1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות").

רקע, השתלשלות ההליך

1. ביום 29.8.2018 הגיש המבקש 1 (להלן: "מילמן") בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה 1, פארק המים- אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן: "פארק שפיים", "המשיבה"), וביום 6.9.2018 הגיש המבקש 2 (להלן: "מנשה") בקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד פארק שפיים, אשר לאחר מכן תוקנה בהחלטה מיום 29.10.2018 ובין היתר נוספה המשיבה 2, שרה רם שליין, כמשיבה לבקשת האישור (להלן: "שליין"(.
2. ביום 6.6.2019 קבע בית המשפט (כבוד השופט צ' ויצמן) כי בקשות האישור יאוחדו.
3. תמצית בקשת האישור

ביום 8.7.2019, הגישו מילמן ומנשה (להלן: המבקשים) בקשה מתוקנת ומאוחדת (להלן: "בקשת האישור"). בבקשת האישור נטען להפרת החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, התשמ"ג-1983 (להלן: "החוק למניעת העישון") בשטחי המשיבה, ובכלל זה שטח הבריכות, המדשאות והמזנון (להלן: "הפארק").

נטען גם כי יש לראות בשליין, כמנהלת פעילה של פארק שפיים, כאחראית על מניעת העישון המזיק וכמפרה את הוראות החוק למניעת עישון, בדומה למשיבה. שליין לא פעלה למנוע את העישון המזיק, שעה שלא רק לקוחות פארק שפיים מעשנים אלא גם עובדי המקום בעצמם מעשנים במתחם.

הקבוצה הוגדרה בבקשת האישור כ: "כל אדם או לקוח אשר היה בשטח המתחם של הנתבעת לרבות הבריכה ונחשף לעישון בניגוד להוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון התשמ"ג-1983".

עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור: הפרת חובה חקוקה; רשלנות; הפרת חוזה; אחריות מנהלים.

הנזקים שנטענו בבקשת האישור: נזק בלתי ממוני – בסך 1,000 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה.

הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור: צו עשה – המורה למשיבה לאכוף את הוראות חוק מניעת עישון במתחם; פיצוי כספי.

1. ביום 11.12.2019 הגישו המשיבים את תשובתם לבקשה לאישור.

במסגרת התשובה, טענו המשיבות כי קיימו את הוראות החוק למניעת העישון.

1. ביום 19.1.2020 הוגשה תגובת המבקשים לתשובת המשיבים לבקשת האישור. המבקשים צירפו תצהיר של אשה נוספת שנפגעה לטענתה מהעישון בפארק המים, וכן ראיות נוספות של הפרת הוראות החוק למניעת העישון גם כשנה לאחר בקשת האישור.
2. ביום 29.11.2020 התקיים דיון הוכחות בבקשת האישור.

ביום 28.1.2021 הגישו המבקשים סיכומים.

1. ביום 5.4.2021 הודיעו הצדדים כי הושגה הסכמה להעביר את התיק להליך גישור לפני עו"ד ניר אמודאי. הצדדים ניהלו הליך גישור ובסיועו של המגשר הגיעו להסכמות. בסוגיה אחת שבה נותרו הצדדים במחלוקת ואשר נוגעת להגבלת ההטבה היומית לקבוצה, קיימו הצדדים דיון בפני בית המשפט ביום 13.2.2022 והוסכם לקבל את המלצת המגשר.

הצדדים סבורים כי מבלי שהדבר יהווה הודאה בטענות מי הצדדים, יהא יעיל והוגן לסיים את המחלוקת על דרך הפשרה בהתאם למפורט בהסדר הפשרה דנן.

1. ביום 20.3.2022 הוריתי על פרסום הודעה ראשונה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה, בהתאם לסעיף 25(א)(3) בחוק תובענות ייצוגיות. כן הוריתי על משלוח העתק מההודעה בצירוף העתק הבקשה לאישור הסדר פשרה, העתק מהסדר הפשרה והעתק מבקשת האישור למנהל בתי המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן.

ההודעה פורסמה בעיתונות ביום 28.3.2022.

1. היועמ"ש הגיש הערותיו להסדר הפשרה. לא הוגשו התנגדויות נוספות או בקשות ליציאה מהקבוצה.
2. לאחר דיון שהתקיים ביום 14.7.22 הוכנסו תיקונים אחרונים בעקבות הערות נוספות של בית המשפט.

עיקרי הסדר הפשרה

1. הגדרות:

"חברי הקבוצה" – כל אדם או לקוח אשר היה בפארק, לרבות בבריכה, ונחשף לעישון בניגוד להוראות החוק למניעת עישון

"עונת רחצה" – מפתיחת פארק המים לכלל הציבור ועד סגירתו לכלל הציבור.

"הכרטיסים" – כרטיסי כניסה לפארק שניתנו במסגרת ההטבה לציבור לפי הסכם פשרה זה.

"הנוהל" – הנוהל הפנימי למניעת עישון בפארק שצורף כנספח ה' לתשובה לבקשת האישור

"הסדרנים" – סדרנים למניעת העישון כמפורט בסעיף 8(א)(ב) לחוק למניעת העישון.

התחייבויות פארק שפיים

1. פארק שפיים ייתן פיצוי לציבור וכן ינקוט בפעולות לאכיפה עתידית. שווי התועלת וההטבה לציבור כתוצאה מהתחייבויות פארק שפיים כמפורט להלן, נאמד בסך של 1,343,300 ₪.

