1. התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שטר חוב על סך 146,487 ₪, שנעשה לפקודתה על ידי חברת "קשת רימונים שיווק והפצה בע"מ" [להלן : "החברה"], כאשר הנתבע רשום בשטר החוב כאחד מהערבים לפירעונו. בתצהיר התנגדותו טען הנתבע כי מעולם לא חתם על שטר חוב לטובת התובעת, לא הרשה לאחר לחתום בשמו, לא התקשר עמה, וחתימתו על השטר מזויפת. את גרסתו זו השתית הנתבע על כך שזיקתו לחברה שעסקה בתחום המזון התמצתה בכך שהיה עובד שכיר שלה, ושימש בה כקניין וסוכן גרידא, ועל כן אף אם היה מתבקש לחתום על שטר חוב, ולערוב להתחייבויותיה לספקים, לא היה עושה כן. הנתבע הוסיף כי אחד מבעלי המניות בחברה מר לירן ישמח [להלן: "ישמח"] מכר את אחזקותיו בה בחודש ספטמבר 2017 לשותפו, בעל מניות אחר בשם חיים בלומברג [להלן: "בלומברג"] ואשר על כן נשלחה במהלך חודש אוקטובר 2017 לכלל ספקי החברה, שהתובעת נמנתה עליהם, הודעה בדבר ביטול ערבויותיו האישיות של מר ישמח כלפיהן. על פי הנתבע הוא אף הודיע טלפונית לכלל הספקים "שהם צריכים לחדש ערבויות" ולמיטב ידיעתו כך אף נעשה, ומשכך ממילא אף פקע שטר החוב.
2. דיון בהתנגדות נקבע ליום 3.12.18 אלא שהנתבע לא התייצב לדיון על מנת להיחקר על תצהירו. בתום הדיון, לאחר שמיעת טענות הצדדים, לרבות בקשת התובעת לדחות את ההתנגדות לאלתר, ניתנה על ידי החלטה בנוסח הבא:

"תיק זה היה קבוע להיום בשעה 9:30 לדיון בבקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש.

המבקש לא התייצב לחקירה על תצהירו, ברם לאחר בירור שערך בא כוחו נמסר לביהמ"ש כי המבקש מאושפז בבית החולים.

אשר על כן, אני דוחה את הדיון ליום 17.12.18 בשעה 11:30.

בתוך 7 ימים ימציא ב"כ המבקש תעודה רפואית המאששת את אשפוז המבקש בבית החולים.

לאחר מכן אשקול את ענין הוצאות הדיון היום."

