לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה להגשת שאלות הבהרה למומחה ובתגובת התובע, הנני נעתרת לבקשה כדלקמן:

המומחה ישיב לשאלות הבאות:

1. א. האם תסכים כי התובע אובחן כסובל ממספר מחלות כגון: מחלת גאוט, סוכרת,

תת פעילות של בלוטת התריס, השמנת יתר חולנית, הפרעות בצוואר (רישום רפואי מיום 14.8.17, 9.8.17).

ב. האם כל אחת מהאבחנות הללו מהווה גורם נפרד להופעת מחלת ה-CTS? במידה והתשובה שלילית, נא נמק תשובתך.

2. א. הנך מופנה למאמרו של FERRY (1998) (הרצב") המציין כי שכיחות המחלה

באוכלוסייה היא גבוהה עד 18%. האם על פי הנתון הזה קיימת סבירות גבוהה העולה על 50% כי מחלתו של התובע הייתה מופיעה אצלו גם ללא שום קשר לתנאי עבודתו?

ב. נא עיונך במאמרים הבאים:

MIDDLETON (2014) (רשם במאמר: "the evidence for occupation as a factor for CTS is weak"); JENKINS (2012) (רשם (בתרגום חופשי): "לא יכולנו להדגים קשר של גרימה בין העיסוק לבין CTS"; CHAMNAS (2014) (רשם (בתרגום חופשי) "פעולה ידנית חוזרת, חשיפה לוויברציה וחשיפה לקור היו הגורמים הפחות חשובים לגרימת CTS"); ו-CALDERON-LOZANO (2008) (רשם במאמר המסכם 117 עבודתו קודמות כי המרכיב הגנטי הוא המרכיב הדומיננטי בגרימת CTS, שגורמים סביבתיים וגורמי תעסוקה, כגון תנועת יד חוזרת מהווים גורמים מינוריים ושינויים במחלוקת. פעולה ידנית לא נמצאה כמהווה גורם בגרימת CTS).

ג. האם הספרות המדעית המובאת לעיל אינה תומכת בסבירות מעל 50% לקיום הקשר בין גורמים סביבתיים לרבות עבודה ל-CTS או לכל הפחות, העבודה כגורם ל-CTS היא נתון השנוי במחלוקת?

3. האם מקור המחלה הוא גנטי? האם לאור זאת עדיין ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל-50% את קיום הקשר בין עבודתו של התובע לבין מחלתו? נא נמק תשובתך

4. האם לאור האבחנות הרפואיות הרבות של התובע שפורטו לעיל ומשמעות כל אחת מהן, עדיין ניתן לקבוע כי מידת ההשפעה של העבודה היא משמעותית, כלומר עולה על 20%. נא נמק תשובתך.

5. נא הפנה לספרות הרפואית התומכת בעמדתך.

תשובת המומחה תוגש עד ליום 5.9.19

לעיוני ביום 6.9.19.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ט, (12 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.