ע"י ב"כ עוה"ד הלוי ליאור לוי ואח'

רקע:

1. המשיבה הגישה נגד המבקש ובת זוגו לשעבר קרן קומפנייץ , בקשה לביצוע שטר חוב על סך של 45,143 ₪ במסגרת תיק מס' 521597-11-17 בלשכת ההוצל"פ בראשל"צ.

ההליכים בתיק המקביל נגד המבקשת

2. המבקשת-הנתבעת הגישה בקשת התנגדות לביצוע השטר במועד ובקשתה הועברה לבימ"ש זה לדיון במסגרת ת"ט 29511-02-18. בתיק התקיים לפני דיון ביום 05/07/18. בדיון העלה ב"כ המבקשת טענה מקדמית לפיה, ב"כ המבקשת עו"ד יעקב בוטניק, מנוע מלייצגה בתיק, בשל היותו מצוי בניגוד עניינים שכן ייצג את שני הצדדים המבקשת והמשיבה בהסכם השכירות מושא השטר דנן. בנסיבות אלו, לא התקיים דיון בבקשת ההתנגדות. התרתי לב"כ הצדדים לפנות בשאילתא לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד לגבי הסוגייה: האם עו"ד בוטניק רשאי לייצג את המשיבה בהליך זה ?

3. לתיק הוגש עותק מתשובת וועדת האתיקה המחוזית במחוז ת"א והמרכז של לשכת עורכי הדין מיום 28/8/18 לפיה, עו"ד בוטניק לא יוכל לייצג כנגד השוכרת (המבקשת א.ד) באותו עניין עליו שילמה לו שכר טרחה.

4. במענה להחלטתי, הגיש ב"כ המבקשת את תגובתו להחלטת ועדת האתיקה במסגרתה ביקש כי בימ"ש ייקבע כי ב"כ המשיבה מצוי ב"ניגוד עניינים". לכן, היה מנוע מלפעול כנגד המבקשת. עובדה זו משליכה על פעולות ב"כ המשיבה כנגד המבקשת והערב –המבקש באי חוקיות. בנסיבות אלו, מבוקש מבימ"ש להורות על ביטול ייפו הכוח לטובת ב"כ המשיבה ומתן פסק דין למחיקת ההליך.

5. ב"כ המשיבה עו"ד בוטניק השיב כי הוא לא הגיש את התביעה השטרית, בשל אי תשלום דמי שכירות אלא המשיבה. לכן, אין מקום להיעתר לניסיון של המבקשת להתחמק מתשלום החוב, באמצעות העלאת טענות כנגד המייצג. המשיבה תיוצג על ידי ב"כ חדש.

בקשות הנתבע- המבקש

6. המבקש הגיש את בקשת ההתנגדות באיחור. לפני תלויות ועומדות בקשה להארכת מועד, בקשת ההתנגדות עצמה, בקשה לביטול הליכי הוצל"פ וכן בקשה לאיחוד הדיון בתיק זה עם הדיון בתיק המקביל שמספרו ת"ט 29511-02-18 בו המבקשת –הנתבעת הינה בת זוגו לשעבר של המבקש. הדיון בתיקו של המבקש נקבע לפני ליום 27/1/19.

תגובת המשיבה

7. המשיבה הביעה התנגדות עזה לכל הבקשות שהגיש המבקש. לטענתה, התנהלותו הדיונית של המבקש רצופה טעויות. תיק ההוצל"פ נפתע נגד המבקש ונגד המבקשת. מתוך חוסר היכרות עם הדין הגיש ב"כ המבקש התנגדות במועד בשם המבקשת –הנתבעת בלבד, בחודש ינואר 2018 אך לא הגיש התנגדות בשם המבקש אלא ,רק בחודש אוגוסט 2018 .

8. בשל העובדה כי המבקש לא הגיש התנגדות, הליכי ביצוע ננקטו נגדו על ידי המשיבה כדין. המבקש הגיש בקשות שונות לביטול הליכים והתעלם מהבהרת המשיבה כי אם הינו חפץ בעיכוב הליכים, עליו להגיש בקשה להארכת מועד וכן בקשת התנגדות בצירוף תצהיר ואז תידון בקשתו. רק לאחר שטענות המבקש נדחו, הן ע"י בימ"ש והן ע"י לשכת ההוצל"פ, הגיש סוף סוף המבקש באיחור רב, בקשת התנגדות באיחור של 7 חודשים, מבלי שטרח להביא נימוק לאיחורו העצום ואף לא הציג טעם מיוחד לאיחור, אלא המשיך בהעלאת טענה חסרת יסוד כאילו לשכת ההוצל"פ פעלה שלא כדין כשצירפה אותו כחייב כשהוגשה התנגדות המבקשת-החייבת.

