בכתב התביעה שלפניי עותרת התובעת לתשלום דמי שימוש בגין הצבת שלט דיגיטלי ולסילוק יד

מגג חנות הנמצאת ברחוב זבולון 1 בקרית אתא, הידועה כגוש 11018 חלקה 73 תת חלקה 8

(להלן:" החנות") בהיותה, לטענתה, הזכאית להירשם כבעלים של החנות וכל הצמוד לה,

מכוח צוואת אמה המנוחה, הגב' שפילמן דבורה, לרבות בגג הנמצא מעל החנות.

הנתבעים עתרו למחיקה על הסף של התביעה מהטעם שלשיטתם, התובעת לא הוכיחה כי היא בעלת הזכויות בחנות כמו גם בטענה כי אף באם הייתה התובעת מוכיחה זאת, אזי לא הוכיחה היא כי היא בעלת הזכויות בגג הנמצא מעל החנות באופן המתיר לה לדרוש דמי שימוש בגינו.

לשיטתם של הנתבעים על התובעת להוכיח ראשית כי היא בעלת הזכויות במקרקעין, בין אם בדרך של רישום בלשכת רישום המקרקעין ובין אם בדרך של נקיטת הליך למתן פסק דין הצהרתי אשר יצהיר על זכויותיה כאמור.

הרקע, בתמצית:

1. הבניין המשותף בו מצויה החנות מורכב מ-34 יחידות אשר חלקן למסחר וחלקן למגורים.

הנתבעים 1 ו-2 הם הבעלים של חנות הרשומה כתת חלקה 9 הצמודה לחנות בה עסקינן.

הנתבע 3 הוא מי שעל פי כתב התביעה התקשר עם הנתבעים 1 ו-2 במערך חוזי המסדיר את השכרת גג החנות שלהם ומי שהציב שלט אלקטרוני בתקופות הרלוונטיות לתובענה על גג החנות בה עסקינן, או למצער על חלקו.

(יצוין כי בראשיתה הוגשה התביעה נגד מר ציון שמעון – הנתבע 4, אך התביעה כנגדו נמחקה).

2. לטענת התובעת, הצבת השלט הייתה לפני כ -3 שנים, במסגרת התקשרות של הנתבעים עם גורם פרסום וזאת ללא קבלת רשות מהתובעת ומבלי שהתובעת מקבלת תשלום כלשהו בגין כך. בנוסף טענה התובעת כי העמדת השלט עלולה לגרום לגג החנות לנזקים.

התובעת הדגישה כי הגג עליו הוצב השלט כאמור נמצא מעל החנות שלה, ושייך לה, לשיטתה, מכוח הסכמה שנוצרה מזה עשרות שנים לפיה זכות ההשכרה של הגג, אותו התובעת מתחזקת באופן שוטף, נתונה לתובעת, לרבות לעניין הצבת שלטים למטרת פרסום.

התובעת הפנתה לתקנון הבית המשותף וטענה כי ניתן להציב שלטים בקיר החיצוני של הבניין במתכונת המקובלת באזור ומכאן טענתה כי הנתבעים לא היו ואינם זכאים להציב שלט על גג הבית המשותף, בפרט לא על גג שנמצא מעל החנות מושא ההליך.

התובעת ציינה עוד כי מבירור שערכה ברשות המקומית עולה כי הנתבעים 1 ו-2 משלמים אגרת שילוט לעירייה.

3. הנתבעים 1 ו- 2 טענו להעדר הוכחה מצד התובעת בדבר זכויותיה בחנות, כאמור, כמו גם שטענו כי הם מחזיקים בפועל בגג שנמצא מעל חנותם מכוח נוהג של שנים וכי השלט בו עסקינן לא הוצב על ידם ולא שייך להם.

נתבעים אלה ציינו פרק זמן בו הם, כמו גם התובעת, קיבלו דמי שכירות בגין הצבת השלט (דבר המוכחש על ידי התובעת והדגישו כי הסכם שערכו עם הנתבע 3 נוגע לחלק הגג שלהם בלבד בעוד שהנתבע מספר 3 נטל על עצמו את כל ההתחייבויות הנוגעות להעמדת השלט.

הנתבע 3, אשר הכחיש אף הוא את זכות הבעלות של התובעת בחנות, טען כי הוא הבעלים של השלט וכי שכר את זכות השימוש בגג מאת הנתבעים 1 ו- 2 (ואפנה לדברי בא כוחו בעמוד 4 לפרוטוקול הדיון שורה 35).

4. בהמשך לדיון שהתקיים לפניי, ובהתאם להחלטה שניתנה בתום הדיון, ניתנה לתובעת שהות על מנת לברר את הדרוש בכל הנוגע לסוגיית הבעלות.

הנתונים שהוצגו:

• בנסח לשכת רישום המקרקעין (סומן ת/3) מופיעה כבעלים של החנות הגב' אסתר שון, והוברר כי מדובר במוכרת החנות, הגב' אסתר רוזנבוים - מדובר במספר תעודת זהות זהה 5064172 כפי שמופיע בהסכם ובנסח.
• הוצג בפניי הסכם מכר משנת 1978 (סומן ת/5).

