1. בפני בקשת התובע למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה, בה נטען כי לתובע נגרמו נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 3.4.2018 (להלן - "התאונה").

2. על פי כתב התביעה, התובע, יליד 1968, נחבל בעת שנהג ברכב, ולפתע רכב צד ג' פגע ברכבו של התובע מאחור בעוצמה.

בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה

3. יומיים לאחר התאונה, ביום 5.4.2018, פנה התובע לראשונה למרפאתו של ד"ר סרגיי יאסקו והתלונן על כאבי ראש וצוואר. בסיום הבדיקה, הופנה התובע לביצוע טיפולי פיזיותרפיה.

4. ביום 23.4.2018 נבדק התובע פעם נוספת על ידי ד"ר סרגיי יאסקו. בממצאי הבדיקה נרשם "צוואר רגישות למישוש ע"פ שרירים בעמ"ש, ללא חסר נוירולוגי".

5. לתיעוד הרפואי המצורף לבקשה, צורף סיכום טיפול פיזיותרפיה, עיון בסיכום מעלה כי התובע ביצע 6 טיפולי פיזיותרפיה בין התאריכים 23.42018 ועד ליום 30.5.2018. סיכום נוסף של הפיזיותרפיסט מוחמד גנאים מעלה כי התובע ביצע סדרת טיפולי פיזיותרפיה נוספים במהלך החודשים יולי ואוגוסט 2018.

6. ביום 20.1.2019 קיבל התובע הפניה נוספת לטיפולי פיזיותרפיה.

7. הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. לטענתה, התובע צירף תיעוד רפואי דל מאוד, ואין כל ממצאים בבדיקות שבוצעו לתובע.

8. לאחר עיון בפירוט טענותיו של התובע בתחום האורתופדי, יש לומר, כי אין בתיעוד הרפואי שצורף לבקשה ממצא אובייקטיבי, שיכול לשמש ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות צמיתה אצל התובע בתחום האורתופדי.

קיומה של ראשית ראיה לנכות צמיתה מהווה תנאי יסודי להחלטה למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בדבר נכותו של התובע או כל נושא רפואי אחר (ר' לכך: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, 547 (מהדורה שלישית, 1999); רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', 23.04.1990).

בנוסף, אף אין רצף טיפולי בין ביקוריו של התובע אצל האורתופד לבין ההפניה שקיבל לביצוע טיפולי פיזיותרפיה מיום 20.1.2019, וקיומו של רצף טיפולי מהווה אף הוא יסוד במסגרת בחינת הבקשה למינוי מומחה רפואי (ר' לכך: 1698/06 שטראוס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, 21.3.2006 ; רע"א 6360/11 מ. נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, 20.9.2011).

9. לאור האמור, מאחר ולא מצאתי ראשית ראיה לאפשרות קיומה של לנכות צמיתה, ובהיעדר רצף טיפולי, הרי שאין מקום למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי.

בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה

10. ביום 23.4.2018 נבדק התובע על ידי ד"ר סרגיי יאסקו, והתלונן על כאבי ראש הולכים ומתגברים. בעקבות זאת, התובע קיבל הפניה לבדיקת MRI ראש.

11. ביום 29.10.2018 ביצע התובע בדיקת MRI של המוח. ממצאי הבדיקה העלו כי אין כל שינוי משמעותי בממצאים הידועים בהשוואה לבדיקה קודמת.

12. הנתבעת מתנגדת לבקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום בנוירולוגיה. לטענתה, תלונות התובע אינן יכולות להוות עדות לנכות צמיתה, ומציינת כי לתובע עבר רפואי בתחום.

13. לאחר עיון בבקשה, בתיעוד הרפואי שצורף לה ובתגובת הנתבעת, אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, נוכח העובדה כי אין כל תעודה רפואית המצביעה על ממצא אובייקטיבי הקשור בתאונה. יותר מזאת, מבדיקת ה-MRI שבוצעה ביום 29.10.2018 ניתן לראות כי אין כל שינוי בממצאים הקודמים למועד התאונה: "ללא שינוי משמעותי בממצאים הידועים בהשוואה לבדיקה הקודמת. אין עדות לממצאים חדשים".

מלבד בדיקת ה-MRI ושתי תלונות של התובע על כאבי ראש חוזרים, שהן סובייקטיביות בטבען, לא צורפה כל תעודה רפואית שיש בה ממצא רפואי היכול להעיד על אפשרות קיומה של נכות צמיתה.

14. נוכח האמור, ומשנדחו בקשות התובע למינוי מומחים רפואיים, הצדדים יפעלו להגשת תחשיבי נזק כדלקמן:

התובע- עד ליום 3.6.2019.

הנתבעת- עד ליום 24.6.2019.

המזכירות תודיע לצדדים ותיצור ת.פ ליום 5.6.2019.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ט, 13 מאי 2019, בהעדר הצדדים.