1. לפניי בקשת הנתבעים לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאותיהם, ככל שהתובעת תפסיד בתביעתה ותחויב בתשלום הוצאות לנתבעים (להלן: "הבקשה" או "הבקשה להפקדת ערובה").
2. הנתבעים מבקשים כי התובעת תפקיד בקופת בית המשפט סך שלא יפחת מ- 160,000 ₪.

הרקע להגשת הבקשה:

1. התובעת הגישה כנגד הנתבעים תביעה לתשלום סך של 1,578,931 ₪.
2. לטענת התובעת, הנתבעים הפרו את הסכם העקרונות שנכרת בינם לבין התובעת, שעניינו להעניק לתובעת באופן בלעדי שירותי אקדמיה, שירותי ניהול סיכונים, קומפליינס, שירות לקוחות, שירותי סליקה, התנהלות מול רו"ח בחו"ל ודסק הפקדות ראשוניות.
3. לטענת התובעת הפרת ההסכם ע"י הנתבעים גרמו לה את הנזקים המפורטים בסעיף 28 לכתב התביעה.
4. לטענת הנתבעים, התביעה הינה משוללת יסוד שאך נועדה לסחוט את הנתבעים.
5. לטענת הנתבעים הם החליטו להקים מיזם משותף במסגרתו יעיקו שירותי לימוד אודות מטבעות וירטואליים באינטרנט ובאמצעות כך ליצור מאגר לקוחות המתעניינים במטבעות וירטואליים, אותם יוכלו להפנות לחברות שונות העוסקות במסחר במטבעות וירטואליים.
6. בחודש דצמבר 17 נכרת הסכם בין הנתבעים לבין עידן וגבאי, שהם בעליה של התובעת ולפיו התחייבו הנתבעים להכין קורסים ללימוד עצמי אודות מטבעות וירטואליים ולמכרם באמצעות חברה שבשליטתם SEO ללקוחות שיופנו אליה באמצעות חברות שבשליטת עידון ואלעד. בשם קרלין ו-RSK
7. הנתבעים התחייבו לאסוף חומרים מהלקוחות הפוטנציאליים שהופנו אליהם ע"י קרלין ו-RSK ולהפנות את תשומת לב עידן ואלעד ללקוחות בעייתיים, עוד נקבע שלאחר הרישום לקורסים קרלין ו-RSK תפננה אל הלקוחות הפוטנציאליים ותצענה להם לבצע מסחר והשקעות באמצעותן במטבעות וירטואליים.
8. עידן ואלעד התחייבו לשלם לנתבעים 25,000 ₪ לכל אחד מהם, ובנוסף בונוס שיגזר מהכנסות התובעת קרלין ו-RSK.
9. לטענת הנתבעים, למרות האמור בהסכם, ההסכם האמיתי היה בין הנתבעים לבין עידן ואלעד בעוד שהתובעת היתה קליפה ריקה שלא היו לה כספים או נכסים כלשהם.
10. לטענת הנתבעים כבר מתחילת יישום ההסכם הפרו אותו עידן ואלעד, הם לא העבירו כספים לפי ההסכם ובנוסף שמעו הנתבעים תלונות מלקוחות לפיהן עידן ואלעד מוליכים אותם שולל.
11. לאור הפרות ההסכם ע"י עידן ואלעד הגישו נגדם הנתבעים תביעה שכנגד ע"ס 931,370 ₪.

טענות הנתבעים בבקשה להפקדת ערובה

1. כפי שצוין לעיל, הנתבעים הגישו בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם של הנתבעים, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת בסכום שלא יפחת מ- 160,000 ₪.
2. לטענת הנתבעים, הרי לבד מהיות התובעת חברה בע"מ שיקשה עליה לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של הנתבעים, ככל שתביעתה של התובעת לא תתקבל, נטען ע"י הנתבעים כי עידן ואלעד עצמם אמרו באוזניהם כי חברת מרים היתה "גמורה" וכי חשבון הבנק שלה ונכסיה המעטים היו מעוקלים .
3. באשר לסיכויי התביעה טוענים הנתבעים כי מדובר בתביעה מופרכת ועזת מצח שאך נועדה לסחוט את הנתבעים.

טענות התובעת בתשובה לבקשה

1. לטענת התובעת מצבה הפיננסי חזק ואיתן והיא תוכל לשלם ללא קושי כל סכום הוצאות שיושת עליה.
2. התובעת טוענת, כי סיכויי הצלחה של התביעה טובים, וכי אין מדובר בתביעה שסיכוייה קלושים.
3. לחילופין מבקשת הנתבעת כי ככל שתחוייב בהפקדת ערובה, יהיה מדובר בסכום מידתי.
4. כן מבקשת התובעת לקיים דיון ולחקור את המבקש 2 על תצהירו.

