1. לפניי בקשת המבקשים, אשר אינם צדדים להליך שבכותרת, למתן זכות עיון בתיק לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות עיון בתיקים").
2. במסגרת בקשתם, ציינן המבקשים כי הטעם לבקשה הוא כי בינם לבין התובעת מריים פיננסים, מתנהל הליך משפטי בבית המשפט בבאר שבע וכי המסמכים בתיק נדרשים להם על מנת להציגם בבית המשפט בבאר שבע על מנת להראות כי מרים פיננסים ואלגנטס שיווק נוהגות להציג גירסאות שונות בקשר לפעילותם לפי נוחיותם.
3. המשיבים 1-4 מתנגדים לבקשה בטענה לפיה עו"ד פיי , העומד מאחורי התביעות, מנסה לסחוט אותם באמצעות הגשת התביעה והליכים נוספים.
4. עוד טוענים המשיבים כי אין קשר בין התביעה הנוספת לתביעה זו.
5. תקנה 4 לתקנות עיון בתיקים קובעת כך:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.

(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון."

1. ובכן, בבואו לבחון בקשה לעיון בתיק של מי שאינו צד לתיק, שומה על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לעניינו של המבקש ולעניינם של הצדדים לתיק ושל מי שעלול להיפגע מהעיון, וכן להקצאת המשאבים הנדרשת לצורך מתן העיון.
2. בית המשפט העליון קבע לא אחת כי יש לאמץ פרשנות רחבה לתקנה 4(א), שנלמדת ממנה גישה מרחיבה כלפי זכות העיון בתיקי בית משפט, גם של מי שאינו צד ישיר להם.

מובן, כי ככל זכות, גם הזכות לעיין בתיקי בית המשפט אינה מוחלטת והיא עשויה לסגת מול זכויות ואינטרסים אחרים (בר"ם 8974/15 מוסקוביץ, אזרואל משרד עורכי דין נ' אורי גרוסמן (פורסם בנבו, מיום 13.4.2016) (להלן: "פס"ד גרוסמן").

1. פס"ד גרוסמן התייחס לשיקולים המפורטים בתקנה 4(ד), אותם על בית המשפט לשקול כאמור לעיל, וקבע כי אין זו רשימה סגורה. עוד קבע בית המשפט העליון לעניין זה בפס"ד גרוסמן כי:

"מכל מקום, אחד מהשיקולים המשמעותיים שיש להביא בחשבון בעת בחינת בקשת עיון הוא האפשרות לפגיעה בזכותם של צדדים שלישיים לפרטיות – זכות חוקתית שעל חשיבותה אין צורך כי נכביר מילים (ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ, פ''ד נט(5) 385, 391 (2005) (להלן: עניין פז-גז); עניין האגודה לזכויות האזרח, פסקה 22)).

בצד האמור, נוכח טיבה וחשיבותה של זכות העיון, על המתנגד לעיון – יהיו טעמיו אשר יהיו – מוטל הנטל לנמק את סירובו (עע"ם 8597/10 חב' לן-לי אינטרנשיונל בע"מ נ' עיריית יהוד מונוסון, [פורסם בנבו] פסקה 4 (23.10.2011)."

1. בהמשך פסק הדין נקבע כי "נקודת האיזון הראוי בין זכות העיון לבין הזכויות והאינטרסים העומדים מנגד תקבע בכל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו" (סעיף 8 לפס"ד גרוסמן).
2. באשר לאופן בחינת בקשה לעיון לפי תקנות לעיון בתיקים יפים גם הקביעות בע"א 3914/91 רמזי לחאם נ' פקיד שומה נצרת (פורסם בנבו, מיום 1.5.2006), שם נקבע כך:

"... לפי פרשת סבוב, יש לבחון אם אין בדין איסור על העיון המבוקש. זהו שלב הבחינה הראשון. בשלב השני, ובהנחה ואין איסור בדין לעיון, יבחן בית המשפט אם העיון מוצדק הוא. בהקשר זה נקודת המוצא תהא כי יש לאפשר את העיון, והנטל על הטוען למניעת העיון. ההכרעה בהקשר זה מבוססת על איזון בין האינטרסים והזכויות המעורבות בעיון עצמו ובין האינטרסים והזכויות הקשורים במניעת העיון. בשלב השלישי, בהנחה ויש הצדקה לאפשר את העיון - יש לבחון אם ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות והאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, בשים לב בין היתר לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט". על רקע תשתית נורמטיבית זו, נעבור למקרה שלפני."

1. הנה כי כן, שלב הבחינה הראשון הוא האם אין איסור בדין לעיון המבוקש. איסור כזה לא קיים בענייננו.
2. השלב השני הוא בחינת עניינם של המבקשים, כאשר כפי שצוין לעיל, נקודת המוצא היא כי יש לאפשר את העיון והנטל הוא על הטוען למניעת העיון.
3. בענייננו, המבקשים מציגים עניין לגיטימי שיש להם בתיק, כאשר אף לעניין זה, לא הציגו המשיבים כל טעם ממשי המצדיק את שלילת העיון מהמבקשים.
4. לפיכך, המשיבים לא הצליחו להרים את הנטל למניעת העיון המבוקש.
5. לאור האמור לעיל, אני מאשר את העיון המבוקש. ביצוע העיון יהיה בהתאם לתקנות.
6. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.

5129371

54678313

ניתנה היום, כ"ט אייר תשפ"א, 11 מאי 2021, בהעדר הצדדים.