פיצוי לציבור

1. פארק שפיים יעניק הטבה לציבור בדרך של חלוקת 7,700 כרטיסים בסכום מוערך של 993,000 ₪, שחושב בהתאם למחירון הכרטיסים מאתר האינטרנט של פארק שפיים (צורף כנספח 3 להסדר הפשרה). הכרטיסים יחולקו בתוך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין, באופן המפורט להלן.
2. פארק שפיים ינפיק וימסור את הכרטיסים לאגודה למלחמה בסרטן, ע"ר 580030039 (להלן: "העמותה") בתוך 7 ימים ממועד קבלת פסק הדין. העמותה תחלק את הכרטיסים לחולי סרטן ובני משפחותיהם, בכפוף לתנאי ההסכם. פארק שפיים ינפיק וימסור את הכרטיסים לעמותה, והעמותה תחלק את הכרטיסים כך:
   1. 3,850 כרטיסים תחלק העמותה עבור עונת הרחצה (כהגדרתה בהסדר הפשרה) לשנת 2022.
   2. 3,850 כרטיסים תחלק העמותה לעונת הרחצה 2023 החל מיום 1.11.2022.
3. חלוקת הכרטיסים, מימוש הכרטיסים והשלמת הפיצוי לציבור, כפופים לתנאים הבאים:
   1. הכרטיסים אינם סחירים והם מיועדים לאנשים פרטיים בלבד. הכרטיסים אינם ניתנים למכירה חוזרת או להעברה לכל תאגיד אחר.
   2. המשיבים לא יישאו באחריות מכל סוג שהוא, באופן חלקי או מלא, בגין אובדן כרטיסים מכל טעם שהוא.
   3. כל כרטיס יקבל קוד מימוש. בכדי לממש את ההטבה, מקבלי הכרטיסים נדרשים לממש את הכרטיס באתר האינטרנט של פארק שפיים בכתובת: htpps://waterpark.co.il.
   4. מימוש הכרטיסים בהתאם לתנאים המפורטים לעיל יתאפשר גם בשבתות וחגים. בימים בהם הפארק יהיה סגור לקבל הרחב לא יהיה ניתן לממש את הכרטיסים.
   5. על גבי הכרטיסים תופיע הבהרה ביחס לאפשרות לנצלם בימים אחרים, כאשר התפוסה מלאה.
   6. פארק שפיים יהיה רשאי להגביל את מספר מממשי כרטיסי ההטבה ביום, לפי שיקול דעת הנהלת פארק שפיים, ובלבד שמספר המבקרים בפארק באמצעות הכרטיסים לא יפחת מ-10% מהתפוסה המקסימלית בפארק באותו היום או מ-150 כרטיסים, לפי הגבוה מביניהם.
   7. במהלך חודש אוגוסט, ואך ורק בחודש זה, היקף המימוש היומי ככל שיוגבל כאמור, לא יפחת מ-200 כרטיסים ליום. אולם, אם בשל נסיבות שונות (קורונה, הגבלות ממשלתיות על כניסה לפארק שפיים וכיו"ב) התפוסה המקסימלית האפשרית בפארק ליום מסוים תהא נמוכה מ-2,000 איש, היקף המימוש לא יפחת מ-10% מתפוסה זו.
4. ככל שהעמותה לא תוכל, מכל סיבה או טעם, לחלק את מלוא הכרטיסים שבידה בעונת הרחצה, ניתן יהיה לעשות שימוש בהם בעונות הרחצה הבאות, וזאת עד גמר מימוש הכרטיסים.
5. מוסכם שחלוקת הכרטיסים כפיצוי לציבור, ולא לחברי הקבוצה, נעשית נוכח הקושי באיתורם הפרטני של חברי הקבוצה, ובהוכחת נזקם (ככל שנגרם).

