בענין: בקשה לסילוק על הסף

1. ביום 12.7.2018 הגיש התובע תביעה בסדר דין מהיר על סך 7,807 ש"ח בגין נזק כספי שנגרם כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב רכב בבעלותה של המבקשת.

לטענת התובע, בין הצדדים התנהל הליך קודם במסגרתו הוסכם, כי התביעה תימחק תוך התחייבות של הנתבעת ובא כוחה, להמצאת פרטי מבטחת רכב הנתבעת בביטוח המכסה נזקי צד שלישי בתוך 7 ימים. הפרטים לא הומצאו, על אף ההתחייבות, ועל כן הגיש התובע את התביעה שלפניי.

2. בבקשה לסילוק על הסף טענה הנתבעת (המבקשת), כי כתב התביעה אינו מציג כל טענה ברורה או מפורשת נגדה. הטענות מופנות כנגד מי שהיה הנהג ברכב, אשר לפי הטענה הוא האשם בתאונה, אך הוא לא צורף לכתב התביעה. עוד נטען, כי מי שאחראי לנזק הוא המזיק בלבד ועל כן התביעה נעדרת עילה כלפי המבקשת.

3. בתשובה טען התובע (המשיב), כי המבקשת מסתירה את פרטי הנהג ונמנעת מלמסור את פרטיו, על אף שבידיה כל פרטיו של הנהג, והיא יודעת, כי אותו נהג אינו ניתן להשגה. עוד נטען, כי מחיקת ההליך הקודם הסתמכה על ההצהרה בדבר מסירת פרטי המבטח במסגרת ההליך הקודם.

באשר להטלת אחריות על המבקשת לתאונה טוען המשיב, כי בין מכח תקנה 27ב(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ובין מכח דיני הנזיקין, יש מקום להטיל אחריות על בעל הרכב המעורב בתאונה להוכיח מי היה הנהג, ושלא היה שלוחו או עובדו. בנוסף נטען, כי לנתבעת חובה להחזיק ביטוח לגבי כלי הרכב, וככל שלא ערכה ביטוח כנדרש, יש לראותה כמבטחת.

4. בתגובה לתשובה טענה המבקשת, כי פרטי נהג הרכב צורפו בהליך הקודם והם מצורפים בשנית, וכי נמסר למשיב, כי הרכב מבוטח על ידי חברת הפניקס.

5. לאחר הגשת התגובה לתשובה, הוגשו בקשות והודעות שונות ואשר מהן עולה, בין היתר, כי המשיב עומד על ניהול התביעה נגד המבקשת ועל כן נדרש בית המשפט להכריע בבקשה לסילוק על הסף.

דיון והכרעה:

6. השאלה הנוגעת לעניינו היא, האם קיימת עילת תביעה נגד המבקשת, חברת ההשכרה, כבעלת הרכב אשר היה מעורב בתאונה.

7. סוגיה זו נדונה בפסיקה רבות (לרבות בעניינה של המבקשת) וקיימות גישות שונות בפסיקה לענין אחריותה של חברת השכרה לנזקים שגרם מי ששכר ממנה את הרכב:

בבר"ע (ת"א) 3057/05 בסט קאר חברה להשכרת רכב בע"מ נ' דגן עופר (6.12.2006) קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כך:

"חברות השכרה שעיסוקן בהשכרת רכב מודעות לכך שלעתים השוכר שגרם נזק לרכב השכור או לצד שלישי אינו ניתן לאיתור. לפיכך, מחובתן לבטח עצמן מפני מקרים מסוג זה, שהרי כבעלים של הרכב הן אחראיות לכל נזק שנגרם באמצעותו.

...

זאת ועוד, סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981 מטיל על חברת ההשכרה חבות ישירה כלפי צד שלישי, גם אם לא ביטחה את עצמה, במקרה בו לא אותר הנהג...

