1. התובע הגיש תביעה להכיר במחלתו – סרטן העור ומפגעי שמש, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק, מכח הלכת מקרוטראומה ו/או כמחלת מקצוע.

2. התובע הגיש תצהיר והעיד בישיבת 9/8/20. מטעם התובע העידו מר יעקב דהן ומר עדי סמולר.

3. ביום 17/12/20 ניתנה החלטתי.

במסגרת ההחלטה דנתי בטענת ההתיישנות שהעלה הנתבע, וקבעתי:

11. התובע הגיש בשנת 2006 תביעה להכיר בנפגעי עור כפגיעה בעבודה, בגין תקופת עבודתו באשטרום. תביעתו נדחתה. בהתאם להחלטתי, נדרשו הצדדים להגיש לתיק את מכתב הדחיה. על פי הודעות שהגשו לתיק, מכתב הדחיה של התביעה משנת 2006, אינו בנמצא.

12. מאז שסיים לעבוד באשטרום בשנת 2006, לטענת התובע, המשיך לעבוד בחשיפה לשמש, אף כי בשעור מופחת ב- 50% מאשר בתקופת העבודה באשטרום.

מהחומר הרפואי עלה כי התגלו עוד נגעים בעור, לאחר הגשת התביעה הראשונה.

13. לאור שני אלה, האחד – חשיפה לשמש לאחר שנת 2006, והשני – נגעים בעור שהתגלו לאחר שנת 2006, הרי שדי בכך כדי לדון בתביעה לגופה ולא לדחותה על הסף.

בסיום ההחלטה נקבע:

סוף דבר, ימונה מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין ליקויים בעור של התובע, שהתגלו לאחר שנת 2006, לבין עבודתו באשטרום בשנים 1975 עד 2006, בהתאם לעובדות המפורטות לעיל.

למומחה תועבר עובדה נוספת ולפיה משנת 2006 עד היום, התובע עובד כמפקח בניה עצמאי, בשעות עבודה מופחתות, בחשיפה מופחתת לשמש באופן משמעותי ותוך שימוש באמצעי מיגון.

4. בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את פרופ' ארנון דב כהן.

להלן העובדות שהועברו למומחה:

א. התובע עבד באשטרום בשנים 1975 עד 2006, בתפקיד מנהל אתרי בניה. במסגרת זו פיקח על עבודות בניה ועל הפועלים בשטח. העבודה התבצעה במספר אתרי בניה במקביל, ורובה התבצע בשטח הפתוח, בחשיפה לשמש.

ב. התובע עבד 5-6 ימים בשבוע ונחשף לשמש במשך 8 שעות ליום.

ג. התובע עבד כרכז אזורי והיה בשניים שלושה אתרים לפחות מידי יום.

התובע עבד ברחבי הארץ, תקופה ארוכה עבד בסיני. נסיעה לסיני לקחה כארבע שעות. בתקופות אחרות עבד במרכז הארץ, ונסיעה מאתר לאתר לקחה כחצי שעה עד שעה.

ד. התובע עבד בעיקר מחוץ לבניינים, בחשיפה לשמש, אך עבד גם בפיקוח בתוך בניינים. התובע עבד בחשיפה לשמש במשך כל שעות היום, לרבות בשעות הבקר ואחה"צ.

ה. מאז שנות התשעים, התובע עושה שימוש באמצעי הגנה – קרם ולבוש ארוך.

ו. משנת 2006 עד היום, התובע עובד כמפקח בניה עצמאי, בשעות עבודה מופחתות, בחשיפה מופחתת לשמש באופן משמעותי ותוך שימוש באמצעי מיגון.

להלן השאלות שהופנו למומחה:

עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא בשני שלבים, כמפורט להלן:

ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו שיעור של 50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.

שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה הרפואי להשיב על השאלות כמפורט להלן:

1. מהו הליקוי של התובע? המומחה מתבקש להתייחס בתשובתו אך ורק לליקויים שאובחנו לאחר שנת 2006.
2. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל (כאמור – ליקוי שאובחן לאחר שנת 2006 בלבד)?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

1. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

בנוסף, ישיב המומחה לשאלה:

האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו?