הסדרה עתידית

1. פארק שפיים ינקוט להסדרה עתידית של אכיפת מניעת העישון בפארק, כדלקמן:
2. הדגשת איסור העישון בפארק -
   1. שילוט – בכניסות לפארק ובתוך הפארק במקומות האסורים לעישון, יתלו 75 שלטי איסור עישון וכן שלטי הכוונה למדשאות הנקיות מעישון, באופן בולט וברור. חלק משילוט זה יהיה בתוך שטח הבריכות.
   2. כרטיסי כניסה – על הכרטיסים הנמכרים לקהל (כרטיסים המודפסים על נייר וכרטיסים אלקטרונים) ייכתב כי אין לעשן בשטחי הפארק, למעט בשטחים המסומנים.
   3. שלטי רול-אפ – 2 שלטי רול-אפ בגודל 120*80 יוצבו בכניסה לפארק ויירשם בכל אחד מהם הנוסח הבא – "לתשומת ליבכם, חל איסור מוחלט על העישון בשטח הפארק כולו לרבות במדשאות, למעט בשטחים המסומנים. העובר על החוק צפוי לקנס הקבוע בחוק".
   4. אתר האינטרנט של פארק שפיים – לפחות בשני דפי נחיתה מרכזיים (בדף "כללים והתנהגויות" ובדף "חשוב לדעת") יובהר לגולשים כי אין לעשן בשטחי הפארק, למעט בשטחים המסומנים והשרטוט המוסכם יצורף במיקום בולט באתר.
3. שטחים אסורים לעישון -
   1. יוקצו ויסומנו שטחים שרק בהם מותר העישון, בהתאם לשרטוט מוסכם (צורף כנספח 4 להסדר). הוסכם כי בשטח דשא המעשנים המערבי, שסומן בשרטוט המוסכם כדשא מעשנים, יאסר העישון כאשר מתקיימת הופעה בבמה המרכזית הנמצאת בשטח זה.
   2. שאר שטחי הפארק יהיו אסורים לעישון, ויופרדו בצורה ברורה כך שיהיה מובן שמדובר באזורים ללא עישון.
   3. בשטחי הפארק, אלו האסורים בעישון ואלו שלא אסורים בעישון, יוצבו כסאות, שמשיות ו/או צלוניות ושטחי דשא סינטטי.
4. הקצאת מפקחים/סדרנים למניעת העישון -
   1. לטובת הפיקוח והאכיפה בפארק יוקצו אחראי אחד ושני סדרנים. הסדרנים יעמדו בהוראות תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים), התשמ"ח 1988, יענדו תעודה שתשמש בתג לתלייה על הבגד במקום בולט על חזה הסדרן. במסגרת הסדר הפשרה, התחייבות פארק שפיים להעסקת סדרנים היא לתקופה של 3 שנים.
   2. במידת האפשר ובימים עמוסים, תתוגבר האכיפה באמצעות שוטרים בשכר.
5. נוהל למניעת העישון בפארק -
   1. לפני כל עונת רחצה ובמהלכה יתבצעו הדרכות לעובדים לפי נוהל מסודר בדבר אכיפת איסור העישון בפארק.
   2. הפארק יקפיד על אכיפתו של הנוהל ויעדכן אותו בהתאם להוראות הסדר הפשרה.
   3. לנוהל יתווספו הנחיות בדבר אופן הפניה ללקוח שנמצא מעשן בשטחי הפארק חרף האיסור; ההתמודדות על לקוח שמסרב להפסיק לעשן וסדר פעולות שעל עובד לנקוט (באילו מקרים ולאילו גורמים ניתן לפנות במקרה שלקוח מסרב להפסיק לעשן בשטח המוגדר נקי מעישון); זהות האחראי למניעת עישון אשר יופקד על ביצועו ואכיפתו. במקרה של חוסר התאמה בין הוראות הנוהל הקיים לבין הוראות הסדר הפשרה, יתוקן הנוהל בהתאם.
   4. סיורי סדרנים – הסדרנים יתודרכו לוודא שלקוחות ועובדים אינם מעשנים בניגוד לנוהל, באזורים האסורים לעישון. הסדרנים יתודרכו לפנות למפרים ולהזמין גורמי אכיפה, במידת הצורך, בהתאם לסדר הפעולות שיוגדר בנוהל. במקרה שמדובר בעובד שנתפס מעשן, הסדרנים יתודרכו ליידע את הממונים עליו בדבר ההפרה.
   5. הדרכות לעובדים – יועברו לעובדים הדרכות ללימוד והטמעת הנוהל. בנוסף, בתחילת כל משמרת, במסגרת התדריך היומי השגרתי לעובדים, ידגיש מנהל המשמרת את איסור העישון בקרב לקוחות והן ע"י העובדים (למעט השטחים המותרים לעישון).
6. עלות העסקת שני סדרנים למניעת העישון למשך 3 שנים בתוספת עלות ביצוע ההתאמות הנדרשות בפארק – נאמד לפי הערכת פארק שפיים בסך של 350,000 ₪ לשלוש שנים.

ויתור על תביעות

1. עם אישור הסדר הפשרה ומתן תוקף של פסק דין להסדר זה, ובכפוף למילוי התחייבויות הצדדים ע"פ הסדר זה, יתגבש מעשה בית דין וויתור וסילוק מלא, סופי ובלתי חוזר בכל המחלוקות כלפי כל המשיבים כך שלא תעמוד למי מחברי הקבוצה ובכלל כל טענה או זכות או עילה כלפי המשיבים, לרבות חברי האגודה, נושאי משרה, עובדים ונותני שירותים, בעבר ובהווה.

מינוי בודק

1. הצדדים סבורים כי בנסיבות העניין אין צורך במינוי בודק מהנימוקים הבאים: לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה, בשים לב לכך שרוכשים רבים רוכשים כרטיסים בקופה; התנאים ביסוד הסדר הפשרה הם ברורים ופשוטים לביצוע; התביעה אינה כוללת יסודות הדורשים עניין שבמומחיות. בית המשפט הוא בעל האמצעים להעריך את סיכויי התביעה באופן מיטבי ולא נדרש לשם כך סיוע של חוות דעת בודק חיצוני;מינוי בודק יעכב את ביצוע הסדר הפשרה, שהוא הסדר פשוט כאמור. המינוי יגרור הוצאות נוספות, בלא שצפויה מכך תועלת של ממש.

גמול ושכ"ט

1. לאחר הליך גישור ארוך, שכלל 2 פגישות גישור פרונטליות ו-2 סיורים משך מספר שעות בפארק המים – האחד בנוכחות ב"כ המבקש וב"כ המשיבה, והשני אליו התלווה גם המגשר – ובהתאם להמלצת המגשר, הסכימו הצדדים להמליץ לבית המשפט כי פארק שפיים יישא בתשלום גמול למבקשים ושכר טרחה לבאי כוחם באופן הבא:
2. שכר טרחה בסך של 133,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולם לעו"ד עומר פיינטוך כנגד חשבונית מס.
3. שכר טרחה בסך של 133,000 ₪ בתוספת מע"מ ישולם לעו"ד אפרת מור מילמן כנגד חשבונית מס.
4. גמול בסך 20,000 בתוספת מע"מ למבקש רוני מנשה.
5. גמול בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ למבקש ראובן מילמן.
6. הגמול למבקשים ישולם בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.

סך של 150,000 ₪ משכר הטרחה המפורט לעיל, בתוספת מע"מ, ישולם תוך 30 ימים מיום פסק הדין. היתרה, בסך 116,000 ₪, בתוספת מע"מ, תשולם לב"כ המבקשים בתוך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין.

