-14 שמעון בן ארמון – המוסד לביטוח לאומי (3.5.18).

על המנוח להוכיח את תנאי הפריט. המנוח הצהיר כי בעבודתו במפעל השיש הוא נחשף לחומר בשם סיליקה (סעיף 17 לתצהירו, סעיף 35 לתצהירו). המנוח צירף מסמך שהגיש לנתבע "שאלון למבוטח בגין מחלת ריאות – סיליקוזיס" (נ/4) ביום 13.5.15. כמו כן, המנוח צירף לכתב התביעה חומר רפואי לביסוס טענתו. על כן, לטעמנו הוא עמד בנטל הראשוני. לא מן הנמנע כי השלמת קביעה עובדתית ומשפטית, תהיה טעונה חוות דעת רפואית של מומחה בית הדין. מקום בו שוכנע בית הדין בקיומה של אפשרות לכאורית כי המבוטח עומד בתנאי הפריט ימונה מומחה רפואי כדי לבחון שאלות אלה ואת שאלת הקשר הסיבתי (עב"ל 62348-09-19 רבקה מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, 18.3.20). על כן, אנו קובעים כי לעניין זה ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין שישיב על השאלות: האם המנוח חלה במחלה במחלת סיליקוזיס ו-COPD והאם ישנו קשר סיבתי בין המחלות ובין תנאי עבודתו וחשיפתו לחומרים שפורטו לעיל.

1. תורת המיקרוטראומה

על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר בתאונה המקנה זכות לגמלאות לא רק בפגיעה חד פעמית המאותרת בזמן, אלא גם בצירוף של פגיעות שכל אחת מהן היא בעלת אופי תאונתי וניתנה לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותן גורמת לפגיעה ולנזק, מיקרוטראומה.

מטרתה של תורת המיקרוטראומה הוסברה כדלקמן: "תורת המיקרו-טראומה משמשת מפלט אחרון למי שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה כגורם ישיר ומידי לכאבי גב הפוקדים אותו" (ש. קובובי, רמ"ח ושס"ה–סוגיות בתאונות עבודה, 1994, הוצאת לשכת עורכי הדין, עמוד 94).

בתורת המיקרוטראומה עומדים על ההבחנה שבין רצף אירועים זעירים ומאותרים בזמן, אשר כל אחד מהם פועל את פועלו, ובין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת בלא הפסקה.

במילים אחרות, יש להוכיח כי הנזק התהווה בגוף על דרך "טפטוף מים על סלע" עד להיווצרות נקב ולא כתוצאה מ"זרם מים שוטף". את הנזק הראשון יראו כתוצאה של מיקרו-טרואומה - תאונה ואת השני, כתוצאה של הליך תחלואתי טבעי - לא תאונה (דב"ע תשן9-232 המוסד לביטוח לאומי - רביס חסאן, פד"ע כ"ג 31, להלן – עניין רביס חסאן).

הפסיקה קבעה שלושה כללים שיש ליישמם בתורת המיקרוטראומה:

א. הכלל הראשון הוא שתורת הפגיעות הזעירות המצטברות אין בה כדי לסלק את המחסום כך שכל מחלה תוכל להגיע לתאונה בעבודה, אלא רק להרימו כך שלפגיעה בעבודה יוכל להגיע אירוע תאונתי שיש בו פגיעה זעירה ביותר שכשלעצמה אין בה פגיעה ממש, אך במצטבר באה הפגיעה.

ב. כלל שני הוא שהעובדה כי אכן מדובר במצב שהוא תוצאה של פגיעות זעירות ולא במצב שהוא תוצאה של תהליך הדרגתי צריכה להיקבע על ידי רופא.

ג. צריך שיוכח הקשר הסיבתי בין הפגיעות הזעירות המצטברות ובין התוצאה שבה רואים פגיעה בעבודה המזכה בגמלה.

על פי הפסיקה, נדרשת חזרה מונוטונית של תנועות, "פעמים אין ספור", כאשר כל אחת מהתנועות החוזרות והנשנות האלו גרמה לפגיעה מזערית במקום מסוים בגוף והנזקים הזעירים הביאו במצטבר לפגיעה.