המוכרת היא הגב' אסתר רוזנבוים (הרשומה בנסח כאמור) והקונות הן הגב' דבורה שיפלמן והגב' לאה שיפלמן.

על פי נתוני מספר תעודת זהות, עולה כי הגב' לאה שיפלמן, היא התובעת שבפניי, אשר רכשה את החנות, כאמור, יחד עם אמה המנוחה בחלקים שווים.

• בצו הירושה (סומן ת/4) של הגב' שפילמן דבורה, אמה של התובעת, צוינה הערה בהאי לישנה: "החנות הרשומה על שם המנוחה תעבור לבת אברהם לאה בשלמות".

להודעה שהגישה התובעת בתאריך 03/12/19 צורף תצהיר מטעם אחותה (היורשת הנוספת על פי צו הירושה של האם המנוחה, לפיה החנות מושא ההליך שייכת, כך לשון התצהיר, לאחותה – התובעת שלפניי.

• התובעת הגישה מסמכים נוספים הנוגעים לרישום פרטי הנכס ברישומי הרשות המקומית וכן ציינה כי אמנם הזכויות על פי הסכם המכר טרם הועברו, על אף חלוף שנים רבות, אולם עורך הדין שאמוּן על כך אישר כי הוא מטפל ברישום הזכויות (נספח א לבקשת התובעת מיום 18/01/19).

דיון והכרעה

מצאתי כי דין בקשות הנתבעים למחיקת התביעה על הסף להידחות.

אנמק:

5. כאמור בפסיקה, "הלכה מכבר היא שמחיקתה או דחייתה של תביעה על-הסף ללא שמיעת טענות לגוף העניין, ולו מסיבה של חוסר עילה, היא ,אמצעי שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים בהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל – על יסוד הטענות שבתביעתו – את הסעד שהוא מבקש" [ע"א 206/75 סלון 100 בע"מ נ' פנטריסה בע"מ, פ"ד ל(1) 732]. על הלכה זו חזר בית המשפט העליון במקרים שונים [ראו, לדוגמא: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721).

בענייננו, לא נעלמו מעיני טענות הנתבעים כפי שפורטו לעיל, בין היתר, בסוגיית זכויות התובעת בחנות; זכויות התובעת בגג שמעל החנות; המערך החוזי שהיה בין המעורבים (לרבות בין הנתבעים 1 ו- 2 לנתבע 3) בכל הנוגע להצבת השלט; תשלומים שבוצעו ואופן העמדת השלט, אולם סבורה אני כי לא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה כי נוכח טענות הנתבעים, ובכללן זו הנוגעת לזכויות התובעת בחנות ובגג, יש לסלק את התביעה על הסף.

יש לבחון את הטענות במסגרת ההליך העיקרי, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי תוך בחינת הוראות החוק הרלוונטיות, נפקוּתן והשלכותיהן על המקרה דידן.

6. בענייננו, ברי שההכרעה בעניין הבעלות בחנות ובגג אינה מצויה בסמכותו של בית משפט השלום.

עם זאת, ובהתאם להוראת סעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, בנסיבות העניין, לאור כל שפורט לעיל ולשם הכרעה במחלוקת שעומדת בבסיס התובענה - אדון בשאלה זו בגררא ואדרש לה "אגב אורחא" וזאת רק לשם הכרעה בסוגיות הרלוונטית לעילות התביעה דנן ולסעדים להם עותרת התובעת.

7. התוצאה :

א. נדחות בקשות הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

ב. אציין, כי התובעת היא האדון לתביעתה, ועל כן ככל שתבקש היא להורות על מחיקת התביעה כנגד מי מהנתבעים , כך יעשה (ואך ברור כי אם בסופו של יום יתברר כי התובעת לא עמדה בנטלים על פי הוראות הדין להוכחת תביעתה כנגד הנתבעים – יבוא הדבר לידי ביטוי בפסק הדין).

ג. לגופו של עניין, נוכח טיבה של המחלוקת והיקפה הכספי, ואף בשים לב להצעות שהועלו בדיון, סבורה אני כי טוב יעשו הצדדים באם יבואו בדברים על מנת להגיע להסדר אשר ייתר את המשך ההליך המשפטי – על כל משמעויותיו .

ד. בית המשפט מציע בזאת מספר חלופו, ובאשר להן מתבקשים הצדדים להגיש עמדותיהם:

מתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהצדדים יגישו כתבי סיכומים;

הפניית הצדדים להליך של גישור;

המשך ההליך המשפטי באופן שבית המשפט יורה על הגשת תצהירי עדות ראשית.

8. אינני עושה צו להוצאות בשלב זה, אולם אלה תובאנה בחשבון במסגרת פסק הדין.

עמדות הצדדים תוגשנה עד ליום 09/01/20.

אוסיף, מבלי לגרוע באמור, כי על פי נתוני המזכירות, התובעת הגישה תקליטור מטעמה בתאריך 18/11/19, והנתבעים רשאים אף הם לעשות כן עד למועד שקצבתי לעיל.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תש"פ, 27 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.