1. בתיק זה מתבררות תביעות מאוחדות של תשעה עובדים שהועסקו על ידי הנתבעת כמאבטחי טיולים.

2. בתיק התקיימו מספר דיוני הוכחות בהם העידו התובעים וכן העידו מנכ"ל הנתבעת, מר רותם ביטון, מר פנחס שיף - מנכ"ל ארגון חברות האבטחה בישראל ומר איתן אזולאי - יו"ר העמותה של חברות ליווי טיולים בישראל ובעלים של חברת טיולים דובדבן ליווי טיולים בע"מ.

לאחר שמיעת העדויות, הוגשו סיכומים בכתב.

3. אלה פרטי התובעים:

א. תובע 1 – פנחס רפאילוב: עבד מיום 11/12/16 עד 18/7/17.

ב. תובע 2 – דוד גלובצ'ינר: עבד מיום 1/11/15 ועד להתפטרותו

בתחילת חודש 11/2017.

ג. תובע 3 – יוסף כרמלי: עבד בתקופה 5/2016 עד 6/2016 וכן -

27/3/17 עד להתפטרותו בחודש 8/2017.

ד. תובע 4 – סלאו סמני עומר: עבד מיום 27/3/17 עד 2/8/17.

ה. תובע 5 – דורון פרטוש: עבד מיום 20/2/17 עד 28/7/17.

ו. תובע 6 – עומר שעיה: עבד מיום 23/5/17 עד חודש 1/2018

(בחודשים 9-10/2017 שהה בחופשה)

ז. תובעת 7 – ולסוב יוליה: עבדה מיום 14/2/13 עד תחילת חודש

8/2017.

ח. תובע 8 – אוריאל זקס: עבד מחודש 12/2016 עד 9/2018.

ט. תובעת 9 – עמית ישראל רחל: עבדה מיום 13/11/16 עד תחילת חודש

5/2017.

4. המערך ההסכמי

להלן הוראות ההסכמים וצווי ההרחבה הרלוונטיים:

א. ביום 21/6/09 נחתם הסכם קיבוצי בענף השמירה.

ההסכם הורחב בצו הרחבה מיום 21.6.2009 (להלן צו הרחבה 2009).

ב. ביום 2/10/14 פורסם צו הרחבה עדכני בענף השמירה (להלן צו הרחבה 2014). בצו ההרחבה 2014 יש התייחסות לחברות הנותנות שרותי אבטחה לטיולים:

"על אף האמור, לגבי חברות הנותנות שרותי אבטחה לטיולים יחול הצו מיום י' אדר תשע"ה (1/3/15) ואולם אם קודם לכן הוסדרו תנאי העבודה של עובדיהן בהסכם קבוצי כללי וניתן לגביו צו הרחבה, לא יחול עליהן צו הרחבה כזה".

ג. ביום 26/2/15 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בענף שרותי אבטחת טיולים.

ד. ביום 28/10/15 פורסם צו הרחבה של ההסכם הקיבוצי המיוחד בענף שרותי אבטחת טיולים, באופן שיחול על כל העובדים והמעסיקים בשרותי אבטחת טיולים (להלן - צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים).

ה. בסעיף 8 לצו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים, יש הפניות להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה משנת 2014 ולצו ההרחבה של ההסכם הנ"ל ונקבע אילו הוראות ממנו יחולו ואילו לא יחולו.

כך נקבע בסעיף 8:

"שאר הוראות ההרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014 ... וכפי שיתעדכן מעת לעת, יעמדו בתוקף ויחולו על העובדים והמעסיקים כאמור בצו זה, בשינויים המחייבים בהוראת צו זה".

5. הנתבעת טוענת כי צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים פורסם בפברואר 2015, אולם בצו ההרחבה עצמו כתוב שתוקפו מחודש אוקטובר 2015 ולא לפני.

6. התובעים בתיקים המאוחדים הועסקו בתקופה שבין 11/2015 עד שנת 2017. על כן, על כלל התובעים חלות הוראת צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים.

התובעת יוליה וולסוב, הועסקה משנת 2013. ממועד זה ועד 28/2/15 חלות על העסקתה הוראות צו ההרחבה 2009. החל מ-1/3/15 ועד 27/10/15 חלות הוראות צו ההרחבה 2014. מיום 28/10/15 ואילך, חלות הוראות צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים.

7. להלן יובאו הוראות צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים, החלות על כל התובעים, כמפורט לעיל.

"2. הגדרות

"מעסיק" – מעסיק העוסק בתחום השמירה ו/או האבטחה כקבוע בתוספת השנייה לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, העוסק בליווי טיולים ומשלחות;

"עובד" – כל עובד מעל גיל 18, המועסק על ידי מעסיק ומלווה מטעמו טיול ו/או משלחת, בין אם כמלווה חמוש ובין אם כחובר (כולל מע"ר), בין אם מועסק במשרה מלאה ובין אם מועסק במשרה חלקית.

3. תעריף יומי:

א. על אף האמור בסעיפים 7 (א)-(ד) כולל, 7(ו) ו-8 לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014, עובד יהיה זכאי לשכר יומי, שהוא צירוף הרכיבים כדלקמן:

1. מאה ועשרה אחוזים (110%) ממכפלה של שכר מינימום לשעה על פי הוראות חוק שכר מינימום, כפי שיתעדכן מעת לעת, ב- 8.6;

2. סך 12 ₪ בגין דמי הבראה.

ב. המעסיק יחויב לשלם את השכר האמור בסעיף 3(א)(1)-(2) לעיל על כל רכיביו, בגין כל יום עבודה, גם אם עבודתו של העובד בפועל תהיה פחות מ-8.6 שעות עבודה ביום.

ג. בטיול הכולל לינה עובד יהיה זכאי לסך נוסף של 60 ₪, לכל לילה, בגין כוננות ולינה.

ד. למעט הסר ספק, רכיב דמי הבראה בשכר היומי יתעדכן בהתאם למנגנון העדכון הקבוע בסעיף 11 (ב) לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014.

ה. כמו כן, רכיב כוננות יתעדכן בהתאם למדד אחת לשנה במשכורת ספטמבר, עדכון ראשון יבוצע בחודש ספטמבר 2015. מדד הבסיס לצורך העדכון יהיה המדד הידוע ערב חתימת צו זה (מדד ינואר 2015).

ו. בעד כל שעת עבודה נוספת בפועל, מעבר ל-8.6 שעות כאמור, ישלם המעסיק גמול עבודה בשעות נוספות בהתאם להוראות הכלולות בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 ואולם שיעור התוספת יעמוד על 50% מהשכר השעתי הרגיל (110% ממכפלה של שכר המינימום לשעה) משעת העבודה הנוספת הראשונה.

ז. עובד שיועסק בימי מנוחה שבועית ו/או חג, יהיה זכאי לתשלום בגין עבודה במנוחה שבועית ו/או חג בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה כלומר תוספת של 50% מהשכר השעתי הרגיל (110% ממכפלה של שכר המינימום לשעה) בעד כל שעה ביום העבודה בתחומם של השבת והחג ויום מנוחה חלופי.

...

6. עובד יהיה זכאי לקבל את מלוא שירותי הטיול כפי שזכאים להם משתתפי הטיול (לינה, אוכל וכיו"ב) בלא כל עלות כספית מצדו.

7. על אף האמור בסעיף 18 לצו הרחבה להסכם הקיבוצי בענף השמירה והאבטחה 2014, עובד אשר נדרש להגיע עצמאית למקום איסוף מרוחק לצורך ליווי טיול, יהיה זכאי לתשלום בגובה מלוא עלות הנסיעה בתחבורה ציבורית מביתו למקום האיסוף, על פי העלות הזולה ביותר, בלא תקרה כקבוע בצו ההרחבה.

8. היקף יום עבודה

התובעים הצהירו כי יום העבודה שלהם נמשך בפועל 10 שעות ויותר, וכי נדרשו לדווח על שעות נוספות רק בתום 10 שעות, למרות שבצו ההרחבה נקבעה זכאות לשעות נוספות, לאחר 8.6 שעות.

התובע פנחס רפאלוב העיד כי בפועל קיבל תשלום עבור 8.6 שעות עבודה ליום בלבד, למרות שלא הייתה לו הפסקה במהלך היום ולמרות שעבד בפועל 10 שעות ליום. בסעיפים 8 ו- 9 לתצהירו נאמר:

8. הטענה של קיום הפסקה במהלך יום העבודה כביכול, סותרת ומנוגדת לכל מהות התפקיד שלי כמאבטח וחובש אצל הנתבעת ובכלל וסותרת את ההוראות וההנחיות המפורשות שקיבלתי על ידי הנתבעת עצמה בקשר לביצוע עבודתי. הטענה של הפסקה כביכול סותרת ומנוגדת גם למהות התפקיד ואופן ביצועו כפי שהוכשרתי אליו בקורס המאבטחים.

9. לא היתה לי בפועל כל הפסקה במסגרת שעות העבודה. התפקיד שלי היה אבטחת הקבוצה של המטיילים במהלך כל שעות העבודה. נדרשתי להשגחה מתמדת על הקבוצה ומתן מענה מיידי לכל אירוע בטחוני שעשוי לקרות ומענה מיידי לכל צורך בטיפול רפואי מיידי במסגרת תפקידי. היה עלי לבצע את תפקידי, להשגיח ולהיות מוכן לתת מענה בטחוני ורפואי בכל רגע נתון ולהיות עם נשק ותיק עזרה ראשונה כל העת.

בחקירתו הופנה לנספח ב' לתצהירו - הדוחות שהגיש לנתבעת ובהם ציין את שעות תחילת הפעילות וסיומה. לדבריו, מי שחתום על הדו"ח הוא אחראי הטיול ויש גם חתימה של הלקוח.

מהדו"ח לחודש 1/17 עולה כי רק בשלושה ימי טיול יש דיווח על שעות נוספות.

התובע העיד כי בכל הימים האחרים, הטיול נמשך קרוב ל- 10 שעות. לטענתו, על ימים שבהם הטיול נמשך פחות מ- 10 שעות, לא נדרש להגיש דיווח שעות.

9. התובע רפאלוב נשאל לגבי טיולים שנתיים שאותם ליווה. לדבריו, כאשר המטיילים אוכלים בזמן הטיול, בשטח, הוא אחראי. לדבריו – לא מדובר בזמן פנוי. לעומת זאת אם אוכלים בערב בבית הארחה, זה מעבר לשעות העבודה שלו.

התובע אישר כי יש במהלך הטיול ביקורים במוזאונים ובמקומות תרבות שאז הפעילות מסתיימת מוקדם, אולם, לדבריו – הרוב היה מסלולים.

לגבי ביקור במוזיאון, טען שלא נדרשת פעולת אבטחה אולם הוא עצמו שימש גם כחובש ולכן היה צריך להיות תמיד עם התלמידים ולשאת תיק עזרה ראשונה. וכשנטען כלפיו כי השהיה עם התלמידים בתוך המוזיאון לא הייתה חלק מתפקידו, השיב:

"זה מה שנדרש ממני על ידי הרכזים והלקוחות. תמיד הייתי נמצא בכל מקום. לדוגמא: אם אתה הולך ליד ושם אתה לא נכנס לתוך המסדרון אבל אתה יושב בכניסה עם התיקים של התלמידים וזמין לכל קריאה. אסור לי ללכת משם ולעשות משהו אחר".

10. העד נשאל לגבי נסיעות למקום הטיול –

ש. בימים שכן מפורטים בדוח, אותם 3 ימים, היית בטיול עם תיכון אורט יובלי אריאל?

ת. כן.

ש. בטיול שנתי יש ארוחת בוקר, צהריים וערב?

ת. לא זוכר ספציפית. יש ארוחת בוקר וצהריים.

ש. וגם ארוחת ערב?

ת. כן.