9. בהעדר טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות, ממילא יש לדחות את ההתנגדות וכן את הבקשה לעיכוב/ביטול הליכים. ככל שבימ"ש ימצא לנכון להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים, אזי מבוקש כי הדבר יהא בכפוף לחיוב המבקש בהפקדת מלוא סכום החוב בתיק.

10. לעניין הבקשה לאיחוד תיקים, יש לדחותה שכן המבקש לא הביא טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות ודינה של בקשתו להידחות על הסף.

תשובת המבקש

11. ב"כ המבקש לא התייחס לטענות ב"כ המשיבה וטען כי לא ברור מדוע המשיבה מתנגדת לבקשות המבקש שכן על המשיבה להתמודד עם טענות המבקשת בלבד. המבקש הינו בסך ערב ובקשתה של המבקשת תלויה ועומדת לפני בימ"ש. בשלב זה, חובה של המבקשת כלפי המשיבה מוטל בספק ומשכך בהתאם לס' 2 לחוק הערבות תשכ"ז-1967, ערבותו על שטר החוב איננה בת תוקף. בהתאם לס' 7 לחוק הערבות, כל טענות ההגנה של המבקשת עומדות גם לזכות המבקש. זוהי הסיבה שיש לאחד את שני הדיונים. המבקש חזר על טענותיו כי התעכב בהגשת בקשת ההתנגדות משסבר כי כל עוד לא ניתנה החלטה בעניין חובה של המבקשת כלפי המשיבה, לא ניתן להפעיל את שטר החוב כנגדו ולגבות ממנו כספים שמוטלים בשלב זה בספק. עיקר טענת המבקש היא כי בשלב זה, אינו צד למחלוקת ונעדר יריבות עם המשיבה.

בקשת המשיבה למתן החלטה בבקשה להארכת מועד

12. המבקש העלה טענות סרק, חסרות כל בסיס משפטי, תוך אי מתן הסבר ולו קלוש ובוודאי לא טעם מיוחד לאיחור בהגשת ההתנגדות ודי בכך כדי לדחות את בקשתו להארכת מועד. ברור כי ב"כ המבקש המלומד נתפס לכלל טעות קשה, בסוברו כי אין חשיבות לשאלת הטעם המיוחד להארכת המועד והאיחור וזוהי השאלה המצויה במוקד העניין. בניגוד לטענותיו התמוהות של המבקש, ערבותו כלפי המשיבה, הינה ביחד ולחוד עם המבקשת-השוכרת, הינה עצמאית לחלוטין לחיובי השוכרת ובלתי תלויה.

דיון והכרעה

13. סעיף 81 א (ג1) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 קובע כי ההתנגדות תוגש בתוך 30 ימים מהמצאת האזהרה. החלטה על עיכוב הליכי הוצל"פ ניתנת לחייב באופן אוטומטי כשהוא מגיש את בקשת ההתנגדות במועד כדין. במקרה דנן, המבקש איחר בהגשת ההתנגדות ואין זה משנה האם הדבר נעשה בשל טעות משפטית. למבקש אין זכות קנויה לעיכוב הליכי ההוצל"פ שנקטה נגדו המשיבה.

תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי מועד שנקבע בחיקוק לא יוארך אלא מטעמים מיוחדים .כפי שיפורט להלן;

14. בהתאם לתקנה 109(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, התקנה החלה על בקשה לעיכוב הליכים, המוגשת במסגרת בקשה להארכת מועד להתנגדות לביצוע שטר, על המבקש את עיכוב ההליכים, להראות "טעם מיוחד", אשר מצדיק את עיכוב ההליכים. בהתאם להלכה, טעם מיוחד הינו קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת המבקש.