זאת, כאשר יש לשים לב שהתנועות אינן צריכות להיות זהות אלא "זהות במהותן", היינו דומות אחת לרעותה ובלבד שיפעלו על אותו מקום בגוף (עניין רביס חסאן).

1. האם קיימת בעניינו של המנוח תשתית עובדתית לפי דוקטרינת המיקרוטראומה?

לאחר שבחנו את טענות הצדדים והראיות שהוגשו בתיק הגענו לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסתו של המנוח, שנמצאה מהימנה בעייננו, לעניין חשיפה לחומרים בעלי פוטנציאל מסוכנות במסגרת עבודתו. מהראיות בתיק עולה כי המנוח עבד החל משנת 2002 ועד לשנת 2013 במטבחי גלי. תחילה עבד במשך כשלוש שנים בייצור יציקות ולאחר מכן עבר לעבוד במפעל השיש. במהלך עבודתו במפעל השיש המנוח עסק בחיתוך וניסור שיש קיסר ושיש טבעי, ליטוש שיש, הדבקת שיש והרכבתו. 95% מעבודתו הייתה עם אבן קיסר. המנוח עבד במשרה מלאה בין השעות 08:00-17:30. 80% מעבודתו הייתה במפעל והיתר בהרכבה בבית הלקוח. במהלך עבודתו המנוח נחשף במשך שעות ארוכות, בכל יום כ-8 שעות לאבק ולחומרים כמו: אבק מסוג קיסר, אבן קרמיקה, אבק שיש טבעי, אבק סליקה, דבקים, אצטון, פוליאסטר, אבקת גיר, חומרים מקשים, חומרים מאיצים ועוד. כמו כן, מהראיות בתיק עולה כי רק בשנים האחרונות סופקו לעובדים מסיכות בד פשוטות על ידי המעסיק וזאת כדי להגן על בריאותם. נוסף על כך, בחלק מהתקופה עבדו העובדים עם מכונות מיושנות לחיתוך (ניסור) שיש ובחלק מהתקופה עברו לעבוד במכשור חדש עם מים (פחות אבק). גרסתו של העובד הנוסף, יזיד, שעשה עבודה דומה אצל המעסיק, חיזקה את גרסת המנוח, ולפיה במהלך העבודה במפעל הייתה חשיפה לאבק, לא היו ונטות (הכוונה לסוג של מאווררים) במקום העבודה, והעובדים עטו רק מסיכות בד פשוטות. מנגד גרסת המעסיק לפני חוקר הנתבע היא מגמתית ונראה שמטרתה להתגונן ולהפחית את חלקו בנזק שייתכן שנגרם לעובדים שלו. מכאן שיש לקבל את גרסת המנוח, שנתמכה בהודעה של העובד הנוסף (יזיד), שלפיה המנוח נחשף במהלך עבודתו לחומרים מזיקים שונים.

אמנם המנוח העיד לפנינו טרם פטירתו כי אין לו אישורים לגבי החומרים שאיתם עבד במטבחי גלי. אך השאלה כיצד יש להוכיח חשיפה לחומרים מזיקים בעבודה נדונה לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה בעניין עב"ל (ארצי) 30126-03-17 ברק – המוסד לביטוח לאומי (מיום 10.7.18), ושם נפסק, כי אין מניעה למנות מומחה רפואי בתביעות בהן קיימת עמימות בנוגע לחלק מהפרמטרים הדרושים לצורך הרכבת התשתית העובדתית המלאה על פי תורת המיקרוטראומה. זאת גם במקרים של ספק הנוגע להיקף החשיפה לחומרים בעלי פוטנציאל מסוכנות, ובשים לב לכך שבמקרים כגון אלה ההערכה של משך, אופן וכמות החשיפה לחומרים כאמור, היא מורכבת ומצריכה ידע מקצועי ספציפי ומעמיק. עוד נקבע שם, כי במקרה בו מבוטח לא מוכיח את מידת החשיפה לחומרים מסוכנים, אין הדבר יוביל בהכרח לדחיית התביעה, אלא יש צורך בהפעלת שיקול דעת שמקל עם המבוטח, תוך מתן ביטוי לכך, בין השאר, בשאלות שיוצגו למומחה, כמו למשל במידת המובהקות של המחלה כפועל יוצא של תנאי העבודה והחשיפה לחומרים המסוימים.