11. התובע דורון פרטוש נשאל לעניין שעות העבודה בטיולים החד יומים –

ש. נכון שטיול כזה מתחיל ב- 8:00 בבוקר ומסתיים בין 2:00 ל- 4:00.

ת. מתחיל ב- 7:00 ומסתיים כמה שיותר מאוחר. כמעט תמיד היו 10 שעות.

ש. כשהייתם מגיעים למקומות מאובטחים, המאבטח היה נשאר בחוץ?

ת. המאבטח היה נשאר בחוץ ושומר על אותם אלה שלא נכנסו. למשל ביד ושם.

ש. אתה יודע לומר לגבי נסיעות מנהלתיות הכוונה לנקודה ובחזרה זה לא דורש מאבטח?

ת. לא נכון.

ש. איך אתה יודע שזה לא נכון?

ת. כי זה מה שהדריכו אותנו בתחילת העבודה שאני עם הקבוצה כל הזמן גם בנסיעות והתפקיד שלי הוא גם מע"ר.

התובעת יוליה ולסוב העידה –

ש. בטיולים חד יומיים, השכר היה עד 10 שעות מדיווח התחלה עד דיווח סיום?

ת. קיבלנו הודעה על טיול, אישרנו והיה צריך לדווח על משהו מעבר ל- 10 שעות. אבל אם זה פחות מ- 10 שעות אז לא צריך לדווח.

ש. בדרך כלל זה טיולים יומיים שלא היית מדווחת על 10 שעות אלא טיולים שהתחילו מ- 8:00 עד בין 2:00 ל- 4:00.

ת. כמעט ולא. רוב הטיולים היו מעל 10 שעות ורוב הטיולים שאני השתתפתי היו רב יומיים.

התובע עומר שעיה העיד –

ש. חד יומי זה מ- 8:00 עד 2:00 או עד 4:00?

ת. מסתיים מתי שאומרים לי. בדרך כלל זה יום מלא של 10 שעות או יותר.

ש. בתלושים שלך אין תשלום בגין שעות נוספות.

ת. אמרתי שלפעמים יש שעות נוספות. מה שתואם בהסכם שרק מעבר ל- 10 שעות.

התובעת עמית רחל ישראל העידה –

ש. נהגת למלא דיווחים ידניים על פעילות מעל 10 שעות.

ת. היה לי דוח ואותו מילאתי מעל 10 שעות. אני מילאתי דוח של שעות נוספות אחרי 10 שעת וזה היה משעה רק אם זה היה שעה נוספת ולא חצי שעה או רבע שעה.

...

ש. בדוחות שמילאתם התייחסתם לשעות הערב?

ת. אני הגעתי אחרי 10 שעות למתחם. ודיווחתי על כל שעה שהיא מעבר ל- 10 שעות.

ש. לעיתים הייתם מגיעים למתחם לפני שחלפו 10 שעות?

ת. לא. פעמים בודדות. ברוב המקרים הגענו אחרי 10 שעות.

התובע יוסף כרמל העיד –

ש. אתה יודע לומר האם ידוע לך שהנסיעות מנהלתיות לפי ההגדרות של משרד החינוך אינם מחייבים אבטחה חמושה או מגיש עזרה ראשונה. הכוונה יציאה מבית הספר עד לאתר ובחזרה מהאתר?

ת. לי זכור שתמיד אמרו לנו שברגע שאנחנו מגיעים למקום ממנו מתחילים, אנחנו כל הזמן בתפקיד וצריך להיות איתם. היו כאלה שפוטרו בגלל שלא חיכו במקום הנכון.

ש. בימי הטיול היית מצטרף לקבוצה ואוכל ארוחות בוקר וצהריים ואולי ערב?

ת. כשכולם אוכלים, גם אני אוכל.

ש. יחד איתם?

ת. בזמן שאכלתי הייתי בתפקיד, אם יש ילד מגיע עם פצע אני צריך לטפל בו. ואני כל הזמן ליד הקבוצה. אסור לי לצאת משם.

ש. כשהייתם מגיעים למוזיאונים ולמקומות מאובטחים, הקבוצה היתה נכנסת ואתה היית נשאר בחוץ?

ת. תלוי במקרה, אבל אני חייב להיות כל הזמן בכוננות.

ש. לאורך כל התקופות שעבדת בנתבעת, היה ברור לך מה אתה מקבל. שכר יומי עד 10 שעות מיציאה עד סיום, וכל שעה מעבר לכך משולמת 150%?

ת. אמרו לנו עד 10 שעות אבל אם זה היה רבע שעה יותר אז אמרו שזה לא נחשב וזה לא מספיק והורידו את הזמן הזה.

ש. מי שעשה את המשחקים האלה כמו שאתה אומר, זה בית הספר?

ת. לא. אמרו לנו לא להחתים אם זה המצב, אם מדובר בחריגה קטנה מ- 11 שעות.

ש. אתה יודע שהחברה מחייבת את הלקוחות בגין שעות מעבר ל- 10 על בסיס המסמכים שאתה החתמת?

ת. ככה נכון, אבל אמרו לנו שמי שמדווח מעל ... הבנו מהתחלה שאם עובדים מעל 10 שעות אז זה שעות נוספות. אבל צריך להחתים בכל יום את המורה או המדריך והיו פעמים שבאנו לחברה, שרצינו להחתים למשל עבדנו 10 שעות ורבע או 10 שעות וחצי ואמרו שזה לא נחשב ולא להחתים. מי שאמר את זה, זה היה האחראי מטעם החברה, היו כמה, דודו, מתן.

12. מנכ"ל הנתבעת אישר בעדותו כי התובעים נדרשו לדווח על שעות נוספות, רק לאחר 10 שעות עבודה –

ש. התובעים התבקשו לדווח אחרי 10 שעות פעילות.

ת. כן.

ש. אם הם סיימו 10 דקות לפני הם לא צריכים לדווח?

ת. נכון. גם אם סיימו אחרי שעתיים לא צריכים לדווח, ויש מלא כאלה.

ש. תסכים שיכולת בקלות לנהל דיווח מדוייק של כל עובד. הם יכלו לדווח לך על כל טיול כמו שהם דיווחו על שעות נוספות.

ת. יש לי את שעת הסיום של הטיול ואני יודע פחות או יותר מראש.

13. לטענת הנתבעת, יום העבודה כולל 40 דקות הפסקת אוכל וכן 60 דקות נסיעה, ולכן לטענתה, בהתאם להסכמה הקיבוצית, ניתן להפחית פרקי זמן אלה משעות העבודה של התובעים, כך שמשולם להם עבור 8.6 שעות בלבד.

14. הנתבעת זימנה לעדות את מר פנחס שיף ואת מר איתן אזולאי, על מנת להוכיח את אומד דעת הצדדים בעת חתימת ההסכם הקבוצי בענף מאבטחי טיולים וצו ההרחבה המרחיב את הוראותיו (בהם נקבע כי ישולם למאבטחים עבור יום טיול בן 8.6 שעות).

עדי הנתבעת הצהירו:

"הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה אינן חלות על יחסי העבודה בין הצדדים וזאת לאור ההסכמה הקיבוצית כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם הקיבוצי המיוחד בעניין מלווי טיולים. ממילא זמני נסיעה אינם מהווים "זמן עבודה". זמני אוכל וזמנים שהתובעים אינם נדרשו לאבטח אינם מהווים זמן עבודה. לתובעים שולם תעריף יומי קבוע וזאת בהתאם להסכמה הקיבוצית.

ההסכמה הקיבוצית מול ההסתדרות העובדים היתה כי מדובר ב 8.6 שעות עבודה בפועל. התשלום הוא בגדר תשלום גלובלי (בדומה להסדר 9% בהסכם הענפי בענף השמירה) ומכסה עד 10 שעות נוכחות אשר כוללות 40 דקות הפסקת אוכל ו-60 דקות נסיעה בכל יום עבודה".

15. מר שיף - מנכ"ל ארגון חברות האבטחה בישראל, העיד כי בשל השוני בין עבודת מאבטחים לעבודת מאבטחי טיולים, היה צריך לערוך הסכם קיבוצי מיוחד בנושא מאבטחי טיולים, זאת מן הטעם שלא נדרשת עבודה של המאבטח בכל זמן הטיול.

16. מר שיף הופנה לכך שלא נאמר בצו ההרחבה כי זמני הנסיעות לטיול או זמני הארוחה, אינם מהווים זמן עבודה. העד אישר שהדבר לא נאמר במפורש בהסכם הקיבוצי ולא בצו ההרחבה. לטענתו, דברים אלה הועלו בעל פה, במסגרת ההידברות לקראת חתימת ההסכם הקיבוצי בענף מאבטחי טיולים. כך העיד:

ש. מאיפה לקחת את זה שזה גלובלי, וזמן אוכל זה לא זמן עבודה וכו'?

ת. במגעים שהיו בינינו לבין ההסת' ראה יו"ר ההסתדרות לקבוע שכר שעתי שעומד על 8.6 שעות עבודה ליום ולא 10 שעות, כי הוא הבין היטב שלמאבטח טיולים יש מאפיינים שחורגים לחלוטין מתפקידי אבטחה אחרים. זה לא דומה למאבטח במשרד ממשלתי או בבית ספר. ודבריו של יו"ר ההסתדרות וקביעתו לגבי יום העבודה הם אמונים עלינו וזו מערכת יחסי העבודה. אנחנו סמוכים לשולחנה של ההסתדרות לכל הסכם ולכן אין שום סיבה לפקפק.

ש. כל מה שתיארת כאן שישבתם והחלטתם, למה זה לא כתוב בתצהיר. למה לא כתוב בהסכם 60 דקות נסיעה ו- 40 דקות אוכל.

ת. מה שנכתב נכתב ומה שלא נכתב לא נכתב. זו עובדה קיימת.

ש. יש לך מסמך להראות על מה שאתה טוען בסעיף 6 לגבי הוועדה הפריטטית.

ת. לא.

העד דיבר בסעיף 6 לתצהירו על ועדה פריטטית שבה, לטענתו, הוסכם כי זו הפרשנות הנכונה של ההסכם הקיבוצי. לחומר הראיות לא הוגש פרוטוקול של ועדה פריטטית. לא ידוע מה נדון בה ומה הוחלט ומה תוקפה של החלטה כזו ביחס להוראות הסכם קיבוצי וצו הרחבה. משלא הוצג מסמך כלשהו בנושא, הרי שלא ניתן לקבל את העדות בנקודה זו.

17. מר אזולאי העיד כי הוא בעלים של חברת אבטחה לטיולים, שאינה פעילה מזה מספר שנים. גם עד זה אישר כי בהסכם הקיבוצי אין התייחסות לזמן הנסיעה ולזמן ההפסקה. העד הופנה לסעיף 5 לתצהירו:

ש. מפנה לסעיף 5 בתצהירך. נכון שאתה לא יכול להראות הוראה כתובה כזאת?

ת. אין הוראה כתובה. אני ישבתי מול ההסתדרות עם עורך הדין בכור והסברנו להם את המשמעויות של מאבטחי טיולים. חוץ מהכותרת של אבטחה הם לא קשורים לענף האבטחה. כל המשמעויות של השכר ושל העבודה, הם שונות לחלוטין. מאבטח יוצא מהבית גם ליום אחד וגם ל- 30 ימי עבודה ברצף. אי אפשר לעקוב אחרי שעות העבודה שלו. ולכן החלטנו בעצה אחת, להגביל את שעות העבודה עד 10 שעות בפועל ו- 8.6. כין אין טיול בעולם אשר מטיילים 10 שעות ברצף. יש כמה משמעויות נסיעה מנהלתית שקיימת בכל טיול שבה אין חובת מאבטח על האוטובוס גם לא בחוזר מנכל של משרד החינוך.

מאבטח שצריך להתייצב בבית ספר אפשר לאסוף אותו בתחילת המסלול ולשחרר אותו בסוף המסלול. במהלך הטיול לפחות שתי הפסקות בנות חצי שעה עד שעה לפחות.