5. להלן חוות דעת המומחה שהתקבלה לתיק ביום 16/3/21:

א. הליקויים מהם התובע סבל הינם קרצינומה של תאי בסיס (לחי שמאל, נותח בשיטת מוס ב 16.9.2020) קרצינומה של תאי הקשקש (לחי ימין, נותח בשיטת מוס ב 7.2.2013, ונגע באמה ימין שאובחן ב 16.6.2010).

קרצינומה של תאי הבסיס (Basal cell carcinoma או BCC)

קרצינומה של תאי הבסיס הינו הסוג השכיח ביותר של סרטן העור. הסרטן מתפתח בשכבה התחתונה (ה"בסיסית") של האפידרמיס. שכיחות המחלה באוכלוסייה מגיעה ל- 30% באנשים בעלי עור בהיר. ב- 80% מהמקרים הסרטן מופיע בראש ובצוואר. ישנם מחקרים המעידים על עליה בשיעור סרטן זה בשנים האחרונות. BCC שולח גרורות או גורם למוות רק במקרים חריגים ביותר, והפגיעה העיקרית היא במראה העור ובסבל הכרוך בכריתת הנגע. הטיפול ל BCC הינו כריתה כירורגית של הנגעים. ניתוח מוז (Mohs surgery) יעיל במקרים של נגעים הממוקמים באיזורים משמעותיים מבחינה אסתטיקה, במקרים של הישנות הגידול או לפי מספר התויות קליניות.

גורמי הסיכון ל BCC הינם עור בהיר (בייחוד עור I type), עיניים בהירות, שיער ג'ינג'י, מוצא אירופי, גיל מבוגר, נמשים בילדות, ומספר גדל של כוויות שמש בעבר. הסוג, הכמות, והעיתוי של חשיפה לשמש הקשורים לסיכון המוגבר ל BCC אינם מוגדרים בבירור. קרוב לוודאי שחשיפה מרובה לשמש בילדות הינה גורם סיכון משמעותי יותר מאשר חשיפה לשמש בחיים המבוגרים.

קרצינומה של תאי הקשקש (SCC- Squamous Cell Carcinoma)

קרצינומה של תאי הקשקש (SCC- Squamous Cell Carcinoma) הינו גידול עור נפוץ. הגידול נוצר מתאי הקשקש הנמצאים בשכבה העליונה של האפידרמיס. התאים מהם נוצרת קרצינומה של תאי הקשקש הם התאים אשר מייצרים קשקשת המורכבת מקרטין (Kertin) שהוא חלבון המופיע בעור, בשיער ובציפורניים.

קרצינומה של תאי הקשקש הינה בליטה קטנה או כתם אדום, עם קשקש או כיב קטן מדמם וקשה לריפוי. הגידול מופיע לרוב באזורים החשופים לשמש: פנים, שפתיים, אפרכסות האוזניים, גפיים עליונות ותחתונות. הגידול גדל לאט, במשך חודשים או אף שנים, אך SCC אינו מטופל הוא יכול להגיע לממדים גדולים, לחדור לרקמות עמוקות של העור ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים.

הטיפול ב- SCC מבוצע על ידי כריתה כרורגית רגילה ובמקים בהם הגידול מופיע בפנים, ניתן לבצע את הניתוח בשיטת מוס –

Mohs Micrographically Controlled Excision)).

ב. קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע לבין הופעת הנגעים השונים בעורו.

ג. מנגנון הופעת נגעי העור עקב עבודתו של התובע הוא על דרך של פגיעות זעירות, לפי הלכת המיקרוטראומה.

ד. לתנאי העבודה של התובע השפעה משמעותית על התפתחות מחלתו של התובע (בשיעור של למעלה מ 20%).

התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.

6. ביום 23/5/21 הופנו למומחה שאלות הבהרה.

להלן יובאו השאלות ותשובות המומחה.

1.ש. הנך מופנה לכך כי נדרשת במסגרת החלטת המינוי להתייחס רק לנגעים שאובחנו לאחר שנת 06'. בחווה"ד ציינת 3 נגעים, אולם רק לגבי אחד מהם (אמה ימין) ציינת מועד אבחון. נא הבהר מתי אובחנו שני הנגעים האחרים, והפנה למסמך הרפואי הרלבנטי לגבי כל אחד מהם.