1. נימוקי הצדדים לשיעורי הגמול ושכר הטרחה המומלצים:
2. ההטבה הכספית מתבטאת בסכום נכבד ביותר של 1,343,300 ₪. הסדר הפשרה ובפרט מניעת העישון המזיק בשטחי פארק השפיים, מביא תועלת ציבורית רבה, בהגברת מודעות ואכיפה ובמניעת חולי והצלת חיים (כאשר מדי שנה מתים בין 793 ל1,385 מעישון פסיבי). גם חידוד נהלי פארק שפיים והפרסום על גבי כרטיסי הכניסה, שלטי רול-אפ, קידום המודעות לאיסור העישון באתר האינטרנט של פארק שפיים, תליית שלטים שונים ברחבי שטח הפארק כמפורט לעיל, יביאו לקידום תכליות החוק למניעת עישון, לצמצום תופעת העישון והנזקים הכרוכים בכך אשר נאמדים במיליוני שקלים למערכת הבריאות וכן למשק (נזקי העישון למערכת הבריאות מוערכים בכ-1.9 מיליארד ₪ בשנה ובכ- 13 מיליארד ₪ למשק בשנה).
3. הסדר הפשרה הושג לאחר ניהול הליך, הכולל 2 בקשות לאישור, תגובה לבקשת סילוק שהוגשה, הגשת בקשת אישור מאוחדת ומתוקנת, שני דיונים מקדמיים, דיון הוכחות וכן הגשת סיכומים מטעם המבקשים. המבקש 2 אף צירף ראיות נוספות בתגובה לתשובת המשיבים, ובכלל זה אף תצהיר נוסף של גב' יעל שגיא, אשר נחקרה בדיון ההוכחות.
4. תשלום הגמול למבקשים ותשלום שכר הטרחה לב"כ המבקשים ניתנים בנוסף, מחוץ ושלא על חשבון ההטבה לציבור. מדובר בשכ"ט וגמול סבירים, במיוחד כאשר הפיצוי לציבור וכן התועלת הרבה לעתיד נלקחת בחשבון.
5. ההמלצה גובשה בהתאם להמלצת המגשר בעניין זה ולפסקי דין שאושרו ע"י ביהמ"ש בתחום התובענות הייצוגיות. ההמלצה דלעיל עומדת באמות המידה שנקבעו בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, סה (2) 681 (20212), בשים לב לשיקולים הבאים:

האינטרסים שהוגשמו ע"י בקשת האישור וההסדרה לעתיד;

מידת מורכבות הסוגיה המשפטית שבבקשת האישור והראיות שנאספו להוכחת הטענות המועלות בה – הבקשות לאישור לא הוגשו כלאחר יד;

נכונות המבקשים ובאי כוחם להביא את המחלוקות לכדי סיום בצורה יעילה ומהירה. בתום הדיון ובהמלצת ביהמ"ש החלו הצדדים בהליך גישור ארוך שהביא גם לחסכון בזמן ובעלויות רבות בניהול המשך ההליך. הגישור גם הוא כלל ביקורים בפארק, בחינת ההסדרה העתידית וחלוקת האזורים השונים בפארק התורם לתיחום האזורים המותרים והאסורים לעישון;

הסיכון בו נשאו המבקשים בהגשת בקשת אישור התובענה כייצוגית, בשים לב, לחשיפת המבקשים לכך שייפסקו נגדם סכומי הוצאות ניכרים במקרה בו הייתה נדחית בקשת האישור;

היקף ההשקעה, הטרחה שטרחו וההוצאות שהוציאו המבקשים ובאי כוחם בעבור הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בהגשת התביעה והבקשה לאישור, בניהול ההליך עד עתה שכלל דיון הוכחות, הגשת סיכומים וכן ניהול המשא ומתן לגיבוש הסדר הפשרה;

1. הצדדים מבקשים כי בית המשפט יפטור אותם מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

עמדת יועמ"ש

1. היועמ"ש הגיש ביום 12.6.2022 את עמדתו, במסגרתה העלה מספר הערות בנוגע להסדר הפשרה:
2. בעניין ההסדרה לעתיד –
3. לעניין סעיף 10.2.1 בהסדר הפשרה – נראה כי המשיבה הקצתה שטחים נרחבים ברחבי הפארק כשטחים מוסכמים לעישון, המהווים חלק מחצר או מדשאה בפארק. נראה כי הם מצויים בקרבה פיזית לבריכת השחייה באופן שעלול לגרום למטרד ומבלי שקיימת הפרדה המונעת מטרד זה.

הקצאה של חלק מחצר הבריכה מנוגד להוראות החוק למניעת עישון.

מוצע כי השטח המותר לעישון יהיה מחוץ לשטח הפארק בהתאם להוראות הדין, ולכל הפחות כמוצע בהסדר הפשרה בעניין המימדיון (ת"צ 12448-07-19 אביב חיים נ' מימדיון בע"מ (נבו 29.6.2021) – רחוקים יותר משטח הבריכות ומופרדים מהן.

1. מוצע שלא להגביל את ההתחייבות למינוי סדרנים (אשר יכולים להיות כל עובד של המקום) רק לשני סדרנים.
2. הסבת חלק מסכום הפיצוי באמצעות תרומת שוברים לפיצוי כספי שיועבר לקרן –
3. מקום שיש עילה של ממש יש מקום לתת עדיפות לסעד כספי על פני סעד של תרומת כרטיסים לעמותה, שכן סעד זה מממש בצורה טובה יותר את תכליות החוק.
4. כאשר אין אפשרות מעשית לפצות באופן אישי את חברי הקבוצה, ונפסק סעד לטובת הציבור, יש להעדיף לכמת את סכום הפיצוי כספית ולהעבירו לקרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד (להלן: "הקרן") וזאת בשל הקשיים הרבים הכרוכים במתן תרומות לעמותות כדרך פיצוי בהליך ייצוגי.
5. המשיבה מקבלת רווח מעצם מתן התרומה, כאשר בפועל מדובר בכספים של חברי הקבוצה – כספי ציבור. המשיבה תורמת את כספם של חברי הקבוצה ובמקביל נהנית מהעצמת המוניטין החברתי שלה על ידי פרסום מתן התרומה.
6. קיים קושי בהערכת שווי ההטבה למשיבה. יש להניח שקיים פער משמעותי בין השווי המוצהר של מתן הטבה של כרטיסי כניסה לפארק מים לבין העלות בפועל של ההטבה למשיבה. זאת, בהינתן שיש ספק לגבי היקף המימוש והצדדים לא קבעו חובת דיווח בעניין זה ולאור העובדה שהעלויות של המשיבה הן יחסית נמוכות (בשונה מתרומה של מוצר).