אני גם 16 שנים מורה לשלח. אני מאשר שזה לא כתוב אבל אנחנו הסברנו להם את מאפייני הטיול.

18. גם מר אזולאי וגם מר שיף אישרו בעדותם כי אם מאבטח נמצא על האוטובוס בנסיעה, וקורה מקרה הדורש התערבותו, המאבטח יתערב ויטפל.

כך העיד מר אזולאי:

ש. זאת אומרת שהמאבטח נמצא על האוטובוס ויש ארוע והוא יכול להגיד לא משלמים אני לא מטפל.

ת. אם הוא ראש קטן, הוא יכול להגיד את זה אבל אני מעריך שמאבטח לא יעשה את זה.

אם הוא יחליט לטפל בארוע, זה לא זמן עבודה. זה כמו שזמן העבודה שלו כשהוא נסע לבית הספר בתחבורה הציבורית, זה לא זמן עבודה.

ש. כבעלים של חברה, אם יהיה מאבטח על אוטובוס והוא יגיד זה לא זמן עבודה ו אני לא רוצה לטפל, מבחינתך זה בסדר?

ת. אני לא אמרתי שזה בסדר, אבל אני לא אוכל לפטר אותו מאחר וזה לא זמן עבודה.

וכן אישר מר אזולאי כי לא אמר מעולם למאטחים שבזמן נסיעה, הם לא חייבים לתת מענה ולעבוד.

19. מר אזולאי נשאל לגבי מאבטחים שהם גם מגישי עזרה ראשונה. אף כאן אישר כי לא יתכן מצב שבו יש צורך במע"ר והמאבטח ומגיש עזרה ראשונה, יאמר שזו לא שעת העבודה שלו:

ש. אתה אומר שיש זמן בטיול שבו כל אחד מהתובעים יכול לומר שהוא לא חייב לתת מענה רפואי כי עכשיו אוכלים או ...

ת. הוא יכול לומר אבל אף אחד לא עשה את זה עד היום ואף אחד לא יעשה בעתיד.

ש. תסכים שהוא לא יעשה את זה כי זה התפקיד שלו.

ת. אני חוזר על תשובות קודמות.

ש. אני שואלת כעת על עזרה רפואית, האם החובשים שאתה מעסיק יודעים שאם קורה ארוע בזמן נסיעה באוטובוס הם לא חייבים לטפל בו.

ת. אין הנחייה כזאת כתובה.

20. מר שיף העיד בעניין זה:

ש. מפנה לסע' 5 לתצהירך, אתה טוען שיש זמן שבו מאבטח יכול להגיד אני כעת לא נותן אבטחה כי אני אוכל ותפנו למשטרה?

ת. אני אסביר. ... מאבטח מצטרף לטיול לאבטחת הטיול אבל הוא לא מאבטח רציף של כל הדקות של הטיול. ... בזמן שהמאבטח אוכל ויש ארוע, הוא יפעל.

ש. נכון שתפקיד של חובש לתת מענה מיידי רפואי.

ת. אני לא מכיר מצב שמישהו יפצע ולא יקבל טיפול.

ש. תסכים שלחובש ולמע"ר יש חובה לטפל בכל מקרה שקורה בכל דקה ודקה מהטיול.

ת. אין לי ספק שאם יקרה מקרה הוא יתן טיפול. ולשאלה האם זו החובה שלו, אני משיב שזו חובתו כבן אדם וכבעל תפקיד והוא גם יסייע לאדם ברחוב שנופל.

21. בהתייחס לטענת הנתבעת כי שעות הנסיעה למקום הטיול אינן מוגדרות כשעות עבודה, נשאלו עדי הנתבעת לגבי יום טיול שני, לאחר לינה. לגבי שעות הנסיעה ביום זה, שבו המאבטח מגיע ממקום הלינה ולא מביתו, העדים אישרו שאלו שעות עבודה לכל דבר ועניין.

22. מנכ"ל הנתבעת מר רותם ביטון אישר בעדותו כי מלווה טיולים יכול להיות מע"ר חמוש, סורק מגיש עזרה ראשונה או חובש.

העד נשאל האם הנחה את העובדים בכתב, כי יש פרקי זמן במהלך הטיול שאינם בגדר זמן עבודה. לדבריו "יכול להיות שיש ואם אמצא אעדכן". מסמך כזה לא הוגש לתיק.

העד נשאל לגבי ההנחיות למאבטחים בזמן טיול. כך השיב:

ש. אתה הנחתם אותם שיש זמן בטיול שהם לא צריכים לתת מענה של עזרה ראשונה?

ת. ההנחייה בטיול אומרת שהם לטובת הלקוח פעילים בזמן הטיול, בזמן הטיול עצמו הירידה למסלול. בזמן הנסיעה הלוך וחזור מהמסלול ממוזיאון או כל טיול אחר, יש תמיד למאבטחים אפשרות לא לעלות לאוטובוס אלא להפגש עם המטיילים במקום. וזה ב- 98% מהטיולים זה נסיעה מנהלתית הלוך וחזור למעט אזורים של שטחים וקו ירוד ששם המאבטח אמור להיות גם בנסיעה.

ש. תראה אסמכתא שמסרת לתובעים שהם ידעו שיש להם נסיעה מנהלתית.

ת. בטח שהם ידעו. כל אחד מהמנהלים אמר להם.

ש. מי אמר להם?

ת. בעיקר אני. כל גיוס של עובד מקבל תדריך מפורט ומקבל הודעה לעובד וחותם על הודעה לעובד ומוסבר לו מתי הזמנים שהוא עובד ומתי לא ולמשל כאשר הוא ביד ושם הוא משוחרר ולא נכנס איתם למוזיאון וזה לשיקולו והוא צריך להיות מתואם לגבי זמן ההגעה.

לדברי מר ביטון, התובעים היו יכולים לבחור האם להגיע לבית הספר או (מוזיאון וכו') וככל שבחרו להגיע לבית הספר, לטענתו, שעת ההגעה לבית הספר היא שעת תחילת העבודה –

ש. אמרת שהטיול מתחיל באיחור עד שיוצאים, זאת אומרת שהמאבטח נמצא שם והטיול החל באיחור.

ת. כן.

ש. זאת אומרת שהמאבטח מגיע לנקודת המפגש שקבעתם. אם אנחנו מחכים לילדים שיגיעו והמאבטח נמצא שם אז אתה הנחית את המאבטח להגיע בשעה שנקבעה ושם הוא מחכה?

ת. אני אומר שיש למאבטח אפשרות לבחור להגיע לנקודת היציאה של בית הספר או להגיע לנקודת התחלת הטיול או אפוא שהוא על הציר.

ברגע שהמאבטח בוחר להגיע לבית הספר, יום העבודה מתחיל ברגע שהוא הגיע לבית הספר.

ש. אתם שולחים הודעת ווטסאפ למאבטח איפה להתייצב, תראה לי ששלחת הודעה שהוא יכול להגיע לבית הספר או לאתר הטיול.

ת. לפני כל טיול מתבצעת שיחת טלפון עם המאבטח, וסוגרים איתו את כל הדברים ואת הנקודות ואיפה תתייצב ולאן הטיול. לאחר שזה נסגר הוא מקבל מסרון מהמערכת.

...

ש. אמרת שמבחינתך באוטובוס הם לא צריכים להגיש עזרה ראשונה.

ת. נכון. מבחינת החברה, הם לא אמורים להיות על האוטובוס. זה שיקול שלהם אם להגיש או לא. לכל טיול יש אישור בטחוני, כל האישורים הבטחוניים מוגדר בהם מתי המע"ר צריך להיות על האוטובוס ומתי המאבטח. וב- 98% הוא לא אמור להיות שם וזאת נסיעה מנהלתית.

ש. אמרת שאם המאבטח מגיע לנקודת המפגש עם האוטובוס מבחינתך זה תחילת העבודה.

ת. אמת.

ש. אז הוא כן צריך לתת מענה רפואי לאוטובוס.

ת. בתחום שלנו יש משהו אפור ולכן ביקשנו צו הרחבה שיעשה סדר. ברגע שאני נותן למאבטח אופציה איפה להתייצב והוא מחליט בבית הספר שזה שעתיים לפני תחילת המסלול, מבחינת תפיסה אם הוא לא יבין שהוא מקבל כסף על השעות האלה וזה תחילת יום העבודה שלו, אז הוא לא יבוא לעבוד.

ש. אז מה אתה אומר בעצם?

ת. ברגע שהוא התייצב בבית הספר, והוא נוסע איתם אז אני מתגמל אותו על השעות האלה והוא יודע שהוא לא בתפקיד וזאת נסיעה מנהלתית.

העד לא יכול היה לתת דוגמאות להודעות שלו לעובדים, כי הם יכולים להגיע לבית הספר או לנקודת הטיול, על פי שיקול דעתם. יתר על כן, בעדותו יש סתירה מיניה וביה שעה שמחד נאמר כי שעות הנסיעה למקום הטיול אינן שעות עבודה ומאידך נאמר שמדובר בשעות עבודה לכל דבר ועניין.

23. מר ביטון סיפר על הרקע לבקשת המעסיקים בתחום, לחתום על הסכם קיבוצי שיסדיר את שעות העבודה של המאבטחים. לדבריו:

"...אנחנו קיבלנו סכמה של יום טיול שמורכב מ- 10 שעות ברוטו 8.6 שעות בפועל וככה תחמו אותנו בצו ההרחבה. ועוד כמפורט בצו ההרחבה. על זה אתה מוסיף את ההפסקה ואתה מגיע ל- 10 שעות מינימום.

כל הרעיון של 10 שעות זה שהמאבטח יודע מתי הוא מתייצב ומתי הוא מקבל שעות נוספות ועל השעות הנוספות הוא מדווח לי כי אני מחייב את הלקוח ומשלם לו את השעות הנוספות שלו. כל מה שמתחת ל- 8 שעות אין דיבור על שכר נוסף לשעות נוספות ולכן לא משנה מתי הוא מתייצב. 45% מהטיולים במדינה הם קצרים עד הצהריים".

24. סיכום כל האמור מעלה, כי עומד בפנינו הסכם קיבוצי שהוראותיו הורחבו בצו ההרחבה, הקובע כי יום עבודה של מאבטח טיולים הוא בן 8.6 שעות, גם אם המאבטח עבד פחות שעות, וכי על כל שעה נוספת מעבר ל- 8.6 שעות, ישולם גמול עבור עבודה בשעות נוספות.

25. בפועל, התובעים שבפנינו הוכיחו כי נדרשו לדווח על שעות נוספות, רק לאחר 10 שעות עבודה. דרישה זו עומדת בניגוד להוראות מפורשות בצו ההרחבה.

ההסברים שנתנו עדי הנתבעת בנוגע לרקע לחתימת ההסכם הקיבוצי בענף מאבטחי טיולים, אינם יכולים להצדיק פעולה בניגוד להוראות מפורשות של הסכם קיבוצי ושל צו הרחבה.

26. כפי שהעידו התובעים וכן עדי הנתבעת, התובעים נדרשו לעבוד גם בזמנים אשר הנתבעת מכנה אותם כ"זמני הפסקה" או "זמני נסיעה". התובעים נדרשו לתת סיוע בעת שהמטיילים שהו במוזאון, אכלו, וכן בעת הנסיעות לאתר הטיול ובחזרה.

לפיכך, גם לו היינו מקבלים את הפרשנות שמבקשת הנתבעת לכלול בתוך צו ההרחבה, ולפיה מדובר על 8.6 שעות נטו שהן 10 שעות ברוטו, הרי שמבחינה עובדתית, הוכח כאמור, כי לתובעים לא היה זמן הפסקה במהלך הטיול, כמשמעות מונח זה בחוק ובפסיקה.