1.ת. תאריכי הנגעים צוינו בחוות דעתי המקורית – בפסקה א, עמוד 2 (מצורף, מסומן 1). להלן תאריכי אבחנת הליקויים מהם התובע סבל – קרצינומה של תאי בסיס (לחי שמאל, נותח בשיטת מוס בביום 16.9.2020) קרצינומה של תאי הקשקש (לחי ימין, נותח בשיטת מוס ב 7.2.2013, ונגע באמה ימין שאובחן ב 16.6.2010). (מצורף, מסומן 2-4).

2.ש. האם נכון כי בחודש יולי 10' נותח התובע בגין הנגע באמה ימין. אם כן – נא בחן שוב את מועד האבחון, והפנה למסמך הרפואי הרלבנטי.

2.ת. התובע נותח 12.7.2010 עקב SCC באמה ימין (מצורף מסומן 5). זהו אותו הנגע אשר אובחן ביום 16.6.2010.

3.ש. בחווה"ד קבעת כי הסיכון של חשיפה לשמש אינו מוגדר בבירור לגבי BBC. בהמשך קבעת כי הסיכון של חשיפה לשמש בילדות גבוה יותר מאשר בחיים המבוגרים. לפיכך נא הבהר מדוע קבעת קש"ס לעניין זה.

3.ת. גידול העור מסוג SCC קשור בצורה מובהקת לחשיפה לשמש, לגבי BCC, קיימת הסכמה מדעית שהגידול קשור לחשיפה לשמש, אך הקשר הינו פחות הדוק בהשוואה ל BCC. ייתכנו מקרים של BCC שבאופן חריג אינם קשורים לחשיפה לשמש (BCC יכול להופיע עקב נטייה גנטית משפחתית).

התובע שעבד כמנהל באתר בניה, 5-6 ימים בשבוע נחשף לשמש במשך 8 שעות ביום במשך 31 שנה. גידול ה BCC הופיע באיזור הפנים. לאור החשיפה הרבה מאוד לשמש ומיקום הגידול, קיים קשר סיבתי מובהק בין העבודה לבין הופעת הגידול.

4.ש. בחווה"ד לא ציינת כלל כי חשיפה לשמש בעבודה מהווה גורם סיון לגבי SCC.

לפיכך נא הבהר מדוע קבעת קש"ס לעניין זה.

4.ת. חשיפה לשמש בילדות, בשעות הפנאי או במסגרת העבודה הינם גורמי סיכון מובהקים להופעת SCC.

5.ש. אנא נמק תשובתך לשאלה ד', במיוחד לאור האמור בשאלה 3 לעיל.

5.ת. בסעיף 3 התייחסתי לBCC. בסעיף 4 התייחסתי ל SCC.

6.ש. נא עיין בחומר הרפואי המצורף והבהר האם יש בו כדי לשנות או לתמוך בחוות דעתך. נא נמק החלטתך.

6.ת. קראתי בעיון רב, פעם נוספת את המסמכים שעמדו בפני במועד מתן חוות הדעת ואת הרשומה הרפואית ממכבי ואסותא שנשלחה אלי במועד שליחת שאלות ההבהרה (3 דיסקים) ואין בכך לשנות את חוות דעתי שהתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע.

קבעתי את הקשר הסיבתי משלושה טעמים:

א. החשיפה לשמש היתה חשיפה משמעותית ביותר מבחינה כמותית (כמצוין בסעיף 3).

ב. הנגעים הופיעו באיזורים שהם חשופים לשמש באופן מובהק.

ג. אין ברשומה אינדיקציות לגורמי סיכון נוספים להופעת סרטן העור (כגון, סרטן משפחתי, תסמונות בהן קיימת שכיחות מוגברת של סרטן או דיכוי חיסוני מתמשך למשל עקב כימותרפיה).

7. לאחר הגשת הסיכומים, ניתנה החלטתי מיום 24/10/21 ולפיה יש להפנות למומחה שאלת הבהרה נוספת.

8. להלן השאלה מיום 24/10/21, ותשובת המומחה:

הנך מתבקש לציין את מועד האבחון של הנגעים שנותחו ביום 16/9/20 (קרצינומה של תאי בסיס בלחי שמאל) וביום 7/2/13 (קרצינומה של תאי הקשקש בלחי ימין).

ככל שלא ניתן לקבוע את מועד האבחון של כל אחד מהנגעים הנ"ל, על פי החומר הרפואי שהועבר אליך, הנך מתבקש לציין זאת במפורש.

