על המדוכה עומדת השאלה – האם בנסיבות המקרה דנן ישנה הצדקה לדחיית מועד גילויים של חומרי חקירה המצויים ברשותה של הנתבעת 2, התומכים, לשיטתה, בטענתה להעדר כיסוי ביטוחי, עד לאחר הבאת ושמיעת ראיותיה של הנתבעת 1.

רקע להליך והצדדים לו

1. התובעת – הכשרה חברה לביטוח בע"מ, הינה המבטחת של רכב משאית מסוג מאן (להלן: "הרכב הנפגע"),שנפגע בתאונה שהתרחשה ביום 21/1/2018 בכניסה לכפר דבוריה ע"י רכב סובארו (להלן: "הרכב הפוגע")- בזמן הרלבנטי לתאונה הנתבעת 1 - גב' ארשיד מהא (להלן: "הנתבעת 1"), היתה הנהגת ברכב הפוגע.
2. הנתבעת מס' 2 - איילון חב' לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת 2"), נתבעה בשל היותה, לטענת התובעת, המבטחת של הרכב הפוגע במועד שבו התרחשה התאונה.
3. בין הצדדים לתיק אין מחלוקת של ממש בכל הנוגע לנסיבות התרחשות התאונה, ובין היתר על כך שהרכב הפוגע הוא זה שהחליק וסטה ממסלול נסיעתו למסלול נסיעת הרכב הנפגע. עיקר המחלוקת בתיק, כפי שזה נראה כיום, הוא במישור היחסים שבין הנתבעות, בינן לבין עצמן, ואם נדייק עיקר המחלוקת הוא בשאלה האם במועד קרות התאונה, היה קיים כיסוי ביטוחי בעבור הרכב הפוגע אצל הנתבעת 2. בעניין זה, נטען על ידי הנתבעת 1 בכתב הגנתה כי ביום התאונה היא נהגה ברכב הנפגע ברשות בעל הרכב – מר טלאל עזאיזה (להלן: "בעל הרכב") – מבוטחה של הנתבעת 2 ולפיכך ישנו כיסוי ביטוחי בעבור השימוש שנעשה על ידה ברכב, בעוד שעל ידי הנתבעת 2 נטען, בכתב הגנתה, להעדר כיסוי ביטוחי מן הטעם שלפיו הרכב הפוגע שהיה מבוטח אצלה אומנם, נמכר על ידי בעליו לבעלה של הנתבעת 1, כחודש ימים לפני מועד התאונה, מבלי שבעל הרכב דווח על כך למבטחת - הנתבעת 2 , או לסוכן הביטוח מטעמה ומבלי שהנ"ל ירכוש ביטוח באופן עצמאי.
4. ביום 15/7/2019 נשמעו טענות הצדדים ביחס לדחיית מועד גילויים של דו"חות חקירה שנערכו מטעם הנתבעת 2 ושעליהן מבקשת להסתמך ועמם לעמת את הנתבעת 1 והעדים מטעמה כדי להוכיח את טענתה לעניין היעדר כיסוי ביטוחי.
5. ביום 16/7/2019 הוריתי לנתבעת 2 להמציא לעיוני עותק של מסמכי החקירה החסויים, במעטפה סגורה, לשם שקילת טענות הצדדים.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בדו"חות החקירה שהוגשו ללשכתי במעטפה סגורה, באתי לכל מסקנה שלפיה בנסיבות המקרה דנן הרציונל העומד בבסיס הלכת סוויסה (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב- חברה לביטוח בע"מ, נה(1) 515 (1999) (להלן: "הלכת סוויסה")), שלפיה ניתן בנסיבות מסויימות, ובאופן חריג, רשאי בית המשפט לדחות מועד גילויה של ראייה למועד אחר, מאוחר, בשל קיומו של חשש מהתאמת גרסאות או שיבוש, עומד בענייננו ומצדיק קבלת בקשתה של הנתבעת 2 לדחיית מועד גילויים של חומרי החקירה עד לאחר סיום שמיעת עדויותיה וראיותיה של הנתבעת 1.
2. אנמק להלן בקצרה את המסקנה שאליה הגעתי, כמפורט לעיל.
3. ב"כ הנתבעת 2 במהלך הדיון האחרון שהתנהל לפניי ביום 15/7/2019 הצהיר שלא מצויים בידו מסמכים ו/או ראיות ישירות שיש בהם כדי להוכיח את טענת הנתבעת 2 לעניין מכירת הרכב לבעלה של הנתבעת 1. לדבריו, יש בכוחם של אותם חומרי חקירה, אם יתאפשר לחשוף אותם בשלבים מאוחרים יותר, כדי לבסס את טענת ההגנה הנ"ל של הנתבעת 2. כאמור, הוגשו לעיוני בלבד, במעטפה סגורה שהוגשה על ידי הנתבעת 2, חומרי החקירה שבעזרתם תבקש הנתבעת 2 להוכיח את טענתה ביחס למכירת הרכב עובר למועד התאונה. לאחר עיון באלה, וללא היסוס, ניתן לומר כי גילויים של אותם חומרים בשלב זה, ועוד בטרם הגשת ושמיעת ראיות הנתבעת 1, עלול להביא לשיבוש ראיות ולגרום לתיאום עדויות בין הנתבעת 1 לבין העדים מטעמה.
4. בנסיבות אלה, ועל אף שמבוקש בחומר הנועד לבסס טענת הגנה המועלית על ידי הנתבעת 2, שהנטל להוכיחה רובץ לפתחה של זו, ובהתאם לשיקול הדעת המסור לבית המשפט על- פי הלכת סוויסה, הנני מתירה למבקשת (הנתבעת 2) להגיש את דו"חות וחומרי החקירה שערכו מטעמה לאחר שמיעת והעדת עדיהן של התובעת והנתבעת 1, ובכפוף למתן אפשרות לצדדים לחקור את עורך דו"חות וחומרי החקירה, אם יוחלט על הגשתם.
5. אני קובעת את התיק לשמיעת ראיות ליום 4/2/2020 בין השעות 10:30 - 13:00.
6. ב"כ הצדדים יפעלו לזימון כל עדיהם למועד האמור.

המזכירות תמציא עותק של החלטה זו לידי הצדדים, באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ט, 18 ספטמבר 2019, בהעדר הצדדים.