27. ככלל, המעסיק רשאי לנכות את זמן ההפסקה של העובד משעות העבודה. ואולם, כאשר העובד נדרש להוסיף ולעמוד לרשות המעסיק בזמן ההפסקה וכן כאשר העובד נדרש להישאר פיזית במקום העבודה, אין המעסיק רשאי לנכות זמן זה ויש לראות בו כזמן עבודה.

28. התובעים הוכיחו כי לא היו להם באמת זמני הפסקות במהלך הטיול, בהם לא עמדו לרשות המעסיק. מעדות התובעים עולה כי בשעות ההפסקה במהלך המסלול – כגון הפסקות אוכל – הייתה דרישה שיהיו נוכחים וילוו את המטיילים ובמידת הצורך יתנו מענה לאירועים. עוד הוכח כי לא נמסרה לתובעים כל הנחיה כי הם רשאים שלא לתת מענה ללקוח בזמן האוכל או בנסיעות. ההיפך הוא הנכון. מעדות עדי הנתבעת עולה כי הם "ציפו" מהתובעים להגיש סיוע גם בזמן נסיעות ובזמן הפסקת אכילה.

גם ביחס לנקודת ההגעה ותחילת יום העבודה, עולה כי התובעים לא קיבלו כל הנחיה בכתב או אחרת, כי הם רשאים להגיע לנקודת התחלת הטיול באופן עצמאי. יתרה מכך, העיד מנכ"ל הנתבעת כי ככל שהמאבטח מגיע לנקודת המפגש ונוסע עם המטיילים - יום העבודה שלו מתחיל שם.

בנוסף, לא הוכח כי ניתנה לתובעים תמיד הפסקה בת 40 דקות וכן לא ניתן כל מידע ספציפי בנוגע לאורך זמן הנסיעה טרם תחילת הטיול.

29. נוכח כל האמור לעיל, מסקנתנו היא כי התובעים נדרשו להיות זמינים לעבודה גם בזמן הנסיעה וגם בזמן האוכל, וכי לא הייתה הצדקה לנכות את פרקי הזמן האלה משעות עבודתם של התובעים. ודאי שעה שהדבר נוגד את האמור בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה.

30. אם כך, בעד כל יום טיול שבו התובעים דיווחו על שעות נוספות, דהיינו – בימים שבהם הטיול נמשך יותר מ- 10 שעות, התובעים זכאים לתשלום עבור 1.4 שעות, עד להשלמת 10 שעות עבודה, לפי תעריף 150% כפי שנקבע בסעיף 3(ו) לצו ההרחבה.

31. התובעים דרשו תשלום של 1.4 שעות, גם על ימים שבהם לא ערכו רישום של שעות העבודה, משמע – עבדו פחות מעשר שעות. התובעים טוענים כי לא נדרשו על ידי הנתבעת לערוך רישום של שעות הטיול בימים שבהם הטיול נמשך עד 10 שעות. עוד העידו, כמובא לעיל, כי במרבית ימי הטיולים שבהם עבדו, נמשכו הטיולים קרוב ל- 10 שעות.

הנתבעת טענה אמנם כי יש טיולים הנמשכים שעות מעטות, כגון טיולי חורף, נסיעה למוזאון או להצגה, אולם לא ערכה רישום של ימים אלה ולא הציגה ולו דוגמא אחת ליום עבודה קצר שכזה, של מי מהתובעים בתיק כאן.

32. בנסיבות אלה, לאור להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, המטיל חובה על המעסיק לנהל מעקב נוכחות על העובדים ומשלא נערך רישום כאמור, מתקבלת גרסת התובעים לפיה עבדו במשך מרבית ימי העבודה, קרוב ל-10 שעות ובוודאי יותר מ- 8.6 שעות.

33. משעה שלא ניתן לדעת מה היה אורך יום העבודה דה פקטו, נוכח הוראות הנתבעת, ובהתאם לעדויות שנפרשו לעיל, זכאים התובעים לתשלום עבור 1.4 שעות בגין כל יום עבודה ובכלל זה ימי מנוחה בהם נדרשו לעבוד. זאת בהתאם לתעריף שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה, כקבוע בצו ההרחבה.

פירוט הסכומים המגיע לכל אחד מהתובעים בהתאם לקביעות לעיל, יפורט בהמשך.

34. תשלום שעות נוספות בחסר –

לטענת התובעים, גם כאשר שילמה להם הנתבעת שעות נוספות, חושב התשלום באופן מוטעה שלא בהתאם להוראות צווי ההרחבה.

35. להלן יפורטו תעריפי השכר בהתאם לצווי ההרחבה:

1. עד לחודש 3/2015 עמד שכר המינימום בענף השמירה על סך 23.7 ₪, בהתאם לשכר המינימום במשק ולתוספת ענפית בשווי 2.5% בהתאם לצו 2009. בתקופה זו שעות נוספות שולמו לאחר השעה ה-8, בשיעור הקבוע בהוראות חוק שכר מינימום (125% בעבור השעתיים הראשונות).

תעריף לשעה נוספת – 29.6 ₪. תעריף לשעת עבודה בשבת - 35.5 ₪.

1. מחודש 4/2015 ועד 27.10.15 עמד שכר המינימום בענף השמירה על סך 25.5 ₪, בהתאם לצו ההרחבה 2014. בתקופה זו שעות נוספות שולמו לאחר 8.6 שעות עבודה. שעות נוספות ושעות עבודה בימי המנוחה השבועית, שולמו בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

תעריף לשעה נוספת עמד על סך 31.87 ₪ (25.5 ₪ שכר מינימום בהתאם לצו X 125% עבור שעתיים נוספות ראשונות). תעריף לשעת עבודה בשבת סך 38.25 ₪.

1. מיום 28.10.15 מועד כניסת צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים לתוקף, עמד השכר השעתי על 110% משכר המינימום הקבוע במשק.

שעות נוספות שולמו לאחר 8.6 שעות, בשיעור של 150% מהשכר שלעיל, וכן שיעור של 150% מהשכר שלעיל בגין עבודה ביום המנוחה השבועית.

בשל עליית גובה שכר המינימום בתקופה זו, ובכדי להקל את החישובים בהמשך, נפרט את הסכומים המדויקים:

• בתקופה 28.10.15 עד 6/2016, שווי השכר השעתי עמד על סך 27.5 ₪ (25 ₪ שכר מינימום X 110%).

תעריף לשעה נוספת או שעת שבת - עמד על סך 41.25 ₪.

• בתקופה 7/2016 עד 12/2016, שווי השכר השעתי עמד על סך 28.5 ₪ (25.94 ₪ שכר מינימום X 110%).

תעריף לשעה נוספת או שעת שבת - עמד על סך 42.75 ₪.

• בתקופה 1/2017 ועד חודש 11/2017, שווי השכר השעתי עמד על סך 29.57 ₪ (26.88 ₪ שכר מינימום X 110%)

תעריף לשעה נוספת או שעת שבת - עמד על סך 44.35 ₪.

• בתקופה 12/2017 ועד חודש 3/2018, שווי השכר השעתי עמד על סך 31.33 ₪ (28.49 ₪ שכר מינימום X 110%)

תעריף לשעה נוספת או שעת שבת - עמד על סך 47 ₪.

• בתקופה 4/2018 ואילך שווי השכר השעתי עמד על סך 32.03 ₪ (29.12 ₪ שכר מינימום X 110%)

תעריף לשעה נוספת או שעת שבת עמד על סך 48.04 ₪.

36. בהתאם להוראות סעיף 3 לצו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים, שווי יום עבודה יחושב באופן הבא: השכר השעתי כמפורט לעיל במכפלת 8.6 שעות ובתוספת 12 ₪ בגין דמי הבראה.

37. עוד נקבע בצו הענפי כי עבור שעה נוספת (לאחר 8.6 שעות) ישולם תעריף 150%.

בהתאם לתלושי השכר של התובעים, בתקופה שבין 11/2015 ל-12/2016 שילמה הנתבעת שעות נוספות בשיעור 41.25 ₪ לשעה.

החל מחודש 1/2017 שילמה הנתבעת שעות נוספת בשיעור של 43 ₪ לשעה.

38. מעיון בתלושי השכר של התובעים עולה כי בחלק מהתקופה היה על הנתבעת לשלם שכר גבוה יותר בגין ביצוע שעות נוספות. הסכומים להם זכאים התובעים בגין ההפרש, יפורטו בהמשך.

39. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות –

לטענת התובעים, הנתבעת לא ביצעה עבורם הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות, בניגוד לנטען בתלושים, וכן כי במקרים בהם בוצעו הפקדות, הן בוצעו באופן חלקי וחסר.

40. בהתאם להוראות סעיף 4 לצו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים, ביצוע ההפקדות לעובד שאין ברשותו קופה פעילה, יעשה באופן רטרואקטיבי לאחר השלמת 6 חודשי עבודה. שיעור ההפקדות יהיה בהתאם לצו ההרחבה – 2014 - 7% לתגמולים ו-8.33% לפיצויים. שיעור ההפקדות עבור עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי - 7% לתגמולים ו-6% לפיצויים. שיעור ההפקדות בגין קצובת נסיעה יעמוד על 5%.

41. על התובעת יוליה ולסוב חל צו ההרחבה 2009, הקובע הפקדה לאחר 6 חודשים, לא באופן רטרואקטיבי. שיעורי ההפקדה הינם בהתאם לצו זה עד לחודש 3/2015, מועד כניסתו לתוקף של צו ההרחבה 2014.

42. לעניין קרן השתלמות – בהתאם לסעיף 5 בצו הרחבה בענף מאבטחי טיולים, עובד שהשלים 6 חודשי עבודה זכאי להפקדות לקרן השתלמות באופן רטרואקטיבי ממועד תחילת העסקתו. ככל שלעובד יש קרן השתלמות קיימת, זכאי להפקדות מהיום הראשון. הוראות אלה חלות מיום 28.10.15, ובהתאם חלות על כל התובעים למעט הגב' ולסוב.

הגב' ולסוב זכאית להפקדות לקרן השתלמות בהתאם לצו ההרחבה 2014 החל מחודש 3/2015.

43. מהראיות עולה כי לחלק מהתובעים לא בוצעו הפקדות לפנסיה כלל ולחלק בוצעו הפקדות בחסר. התובעים זכאים לפיצוי בגין הפקדות בחסר לפנסיה וקרן השתלמות. הסכומים ביחס לכל תובע, יפורטו בהמשך.

44. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

לטענת התובעים, לא שולם להם שכר עבודה עבור ימי השתלמות, קורסים, ריענונים, לרבות עבור לינה מחוץ לבית ונסיעות.

בנוסף, דורשים התובעים השבת סכום שנדרשו לשלם בעבור ביצוע קורס ההכשרה. התובע סלאו סמני עומר הצהיר בעניין זה:

"נשלחתי ע"י הנתבעת לקורס של 6 ימים להכשרת מאבטחים ומלווי טיולים. ביצעתי את הקורס מטעם ועל פי הנחיית הנתבעת ונדרשתי להשתתף בעלות מימון הקורס ולשלם סך 450 ₪".

התובע לא נשאל על כך בעדותו. דברים דומים נאמרו על ידי יתר התובעים

45. סעיף 8 לצו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים, מחיל את הוראות צו ההרחבה 2014 בנוגע לנושאים שאליהם לא התייחס צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים.

צו ההרחבה 2014 קובע בס' 29 –

"השתתפות העובד במהלך תקופת העבודה במטווח ו/או בהשתלמות מקצועית ו/או ברענון ירי תהיה על חשבון המעסיק בלבד. לעניין סעיף 29 זה, ולמען הסר ספק, האמור יחול גם על מטווח, השתלמות או רענון כאמור אשר בוצעו על פי הנחיית המעסיק טרם תחילת העבודה בפועל.

המעסיק ישא בעלות המלאה של המטווח, הציוד בעבור המטווח וכל הכרוך בו ו/או ההשתלמות ו/או רענון הירי ולא תנוכה השתתפות כלשהי של העובד.