1. משלא מילא הנתבע אחר החלטת בית המשפט בדבר המצאת אסמכתא לסיבת היעדרו כמפורט לעיל הוגשה ביום 11.12.18 בקשה נוספת מטעם התובעת לדחיית ההתנגדות, ולחילופין חיוב הנתבע בהוצאות גבוהות כתנאי לקיום הדיון הנדחה. עוד באותו היום ניתנה החלטתי המורה לנתבע להשיב על בקשה זו.
2. בתשובתו שינה הנתבע טעמו, ופסח על שתי הסעיפים. אסמכתא לאשפוזו לא צורפה, ולצד אמירה סתמית כי הוא "לא הופיע לדיון לאור מחלתו", נפרש שם סיפור אחר, וללא תמיכתו בתצהיר או באסמכתאות, בדבר אשפוזו של חברו הטוב של הנתבע בבית החולים עד למותו המצער, תוך נעיצת סיבת אי ההתייצבות גם בכך שהנתבע התקשה להתאושש מאובדן זה ושהה עם בני משפחת חברו לכל אורך ימי השבעה.
3. בתום הדיון מיום 17.12.18 בגדרו נחקר הנתבע על תצהירו ולאחר שמיעת סיכומי באי כוח הצדדים לעניין מתן הרשות להתגונן מפני התביעה השטרית, הוריתי לנתבע להגיש בתוך 10 ימים תצהיר מפורט לגבי מצבו הכלכלי בו ירחיב ביחס לכלל הכנסותיו בשלושת החודשים האחרונים מכל מקור שהוא, את כל נכסיו, את כל התחייבויותיו, ויצרף אסמכתאות לכל האמור לעיל, לרבות תדפיסי חשבון בנק לשלושת החודשים האחרונים לכל חשבונות הבנקים הרשומים על שמו. החלטתי זו ניתנה לאור חובתו הפסוקה והידועה של בית משפט הדן בבקשת רשות להתגונן לבחון את יכולתו של נתבע לעמוד בערובות ששוקל בית המשפט להטיל כתנאי למתן רשות להתגונן, ותכליתה שלא למנוע בהטלת הערובה את האפשרות של נתבע עני להביא הגנה אפשרית לפני בית המשפט, אף אם היא קלושה, כאשר נטל השכנוע לעניין זה רובץ על הנתבע [ראו רע"א 3532/06 עז' המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (2006) ע"א 680/89 בן אבו שיווק והפצה בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פד"י מה(3) 757, רע"א 2075/05‏ ‏ שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (2005)].
4. גם את החלטתי זו השתמט הנתבע מלקיים. משכך, נאלצה התובעת שוב, ביום 31.12.18, להגיש בקשה למתן החלטה בהתנגדות.
5. רק ביום 1.1.19 הוגשה התייחסות הנתבע להחלטתי מיום 17.12.18. רובו של תצהיר ההתייחסות חרג מעניין מצבו הכלכלי של הנתבע ונסב, מבלי שהורשה לכך, על חידוד טענותיו העובדתיות לגופה של התנגדות, ואף העלאת טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות לגופה של התנגדות שכלל לא צוינו בהתנגדות עצמה, תוך צירוף מסמכים שלא צורפו להתנגדות, כל זאת כאמור לאחר חקירתו הנגדית על תצהירו ובעקבותיה, ולאחר שכבר נשמעו סיכומי הצדדים בעל-פה בשעת הדיון. רק בשוליה של ההתייחסות נטען באופן סתמי כך: "כמו כן, קיימות לי הלוואות אותם אני משלם בקושיי רב. בהתאם להחלטת כבוד בית המשפט מיום 17/12/18 הנני מצרף את תדפיסי הבנק שלי לשלושת החודשים האחרונים", הא ותו לא. לתצהיר צורף תדפיס דו"ח תיקים בהוצל"פ, אישור בדבר הגשת תלונה למשטרת ישראל על זיוף ביום 20.12.18, דהיינו שלושה ימים לאחר הדיון, וכן תדפיס חשבון עו"ש בבנק מרכנתיל על שם "מתוק אייל ר.א. פיצוחי חממה". לא ניתנה התייחסות כלשהי בתצהיר לכלל נכסיו של הנתבע, ואף לא התייחסות מפורטת כנדרש לכלל הכנסותיו מכל מקור שהוא.
6. מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של הדיון בבקשת רשות להתגונן עול ההוכחה המוטל על המבקש הינו מצומצם. על-כן בבוא בית המשפט לשקול מתן רשות להתגונן עליו להניח כי העובדות שהמבקש טוען להן אמנם נכונות, ובהנחה זו עליו לבדוק, האם יש באלה כדי להצביע על הגנה אפשרית, ולו אף בדוחק. המבקש אינו נדרש בשלב הזה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ואף אין שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתום ההליך העיקרי. משכך, לנוכח עוצמתה של זכות הגישה לערכאות, ככל שהגנת המבקש אינה הגנת בדים, בכך סגי, ויש להעדיף את מתן יומו בבית המשפט.
