1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 27.2.2017 בכביש 38. התובעות טוענות לנזקים בסך כולל של 26,820 ₪ (מתוכו סך 2,067 ₪ לתובעת 2).

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. מדובר בתאונת שרשרת בה מעורבים 5 כלי רכב. רכב התובעות היה השני (מקדמת השרשרת), רכב הנתבע 1 היה מאחוריו, רכב הנתבעת 2 היה הרביעי, מאחורי רכב הנתבע 1, ורכב הנתבעת 3 היה האחורי.

4. ישיבות ההוכחות התקיימו כ-3 שנים ומחצה לאחר התרחשות התאונה. העידו נהג הרכב הקדמי, מר מג'דלה, נהג רכב הנתבעת 2, מר קורילוב, ונהג רכב הנתבעת 3, מר אזברגה.

5. הנתבע 1 לא אותר, ואילו התובעת 2 הגישה בקשה להעיד באמצעות היוועדות חזותית, בשל קשיים אישיים המונעים את התייצבותה בבית המשפט. בשל אילוצים לוגיסטיים, לא נעתרתי לבקשתה, והותרתי את הבקשה פתוחה לעיון נוסף, לפי ההתפתחויות. לא נדרשתי להחלטה מפורשת לאחר הדיון האחרון, וכפי שנראה, אני סבור כי עדותה לא היתה נחוצה, שכן די היה ביתר חומר הראיות כדי להביא לקביעה, שמר אזברגה, נהג הנתבעת 3, הוא האחראי לכל הנזקים שנגרמו לשרשרת כלי הרכב.

6. מר מג'דלה סיפר שנעמד בתוך פקק תנועה, ונפגע לפתע מאחור על ידי רכב שבו היתה נהגת. לדבריו, עוד קודם שיצא מהרכב הבין שמדובר בתאונת שרשרת, ולאחר שיצא ראה כי ישנם 5 כלי רכב מעורבים. לרכבו לא נגרם נזק (בשל וו גרירה המותקן מאחור). הוא זכר שאמבולנס הגיע למקום, אולם לא זכר מי מהמעורבים נזקק לסיוע רפואי. הוא גם לא זכר איזה נזק נגרם ל-3 כלי הרכב האחוריים, ותמונות שצילם בזירה לא נשתמרו. לדבריו, מדובר בקטע שבא מייד לאחר עליה בכביש.

7. מר קורילוב סיפר כי תוך כדי נסיעה בפקק תנועה (בהמשך עדותו טען כי מדובר בעומס, יותר מאשר בפקק, שאיפשר גם מקטעים של נסיעה מהירה יחסית) חש מכה חזקה מאחור, שגרמה להתנפצות זכוכיות. לדבריו, הרכב נהרס, וגם מיכלי מתכת שהיו בתוכו נמעכו מעוצמת המכה. הוא פנה לנוסעי הרכב שלפניו, ולאחר מכן לנהג הרכב המסחרי שמאחוריו (הוא מר אזברגה), והזמין עבורו אמבולנס. הוא זכר שהיו כלי רכב נוספים בקדמת התאונה, נהגת מבוגרת באחד, ואנשים נוספים, אולם לא זכר פרטים. גם הוא צילם תמונות בזירה ואלה לא נשתמרו במרוצת הזמן. לדבריו, אף לא העביר את התמונות לתיק המשטרה, למרות שהוא עובד שם, שכן לתיק אמורות להגיע תמונות של מצלמה משטרתית בלבד. לדבריו, מדובר בקטע מישורי של הכביש.

8. מר קורילוב אישר, כי הוא נוסע ברכב גבוה יותר מאשר אלה שלפניו, ולא ראה תאונה מתרחשת בין שלושת כלי הרכב שלפניו, לפני שנפגע בעצמו ונהדף עליהם. הוא הוסיף וסיפר כי הוא זוכר ששמע רק מכה אחת, ואת הזכוכיות המתנפצות, ולמרות שהוא יודע שנהדף קדימה, אינו זוכר שמיעת פגיעות נוספות, אולם הוא הוסיף גם, כי היה המום ומזועזע מעוצמת המכה. יוער, כי על פי דו"ח הנזק של הרכב המשטרתי בו נהג, הוכרז הרכב אבדן מוחלט, לאחר שספג פגיעות שעלות תיקונן היא סביב 100,000 ₪, וכללו פגיעות של ממש בחלקו האחורי.

9. מר אזברגה, שהעיד בישיבה נפרדת, סיפר כי נהג ברכב הסעות בקטע של עלייה, ולאחריה ראה שרשרת של כלי רכב שעמדו בכביש, האחרון שבהם רכב ממשלתי. הוא בלם, אך פגע פגיעה קלה ברכב שלפניו. הוא הכחיש כי היה פקק, וטען כי למעט כלי הרכב העומדים שלפניו היה הכביש פנוי בהמשך. הוא טען עוד, כי נסע במהירות של לא יותר מ-60 קמ"ש. הוא טוען כי אינו זוכר מה קרה לאחר הנגיעה הקטנה ברכב המשטרתי, אולם אישר כי פונה באמבולנס (בשל סחרחורות וקשיי נשימה, אולם בלא פגיעת גוף).

