1. בפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגד נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ביום 24.10.18 בהעדר הגנה.

2. למעשה, אין מחלוקת כי הנתבעת קיבלה את כתב התביעה וההזמנה לדין. טענתה הייתה אך כי כתב ההגנה לא הוגש בשל כך שבעלה הוא זה שטיפל בענייני הנחלה מושא תובענה זו, והוא נפטר באופן טראגי ביום 5.06.17, וכתוצאה מכך, היא נכנסה למצב נפשי קשה במיוחד. לדברי המבקשת, כשקיבלה את כתב התביעה היא פנתה לנתבע 2 והבינה כי עליה להתייצב לדיון בבקשה לסעד זמני שנתבקש. היא התייצבה לדיון, במהלכו ניתן פסק דין חלקי לפינוי הישיבה מהמקום מושא התובענה, כשהיא לא הייתה מיוצגת. היא לא הבינה כי עליה להגיש כתב הגנה המתייחס לתביעה הכספית שעדיין לא התבררה. לוּ הייתה מבינה זאת הייתה פונה לאלתר לייצוג משפטי. בבקשתה גם פרטה הנתבעת את עיקרי הגנתה, קבלת רשות מהתובעת לשימוש והעדר רווחים כלשהם מהשימוש. היא גם כפרה בסכום הנתבע.

3. התובעת התנגדה למבוקש. היא דחתה את הטענות בדבר טעות באי הבנת הנתבעת את הצורך בהגשת כתב הגנה, את הטענות בדבר מצב נפשי קשה שלה, ואת הטענה בדבר טענות הגנה טובות, מאחר שכל אלו נטענו בעלמא ללא כל אסמכתאות.

4. ברי, כי בנסיבות אלו, ביטול פסק הדין אינו מחובת הצדק אלא מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, שכן הנתבעת קיבלה את כתב התביעה וההזמנה לדין והמחדל לאי הגשת כתב ההגנה במועד רובץ לפתחה.

5. עם זאת, עיון בטענות ההגנה מלמד כי לא ניתן להגיע למסקנה חד משמעית לפיה לנתבעת אין כל סיכוי להצליח בהליך. די למבקש ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה שיראה שהגנתו אפשרית ושמיעת עמדתו עשויה להוביל לתוצאה אחרת מזו שניתנה (רע"א 8991/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (פורסם בנבו, 6.04.08). אין צורך בהצגת ראיות בשלב זה. שיקול זה, בדבר סיכויי ההצלחה של המבקש להתגונן הוא השיקול העיקרי והוא גובר, ככלל, על הטעם הנעוץ בסיבת מחדלו של המבקש להתגונן (ראו: רע"א 1957/12 חלה נ' כהן (פורסם בנבו, 22.05.12)). לכן, על אף טענותיה של התובעת, בשים לב לחשיבות הנודעת לזכות הגישה לערכאות ולזכותה של הנתבעת לפיה המחלוקת בינה לבין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית ולגופם של דברים (ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז(3) 431), יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

6. לאמור, יש להוסיף את טענתו הצודקת של ב"כ הנתבעת כי ממילא התובענה טרם באה לסיומה, נוכח העובדה כי נתבעים 4-2 הגישו כתב הגנה המעלה טענות זהות לאלו שהעלתה הנתבעת בבקשה זו, ואף טרם נקבע קדם משפט בתובענה. על כן ממילא לא ייחסך, לא מזמנה של התובעת ולא מזמנו של בית המשפט.

פסק הדין מיום 24.10.18 כנגד הנתבעת בטל.

כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום.

בנסיבות העניין – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ט, 25 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.