השתתפות העובד במטווח ו/או בהשתלמות ו/או רענון המבוצעת במהלך תקופת העבודה הרגילה כהגדרתה לעיל, תיחשב עבודה לכל דבר ובגין שעות השהות במיתקן האימונים העובד יהיה זכאי לשכר עבודה כקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה, וכן החזר הוצאות נסיעה בהתאם להוראות הסכם זה.

ככל שהשתתפות העובד במטווח אורכת זמן קצר, מוסכם כי בגין השתתפות העובד במטווח ישלם לו המעסיק שכר עבודה בגין שעה אחת לפחות בתוספת הוצאות נסיעה"

קיימת הוראה דומה קבועה בצו ההרחבה משנת 2009, למעט ביחס להשתלמויות שמתקיימות טרם תחילת העבודה בפועל.

46. לטענת הנתבעת, התובעים אינם זכאים לתשלומים אלו. הנתבעת סומכת טענתה על פסק דין ע"ע (ארצי) 46536-09-16 בן בטחון (1989) בע"מ נ' גיא אורטל (24.2.2019).

פסק הדין בן בטחון, דן בהוראות צו הרחבה 2009. בית הדין הארצי דן בהבחנה בין הכשרה להשתלמות. נקבע שם כי הוראות הסעיף בצו ההרחבה 2009 אינן חלות על ביחס להשתלמויות שנעשו טרם תחילת העבודה. על פסק דין בן בטחון הוגש בג"ץ במסגרתו התייחסו לתוספת לעניין תשלום המעסיק בגין השתלמויות, גם עבור התקופה שטרם תחילת העבודה –

"לעניין סעיף 29 זה, ולמען הסר ספק, האמור יחול גם על מטווח, השתלמות או רענון כאמור אשר בוצעו על פי הנחיית המעסיק טרם תחילת העבודה בפועל".

נקבע כי יש לראות בתוספת הנ"ל, כהוראה שמחדדת את העובדה שגם צו ההרחבה 2009 התייחס להשתלמויות ומטווחים טרם תחילת העבודה על חשבון המעסיק בלבד (בג"ץ 5460/19 גיא אורטל נ' בית הדין הארצי לעבודה (28.12.2021)).

לעומת זאת, זכויותיהם של התובעים בתיק כאן, הינן בהתאם להוראות צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים, המפנה לצו ההרחבה 2014 בענף השמירה. בהוראות אלה נקבע כי עלות ההשתלמות תחול במלואה על המעסיק, גם על השתלמויות שהתקיימו טרם תחילת העבודה. בנוסף, כלל לא עולה השאלה בנוגע לתשלום בשל מועד ביצוע ההשתלמויות, שכן אין חולק כי התובעים נשלחו לקורס לאחר תחילת עבודתם בנתבעת.

מכל מקום, פסק הדין בן בטחון קובע כי אומנם קיימים קשיים בהיבט הלשוני בהכרה כי המונח "השתלמות מקצועית" כולל בתוכו את המונח "הכשרה מקצועית", אך פרשנות זו אינה בלתי אפשרית, וכי פסק הדין אינו ממצה את ההליך הפרשני. זאת ועוד, בעניינו לא הוכח כי מדובר בהכשרה אשר שונה במהותה מהשתלמות. הצדדים כלל לא דנו בנושא, והדבר הועלה לראשונה בסיכומים.

47. לעניין תשלום שנגבה מהתובעים עבור הכשרות -

חלק מהתובעים טוענים שנדרש מהם להשתתף בעלות ההכשרה. התובעים צירפו לתצהיריהם הודעת וואטסאפ מאת מנכ"ל הנתבעת, הדורש מהם תשלום של 450 ₪ עבור ההשתתפות בקורס. התובעים לא צרפו אסמכתאות לכך שהסכומים שולמו בפועל.

הנתבעת טוענת כי בהתאם להוראות פסק דין בן ביטחון, התובעים אינם זכאים להשבת סכומים אלה. הנתבעת לא מכחישה כי הסכומים שולמו על ידי התובעים כתנאי להשתתפותם בקורס.

אשר לעמדתנו - על הנתבעת להציג מקור חוקי מכוחו זכאית לחייב את התובעים לשלם עבור הקורס, ודאי לאור הוראות צו ההרחבה 2014 הקובע כי המעסיק יישא בעלות המלאה של ההשתלמות.

48. נוכח האמור, התובעים זכאים לתשלום עבור ימי ההכשרה וכן זכאים להשבת התשלומים ששולמו בעבור השתתפות בקורס. הסכום ביחס לכל תובע יפורט בהמשך.

49. החזר הוצאות ביגוד –

לטענת התובעים הנתבעת לא סיפקה להם נעלי עבודה בניגוד להוראות צו ההרחבה, זאת בניגוד לאמור בסעיף סעיף 17 לצו ההרחבה 2014, שהוראותיו הוחלו על התובעים במסגרת צו ההרחבה בענף מאבטחי טיולים.

הזכות לביגוד הינה זכות נלווית שאינה ניתנת לפדיון בהעדר הוראה מפורשת. בענייננו, אין כל הוראה הקובעת כי התובעים זכאים לפדיון זכות זו. לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

50. פדיון חופשה –

התובעים טוענים כי הם זכאים לפדיון חופש, בהתאם לצבירת ימי החופשה בתקופת העבודה.

לטענת הנתבעת התובעים קיבלו תשלום בגין דמי חופשה, ומכל מקום אינם זכאים לתשלום בגין רכיב זה בהתאם לסעיף 15 לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951.

הנתבעת לא הציגה פנקס חופשה ולא פרטה ניצול ימי חופשה של העובדים.

באשר להוראות סעיף 15 לחוק חופשה שנתית, כך נקבע בסעיף:

"עובד בשכר העובד אצל מעסיק אחד או במקום עבודה אחד לפחות יום אחד אך פחות מ-75 ימים רצופים כאמור בסעיף 4, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות, ואין ביניהם חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים – ישלם בעדו המעסיק תמורת חופשה 4% לפחות משכר העבודה."

הסעיף הנ"ל אינו חל על ענייננו, שכן התובעים אינם עונים על ההגדרה המופיעה בסעיף. אציין כי קבלת טענת הנתבעת, מייתרת לחלוטין את הוראות חוק חופשה שנתית ועשויה לגרור מצב אבסורדי בו עובדים אשר מועסקים תקופה קצרה יחסית, ועובדים בהתאם לשיבוצי העבודה של המעסיק, אינם זכאים לפדיון חופשה.

לאור האמור, התביעה לפדיון חופש מתקבלת. הסכומים יפורטו בהמשך.

51. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

לאור האמור בפסק הדין, חלו פגמים של ממש בתלושי השכר של התובעים. תלושי השכר לא משקפים את מלוא שעות העבודה של התובעים, תלושי השכר מפרטים הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות אף שלחלק מהתובעים לא בוצעו הפרשות כלל ולחלקם בוצעו באופן חלקי.

לאור האמור לעיל, התובעים זכאים לפיצוי בגין פגמים משמעותיים שנפלו בתלושי השכר. הסכומים יפורטו בהמשך.

52. הלנת שכר –

הנתבעת לא שילמה לתובעים שעות נוספות עד 10 שעות עבודה באופן סיסטמתי וכן לא שילמה להם עבור קורסי הכשרה שנדרשו לבצע. הנתבעת ניכתה סכומים משכרם של התובעים ללא כל היתר ובניגוד להוראות הדין. הנתבעת לא ביצעה כלל הפקדות לקופת הגמל וקרן השתלמות של התובעים, או ביצעה הפקדות בחסר. הנתבעת לא נתנה כל הסבר להתנהלותה זו ולמצער לא הסבר המניח את הדעת מדוע לא יוטל עליה פיצויי הלנה.

53. בשים לב לנסיבות העולות מפסק הדין, ולכן שהנתבעת לא פעלה בעניינם של התובעיפ, בהתאם להוראות הדין, בכך ששילמה שעות נוספות לאחר 10 שעות עבודה ולא לאחר 8.6 שעות עבודה כקבוע בצו ההרחבה, הרי שמתקיימות נסיבות חריגות המצדיקות חיוב הנתבעת בתשלום פיצויי הלנה. בשים לב לחודשי העבודה של כל אחד מהתובעים, אני מעמידה את הפיצוי בגין הלנת שכר על סך 1,200 ₪ לכל אחד מהתובעים.

54. סוף דבר – התביעה מתקבלת כמפורט לעיל.

אתייחס להלן לכל אחד מהתובעים ולסכומים המגיעים לו, בהתאם לאמור בכתב התביעה לגבי כל תובע, לחישובים שהוצגו בתצהירים, ולקביעות המפורטות לעיל.

יוער כי התובעים פירטו את טענותיהם הן באופן כללי והן באופן ספציפי ביחס לכל תובע, וכן הציגו חישובים עבור כל רכיב. מנגד, הנתבעת התייחסה לטענות התובעים באופן כללי ולא פרטני, ללא תחשיבי נגד וללא פירוט ספציפי עבור כל תובע ונסיבותיו.

התובע פנחס רפיאלוב

55. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובע שלא נסתרו, זכאי התובע לסך 5,903 ₪.

56. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות –

1. הפקדות מעסיק לתגמולים: בהתאם לחישובי התובע שלא נסתרו, התובע זכאי להפקדות בסך 2,893 ₪ (בשים לב שהשכר בגין עבודה בימי הכשרה יעמוד על סך 1,837 ₪ כפי שיפורט בהמשך).

בהתאם לדוח ההפקדות שצירפה הנתבעת, בגין רכיב זה הופקד סך 534 ₪ שיופחת מהסכום לתשלום. הנתבעת תשלם לתובע את ההפרש בסך 2,359 ₪.

1. ניכוי עובד: בהתאם לדוח הפנסיה שהגישה הנתבעת, ההפקדות שנוכו משכרו של התובע הועברו לקופה. התביעה ברכיב זה נדחית.
2. הפקדת לפיצויים: בהתאם לחישובי התובע שלא נסתרו, זכאי להפקדות בסך 2,902 ₪. (בהתאם לסכומים ביחס לעבודה בימי הכשרה כאמור). מסכום זה יש להפחית את הסכומים שהופקדו בהתאם לדוח ההפקדות שצירפה הנתבעת. התובע זכאי לתשלום בגין רכיב זה בסך 2,143 ₪.
3. הפקדות לקרן השתלמות: בהתאם לחישובי התובע שלא נסתרו, התובע זכאי לסך 1,358 ₪.

57. סה"כ בגין הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות - 5,860 ₪.

58. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

מתצהיר התובע עולה כי בחודש 1/2017 נשלח לקורס מאבטחים בן 6 ימים שעליו לא שולם שכר. בהתאם לאמור לעיל, ימים אלו הינם ימי עבודה והתובע זכאי לתשלום בגינם.

התובע מסר בתצהירו ששעות העבודה ביום הכשרה, הינם 8:00-18:00, קרי 10 שעות ליום. התובע זכאי לשכר עבודה יומי בסך 266.28 ₪ כפול בימי ההכשרה, וכן ל- 0.9 שעות לפי תעריף שעות נוספות (בניכוי זמן הפסקה), סה"כ 1,837 ₪ לפי החישוב: 266.28 ₪ (שכר יומי) * 39.9 ₪ (תשלום עבור שעה נוספת) * 6.

59. בנוסף, זכאי התובע לסך 450 ₪ שגבתה ממנו הנתבעת בעבור הקורס.

60. פדיון דמי חופשה –

בהתאם לתלוש השכר לחודש 7/2017, לזכותו של התובע עמדו 3.74 ימי חופשה.

משכך זכאי התובע לסך 950 ₪.

61. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה בסך 800 ₪, כפי שתבע בכתב התביעה.

62. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת יש לקזז סך 1,780 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

לטענת התובע במהלך לחודש 7/2017 הוא שבר אצבע ברגל ושהה במחלה. לאחר שמסר הודעה לנתבעת על פציעתו, נלקח ממנו הנשק והציוד של הנתבעת שהיה ברשותו והנתבעת הפסיקה לשבץ אותו במשמרות. התובע צירף לתצהירו אישור מטעם הנתבעת על כך שנפצע, וכן אישורי מחלה. בנסיבות אלו אין לראות בתובע כמי שהתפטר מתפקידו ואין לקזז תשלומים בגין העדר מתן הודעה מוקדמת.

דוד גלובצ'ינר

63. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובע שלא נסתרו, התובע זכאי התובע לסך 8,266 ₪.

64. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות –

1. הפקדות מעסיק לתגמולים: בהעדר קופה על שם התובע, ובהתאם לחישוביו שלא נסתרו, התובע זכאי להפקדות בסך 3,792 ₪ (בשים לב כי השכר בגין עבודה בימי הכשרה יעמוד על סך 2,450 ₪ כפי שיפורט בהמשך והתשלום בגין שעות נוספות יעמוד על סך 8,266 ₪ כאמור לעיל).
2. ניכוי עובד: הנתבעת לא הוכיחה כי הופרשו סכומים בגין התובע לפנסיה, אף שנוכו סכומים משכרו. הנתבעת תשלם לתובע סך 1,205 ₪ בגין סכומים שנוכו משכרו.
3. הפקדת לפיצויים: בהתאם לחישובי התובע שלא נסתרו, התובע זכאי לסך 4,084 ₪ (בשים לב כי שיעור התשלום בעבור הפרשי שעות נוספות יעמוד על סך 8,266 ₪ כאמור, ושיעורי התשלום עבור שעות נוספות בימי הכשרה יעמוד על סך 319 ₪ כפי שיפורט בהמשך).
4. הפקדות לקרן השתלמות: בהעדר קרן על שם התובע, התובע זכאי לסך 2,930 ₪ בגין הפקדות מעסיק לקרן השתלמות וכן סך 588 ₪ בגין חלק העובד שנוכה משכרו.

65. נוכח כל האמור לעיל, בגין הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות זכאי התובע לסך 12,599 ₪.

66. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בהתאם לפירוט בעניינו של פנחס רפאילוב, התובע ביצע 0.9 שעה נוספת ליום (בניכוי הפסקה). התובע זכאי לסך 2,450 ₪ עבור 8 ימי הכשרה.

67. החזרי תשלום –

התובע זכאי לסך 450 ₪ שגבתה ממנו הנתבעת בעבור הקורס.

68. לטענת התובע שלא נסתרה, הוא נדרש לשלם פיקדון בעבור תיק עזרה ראשונה וסכום הפיקדון לא הושב לו בסיום העסקתו. בהתאם לתלושי שכר 11-12/2016, סכום זה נוכה משכרו. משכך זכאי התובע החזר תשלום בסך 250 ₪.

69. סך הכל בגין החזרי תשלום זכאי התובע לסך 700 ₪.

70. פדיון דמי חופשה –

בהתאם לתלוש השכר לחודש 11/2017, לזכותו של התובע עמדו 7.17 ימי חופשה. משכך זכאי לסך 1,821 ₪ בגין רכיב זה.

71. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה בסך 1,200 ₪, כפי שתבע בכתב התביעה.

72. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת יש לקזז סך 3,156 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת. התובע מסר בתצהירו כי הודיע תחילה על התפטרותו בעל-פה, וכן צירף את מכתב ההתפטרות ששלחת מאוחר יותר ביום 28.10.2017, בו צוין כי התפטרותו תכנס לתוקף ביום 13.11.2017. משכך, הנתבעת אינה זכאית לקזז תלשום בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

יוסף כרמלי

73. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובע שלא נסתרו, עבור ימי עבודה עד 10 שעות, הנתבעת תשלם לתובע סך 10,264 ₪.

בעבור ימי עבודה מעל 10 שעות: חישובי התובע מתייחסים במרוכז לחודשים 5-7/2016 חרף העובדה כי בחודשים 5-6/2016 שולם לתובע התעריף כדין. משעה שלא נערך חישוב נפרד עבור חודש 7/2016, התביעה ברכיב זה נדחית.

בעבור שנת 2017, התובע זכאי לתשלום סך 132 ₪.

74. נוכח כל האמור לעיל, בגין הפרשי שכר זכאי התובע לסך 10,396 ₪.

75. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בהתאם לפרוט לעיל בעניינו של התובע פנחס רפאילוב, התובע זכאי לסך 4,287 ₪ עבור 14 ימי הכשרה.

76. פדיון דמי חופשה –

בהתאם לתלוש השכר לחודש 8/2017, לזכותו של התובע עמדו 4.23 ימי חופשה, סה"כ לסך 950 ₪.

77. החזרי תשלום –

לטענת התובע שלא נסתרה, הוא נדרש לשלם פיקדון בעבור תיק עזרה ראשונה, סכום הפיקדון לא הושב לו בסיום העסקתו. בהתאם לתלושי שכר 4-5/2017, סכום זה נוכה משכרו. משכך זכאי התובע החזר תשלום בסך 250 ₪.

78. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה בסך 1,000 ₪ כפי שתבע בכתב התביעה.

79. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת יש לקזז סכומים בגין אי מתן הודעה מוקדמת הן עבור תקופת עבודתו הראשונה והן עבור תקופת עבודתו השנייה.

לטענת התובע הפסקת העבודה הייתה בתאום עם הנתבעת בשל טיסתו לחו"ל. גרסתו נתמכת בכך שהנתבעת המשיכה להעסיק את התובע בתקופת העבודה השנייה. מכל מקום, טענה לאי מתן הודעה מוקדמת בחלוף זמן רב ולאחר שהתחדשו יחסי העבודה בין הצדדים, הינה חסרת תום לב.

בגין תקופת העבודה השנייה, היה על התובע ליתן הודעה מוקדמת בת חמישה ימים. מתצהיר התובע עולה כי סיום עבודתו נעשה בתיאום עם התובעת והוא אף מסר לנתבעת הודעה מוקדמת זמן רב מהנדרש. משכך, נדחית טענת הנתבעת בנוגע לקיזוז הודעה מוקדמת.

סלאו סמני עומר

80. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובע שלא נסתרו, הנתבעת תשלם לתובע סך 4,441 ₪.

81. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בהתאם לפרוט לעיל בעניינו של התובע פנחס רפאילוב, התובע זכאי לסך 2,450 ₪ עבור 8 ימי הכשרה.

82. בנוסף, זכאי התובע לסך 450 ₪ שגבתה ממנו הנתבעת בעבור הקורס.

83. סך הכל בגין רכיב זה זכאי התובע לסך 2,900 ₪.

84. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין –

התובע פירט בתצהירו את הנסיבות שהובילו לסיום העסקתו (ס' 42-49). לדבריו, בערב, לאחר יום טיול, הוא זומן טלפונית לשימוע שנערך למחרת בבוקר, התובע התבקש להגיע עם הציוד שברשותו. לדבריו, במהלך השימוע הודיעו לו כי הוא מפוטר נוכח תלונת המנהלת בטיול שבו השתתף, וכי בוטל שיבוצו לטיול בן 10 ימים אליו היה אמור לצאת באותו בוקר. לטענת התובע, לא ניתנה לו ההזדמנות להשמיע את עמדתו. התובע טען כי במסגרת זו התבקש לכתוב מכתב ונציגי התבעת הכתיבו לו מה לכתוב במכתב. מכתב זה לא הוגש לתיק בית הדין.

עדי הנתבעת לא מסרו כל גרסה מטעמם לאירוע וכן לא הציגו כל מכתב התפטרות מטעם התובע.

85. נוכח האמור, התובע הוכיח כי פוטר שלא כדין, ללא זימון לשימוע כדין, ללא עריכת שימוע בהתאם לכללים המקובלים ומבלי שניתנה לו הודעה מוקדמת.

בשים לב לתקופת העבודה הקצרה ולשכרו של התובע, הנתבעת תשלם לתובע סך 3,000 ₪ פיצויי בגין פיטורים שלא כדין.

86. תשלום חלף הודעה מוקדמת –

נוכח נסיבות פיטורי התובע כמפורט לעיל, זכאי התובע לתשלום חלף הודעה מוקדמת עבור 5 ימי עבודה, סה"כ 1,570 ₪.

87. שכר שלא שולם והחזרי תשלום –

מהראיות עולה כי לא שולם לתובע שכר עבור הטיול בגינו פוטר. משכך, זכאי התובע לתשלום בסך 266 ₪.

88. לטענת התובע שלא נסתרה, הוא נדרש לשלם פיקדון בעבור תיק עזרה ראשונה, סכום הפיקדון לא הושב לו בסיום העסקתו. בהתאם לתלושי שכר 4-5/2017, משכרו של התובע נוכה סכום זה. משכך זכאי התובע לסך 250 ₪.

89. לפיכך, בגין שכר שלא שולם והחזרי תשלום, זכאי התובע לסך 516 ₪.

90. פדיון דמי חופשה –

בהתאם לתלוש השכר לחודש 8/2017, לזכותו של התובע עמדו 3.26 ימי חופשה.

משכך, זכאי התובע לסך 818 ₪.

91. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה בסך 500 ₪ כפי שתבע בכתב התביעה.

92. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת, בהתאם לכתב ההתחייבות בינה לבין התובע ולסעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, יש לקזז סך 2,650 ₪ בגין עלות הכשרה.

הנתבעת לא צירפה כתב התחייבות חתום על ידי התובע.

משכך, ומבלי לדון בשאלת זכאות הנתבעת לדרוש את עלות סכום ההכשרה נוכח צו ההרחבה 2014, דין טענת הקיזוז להידחות.

דורון פרטוש

93. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובע שלא נסתרו, זכאי התובע לסך 6,048 ₪.

בהתאם לתצהיר התובע ונספח 8(1) לתצהירו, בחודש 7/2017 ביצע התובע 25.5 שעות נוספות, מתלוש השכר עולה כי לתובע שולם עבור 20.5 שעות נוספות.

משכך, זכאי התובע לסך 221 ₪.

94. נוכח האמור, בגין הפרשי שכר זכאי התובע לסך 6,269 ₪.

95. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בהתאם לפרוט לעיל בעניינו של התובע פנחס רפאילוב, התובע זכאי לסך 2,450 ₪ עבור 8 ימי הכשרה.

96. החזרי תשלום –

לטענת התובע שלא נסתרה, הוא נדרש לשלם פיקדון בעבור תיק עזרה ראשונה, אשר לא הושב לו בסיום העסקתו. בהתאם לתלושי שכר 4-5/2017, משכרו של התובע נוכה סכום זה. משכך התובע זכאי להחזר בסך 250 ₪.

97. פדיון דמי חופשה –

בהתאם לתלוש השכר לחודש 7/2017, לזכותו של התובע עמדו 4.28 ימי חופשה. משכך זכאי התובע לסך 1,087 ₪.

98. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה בסך 600 ₪ כפי שתבע בכתב התביעה.

99. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת יש לקזז סך 1,271 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

בתצהירו מסר התובע כי הנתבעת הפסיקה לשבץ אותו במשמרות ופנתה אליו שישיב את הציוד.

הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא על התפטרות התובע ואף לא חקרה את התובע בעניין. סכום הקיזוז נטען בעלמא וחישובי הנתבעת ברכיב זה אינם ברורים.

משכך, נדחית טענת הנתבעת בעניין ההודעה המוקדמת.

100. עוד טוענת הנתבעת, כי בהתאם לכתב ההתחייבות בינה לבין התובע ולסעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, יש לקזז סך 2,650 ₪ בגין עלות הכשרה.

הנתבעת לא צירפה כתב התחייבות חתום על ידי התובע.