7. המונח "הגנת בדים" יוחד אפוא בפסיקה למקומות בהם נעלה מכל ספק כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו. למשל, כאשר המבקש בהיחקרו בעצמו משמיט את היסוד לעובדות שהוא טוען להן [ראו ע"א 241/61 מנהיים ואח' נ' ניקולסבורג, פ"ד ט"ו 2425], או כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, ואין בית המשפט נדרש להכריע בין גרסאות נוגדות, אלא עניין לו בגרסה אחת, המופרכת מעצמה [ע"א 469/87 בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ פ"ד מג(3) 113] או עת שטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה מהבחינה המשפטית [ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721]. בנוסף, מקום שבקשת רשות להתגונן מושתתת בחלקה על טענות משפטיות שאין כלל מקום להבאת ראיות להוכחתן, אין כל מניעה לדחות טענות אלה מבלי לתת רשות להתגונן, בחינת "למה לא יבוא כבר עכשיו מה שבטח יבוא מחר" [מתוך "אבשלום", 1970, מילים - אורי זוהר, בועז דודזון, שלום חנוך, יהונתן גפן, אריק איינשטיין וצבי שיסל] [ראו גם ע"א 11/87‏ ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' חירם לנדאו, עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פ''ד מג(4) , 287].
8. עם זאת, חובה על המבקש להיכבד ולפרט בתצהירו את כל העובדות עליהן הוא מבקש לבסס את הגנתו והוא אינו רשאי להסתפק בטענות כלליות בתצהירו. טענת הגנה הנטענת באופן מכוסה, דהיינו מבלי לפרט כדבעי את המסכת העובדתית עליה היא מושתתת והמצויה בידיעתו של המבקש, לעתים מתוך ציפייה כי עצם אי הפירוט ייטע בלב בית המשפט ספקות ביחס למידת חוסנה של התביעה, אינה יכולה להצמיח רשות להתגונן [ראו ע"א 170/60 חיים קופלזון נ' ארגון העצמאים נכי מלחמת השחרור (1960), ע"א 18/66 אוריאל חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ, ואח', כ(3) 265, ע"א 13/80‏ ‎ ‎הסמינר למורות ובית ספר מקצועי בית רבקה‎ ‎נ' סולל בונה בע"מ, פ''ד לו(1) 267 , ע"א 11/87‏ מדינת ישראל‎ ‎נ' חירם לנדאו, עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פ''ד מג(4) 287, בש"א 216/89‏ אברהמי ובניו חברה לבנין בע"מ‎ ‎נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ''ד מג(2) 172, ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה (1973) בע"מ‎ ‎נ' ‏Warner Home Video (Ltd) U.K.‎, פ''ד מו(2) 273, ע"א 2418/90‏ ‎ ‎רלפו (ישראל) בע"מ‎ ‎נ' בנק למסחר בע"מ, פ''ד מז(5) 133, ע"א 1907/06‏ ‏קליברה החברה לקידום מכירות בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (2007), ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41, ע"א 5063/08 ‏ ‏מ.ציג בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (2011)].
9. דרך-כלל אם הנתבע מראה הגנה אפשרית, לא יחסום בית-המשפט את דרכו לבירור העניין על-ידי הטלת תנאים או ערובות, עם זאת יש במקרים דחוקים המצויים על קו הגבול, באזור הדמדומים של הספק, לרבות במקרים בהם אין הנתבע עומד ברף הפירוט הנדרש בנסיבות העניין, בית-המשפט עושה חסד עם הנתבע ונותן לו את הרשות בתנאים [ראו עא 424/86 נאות מרינה בת-ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ , מג (2) 355 (1989)]
10. על המבקש רשות להתגונן מוטל אפוא העול לחדד, לשייף, לדקדק, לזקק, לזכך, ללבן, להרחיב, ולרדת לעומקם של דברים. לעניין זו אינו שונה הטוען טענת זיוף חתימתו על שטר. טענת הזיוף היא הגברת הראשונה של טענות ההגנה השטריות. היא מטלטלת את אבן הראשה של התביעה השטרית ומעבירה את נטל ההוכחה אל התובע. עם זאת אין היא נבראת וכל כוחותיה לצדה אך בנשיפת פה, ועל האוחז בה לשכנע את בית המשפט כי הניח בפניו את כל המסד העובדתי הכרוך בה, וסיפק תשובות לכל השאלות המתעוררות ממנה אל מול נסיבות המקרה ומכלול חומר הראיות המונח באותה עת בפני בית המשפט.
