1. בהחלטה מיום 12.12.21 קבע בית הדין כי ימונה מומחה שיובא לידיעתו כל החומר הרפואי הנוגע למנוח ואשר ישיב על השאלות המצורפות להחלטה זאת.

מצ"ב ההחלטה מיום 12.12.21.

2. המחלוקת לעניין העובדות

קיימת מחלוקת בין הצדדים לעניין העובדות אשר נקבעו בסעיפים 8 ו-9 להחלטה מיום 12.12.21. בסעיף 8 נקבע: "המנוח עישן תקופה ארוכה, והפסיק לעשן בשנת 2005". התובעת טענה כי אין מחלוקת שהמנוח עישן. ואולם, לטענתה שימוש במילים "תקופה ארוכה" נתון לפרשנות סובייקטיבית, ומילים אלו יכולות להתפרש אחרת על ידי מומחים שונים. על כן, התובעת ביקשה לנסח את הסעיף כך: "המנוח עישן עד לשנת 2005 כמתואר בחומר הרפואי". מנגד, הנתבע ביקש כי נוסחו של הסעיף יוותר על כנו, שכן התיאור של משך שנות העישון של המנוח כ"תקופה ארוכה" לקוח מהמסמכים הרפואיים, ולכן לא מדובר בפרשנות סובייקטיבית.

נוכח תצהירו של המנוח שלפיו: "מזה 15 שנים אינני מעשן, לפני כן עישנתי תקופה ארוכה מעט סיגריות ביום" (סעיף 32 לתצהירו); וכן נוכח הודעת המנוח לפני חוקר הנתבע מיום 10.11.16: "אני לא מעשן כבר 11 שנה. לפני כן עישנתי תקופה ארוכה אבל מעט סיגריות ביום" (ש' 83 למוצג נת/1); במסמכים הרפואיים אף צוין "עישון כבד"; אני קובעת כי הניסוח יוותר על כנו.

בסעיף 9 להחלטה נקבע: "המנוח אובחן כסובל מסרטן ריאות". התובעת טענה כי כעולה מההחלטה התביעה הוגשה הן בגין מחלת סרטן ריאות והן בגין מחלת ריאות (COPD וסיליקוזיס). על כן, סעיף 9 עלול להטעות את המומחה כך שיתייחס בחוות דעתו רק למחלת סרטן הריאות. על כן, התובעת ביקשה לתקן את הסעיף כך שייכתב: "המנוח אובחן כסובל מסרטן ריאות וממחלת ריאות". מנגד, הנתבע ביקש כי המומחה הרפואי יידרש לקבוע את מחלתו של המנוח כשאלה ראשונה שתופנה אליו וסעיף 9 יושמט מרשימת העובדות.

מקובלת עליי טענת הנתבע. על כן, סעיף 9 יושמט, והשאלה הראשונה שישאל המומחה הרפואי תהיה: "לפי תעודת הפטירה שצורפה לכתב התביעה המתוקן מיום 19.12.19: "ברקע ידוע על סרטן ריאה...", מהי מחלת המנוח?".

לגבי שאר העובדות אין מחלוקת והן יוותרו על כנן.

בהתאם לאמור לעיל, להלן העובדות הדרושות לקבלת חוות הדעת:

1. המנוח, יליד 1950, עבד במשך שנים בתעשיית הבנייה כפועל בניין ונחשף לתוצרי בניין ולחומרים שונים.
2. המנוח עבד במטבחי גלי, חברה שעסקה בייצור מטבחים וריהוט לבית בשילוב שיש, כפועל לייצור שיש החל מחודש מרץ 2002 ועד ליום 29.9.13.

בתחילה עבד המנוח כשלוש שנים בייצור יציקות שיש לאמבטיות באמצעות פוליאסטר ודבקים שונים.

לאחר מכן, עבד במשך כל יתר תקופת העסקתו בחיתוך שיש קיסר ושיש טבעי, ליטוש שיש והרכבתו.

1. המנוח עבד החל מיום ראשון ועד ליום חמישי בין השעות 08:00 ועד 17:30.
2. סדר יום עבודתו של המנוח בכל יום כלל:

הוא הגיע למפעל – קיבל הזמנות עבודה – מידות שיש (לפי הזמנה של לקוחות) והכין בהתאם:

1. ניסור שיש לפי מידות – נעשה באמצעות דיסקים רגילים (ידניים) או מסור שיש, כאשר במהלך הניסור הוא היה חשוף ישירות לאבק השיש שהתפזר.
2. ליטוש השיש – נעשה באמצעות דיסק ליטוש, כאשר במהלך הליטוש היה חשוף לאבק שיש שהתפזר.
3. הדבקת השיש – נעשה באמצעות חומרי הדבקה כגון דבק-שיש, סיליקון, מקשה, מאיץ, פוליאסטר, אבקת גיר ועוד חומרים כימיים רעילים במשך שעות ארוכות ביום.
4. הרכבה בבית הלקוח – הרכבת השיש וחיבור השיש למטבח בבית הלקוח – גם פה שימוש בחומרי הדבקה וסיליקון וכן חשיפה לאבק שיש שהתפזר בעת הליטוש, כך מידי יום, במשך שעות ארוכות.
5. המנוח עבד 80% מהשבוע במפעל וביתר הזמן בהרכבות בבית הלקוח.
6. במהלך עבודתו המנוח נחשף – בכל יום – לחומרים שונים כגון: אבק שיש, סיליקה, פוליאסטר, אבקת גיר, חומרים מקשים, חומרים מאיצים, דבק שיש, סיליקון, אבקת גיר ועוד.
7. בחלק מהתקופה עבד המנוח עם מסיכת בד שכיסתה את האף והפה.
8. המנוח עישן תקופה ארוכה, והפסיק לעשן בשנת 2005.
9. המנוח נפטר ביום 11.6.19.

3. על מצבו הרפואי של המנוח ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים:

• - תיק קופת חולים לאומית
• - תיק בית החולים לניאדו
• - תיק מרכז רפואי שיבא

4. אני ממנה את ד"ר קרין ציקל שלום, מומחית בתחום הרפואה התעסוקתית, כמומחית מטעם בית הדין.

5. כב' המומחית מתבקשת להשתדל לתת חוות דעתה מוקדם ככל שניתן ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת.

6. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 30 יום לבקש להפנות למומחית שאלות הבהרה ביחס אליה ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחית שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

שאלון למומחה רפואי

עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, מפורט להלן:

ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סבל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

1. לפי תעודת הפטירה שצורפה לכתב התביעה המתוקן מיום 19.12.19: "ברקע ידוע על סרטן ריאה...", מהי מחלת המנוח? האם המנוח חלה במחלות סיליקוזיס ו-COPD?
2. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
3. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי המחלה של התובע עקב עבודתו נגרמה או הוחמרה על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה או החמירה גם כן את מחלתו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
4. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)?
5. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין פטירתו ובאיזו מידה?

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ב, 20 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.