15. תקנה 109 י(ב) לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם -1979 קובעת :

" בית משפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנות משנה (א) רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו לעכב את הליכי ההוצאה לפועל או חלק מהם, אם הוגשה לו בקשה על כך ואף בטרם החליט בבקשה להארכת המועד; החייב יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, ללשכת ההוצאה לפועל על החלטת בית המשפט בדבר עיכוב ההליכים."

הנטייה בפסיקה היא להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר הנסיבות שבעטיין חל האיחור אינן בשליטתו של בעל דין, קיומה של מניעה אובייקטיבית שמקורה בגורם חיצוני שלמבקש לא הייתה שליטה עליו. ראה ב.ש. 1038/05 בנק צפון אפריקה בע"מ נ' עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ פד"י מ(1) 57.

16. אינני מקבל את טענת המשיבה לפיה, יש לדחות על הסף את בקשות המבקש. אמנם בהתאם לתקנה 205 (ג) סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 , בימ"ש מוסמך ליתן החלטה הדוחה את ההתנגדות אף ללא קיום דיון. אך הדבר ייעשה רק במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות וסבורני כי יש לתת למבקש את יומו בבימ"ש, מה גם שבכל מקרה תלויה ועומדת לפני בימ"ש בקשת התנגדות שהגישה המבקשת.

סוף דבר

17. יש לזכור כי אין להקדים את המאוחר ובית המשפט יוכל לערוך את האיזונים הנדרשים בין זכויות הצדדים. במהלך הדיון שיתקיים במעמד הצדדים, תינתן האפשרות לב"כ המשיבה לחקור את המבקש על תצהירו ובית המשפט יוכל להתרשם באופן ישיר מגרסתו של המבקש.

במקרה שלפנינו, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את קיומם של "טעמים מיוחדים" שיש בהם כדי להצדיק את עיכוב ההליכים בתיק ההוצל"פ עוד בטרם קיום הדיון בבקשה להארכת מועד וכן בבקשת ההתנגדות. לטעמי, לצורך עיכוב הליכי הוצל"פ , אין מקום לחייב את המבקש בהפקדת מלוא סכום החוב העדכני בתיק ההוצל"פ וניתן להסתפק בחיוב המבקש להפקיד בקופת בית המשפט סך של 25,000 ₪ בלבד, לחלופין , להפקיד ערבות בנקאית על הסך הנ"ל.

18. לעניין איחוד הדיונים של המבקש עם המבקשת. המדובר בחייבים באותו תיק הוצל"פ כך שמדובר במסכת עובדתית משפטית אחת וב"כ הצדדים זהים בשני התיקים. לאור העובדה שהדיון בבקשות המבקש נקבע לפני ליום 27/01/19 , אני מורה על איחוד הדיון בשני התיקים כך שבקשות המבקש והמבקשת ידונו לפני במאוחד. המזכירות תזמן את הצדדים לדיון ביום 27/01/19 בשעה 09:30. המזכירות תואיל לקשר את 2 התיקים בנט המשפט ותתייק את החלטתי גם בתיק המבקשת. ת"ט 29511-02-18

19. בשולי הדברים, אך לא במשנה חשיבותם אעיר כי לא ברור לי מהו הבסיס המשפטי לבקשתו של ב"כ המבקשים כמפורט בס' 4 לעיל, כי בימ"ש ייקבע כי ב"כ המשיבה מצוי ב"ניגוד עניינים". וועדת האתיקה המחוזית כבר אמרה את דברה בעניין זה ובימ"ש אינו מוסמך לדון בשאלות אתיות המצויות בתחום סמכותו של גוף אחר. ככל שלמבקשים טענות לענין אופן התנהלותו של ב"כ המשיבה כלפיהם, הם רשאים להעלותן במסגרת המתאימה לכך. בימ"ש איננו דן בביטול ייפוי כוח של עו"ד זה או אחר, מה גם שב"כ המשיבה כבר הבהיר כי המשיבה תיוצג בהליכים המשפטיים עם המבקשים ע"י עו"ד אחר. ברור כי גם אם ב"כ המשיבה, היה מצוי בניגוד עניינים ולא היה רשאי לנקוט בהליכים משפטיים כנגד המבקשת או המבקש, אין בכך כדי לבטל את החוב מושא התיקים דנן .

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים .

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ט, 26 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.