"ביום 13/1/13 התובע נבדק על ידי דר' הרמן אוסקר. נרשם SCC בלחי ימין לאחר ביופסיה אבחנתית. התובע נותח ב 7/2/13. לאור זאת, ניתן לקבוע, כי הגידול היה קיים לפחות חודשיים לפני הבדיקה הראשונה – דהיינו – דצמבר 2012.

ביום 16/9/10 התובע נותח עקב BCC בלחי שמאל. לאור זאת ניתן לקבוע כי הגידול היה קיים לפחות חודשיים לפני כן, דהיינו – יולי 2010. בתשובות לשאלות הבהרה הקודמות, היתה לי טעות סופר ורשמתי בשעות 16/9/20. תאריך זה אינו נכון. התאריך בו נותח הוא 16/9/10."

9. הנתבע הגיש השלמת סיכומים וחזר על טענותיו.

10. לאחר עיון בכל החומר שבתיק, להלן פסק הדין.

11. המומחה ציין כי אצל התובע התגלו שלושה נגעים, לאחר שנת 2006:

א. קרציונומה של תאי בסיס (BCC) בלחי שמאל, ניתוח ביום 16/9/10 (כפי שהבהיר בתשובה האחרונה לשאלות הבהרה).

באשר למועד האבחון המומחה לא ציין תאריך מדויק אך כתב "לפחות חודשיים לפני הניתוח - יולי 2010.

ב. קרצינומה של תאי הקשקש (SCC) בלחי ימין, ניתוח ביום 7/2/13.

באשר למועד האבחון לא ציין תאריך מדויק אך כתב לפחות חודשיים לפני הניתוח - דצמבר 2012.

ג. נגע באמה ימין, שאובחן ביום 16/6/10.

12. אמנם המומחה לא ציין במפורש את מועד האבחון של הנגעים בפנים, אולם המומחה העריך כי מדובר בחודשיים לפני הניתוח של כל אחד מהם. על יסוד קביעתו זו, הניתנת על פי שיקול דעתו הרפואי, לא ניתן לקבל את טענת הנתבע לפיה המומחה אינו מציין את מועד האבחון.

הפעלת שכל ישר מחייבת כי נגעים על עור הפנים, מנותחים ומוסרים זמן קצר לאחר האבחון שלהם. טענת הנתבע כי בהעדר מועד אבחון מדויק, ניתן להניח שהנגעים אובחנו לפני שנת 2006, אינה סבירה כלל וכלל.

13. אם כן, על פי חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, שלושת הנגעים שעליהם סובב הדיון בתיק, אובחנו לאחר שנת 2006.

14. המומחה התבקש להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי, בנוגע לנגעים שהתגלו לאחר שנת 2006.

המומחה השיב שקיים קשר סיבתי ברור בין עבודת התובע בחשיפה לשמש בשמך שנים רבות, לבין הופעת הנגעים בעור, כי מדובר בפגיעה מסוג מיקרוטראומה וכי לתנאי העבודה יש השפעה משמעותית על קרות הליקוי.

בתשובה לשאלות הבהרה התייחס המומחה לשאלת הקשר הסיבתי, הן לגידול מסוג BCC וכן לגידול מסוג SCC. לגבי BCC בפנים השיב במפורש שהוא נובע מחשיפה רבה לשמש. לגבי SCC הבהיר אף לגביו כי הוא קשור בקשר ישיר לחשיפה לשמש במשך שנים רבות.

המומחה ציין בתשובות לשאלות הבהרה כי אין לתובע גורמי סיכון נוספים להופעת הגידולים. חוות דעתו זו לא נסתרה על ידי הנתבע.

15. לאור חוות דעת ברורה ומפורטת של המומחה, ולאור העובדה ששלושת הנגעים שבהם מדובר, אובחנו לאחר שנת 2006, הרי שיש להכיר בתביעה.

טענות הנתבע בסיכומים – להעדר קשר סיבתי, לגורמי סיכון וכו', נשללו כולם על ידי המומחה בתשובות המפורטות שמסר.

16. סוף דבר, התביעה מתקבלת.

בשים לב להליכים בתיק, הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.

ניתן היום, א' שבט תשפ"ב, 3/1/22 , בהעדר הצדדים.