דיון והכרעה

1. אקדים ואומר כי לא מצאתי כל צורך לקיים דיון בבקשה או לאפשר חקירות המצהירים, כך שבקשה זו תוכרע על יסוד כתבי הטענות וההלכה הנוהגת.
2. סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") דן בהפקדת ערובה על-ידי חברה אשר הגישה תביעתה וקובע:

"353א. ערובה להוצאות משפט

הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

1. כפי שהוסבר ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, מיום 11.2.2009), בסעיף הנ"ל ישנן שתי חלופות, אשר בהתקיימן בית המשפט לא יורה לחברה על הפקדת ערובה:

"סעיף 353א לחוק מגדיר מספר תנאים שבהתקיימם רשאי בית המשפט להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, במידה ויזכה בדין:

(א) מדובר בחברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת.

(ב) הדבר ייעשה לבקשת הנתבע.

אלא אם כן

(ג) סבר בית המשפט שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה.

או

(ד) אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע.

... כתוצאה מכך, קיימות עתה שתי חלופות, שבהתקיימן בית המשפט לא יורה על הפקדת ערובה:

(א) אם החברה הוכיחה כי יהיה לאל ידה לשלם את הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין.

(ב) אם בית המשפט סבור כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בהפקדת ערובה."

1. עוד נאמר באותו פסק דין, כי כדי לקבוע האם על חברה תובעת להפקיד ערובה, שומה על בית המשפט לערוך מבחן בן שלושה שלבים: השלב הראשון הוא, בחינת מצבה הכלכלי של החברה התובעת. ככל והחברה לא הוכיחה כי ביכולתה לפרוע את הוצאות הנתבע, ככל שאלה תיפסקנה לחובתה, על בית המשפט לעבור למבחן השני: במסגרתו תיבחנה נסיבות העניין תוך התחשבות בזכות הגישה לערכאות וסיכויי התביעה. אם יימצא כי יש לחייב את התובעת בהפקדת הערובה, יעבור בית המשפט לשלב השלישי: האם גובה הערובה הנדרשת הוא מידתי. ובלשון פסק הדין:

"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד - על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר - על דרך ההיקש - שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות - אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:

(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת - להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).

(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624). משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים (השוו:The White Book, 620 para 25.12.7)."

1. הנה כי כן, בהסתמך על הוראות הסעיף ועל ההלכה הפסוקה, הכלל הוא שעל החברה התובעת להפקיד ערובה, כאשר פטור מהפקדת ערובה מהווה חריג לכלל.
2. באשר למצבה הכלכלי של התובעת, התובעת טענה באופן סתמי כי היא בעלת יכולת כלכלית אך לא צירפה כל אסמכתא באשר לחוסנה הפיננסי, יכולתה הכלכלית או נכסיה.
3. עוד יצוין בהקשר זה, כי הנטל הוא על התובעת להוכיח את מצבה הכלכלי ויכולתה לשלם הוצאות הנתבעת, ככל שתיפסקנה כאמור.
4. הנה כי כן, משלא עמדה התובעת בנטל ההוכחה האמור, על בית המשפט לעבור לבחינת המבחן השני, והוא האם יש מקום בנסיבות העניין לפטור את התובעת מהפקדת ערובה.
5. התובעת לא טענה כל טענה מפורשת בנושא זה, אלא שהטענה היחידה שהעלתה הינה כי סיכויי תביעתה הינם טובים.
6. לאור האמור לעיל, אני סבור כי בענייננו חל הכלל, לפיו יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.
7. באשר לסכום הערובה - לאור העובדה כי טענות התביעה לא הופרכו כבר בשלב זה, ועל כן ככל והתובעת תוכיח טענותיה ישנם סיכויים לקבלת התביעה, ועל מנת לאפשר לתובעת את יומה בבית המשפט, הרי שחרף סכומה של התביעה, בנסיבות העניין, אני סבור, כי הסכום שנקבו הנתבעים בבקשתם אינו מידתי.

סוף דבר:

1. לאור כל המפורט לעיל, הנני מקבל את הבקשה להפקדת ערובה, אולם באיזון בין מכלול השיקולים הנוגדים העומדים על המדוכה, אני מורה לתובעת להפקיד ערובה בגובה של 90,000 ₪ לטובת הנתבעים במזכירות בית המשפט, וזאת עד ליום 16.12.20 וכתנאי להמשך ההליך. לא יופקד הסכום במועד, תדחה התביעה.
2. אין באמור בהחלטה זו כדי לשנות מהמועדים להגשת תצהירי עדות ראשית או מועד הדיון, בכפוף לכך שאם התובעת לא תפקיד את הערובה במועד, הדיון יבוטל וממילא לא יחולו ההוראות שעל מי מהצדדים לבצע לאחר מועד זה.
3. התובעת תגיש הודעה לבית המשפט בעניין הפקדת הכספים כאמור בקופת בית המשפט מיד עם הפקדתם.

לתזכורת פנימית ליום 20.12.20

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"א, 05 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.