קשיים אלה בהערכת שווי ההטבה יכולים להשפיע על מידת ההתרעה מפני הפרת הדין בעתיד.

1. יש לבדוק האם לא תוכננה תרומה של המשיבה לאגודה למלחמה בסרטן בלי קשר להליך ולהסדר, והאם המשיבה תרמה תרומות קודמות לאגודה למלחמה בסרטן, שכן אם התרומה אינה נובעת רק מן ההליך הייצוגי קיימת בכך בעייתיות נוכח תכליות ההליך הייצוגי.
2. קיים קושי לבדוק שאלות אלו, ולפקח בעניין, באופן שיבטיח שמדובר בפיצוי של ממש.

על כן, מוצע לשקול להסב חלק משמעותי מהסכום לפיצוי כספי שיועבר לקרן. בנסיבות העניין, פיצוי כספי שיועבר לקרן ישרת בצורה טובה יותר את תכליות החוק ואת תכלית ההרתעה.

1. מעקב ודיווח לבית המשפט על מימוש ההטבה –
2. למימוש ההטבה שבבסיס הסדר הפשרה אין מועד סופי ברור וידוע, ולבית המשפט אין את הכלים לבחון את מימוש ההטבה על ידי הציבור שכן ההסדר אינו כולל הוראות בדבר דיווח על התקדמות מימוש ההטבה.
3. בהסדר הפשרה נקבע כי כל כרטיס יקבל קוד מימוש, וכדי לממש את ההטבה מקבלי הכרטיסים יידרשו להיכנס לאתר האינטרנט של המשיבה. לכן, למשיבה יש אפשרות ממשית לעקוב אחר היקף מימוש ההטבה לציבור בפועל, בכל רגע נתון, ולדווח על כך לבית המשפט בתוך זמם מוגדר. ככל שהמתווה המוצע על ידי הצדדים יאושר, ראוי לקבוע חובת דיווח לבית המשפט.
4. שכר הטרחה –
5. על שכר הטרחה להיקבע בהתאם לסוג הפיצוי, כך שסעד כספי יזכה את התובע המייצג בגמול גבוה יותר מתרומת כרטיסים, שאינה שוות ערך לתרומה כספית.
6. קיים קושי בהערכת שווי ההטבה בפועל למשיבות, ומכאן קושי בבחינת שכר הטרחה הראוי.
7. בכל הנוגע לטענת הצדדים כי על שכר הטרחה להתחשב גם במניעת העישון בשטחי הפארק – קיימת כאמור בעייתיות בהסדרה העתידית ולא נראה כי יש כאן התחייבות מיוחדת מעבר לעמידה בהוראות הדין.
8. אין מקום לקביעת שכר טרחה גבוה בשל עצם ההתחייבות לעמוד בהוראות חוק העישון ואין לגזור את שכר הטרחה מההסדרה העתידית המחויבת ממילא בהתאם להוראות הדין המחייבות. על כן, סכומי שכר הטרחה המוצעים על ידי הצדדים אינם הולמים באופן מיטבי את טיב הפיצוי המוצע בהסדר ואת נסיבות העניין. ככל שבית המשפט יראה להפחית מהסכומים המוצעים על ידי הצדדים – מוצע כי הסכומים המופחתים יועברו לטובת הגדלת הפיצוי לקבוצה.
9. קיים קושי בהמלצת הצדדים כי מלוא שכר הטרחה ישולם בכל מקרה בתוך 12 חודשים, ללא התניה בכך שהכרטיסים ימומשו בפועל. הדבר עלול לפגוע בתמריץ של המייצגים לפקח על מימוש ההסדר לטובת חברי הקבוצה.
10. ככל שתתקבל הצעת היועמ"ש להעברת הפיצוי כפיצוי כספי לקרן, יהיה בכך להשליך גם על סוגיית שכר הטרחה – הן ביחס לגובה שכר הטרחה והן ביחס למועדים שבהם ישולם שכר הטרחה (ניתן להניח כי התשלום לקרן יושלם תוך 12 חודשים לכל המאוחר ועל כן ניתן יהיה לאשר את הסכמת הצדדים בנוגע למועדי תשלומי שכר הטרחה).
11. פטור מתשלום מחצית שנייה של האגרה – הצדדים לא הציגו נימוק המצדיק מתן פטור. לשם קבלת פטור יש צורך בהסדרה ספציפית, ועצם ההגעה לפשרה אינה מצדיקה פטור מיתרת האגרה. הצדדים לא פירטו טעמים מיוחדים לפטור אותם מתשלום האגרה, ועל כן לא עמדו בדרישת הדין. יש לדחות את הבקשה לפטור.

תמצית תגובת המבקשים לעמדת היועמ"ש

1. עמדת היועמ"ש אינה מתיישבת עם טובת הציבור ואינה עולה בקנה אחד עם עמדות בהליכים אחרים, ובפרט בהליכים שעסקו בנושא מניעת העישון.

הסדר הפשרה גובש לאחר מו"מ ארוך במסגרת גישור בפני עו"ד ניר אמודאי שכלל פגישות ושני סיורים בפארק המים שפיים בנוכחות באי כוח הצדדים והמגשר.