10. לדברי מר אזברגה, בעת שראה את כלי הרכב, לאחר שהשלים את העלייה, היו כולם במצב עמידה, כלאחר תאונה, כשאשה אחת עומדת מחוץ לכלי הרכב. הוא זכר כי בסך הכל היו שלושה או ארבעה כלי רכב מעורבים בתאונה. בחקירה נגדית התקשה להבהיר אם ראה את הרכב המשטרתי פוגע ברכב שלפניו, או שהפגיעה כבר היתה קודם שהגיע למקום (יכול ומדובר בקשיי שפה, אולם בהמשך העדות כבר טען כי ראה את בלימת הרכב המשטרתי).

11. ייאמר, כי באופן כללי מצאתי את עדויותיהם של שני העדים הראשונים מהימנות, הגם שבעדותו של מר קורילוב נמצאה סתירה (בתיאור תנאי הנסיעה בכביש, בין תחילת עדותו, אז סיפר שמדובר בפקק ובמהירות של כ-20 קמ"ש, לבין סוף עדותו, אז סיפר שמדובר בעומס שאיפשר גם תנועה במהירות של כ-50 קמ"ש).

12. מנגד, עדותו של מר אזברגה הותירה רושם שלילי, באשר כללה שינויי גרסה תוך כדי עדות, מתן תשובות מתחמקות לשאלות ישירות, אגרסיביות בטון הדיבור (עד כדי נטישת האולם באמצע העדות, כאשר נשאל על סתירה אופיינית בדבריו – ר' עמוד 11 שורה 20 לפרוטוקול).

13. גרסתו גם היתה מסתברת פחות, שכן מחד גיסא תיאר מצב שהוא בבירור לאחר התרחשות תאונה (עד כדי הימצאות נהגת מחוץ לרכב), ומאידך גיסא תיאר שראה את בלימת רכב הנתבעת 2, ופגיעתו ברכב שלפניו; גם טענתו כי נסע במהירות של כ-60 קמ"ש לכל היותר, בשעה שאין עומסים והכביש פנוי, ומדובר בכביש בינעירוני (גם אם היה במהלך עבודות), אינה משכנעת; גם הפער בין עוצמת המכה הקלה, לטענתו, ובין העובדה שפונה מהמקום באמבולנס, אינו פועל לטובתו; ולבסוף, היקף הנזק בחלקו האחורי של הרכב המשטרתי אף הוא אינו מתיישב עם הטענה לפגיעה קלה.

14. מר מג'דלה, כמובן, הוא עד חסר-פניות, שרכבו לא נפגע, ושאיש אינו מאשימו באחריות לדבר. עדותו אמנם לא היתה עשירה בפרטים, אולם מעט המידע שנמסר כן מסייע להכריע בין גרסאותיהם של מר קורילוב ומר אזברגה (לטובת מר קורילוב): כך, עדותו שהיה מדובר בפקק, או העדר תיאור בדבר הצטרפות מאוחרת של רכב נוסף לתאונה.

15. לאחרונה יצוין, כי הן ברכב התובעות והן ברכב הנתבעת 2, היחס בין היקף הנזקים במוקד אחורי לבין זה שבמוקד קדמי הוא מובהק "לטובת" המוקד האחורי, שניזוק הרבה יותר. גם נתון זה מתיישב טוב יותר עם הדיפה של שני כלי רכב אלה, לאחר שנפגעו מאחור.

16. בנסיבות אלה, נראה כי מכלול הראיות מטה את הכף לטובת עדותו של מר קורילוב, ממנה עולה כי רכבו נהדף אל רכב הנתבע 1, שנהדף אל רכב התובעות (ואשר בתורו נהדף אל רכבו של מר מג'דלה, כך שנגרם נזק גם בחזית רכב התובעות – וכך אני קובע.

17. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובעות את סכום התביעה (כאמור לעיל, לחלוקה ביניהן כאמור לעיל), וכן את אגרת התביעה (כולל המחצית השניה, ככל שתחויב ותשולם), את שכר העד מר מג'דלה (כפי שנפסק), ושכ"ט עו"ד בסך 4,632 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

18. התביעה נגד הנתבעת 2 נדחית, ללא צו להוצאות.

19. בהסכמת הצדדים, אני מתיר לתובעת 2 לפצל את סעדיה, כך שתהיה זכאית לשיפוי מלא מהנתבעת 3 עבור אבדן הנחת העדר תביעות, כפוף להצגת אסמכתאות.

ניתן היום, י"ד חשוון תשפ"ב, 20 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.