01 יולי 2018

לפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

(בקשת הנתבעת 1 להפנות שאלות הבהרה למומחה מטעם בית הדין)

1. ביום 4.5.17, על יסוד הסכמות הצדדים, הוריתי על מינוי האקטואר, מר אייל בוכבינדר, כמומחה מטעם בית הדין ( להלן- המומחה) על מנת שיחווה את חוות דעתו בשאלות שבמחלוקת.

לאחר שהתקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה וחוות דעתו המשלימה בעניין המיסוי, הוגשה ביום 29.5.18 בקשת הנתבעת למשלוח שאלות הבהרה למומחה, במסגרתה ביקשה כי המומחה יענה על שאלות ההבהרה הבאות:

"א. המומחה מתבקש להעביר לצדדים את פרוט חישוביו בעניין המיסוי, לגבי כל תובע בנפרד.

ב. המומחה מתבקש להסביר את דרך חישוב הסכומים בעניין המיסוי, לגבי כל תובע בנפרד.

ג. המומחה מתבקש לערוך חישובים באשר לכל אחד מן התובעים, הן באשר לנזקים הנטענים והן באשר לשאלת מיסוי, בהנחה של הפרשות בפועל לאורך כל התקופה בשיעור 10% מהשכר המבוטח בנוסף לחישוב שערך על פי הפרשות בשיעור 14.5%.

ד. בהנחה שהפרשה בפועל של 10% למול העלאת שיעור הפרשות ל 14.5 מביאה להקטנת השכר הקובע בשיעור של 21%, המומחה מתבקש לערוך מחדש את חישוב הנזק ואת חישובי המיסוי."

2. התובעים הסכימו כי יועברו למומחה שאלות א' ו- ב', והתנגדו למשלוח שאלות ההבהרה ג' וד'. התובעים טענו כי אין מדובר בשאלות הבהרה, אלא בבקשה שתוביל לעריכת חוות דעת נוספת, שבבסיסה שיעור הפרשות שונה מזה שנקבע בחוות הדעת בשיעור 14.5%.

עוד נטען כי הבקשה עומדת בסתירה לעמדת הנתבעת 1 בטרם מינוי המומחה – בעוד בית הדין ניסח שאלות למומחה לרבות לעניין גובה ההפרשות, הרי שהנתבעת 1 היא שביקשה למחוק שאלה זו. כן נטען כי מדובר בשאלות החורגות מההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה ביום 4.5.17.

3. בתשובה לתגובת התובעים, טענה הנתבעת 1 כי עמדתה לפיה אין להפנות למומחה שאלות בעניין גובה ההפרשות הייתה בטרם מתן חוות הדעת. אלא שלאחר שהתקבלה חוות הדעת התחוור לנתבעת 1 כי קיימים פערים עצומים בשל הנחות יסוד שגויות של המומחה לגישתה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש להיעתק לבקשה באופן חלקי, כמפורט להלן:

4. שאלות א' וב' יועברו למומחה בהתאם להסכמות הצדדים.

5. באשר לשאלות ג' וד' – במסגרת ההחלטה מיום 25.4.17 הוצע כי למומחה תועבר בין השאר השאלה הבאה "המומחה יחווה דעתו בשאלה, מה גובה ההפרשות שהיה על הנתבעת 1 להמשיך ולבצע לקופת הפנסיה, האם כטענת התובעים - בהתאם לשיעור שלפיו בוצעו ההפרשות לאורך השנים בשיעור 14.5%, או כטענת הנתבעת 1 - בשיעור 10%."

לבקשת הנתבעת 1 (בקשה מיום 4.5.18), ובניגוד לעמדתה כיום, נמחקה שאלה זו מהשאלות שהועברו למומחה. כעת, ולאחר שניתנה חוות הדעת, חזרה בה הנתבעת 1 מהתנגדותה לשאלה הנ"ל.

מחוות דעתו של המומחה לא ניתן ללמוד מהי עמדתו ביחס לשיעור הפרשות הנכון. לאור האמור ועל מנת להבהיר נקודה זו, ומבלי שיהיה בכך כדי לקבוע מסמרות בשאלה זו, ובין השאר בשים לב לכך כי הנתבעת 1 תישא בעלות שאלות ההבהרה, יועברו שאלות ההבהרה הבאות למומחה:

1. המומחה מתבקש להעביר לצדדים את פרוט חישוביו בעניין המיסוי, לגבי כל תובע בנפרד.
2. המומחה מתבקש להסביר את דרך חישוב הסכומים בעניין המיסוי, לגבי כל תובע בנפרד.
3. המומחה מתבקש להשיב לשאלה, מה גובה ההפרשות שהיה על הנתבעת 1 להמשיך ולבצע לקופת הפנסיה, האם כטענת התובעים - בהתאם לשיעור שלפיו בוצעו ההפרשות לאורך השנים בשיעור 14.5%, או כטענת הנתבעת 1 - בשיעור 10%.
4. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא כי שיעור ההפרשות הנכון הינו 10%, המומחה מתבקש לערוך חישובים באשר לכל אחד מן התובעים, הן באשר לנזקים הנטענים והן באשר למיסוי בהתייחס להפרשות בשיעור 10%.

6. ב"כ הנתבעת 1 יעביר לעיון המומחה את החלטת בית הדין, יחד עם המסמכים הרלוונטיים שעמדו בפניו בעת הכנת חוות-הדעת.

הנתבעת 1 תישא בשכ"ט המומחה בגין המענה לשאלות ההבהרה.

המומחה מתבקש למסור את חוות-דעתו תוך 60 ימים מהמועד בו יועברו לו המסמכים. אם יהיה צורך בהבהרות יהיה המומחה רשאי לפנות לביה"ד.

7. התיק יובא לעיוני ביום 2.10.18 לצורך מעקב אחר תשובות המומחה לשאלות ההבהרה.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ח, (01 יולי 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.