מהאמור לעיל, אנו קובעים כי בעניינו של המנוח קיימת תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע.

1. לסיכום

ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין שיתייחס לעניין השאלה האם המנוח חלה במחלות סיליקוזיס ו-COPD והאם ישנו קשר סיבתי בין תנאי עבודתו למחלות אלו. כן, יחווה המומחה את דעתו אשר לקשר הסיבתי בין עבודתו של המנוח ובין מחלת סרטן הריאות ומותו.

זאת בהתאם לעובדות כדלקמן:

1. המנוח, יליד 1950, עבד במשך שנים בתעשיית הבנייה כפועל בניין ונחשף לתוצרי בניין ולחומרים שונים.
2. המנוח עבד במטבחי גלי, חברה שעסקה בייצור מטבחים וריהוט לבית בשילוב שיש, כפועל לייצור שיש החל מחודש מרץ 2002 ועד ליום 29.9.13.

בתחילה עבד המנוח כשלוש שנים בייצור יציקות שיש לאמבטיות באמצעות פוליאסטר ודבקים שונים.

לאחר מכן, עבד במשך כל יתר תקופת העסקתו בחיתוך שיש קיסר ושיש טבעי, ליטוש שיש והרכבתו.

1. המנוח עבד החל מיום ראשון ועד ליום חמישי בין השעות 08:00 ועד 17:30.
2. סדר יום עבודתו של המנוח בכל יום כלל:

הוא הגיע למפעל – קיבל הזמנות עבודה – מידות שיש (לפי הזמנה של לקוחות) והכין בהתאם:

1. ניסור שיש לפי מידות – נעשה באמצעות דיסקים רגילים (ידניים) או מסור שיש, כאשר במהלך הניסור הוא היה חשוף ישירות לאבק השיש שהתפזר.
2. ליטוש השיש – נעשה באמצעות דיסק ליטוש, כאשר במהלך הליטוש היה חשוף לאבק שיש שהתפזר.
3. הדבקת השיש – נעשה באמצעות חומרי הדבקה כגון דבק-שיש, סיליקון, מקשה, מאיץ, פוליאסטר, אבקת גיר ועוד חומרים כימיים רעילים במשך שעות ארוכות ביום.
4. הרכבה בבית הלקוח – הרכבת השיש וחיבור השיש למטבח בבית הלקוח – גם פה שימוש בחומרי הדבקה וסיליקון וכן חשיפה לאבק שיש שהתפזר בעת הליטוש, כך מידי יום, במשך שעות ארוכות.
5. המנוח עבד 80% מהשבוע במפעל וביתר הזמן בהרכבות בבית הלקוח.
6. במהלך עבודתו המנוח נחשף – בכל יום – לחומרים שונים כגון: אבק שיש, סיליקה, פוליאסטר, אבקת גיר, חומרים מקשים, חומרים מאיצים, דבק שיש, סיליקון, אבקת גיר ועוד.
7. בחלק מהתקופה עבד המנוח עם מסיכת בד שכיסתה את האף והפה.
8. המנוח עישן תקופה ארוכה, והפסיק לעשן בשנת 2005.
9. המנוח אובחן כסובל מסרטן ריאות.
10. המנוח נפטר ביום 11.6.19.
11. טרם מינוי המומחה, נבקש את התייחסות ב"כ הצדדים לעניין מומחיות המומחה – האם נדרש למנות מומחה ריאות או מומחה תעסוקתי, זאת עד ליום 21.12.21.

אם לא תהיה הסכמה המומחה ימונה לפי שיקול דעת בית הדין.

החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ‏12 דצמבר 2021, ‏ח' טבת תשפ"ב, בהעדר הצדדים.