משכך, ומבלי לדון בשאלת זכאות הנתבעת לדרוש את עלות סכום ההכשרה נוכח צו ההרחבה 2014, דין טענת הקיזוז להידחות.

עומר שעיה

101. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובע שלא נסתרו, זכאי התובע לסך 3,205 ₪.

102. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות –

לטענת התובע, הנתבעת לא הנפיקה לו מסמכי שחרור עבור קרן הפנסיה וקרן השתלמות, אליו הפקידה לו כספים בהתאם לתלושי השכר.

בהתאם להוראות חוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים (קופת גמל (תשס"ה-2005), זכאי התובע למשוך את כספים שהופקדו לזכותו בתום ארבע חודשים ממועד סיום העסקה. משכך, הבקשה למכתב שחרור מתייתרת.

בהתאם לתקופת עבודתו, התובע לא היה זכאי להפקדות לקרן השתלמות. משכך, תביעתו בגין רכיב זה נדחית.

103. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע לא ביצע כל קורס במהלך תקופת עבודתו. טענה זו נזנחה בתצהירים ובסיכומים, ומכל מקום אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר נוכח עיסוקה של הנתבעת ודינה להידחות.

בהתאם לפרוט לעיל בעניינו של פנחס רפאילוב, לאחר ניכוי ההפסקה בכל יום הכשרה ביצע התובע 0.9 שעה נוספת.

משכך, זכאי התובע לתשלום בסך 2,450 ₪ לפי החישוב הבא: 266.28 ₪ (שכר יומי) * 39.9 ₪ (תשלום שעות נוספת) * 8 (ימי הכשרה).

104. ניכויים שלא כדין –

התובע הצהיר כי בחודש 8/2017 ניכתה הנתבעת משכרו 60 ₪. לטענת הנתבעת סכום זה נוכה בהסכמה מראש בעבור הפקה חוזרת של "הכרטיס החום" אותו איבד התובע. הנתבעת לא צירפה כל הסכמה בכתב לניכוי או אסמכתא חוקית אחרת. משכך ובהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, טענת הנתבעת ברכיב זה נדחית. התובע זכאי לסך 60 ₪ שנוכו שלא כדין משכרו.

105. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה בסך 600 ₪ כפי שתבע בכתב התביעה.

106. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת יש לקזז סך 1,883 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא על התפטרות התובע ולא חקרה את התובע בעניין. סכום הקיזוז נטען בעלמא ללא כל פירוט. משכך, טענת הנתבעת נדחית.

יוליה ולסוב

107. תשלום שעות נוספות בחסר –

בתקופה 2/2013 ועד 3/2015 חל על התובעת צו ההרחבה 2009.

מקובלים עלי חישובי התובעת עבור ימי החול בתקופה מ-2/2013 עד 3/2015.

בעבור יום המנוחה השבועי בתקופה זו, זכאית התובעת לסך 3,555 ₪, לפי החישוב: 2 שעות נוספות * 40 ימי עבודה * 23.7 ₪ לשעה * 150% תוספת שבת * 125% תוספת בגין שעה נוספת בהתאם להוראות צו ההרחבה 2009.

היה על התובעת לפצל את החישוב בעבור התקופה מ-4/2015 עד 6/2016 באופן הבא:

• מ-4/2015 עד 27.10.2015, במהלכה עמד השכר השעתי על סך 25.5 ₪ בהתאם לצו ההרחבה 2014.
• מיום 28.10.2015 עד 6/2016, במהלכה עמד השכר השעתי על סך 27.5 ₪, כפי שטענה התובעת.

שעה שהפיצול הנ"ל לא נעשה והתובעת לא פירטה מהי כמות השעות המיוחסת לכל אחת מהתקופות, יבוצע החישוב בהתאם לתעריף הנמוך. כך שבעבור שעות נוספות בימי החול זכאית התובעת לסך 5,890 ₪ ובעבור שעות נוספות בימי המנוחה השבועית, זכאית התובעת לסך 1,285 ₪.

מקובלים עלי חישובי התובעת לתקופה שבין חודש 7/2016 ועד חודש 8/2017.

108. תעריף שעות נוספות בחסר – התובעת טוענת לתשלום 109.75 שעות נוספות בחסר. חישובי התובעת ברכיב זה אינם ברורים, לא ברור מהי התקופה הנתבעת, מה השכר ששולם לתובעת בתקופה זו ומה השכר לו הייתה זכאית. משכך, התביעה ברכיב זה נדחית.

109. בהתאם לאמור לעיל ולחישובי התובעת, התובעת זכאית לסך 41,116 ₪.

110. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות –

1. הפקדות מעסיק לתגמולים: בהתאם לחישובי התובעת שלא נסתרו, התובעת זכאית להפקדות בסך 8,966 ₪ (בשים לב כי השכר בגין הפרשי שעות נוספות שלא שולמו, יעמוד על סך 15,165 ₪ כפי שיפורט בהמשך).

מסכום זה יש להפחית את הסכומים שהופקדו לזכות התובעת בהתאם לדוח ההפקדות שצירפה הנתבעת. התובעת זכאית לסך 2,692 ₪.

1. ניכוי עובד: מתצהיר התובעת ומתלושי השכר עולה כי משכרה של התובעת נוכה סך 6,372 ₪ בעבור הפקדות. בהתאם לדוח ההפקדות, לזכות התובעת הועבר סך 5,670 ₪ בגין הפקדות עובד. הנתבעת לא מסרה גרסה מטעמה לפערים בהפקדות. משכך, הנתבעת תשלם לתובעת סך 702 ₪ בגין רכיב זה.
2. הפקדת לפיצויים: בהתאם לחישובי התובעת שלא נסתרו, התובעת זכאית להפקדות בסך 9,597 ₪ (בהתאם לסכומים בגין הפרשי שעות נוספות שלא שולמו כאמור). מסכום זה יש להפחית את הסכומים שהופקדו לזכות התובעת. התובעת זכאית לתשלום בגין רכיב זה בסך 2,880 ₪.
3. הפקדות לקרן השתלמות: בהתאם לו ההרחבה 2014 עובד שהשלים 2 חודשי עבודה זכאי להפקדות לקרן השתלמות באופן רטרואקטיבי ממועד תחילת העסקתו. הוראה זו כאמור בתוקף מיום 1.3.15. משכך, החל ממועד זה זכאית התובעת להפקדות לקרן השתלמות.

על פי דוח קרן ההשתלמות שצירפה התובעת, היתרה בקרן ההשתלמות עומדת על אפס. התובעת מסרה בתצהירה כי "על פי מה שנמסר לי מחברת מגדל הכספים הוחזרו לנתבעת". התובעת לא נשאלה על כך בעדותה.

משכך, בהתאם לחישובי התובעת שלא נסתרו, התובעת זכאי לסך 5,277 ₪.

111. נוכח כל האמור לעיל, בגין הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות זכאית התובעת לסך 11,554 ₪.

112. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בהתאם לפרוט לעיל בעניינו של התובע פנחס רפאילוב, התובעת זכאית לסך 4,593 ₪ עבור 15 ימי הכשרה ורענון.

113. החזרי תשלום –

לטענת התובעת שלא נסתרה, היא נדרשה לשלם פיקדון בעבור תיק עזרה ראשונה, אשר לא הושב לה בסיום העסקתה. בהתאם לתלושי שכר 11-12/2016, משכרה של התובעת נוכה סכום זה. משכך זכאית התובעת לסך 250 ₪.

114. פדיון דמי חופשה –

בהתאם לתלושי השכר בשנת 2017 לא נצברו לזכות התובעת ימי חופשה.

הנתבעת טענה בעלמא כי התובעת אינה זכאית לתשלומים בגין רכיב זה, וכי אלו שולמו לה לאורך תקופת עבודתה. הנתבעת לא פירטה את טענותיה ולא הציגה חישוב חלופי. משכך, ובהתאם לחישובי התובעת בתצהירה שלא נסתרו, ולזכאות התובעת מכוח צו ההרחבה 2014, בעבור שנת 2017 זכאית התובעת לסך 2,032 ₪.

115. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובעת זכאית לפיצוי בגין רכיב זה בסך 5,000 ₪ כפי שתבעה בכתב התביעה.

116. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת יש לקזז סך 2,619 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

לטענת התובעת הוטל עליה מעצר בית וכאשר הודיעה על כך לנתבעת, נלקח ממנה הנשק והציוד שהיה ברשותה ובכך הופסקה העסקתה. התובעת לא ציינה כמה זמן שהתה במעצר בית והאם הייתה רשאית לשוב לעבודה לאחריו. הנתבעת לא חקרה את התובעת בעניין, ולא הציגה כל גרסה מטעמה, אלא טענה בעלמא לעניין הקיזוז. לאור האמור, טענת הנתבעת לקיזוז נדחית.

אוריאל זקס

117. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובע שלא נסתרו, זכאי התובע לסך 15,516 ₪.

118. התובע טוען לתשלום 100 שעות נוספות בחסר, חישובי התובע ברכיב זה אינם ברורים, מחישוב התובע לא עולה מהי התקופה המדוברת, מה השכר ששולם לתובע מה השכר לו היה זכאי. לפיכך התביעה ברכיב זה נדחית.

119. תשלום ימי עבודה בחסר – לטענת התובע לאחר התייצבותו למספר ימי טיול כמפורט בתצהירו, בוטלו הטיולים ושולם לו שכר חלקי בעבור ימים אלה.

בהעדר ראיה לסתור, מתקבלים חישובי התובע, התובע זכאי לסך 932 ₪.

120. נוכח כל האמור לעיל, בגין הפרשי שכר זכאי התובע לסך של 16,448 ₪.

121. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות –

לטענת התובע הפקדות פנסיוניות בוצעו בחסר וכלל לא נמצאה קרן השתלמות על שמו. התובע נשאל בנוגע להפקדות לפנסיה וקרן השתלמות בחקירה הנגדית, והשיב:

"נכון. כי השתלמות לא קיים בכלל ופנסיה לא הופרש כמו שצריך."

1. הפקדות מעסיק לתגמולים: בהתאם לחישובי התובע שלא נסתרו, התובע זכאי להפקדות בסך 7,021 ₪ (בשים לב כי השכר בגין עבודה בימי הכשרה יעמוד על 2,450 ₪ כפי שיפורט בהמשך, והתשלום בגין שעות נוספות יעמוד על סך 15,516 ₪ כפי שפורט לעיל).

מסכום זה יש להפחית את הסכומים שהופקדו לזכות התובע בהתאם לדוח ההפקדות. הנתבעת תשלם לתובע סך 5,104 ₪ בעבור רכיב זה.

1. הפקדת לפיצויים: בהתאם לחישובי התובע שלא נסתרו, התובע זכאי להפקדות בסך 7,411 ₪, בשים לב כי התשלום בגין שעות נוספת יהא כאמור, והשיעור בגין תשלום שעות נוספות בימי הכשרה יעמוד על 319 ₪.

מסכום זה יופחתו הסכומים שהופקדו לזכות התובע בהתאם לדוח ההפקדות. התובע זכאי לתשלום בגין רכיב זה בסך 4,686 ₪.

1. הפקדות לקרן השתלמות: בהעדר קרן על שם התובע ובהתאם לחישובי התובע ותלושי השכר, התובע זכאי לסך 5,118 ₪ בגין הפקדות מעסיק לקרן השתלמות וכן סך 639 ₪ בגין ניכויי עובד לקרן השתלמות.

122. נוכח כל האמור לעיל, בגין הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות זכאי התובע לסך 15,547 ₪.

123. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בהתאם לפרוט לעיל בעניינו של התובע פנחס רפאילוב, התובע זכאי לסך 2,450 ₪ עבור 8 ימי הכשרה.

124. פדיון חופשה –

בהתאם לתלוש השכר לחודש 9/2018, לזכותו של התובע עמדו 4.34 ימי חופשה.