בסוגיה אחת שבה נותרו הצדדים במחלוקת, ואשר נוגעת להגבלת ההטבה היומית של הכרטיסים לחברי הקבוצה, קיימו הצדדים דיון בפני בית המשפט ובסיועו הגיעו הצדדים להבנות בעניין והוגש הסדר הפשרה.

היועמ"ש התעלם מהצורך להוציא לפועל את הסדר הפשרה כבר בקיץ הקרוב.

היועמ"ש התעלם מכך שעמדה דומה שלו נדחתה בהליכים זהים במהותם (עניין המימדיון ועניין בית בארבור).

1. במסגרת ההסדרה העתידית שנכללה בהסדר הסכימה המשיבה לקחת על עצמה התחייבויות רחבות בהרבה מאלו הקבועות בחוק למניעת עישון, ויש בכך כדי להעיד על התרומה המשמעותית לציבור:

הצבת 75 שלטים בשטח פארק המים המתריעים על איסור העישון ושני שלטים גדולים בכניסה לפארק. פרט 12א' "בריכה" אינו מוזכר בתוספת לתקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (קביעת שלטים), התשמ"ד-1984. ההתחייבות ל-75 שלטים עולה על החובה החוקית להציב שילוט;

כיתוב על כרטיסי הכניסה הנמכרים לקהל כי אין לעשן בשטחי הפארק, למעט בשטחים המסומנים;

מינוי אחראי למניעת עישון ומינוי שני סדרנים ייעודיים למניעת העישון. הסדרנים יעמדו בהוראות תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים), התשמ"ח-1988, יענדו תעודה שתשמש בתג לתלייה על הבגד במקום בולט על חזה הסדרן;

לפחות בשני דפי נחיתה מרכזיים (דף "כללים והתנהגויות" ודף "חשוב לדעת") יובהר לגולשים כי אין לעשן בשטחי הפארק, למעט בשטחים המסומנים והשרטוט המוסכם יצורף במיקום בולט באתר;

הטמעת נוהל למניעת עישון חדש ומעודכן ועריכת הדרכות לעובדים בהסתמך עליו;

1. חלוקת השטחים נעשתה לאחר שני סיורי שטח בפארק המים, בהשתתפות באי כוח הצדדים והמגשר עצמו.

החלוקה נעשתה לאחר מו"מ ארוך וכן לאור הערות בית המשפט לאחר דיון ההוכחות.

על פי התשריט, השטחים לעישון אינם בסמיכות לבריכות ונמצאים בפינות הפארק.

1. כרטיסי הכניסה הם הטבה שוות כסף.

עמדת היועמ"ש סותרת עמדה קודמת שלו בעניינים דומים אחרים (ת"צ 49291-01-17 שגב נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 14.7.2021), ת"צ 46694-05-15 מריאנו ואח' נ' חברת מוסדות חינוך תרבות ושיקום שכונות בתל אביב ועיריית תל אביב (פורסם בנבו, 26.6.2018)).

חוק תובענות ייצוגיות אינו מחייב העברת סעד לטובת הקרן, כאשר לא מדובר בפיצוי כספי. פסקי דין רבים אישרו פיצוי דומה לאמור בהליך זה, קל וחומר בנושא מניעת העישון – מקום בו קשה לאתר את חברי הקבוצה.

לעניין מעקב אחר הכרטיסים – מדובר בכרטיסים שנמסרים מראש לעמותת האגודה למלחמה בסרטן ויוצאים מידי המשיבה. המתווה של מימוש הכרטיסים עד גמר המלאי נעשה בסיוע של בית המשפט.

קיימת זיקה בין נזקי העישון ונפגעי העישון לבין תרומת השוברים לעמותות העוסקות במיגור נושא העישון.

1. קיימות דוגמאות של אישורי הסדרי פשרה בנושא הפרת החוק למניעת העישון, בהן אושרו הטבות זהות באופיין ובסכומים נמוכים משמעותית – ללא התנגדות היועמ"ש ( ת"צ 51564-10-14 פינקלשטיין נ' ישרוטל בע"מ (פורסם בנבו, 25.3.2018); ת"צ 10379-10-19 תבל נ' מועדון ספורט אשדוד ועיריית אשדוד (17.11.2020); ת"צ 42088-11-16 גרוס נ' די.די.אס הוטל מנג'מנטס בע"מ (פורסם בנבו, 23.10.2017)).
2. לעניין שכר הטרחה – בהליכים אחרים דומים, שבהם לא ניתנה הטבה לציבור, נפסקו סכומים גבוהים משמעותית של גמול ושכ"ט מההליך דנן ללא התנגדות היועמ"ש (ת"צ 20858-09-16 ביטון נ' המרכז הרפואי שערי צדק (פורסם בנבו, 16.3.2018); ת"צ 3312-08-19 רוטנמר נ' מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט (פורסם בנבו, 20.6.2022).

בענייננו, מדובר בשתי בקשות אישור שאוחדו, ההליך נוהל עד סופו, קיימת הסדרה עתידית כבדת משקל, יינתן פיצוי גבוה, והושקעו משאבים רבים.

תמצית תגובת המשיבה להתנגדות היועמ"ש

1. הבקשה לאישור הסדר פשרה הוגשה לאחר הליך גישור ולאחר דיון בפני בית המשפט בנוגע למחלוקת שהתעוררה בהליך הגישור. בסיום הדיון ובסיוע בית המשפט הצליחו הצדדים להגיע להסכמה בעניין שבמחלוקת.

בין לבין, הסדר הפשרה שהוגש בעניין המימדיון אושר, לאחר שהתנגדות דומה של היועמ"ש נדחתה.

