1. בפסק דין שניתן על ידי ביום 3.10.2019 התקבלה תביעתו של התובע להורות על פינוי הנתבע ממושכר. בפסק הדין נקבע כי הנתבע יפנה את הנכס עד ליום 31.10.2019.

ביום 31.10.2019, המועד אשר כאמור נקבע לפינוי, הגיש הנתבע-המבקש בקשה למתן סעד ארעי, בה עתר ל"עיכוב ביצוע ארעי קצר על מנת להתארגן במישור המשפטי ולסירוגין גם במישור האישי", בציינו כי הוא מבקש לערער על פסק הדין ולהגיש עם הודעת הערעור בקשה לעיכוב ביצועו עד להכרעה בערעור.

2. עיינתי בבקשה בתגובת התובע - המתנגד לבקשה - ובתשובה.

תחילה אציין כי הנתבע לא פירט בבקשתו, אשר כלל לא נתמכה בתצהיר, באיזה מועד מדויק פסק הדין הומצא לידיו או מתי נודע לו עליו, וטען כי כיוון שזה ניתן בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים לא היתה לו אפשרות לדעת על קיומו עד לאחר חג הסוכות.

בהתייחס למועד ההמצאה או הידיעה אציין כי פסק הדין נשלח אל הנתבע, שאינו מיוצג, ביום 3.10.2019 בדואר אלקטרוני לכתובת אותה מסר, ויודגש כי כך ביקש שכתבי בי-דין יומצאו לידיו (עמוד 88 לפרוטוקול), וכי באופן זה נשלחו לו החלטות נוספות שניתנו בהליך והגיעו לידיו (ובהן החלטתי מיום 6.11.2019, אשר בהתאם לה הגיש תשובה לתגובה). עוד אציין כי מזכירות בית המשפט ניסתה ליצור קשר עם הנתבע על מנת לוודא כי פסק הדין הגיע לידיו, ובתרשומת שערכה ביום 4.10.2019 נכתב "הנתבע לא עונה לנייד שלו ואף מנתק נשלח ל[ו] במייל הפס"ד". לכך יש להוסיף כי בתגובת התובע נטען כי נעשו על ידו נסיונות להמציא את פסק הדין לנתבע באמצעות שליחים, אך לא עלה בידיהם לבצע מסירה אישית של פסק הדין לידיו (והם הותירו אותו בתיבת הדואר ועל דלת הכניסה הציבורית שלפני דירתו), וכי בכל מקרה שליח מטעם התובע שוחח עם הנתבע ויידע אותו על פסק הדין.

מכל מקום, והגם שהנתבע לא עמד כאמור בבקשה או בתשובה על מועד ההמצאה או הידיעה המדויקים (אלא אך ציין בתשובתו כי לא ידע על פסק הדין עד לאחר חג הסוכות וכי פסק הדין לא נמסר לו "באף צורה חוקית"), הרי שגם על פי גרסתו שלו - שאינה מפורטת ואינה נתמכת בתצהיר או בכל אסמכתא שהיא - לפחות סמוך לאחר חג הסוכות, אשר הסתיים ביום 21.10.2019, ידע הוא על פסק הדין המורה על פינויו מן הנכס עד ליום 31.10.2019.

לא ניתן כל הסבר לכך שהבקשה הוגשה רק כעשרה ימים לאחר מועד הידיעה הנטען, בתאריך שנקבע בפסק הדין כמועד הפינוי, ונתון זה שוקל לחובת הנתבע.

עוד אציין כי ממועד הגשת הבקשה ועד למועד הגשת תשובת הנתבע לתגובת התובע חלפו כמעט שבועיים, אולם גם בתשובתו לא ציין הנתבע מועד בו מתעתד הוא להגיש ערעור ועימו בקשה לעיכוב ביצוע הכוללת נימוקים ומאפשרת לבחון את סיכויי הערעור. זאת הגם שמצופה היה כי יפעל בעניין זה ללא דיחוי, והגם שהבקשה שהגיש הוא עצמו היתה כאמור ל"עיכוב ביצוע ארעי קצר".

עוד יש ליתן משקל בענייננו לעניינו של פסק הדין, בו התקבלה תביעה לפינוי מושכר, ואף לטעמים שעמדו ביסוד פסק הדין.

טעמים אלו כולם - וכאמור, בין היתר, אי ציון מועד הידיעה המדויק על פסק הדין; העובדה שהנתבע כלל לא ציין מועד אשר עד אליו מבקש הוא שיינתן הסעד הארעי; כמו גם פרק הזמן שעמד לו עד עתה לפנות בבקשה מפורטת לעיכוב ביצוע פסק דין - תומכים בדחיית בקשתו של הנתבע.

3. יחד עם זאת, בנותני משקל לכך שמדובר בפינוי מדירת מגורים ועל מנת שיהיה בידי הנתבע לפנות לערכאת הערעור ולהגיש בקשה סדורה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ככל שימצא לעשות כן, מצאתי, חרף כל האמור לעיל, להאריך לפרק זמן קצר-מדוד את המועד לפינוי הנכס, וזאת עד ליום 21.11.2019.

יודגש כי בנסיבות המתוארות לעיל לא יינתן סעד ארעי נוסף, ועל הנתבע לכלכל צעדיו בהתאם.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות בבקשה זו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים. בהתייחס לנתבע תמציא המזכירות את ההחלטה בדואר אלקטרוני ובדואר רשום, וכן תנסה להודיע לו את תוכנה טלפונית (בליווי תרשומת מתאימה).

ניתנה היום, י"ז חשוון תש"פ, 15 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.