ראשית אציין כי ההליך המתאים בו היה על התובעת לנקוט הוא בקשה לתיקון ההחלטה ולא על דרך בקשה לעיון חוזר.

אני סבור כי אכן נפלה טעות סופר בהחלטתי מיום 31.5.21 כהגדרתה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. מדובר בטעות טכנית באופייה הנמנית על המקרים בהם מוסמך ביהמ"ש לתקן "החלטה אחרת".

לאור האמור אני מתקן את ההחלטה מיום 31.5.21 וקובע כי הרשות להתגונן, ללא תנאי, ניתנה בשאלת גובה ההיטל וחריגתו מהטווח שקבע המחוקק. בקשת הרשות להגן בשאלת החיוב במע"מ בדרישות התשלום - נדחית.

ככל שנוגע לבקשת הנתבעים לעיון חוזר ברכיב זה של ההחלטה לאור שינוי נסיבות בפן המשפטי בעקבות ההלכה המנחה שניתנה בבימ"ש מחוזי-לוד ביום 27.5.21.

ראשית אין מקום לכלול בקשה כזו אגב תגובה לבקשה אחרת. שנית אני סבור כי מדובר בטענה מהותית הקשורה להכרעה השיפוטית גופה ולא מצאתי כי פסה"ד מהווה שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש כמשמעו בפסיקה, כל שכן כאשר מדובר בפס"ד שניתן 4 ימים עובר למתן ההחלטה ואינו בגדר הלכה מחייבת ואף לא פס"ד חלוט – ועל כן, מקומה של הטענה במסגרת ערעורית.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"א, 01 יולי 2021, בהעדר הצדדים.