11. לעניין זה כבר קבע כבוד השופט חגי ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482/04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04): "גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב."
12. כשם שעל המעלה טענת זיוף וגניבה ביחס לשטר חליפין, רובצת החובה לפרט בין היתר היכן היה מצוי אותו פנקס שיקים ממנו נלקח השיק, למי הייתה גישה אליו, כיצד ואימתי נודע לו על היעלמות השיק, כיצד ואימתי נודע לו על מעשה הזיוף והגניבה ואלו צעדים נקט לאחר גילוי זה על מנת לברר את זהות האחראי למעשים אלו ולמצות כלפיו הליכים פליליים ואזרחיים, כך שומה על המעלה טענת זיוף ביחס לשטר חוב ליישב את הקשיים המפציעים מגרסתו ולספק את התשובות לשאלות המתעוררות אל מול נסיבות המקרה. המגיש גרסתו כעצם יבשה שאינה עוטה בשר, מסתכן בכך שתצמח המסקנה כי "מה הן המילים, אם לא שתיקה" [מתוך "מהן המילים", מ. בן שאול וש. ארצי (1981)].
13. במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע התמוטט המסד לטענת אי החתימה על שטר החוב שביקש הנתבע ליצוק בתצהירו מהגדרת תפקידו בחברה. זאת משנתחוור שהנתבע, חרף מעמדו כשכיר, חתם "שתיים שלוש פעמים" על שטרי חוב דומים אל מול ספקים אחרים של החברה. הנתבע אף התקשה לספק מענה מניח את הדעת לשאלה מדוע לא טרח לברר מי זייף את חתימתו על שטר חוב בסכום נכבד שכזה, וסיבך אותו בתביעה שטרית זו, ולהגיש תלונה במשטרה לעניין זה, ובפרט שעה שהודה בחקירתו כי העלה טענת זיוף דומה לפחות בהליך משפטי נוסף אחד המתנהל כנגדו ביחס לשטר חוב נוסף שעשתה החברה.
14. על פניו, עניין ההודעות לספקים לאחר מכירת מניותיו של ישמח בחברה קלוש. הודעת הדואר האלקטרוני מיום 19.10.17 שצורפה כנספח לתצהיר ההתנגדות מתייחסת לערבויותיו של ישמח עצמו בלבד, הנתבע עצמו אינו טוען בפה מלא כי ההודעה על חידוש הערבויות המצוינת בסעיף 8 לתצהירו כללה התייחסות לערבותו שלו, וממילא, אם לגרסת הנתבע עצמו הוא המשיך לעבוד בחברה עד לחודש אפריל 2018 "כמעט עד היום האחרון" [ראו עמ' 1 לפרוטוקול מיום 17.12.18, שורות 22-23] וזאת תחת בעלותו של בלומברג ולאחר עזיבתו של ישמח את החברה, קשה להלום את הקשר בין ערבויות הנתבע לבין עזיבתו של ישמח בחודש ספטמבר 2017 וההודעות שנשלחו בעקבותיה ביחס לערבויותיו האישיות של זה האחרון, והנתבע נמנע מלספק הסבר הגיוני גם לעניין זה.
15. סיכומם של דברים – הגנת הנתבע מגלה טפח ומסתירה טפחיים במידה שעל פי הפסיקה, ובמכלול הנסיבות המפורטות לעיל, יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים ובערובות, ועת, לנוכח המפורט בסעיף 7 לעיל, לא עמד הנתבע בנטל השכנוע כי הטלת תנאים וערובות כאמור תחסום את דרכו לבית המשפט.
16. במכלול השיקולים הצריכים לכך הגעתי למסקנה כי יש להתנות את מתן הרשות לנתבע להתגונן במפורט להלן:
17. הפקדת סך של 25,000 ₪ בקופת בית המשפט.
18. תשלום הוצאות משפט לתובעת בגין התנהלות הנתבע המפורטת בסעיפים 2-6 להחלטה זו, בסך כולל של 10,000 ₪.

כלל האמור לעיל יבוצע עד ליום 17.2.19, ועם השלמתו תוגש הודעה מתאימה לתיק בית המשפט. לא יבוצעו התשלומים או חלק מהם, או לא תוגש הודעה – תידחה בקשת הרשות להתגונן ותתקבל התביעה כנגד הנתבע במלואה.

המזכירות תביא את התיק לעיוני ביום 18.2.19.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ט, 17 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.