דברים אלה יפים אף לענייננו. העובדה שהנהג ששכר את הרכב מהמבקשת לא אותר - אינו פוטר אותה מאחריות. טענתה של המבקשת כי אין היא אחראית כלפי צד שלישי שניזוק מרכב המצוי בבעלותה כיוון שהיא אינה חברת ביטוח, מנוגדת לחובה החלה עליה על פי החוק ודינה להידחות".

בע"א 22850-06-16 בסט קאר חברה לשרותי רכב בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (16.3.2017) התייחס בית המשפט המחוזי בירושלים באמרת אגב לשאלה זו ונקט בגישה שונה, לפיה אין להטיל אחריות על חברת השכרה לנזקי רכוש שגרם שוכר הרכב.

ברע"א 12001-09-17 בסט קאר חברה לשירותי רכב בע"מ נ' בר אור (14.9.2017) קבע בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, כי טענות בדבר העדר חובה לשאת באחריות לנזקים הן טענות שתוכל המבקשת לטעון בגדרו של ההליך ואין בהן די כדי להצדיק סילוק על הסף.

לסקירה בענין הדין החל ראו תא"מ 3489-11-13 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' ביקוב (24.4.2016); ולענין ניתוח של פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, ראו תא"מ 58464-09-17 חיימו בע"מ נ' בסט קאר חברה לשירותי רכב בע"מ (29.10.2019).

8. במחלוקת הפוסקים שנפלה, חלקי עם הסבורים כי יש מקום להטיל אחריות ישירה על חברות ההשכרה לנזק שנגרם כתוצאה מתאונה בה היה מעורב רכב בבעלותן:

ראשית, מתוך ראיית חברת ההשכרה כמבטחת - לאור החובה המוטלת עליה לבטח כלי הרכב שבבעלותה אשר מושכרים על ידה, בהתאם לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ"ה-1985; וכן בהתאם להוראות המפקח על התעבורה "נוהל בנושא ביטוח צד ג' לכלי רכב המיועדים להשכר ולהחכרה (ליסינג)", המחייב כל חברת השכרה בעריכת ביטוח בגין נזק לרכוש צד ג' באמצעות חברת ביטוח או באמצעות נטילת התחייבות עצמית לכיסוי נזקי צד ג' כאילו סולקו על ידי חברת הביטוח.

בכך יש לטעמי כדי לבסס את חובתה של חברת ההשכרה לשאת בנזקי הרכוש של צד שלישי אשר נפגע כתוצאה מתאונה בה מעורב היה רכב בבעלותה של חברת ההשכרה.

שנית, מאחר ואין הצדקה להותיר את התובע ללא אפשרות להיפרע בנסיבות בהן לא היה בידיו לאתר את הנהג, ואילו חברת ההשכרה היא הגורם שיכול לפעול לאיתורו של הנהג, ובידיה האפשרות לגבות ממנו את הסכומים בהם תחויב.

שלישית, מאחר ומדובר במהלך עסקיה של חברת ההשכרה, ביכולתה לתמחר את הסיכון הכרוך בהפעלת הביטוח או פיצוי הניזוק בעצמה במקרים בהם תידרש לכך.

9. אם כן, בהסתמך על הגישה המאפשרת הטלת אחריות ישירה על חברת ההשכרה, אני קובעת, כי התביעה אינה נעדרת עילה כלפי המבקשת.

כך גם, איני סבורה, כי יש לקבל את טענות המבקשת כי התביעה אינה מציגה טענה מפורשת נגדה: סעיפים 18-22 לכתב התביעה מתייחסים במפורש לחבותה של המבקשת, כבעלת הרכב ולעיגון החוקי להטיל עליה אחריות לנזק שנגרם כתוצאה ממעשיו של הנהג.

סוף דבר:

הבקשה לסילוק על הסף נדחית.

המבקשת (הנתבעת) תישא בהוצאות המשיב (התובע) בסך 1,100 ש"ח.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ט, 11 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.