1. לעניין השלטים – הסדר הפשרה מחייב את המשיבה להציב שלטים וסימונים בהיקף שאינו נדרש בחוק למניעת עישון ובתקנות שהותקנו מכוחו.
2. לעניין שטחי הפארק המותרים בעישון – הפארק משתרע על פני שטח רחב ביותר, שרובו מדשאות. בחלק מסוים מהפארק, קיימים בריכות ומתקני מים מוגדרים ותחומים אשר בינם לבין אזורי הרחצה מפרידה חצר מרוצפת.

במהלך הדיון ובמהלך הליך הגישור הייתה מחלוקת בין הצדדים ביחס לפרשנות המונח "חצר" הבריכה ותחולת החוק למניעת עישון במדשאות הענק שבפארק. לשיטת המשיבים החוק אינו חל על המדשאות רחבות ההיקף שבפארק. גם בית המשפט סבר בדיונים כי קיים קושי משפטי ביחס להחלת האיסור הקבוע בחוק על שטחי המדשאות.

הפארק רחב ידיים. חלק מהמדשאות מרוחקות מטרים רבים משטחי בריכה כלשהיא. שטחי הבריכות מגודרים וקיימת רחבה מרוצפת שמפרידה בין שטחי הבריכה ועד לגדר שמקיפה כל בריכה. אין הגיון כי כל שטחי המדשאות יהיו אסורים בעישון ויש לערוך איזון בין השטחים השונים.

הצדדים קיבלו את המלצת המגשר, לאחר שקיימו סיורים בפארק, וסוכם כי שני שטחים יוקצו לטובת מעשנים ומשפחותיהם – שטח אחד בקצה המערבי של הפארק שמנותק מיתר הפארק, השטח השני נמצא בחלק המזרחי, קיים מרחק בינו לבין הבריכה שסמוכה לו וקיימת גדר המפרידה בין שני השטחים.

1. לעניין הקצאת הסדרנים – בהסדר הפשרה נכתב במפורש כי במידת האפשר ובימים עמוסים תתוגבר האכיפה באמצעות שוטרים בשכר.
2. לעניין אופי הפיצוי – בעניין המימדיון אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב מתן פיצוי לציבור באמצעות חלוקת כרטיסי כניסה, חרף התנגדות דומה של היועמ"ש. היועמ"ש לא טען מדוע יש לאבחן ענייננו מעניין המימדיון, ולכן חל גם השתק פלוגתא.

הפארק נפגע כלכלית באופן משמעותי בתקופת הקורונה, הפיצוי של הכרטיסים מאזן בין הפיצוי לטובת הציבור לבין השמירה על איתנותו הפיננסית של הפארק.

הקושי בעניין השווי של הכרטיסים נפתר בעניין המימדיון, שם בית המשפטי העריך את שווי ההטבה לציבור לפי מחיר הכרטיס לציבור הרחב, ולא לפי העלות למפעיל.

החשש כי המשיבה תכננה ממילא להעניק את הכרטיסים חסר בסיס.

מדובר במספר רב של כרטיסים, בשווי רב מאוד, ולא בכדי ביקשה המשיבה כי יישמר לו שיקול דעת מסוים בקביעת מספר מינימאלי של הנהנים מהפיצוי מדי יום, במיוחד בחודש אוגוסט, ובית המשפט עצמו נדרש לסייע בפתרון המחלוקת.

1. לעניין הפיקוח – היעדר מועד סופי למימוש ההטבה נועד להבטיח כי מלוא הכרטיסים ינוצלו, וזאת בהמשך להערת בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 13.2.2022.
2. לעניין פטור ממחצית שנייה של האגרה – מדובר בהליך שהסתיים בהליך גישור, שאושר על ידי מגשר חיצוני שהמשיבה נשאה בהוצאותיו.

מדובר בסוגיה פרשנית שהובאה לראשונה בקשר לפרשנות המונח "חצר" בפארק מים רחב ידיים. הדבר הוכר כטעם מיוחד המצדיק פטור מאגרה.

מתוך מטרת העל לעודד פשרות המיטיבות עם הציבור, לקדם הליכי התדיינות אלטרנטיביים ולחסוך במשאבים שיפוטיים, יש לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

מינוי בודק

1. סעיף 19(ב)(1) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.

1. בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:

"מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה".

1. מינוי הבודק מטרתו אם כן לסייע לבית המשפט לבחון את הסדר הפשרה, ולהבטיח כי יישמרו האינטרסים של הקבוצה בשים לב למכלול הנסיבות. דהיינו - לוודא שההסדר הוא סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר הפשרה המוצע הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, בהתחשב במטרות החוק.

ולענייננו.

1. בנסיבות העניין שלפניי לא מצאתי כי יש למנות בודק.

התכלית העיקרית של ההסדר שלפני היא אכיפת החוק למניעת עישון. ההסדר אינו מתיימר להתבסס על עניינים חשבונאיים או על עניינים הדורשים מומחיות מיוחדת. בחינת סבירות ההסדר במקרה הנדון היא שאלה משפטית ולא שאלה שבמומחיות אחרת.

על כן, בנסיבות שלפני, אין מקום למינוי בודק, שכן אין לו כל עדיפות על בית המשפט. ההכרעה בדבר סבירותו של הסכם הפשרה והיותו הוגן ומאוזן היא בגדר עניין משפטי, והיא עניין לבית המשפט לענות בו.

דיון

1. סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" (ההדגשה שלי – מ' נ').