בהתאם לתלושי שכרו של התובע, מ-12/2016 עד 12/2017 לא נצברו לזכותו ימי חופשה.

הנתבעת טענה בעלמא כי התובע אינו זכאי לתשלומים בגין רכיב זה וכי אלו שולמו לו לאורך תקופת עבודתו. הנתבעת לא פירטה את טענותיה ולא הציגה חישוב חלופי. נוכח האמור ובהתאם לחישובי התובע בתצהירו שלא נסתרו, ולזכאות התובע מכוח צו ההרחבה 2014, התובע זכאי לסך 2,975 ₪ בגין רכיב זה.

125. ניכויים שלא כדין –

התובע מסר בתצהירו כי בחודש 6/2018 נוכה משכרו 252 ₪. לטענת הנתבעת סכום זה נוכה כדין ובהסכמתו המפורשת של התובע. הנתבעת לא צירפה כל הסכמה בכתב לניכוי או אסמכתא חוקית אחרת, משכך ובהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, טענת הנתבעת ברכיב זה נדחית. הנתבעת תשלם לתובע סך 252 ₪ שנוכו שלא כדין משכרו.

126. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, התובע זכאי לפיצוי בגין רכיב זה בסך 2,200 ₪ כפי שתבע בכתב התביעה.

127. טענת קיזוז –

לטענת הנתבעת יש לקזז סך 2,940 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת.

לטענת התובע, הנתבעת ידעה שהוא מתחיל ללמוד בחודש 10/2018 ולכן יפסיק את עבודתו בחברה. לדבריו, הנתבעת הפסיקה לשבץ אותו למשמרות ובחודשים 8-9/2018 שיבצה אותו למשמרת אחת בחודש.

טענות התובע עולות בקנה אחד עם תלושי השכר. בנוסף, הנתבעת לא הציגה כל אסמכתא על התפטרות התובע ואף לא חקרה את התובע בעניין.

סכום הקיזוז נטען בעלמא ואינו ברורים. טענת הנתבעת ברכיב זה נדחית.

עמית ישראל רחל

128. תשלום שעות נוספות בחסר –

בהתאם לפירוט בסעיפים 33-35 לעיל ולחישובי התובעת שלא נסתרו, זכאית התובעת לסך של 6,207 ₪.

129. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות –

1. הפקדות מעסיק לתגמולים: בהתאם לחישובי התובעת שלא נסתרו, התובעת זכאית לסך 2,660 ₪ (בשים לב כי השכר בגין עבודה בימי הכשרה יעמוד על סך 2,450 ₪ כפי שיפורט בהמשך). מסכום זה יש להפחית את הסכומים שהופקדו לזכות התובעת בהתאם לדוח ההפקדות. הנתבעת תשלם לתובעת סך 2,450 ₪ בעבור רכיב זה.
2. הפקדת לפיצויים: בהתאם לחישובי התובעת שלא נסתרו, התובעת זכאית לסך 2,941 ₪, בשים לב כי התשלום עבור שעות נוספות בימי הכשרה יעמוד על סך 319 ₪.

מסכום זה יש להפחית את הסכומים שהופקדו לזכות התובעת בהתאם לדוח ההפקדות. התובעת זכאית לתשלום בגין רכיב זה בסך 2,643 ₪.

1. הפקדות לקרן השתלמות: הנתבעת טענה כי הפקידה לזכות התובעת כספים לקרן השתלמות. אולם לא צורף כל המסמך המעיד על כך.

בהתאם לחישובי התובעת היא זכאית לסך 2,135 ₪ בגין רכיב זה.

130. סך הכל בעבור הפקדות לקרן פנסיה וקרן השתלמות זכאית התובעת לסך 7,228 ₪.

131. תשלום בגין קורסים והשתלמויות –

בהתאם לפרוט לעיל בעניינו של התובע פנחס רפאילוב, התובע זכאי לסך 2,450 ₪ עבוד 8 ימי הכשרה.

132. בנוסף, זכאית התובעת לסך 450 ₪ שגבתה ממנה הנתבעת בעבור הקורס.

133. פדיון דמי חופשה –

בהתאם לתלוש לחודש 5/2017, לזכות התובעת עמדו 3.14 ימי חופשה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך 254 ₪ בגין רכיב זה.

134. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין –

התובעת הצהירה כי פוטרה באמצע טיול. לדבריה –

"הודיעו לי בטלפון שאני מפסיקה לאבטח את הטיול ושמאבטח אחר יחליף אותי, הייתי ממש מופתעת והמומה. דרשו ממני להמשיך ללוות את הקבוצה עד שיגיע המאבטח המחליף. היה עלי לנסוע עם הקבוצה לירושלים ואמרו לי ששם יחליף אותי מאבטח אחר. כאשר הגעתי עם קבוצת המטיילים לירושלים בשעות הלילה, קיבלתי הודעה כי אני משוחררת מתפקידי כי המאבטח שהחליף אותי הגיע ועלי לעזוב. נותרתי בירושלים לבדי ללא כל אפשרות מעשית להגיע חזרה הביתה לאשדוד, ללא תחבורה ציבורית זמינה ובהתעלמות מופגנת של הנתבעת ממצבי. התחננתי ובכיתי בטלפון לרותם ומתן ואמרתי להם שאין לי איך להגיע הביתה, הם בכלל לא התייחסו אלי ולא היה אכפת להם. רק אחרי שמדריכים מהטיול דיברו איתם אישרו לי לנסוע הביתה עם מונית. הייתי מושפלת, נבוכה בכל הדרך הביתה לא יכולתי להפסיק לבכות".

לדברי התובעת, כשבוע אחרי האירוע התקשר אליה נציג הנתבעת וביקש ממנה להגיע למשרדים, שם הוצע לה לצאת לטיול אך היא סירבה מכיוון שטרם התאוששה מהאירוע שתואר לעיל. התובעת נשאלה בחקירה הנגדית על סירובה לצאת ומסרה –

"זה לא שככה סתם לא רציתי, היה ארוע לפני כן, הייתי מאבטחת ... זה לא שלא רציתי להשתבץ, היה ארוע לפני ואחרי כשבוע הודיעו לי לבוא למשרדים ואמרו לי לבוא לדבר, ואמרו לי שאני לא עובדת לאור מה שהיה בסיפור לפני ורצו לשבץ אותי, ואני לא רציתי לעבוד יותר. היה לי מקרה לפני זה וכל פעם שואלים אם אנחנו רוצים לעבוד, ולאחר המקרה הזה התשובה שלי היתה לא כי הייתי צריכה לעכל את העוול שנעשה לי על ידי המעסיקים שלי."

התובעת העידה כי לא רצתה לצאת לטיול הספציפי הזה. לדבריה, הנהלים בנתבעת הם כאלה שמאבטח אינו חייב לצאת לכל טיול שמציעים לו.

דברים אלה אושרו על ידי מנכ"ל הנתבעת בעדותו.

הנתבעת לא מסרה כל גרסה מטעמה לאירועים המתוארים וכן לא הציגה מכתב התפטרות מטעם התובעת.

135. לאור האמור, התובעת הוכיחה שפוטרה על ידי הנתבעת, במהלך טיול, ללא כל הצדקה, ללא שימוע וללא מתן הודעה מוקדמת. מדובר בהליך בלתי תקין אשר על פי עדות התובעת, גרם לה לעוגמת נפש רבה. בשים לב לתקופה העבודה של התובעת ולאופן הפיטורים אני מעמידה את הפיצוי על סך 6,000 ₪.

136. תשלום חלף הודעה מוקדמת –

בהתאם לתקופת העבודה, זכאית התובעת לתשלום חלף הודעה מוקדמת בעבור 6 ימי עבודה בסך 1,596 ₪.

137. ניכויים שלא כדין –

התובעת מסרה בתצהירה כי בחודש 5/2017 ניכתה הנתבעת משכרה סך 370 ₪, בגין המונית שהסיעה אותה מהטיול לביתה, בערב הפיטורים. לטענת הנתבעת סכום זה נוכה כדין ובהסכמתה המפורשת של התובעת. הנתבעת לא צירפה כל הסכמה בכתב לניכוי או אסמכתא חוקית אחרת, משכך ובהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, טענת הנתבעת ברכיב זה נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעת סך 370 ₪ שנוכו שלא כדין משכרה.

138. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר –

בהתאם לנסיבות המפורטות לעיל, זכאית התובעת לפיצוי בגין רכיב זה בסך 700 ₪ כפי שתבעה בכתב התביעה.

1389. נוכח כל האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעת רחל עמית ישראל סך 27,255 ₪.

140. סוף דבר

התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לכל אחד מהתובעים את הסכומים הבאים:

פנחס רפאליוב

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 5,903 ₪.
2. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות – 5860 ₪.
3. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 2,287 ₪.
4. פדיון דמי חופשה – 950 ₪.
5. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 800 ₪.
6. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
7. סה"כ 17,000 ₪.

דוד גלוביצ'נר

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 8,266 ₪.
2. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות – 12,599 ₪.
3. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 2,450 ₪.
4. החזרי תשלום – 700 ₪.
5. פדיון דמי חופשה – 1,821 ₪
6. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 1,200 ₪.
7. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
8. סה"כ 28,236 ₪.

יוסף כרמלי

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 10,396 ₪.
2. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 4,287 ₪.
3. פדיון דמי חופשה – 950 ₪.
4. החזרי תשלום – 250 ₪.
5. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 1,000 ₪.
6. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
7. סה"כ 18,083 ₪.

סלאו סמני עומר

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 4,441 ₪.
2. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 2,900 ₪.
3. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין – 3,000 ₪.
4. חלף הודעה מוקדמת - 1,570 ₪.
5. בגין שכר שלא שולם והחזרי תשלום – 516 ₪.
6. פדיון דמי חופשה – 818 ₪.
7. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 500 ₪.
8. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
9. סה"כ 14,945 ₪.

דורון פרטוש

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 6,269 ₪.
2. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 2,450 ₪.
3. החזרי תשלום – 250 ₪.
4. פדיון דמי חופשה – 1,087 ₪.
5. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 600 ₪.
6. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
7. סה"כ 11,856 ₪.

עומר שעיה

1. תשלום שעות נוספות בחסר – לסך 3,205 ₪.
2. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 2,450 ₪.
3. ניכויים שלא כדין – 60 ₪.
4. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 600
5. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
6. סה"כ 7,515 ₪.

יוליה ולסוב

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 41,116 ₪.
2. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות – 11,554 ₪.
3. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 4,593 ₪.
4. החזרי תשלום – 250 ₪.
5. פדיון דמי חופשה – 2,032 ₪.
6. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 5,000 ₪.
7. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
8. סה"כ 65,745 ₪.

אוריאל זקס

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 16,448 ₪.
2. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות – 15,547 ₪.
3. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 2,450 ₪.
4. פדיון דמי חופשה – 2,975 ₪.
5. ניכויים שלא כדין – 252 ₪.
6. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 2,200 ₪.
7. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
8. סה"כ 41,072 ₪.

עמית ישראל רחל

1. תשלום שעות נוספות בחסר – 6,207 ₪.
2. הפקדות פנסיוניות והפקדות לקרן השתלמות – 7,228 ₪.
3. תשלום בגין קורסים והשתלמויות – 2,900 ₪.
4. ניכויים שלא כדין – 370 ₪.
5. פדיון דמי חופשה – 254 ₪.
6. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין – 6,000 ₪.
7. חלף הודעה מוקדמת – 1,596 ₪.
8. פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר – 700 ₪.
9. פיצויי הלנה – 1,200 ₪.
10. סה"כ 26,455 ₪

141. כל הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

142. בשים לב להליכים בתיק, לתקופת העבודה ולמכלול הנסיבות, הנתבעת תישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ לכל אחד מהתובעים, לתשלום תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ז אב תשפ"ב, (14 אוגוסט 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.