1. סעיף 19(ג) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:

(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;

(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;

(ג) עיקרי הסדר הפשרה.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:

(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;

(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;

(ג) השלב שבו נמצא ההליך;

(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);

(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;

(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

1. הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה היא: כל אדם או לקוח אשר היה בפארק, לרבות בבריכה, ונחשף לעישון בניגוד להוראות החוק למניעת עישון.
2. עילות התביעה אשר פורטו בבקשת אישור: הפרת חובה חקוקה , רשלנות, תקיפה, מכוח חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 .
3. הסעדים שנתבעו בבקשת האישור:
4. היועמ"ש הגיש הערות להסדר הפשרה. לא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה או בקשות ליציאה מהקבוצה שעליה הוא חל.
5. בית המשפט, בבואו לאשר הסדר פשרה, צריך להשתכנע כאמור "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) בחוק תובענות ייצוגיות).
6. מטרתו של חוק תובענות ייצוגיות מוגדרת בסעיף 1 כדלקמן:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות".

1. אני סבורה כי הסדר הפשרה בענייננו יש בו כדי לענות על מטרות החוק וכי הוא ראוי וסביר והוגן ואלה טעמיי:

הסדר הפשרה כולל פיצוי בגין הפרת הדין הנטענת בעבר, וכן קובע הסדרה צופה פני עתיד.

בגין העבר מוצע פיצוי של חלוקת 7,700 כרטיסי כניסה לפארק שפיים, בשווי לקהל של 993,300 ₪. על פי ההסדר הכרטיסים כולם מונפקים ומועברים לעמותה בתוך 7 ימים מפסק הדין. הובטח כי הכרטיסים ימומשו עד תום מאחר שאינם מוגבלים בזמן. פיזור הכרטיסים יעשה על ידי העמותה לידי חולי סרטן וקרוביהם שלפחות חלקם יש להניח יהיו נפגעי עישון. על כן הפיצוי ניתן לקבוצה קרובה לקבוצה נושא התובענה.

על פי ההלכה בעניין רע"א 9615/05 אירית שמש נ' פוקצ'טה בע"מ (5.7.2066),הפיצוי הפרטני בגין נזק לא ממוני לעישון הוא 1,000 ₪, על כן לכאורה הפיצוי מכסה פיצוי כאמור לכאלף איש.

אכן, דרך המלך היא פיצוי או סעד לחברי הקבוצה. ואולם, מקום שפיצוי לחברי הקבוצה אינו מעשי בנסיבות העניין רשאי בית המשפט להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה או לטובת הציבור. אני סבורה כי הפיצוי בענייננו הוא פיצוי ממשי לקבוצה קרובה ועל כן הוא ראוי.

אשר להסדרה העתידית, מדובר בהסדרה שהיא מעבר לנדרש בחוק למניעת עישון, בשטחים שלא ברור כלל שאסורים בעישון על פי החוק, בעלות נוספת של מימון שלושה סדרנים. עיקר ההסדרה הוא בהגברת האכיפה ובשילוט בולט של השטחים האסורים בעישון.

אני סבורה כי הסדר הפשרה מביא להגשמת מטרות חוק תובענות ייצוגיות, בכך שהביא למימוש זכות הגישה לערכאות של הקבוצה, לאכיפת הדין והרתעה מהפרתו, ולמתן סעד הולם לנפגעים.

אשר להערות ב"כ היועמ"שית – לאחר שעיינתי במפה הצבעונית מב/1 נחה דעתי כי השטחים שהותרו לעישון אינם נחשבים "מקום ציבורי" על פי החוק למניעת עישון ועל כן אין עילה על פי דין לאסור לכאורה את העישון בהם. ויותר מכך, השטחים שהוגדרו כ"דשא ללא עישון" הם לכאורה שטחים נרחבים ביותר של הפארק, אשר לכאורה אין איסור לעשן בהם על פי החוק למניעת עישון. על כן ההסדר מביא לכאורה לאכיפת יתר.

לא מצאתי ממש בהצעה למינוי סדרנים נוספים משלא חלה חובה כזו על פי חוק ונוכח כל אמצעי ההסדרה שבסעיף 10 בהסדר הפשרה.

אשר לפיצוי בעין, לא מצאתי פסול בחלוקת הכרטיסים המוצעת, גם נוכח התועלת הלכאורית שלהם לקבוצה קרובה לנפגעים, נוכח ערכה הלכאורי ולאחר שהובטח מימוש עד תום. בפסיקה אושרו הסדרים פחות טובים לקבוצה כפי שפירטו ב"כ הצדדים, ללא התנגדות היועמ"ש (למשל בת"צ 42088-11616 גרוס נ' די.די.אס הוטל מנג'מנטס בע"מ (23.10.2017) שם אושר הסדר פשרה הכולל ימי כיף במלון בשווי של כ-200,000 ₪ לעמותות; ת"צ 3312-08-19 אילה רוטנמר, עו"ד נ' מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט (20.6.2022) שם אושר הסדר פשרה עם המדינה לפיו תעביר תרומה על סך של 200,000 ₪ לקרן, תוך קבלת אישור הגורמים המקצועיים במדינה להסדר זה).

אני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת כי יש להתחשב לעניין הפיצוי בתקופת הקורונה ובתקופות הארוכות בהן נמנע מהנתבעת להפעיל את הפארק.

לא מצאתי לקבל את הספקולציה חסרת הבסיס כאילו ממילא התכוונו הנתבעים לבצע את התרומה. לא הונחה לכך כל תשתית ראייתית ומוטב שטענה כזו לא הייתה נטענת ללא בסיס כאמור.

לעניין הבטחת הפיקוח על הביצוע הערת ב"כ היועמ"שית מקובלת עליי ואתן לה ביטוח בעניין מועד תשלום שכר הטרחה.

גמול ושכר טרחה

1. הצדדים המליצו על גמול ושכ"ט כדלקמן:
   1. הגמול לכל אחד מהמבקשים יעמוד על סך 20,000 ₪, בתוספת מע"מ.
   2. שכר טרחה לבאי כוח המבקשים יעמוד על סך של 133,000 ₪, בתוספת מע"מ, לכל אחד מבאי כוח המבקשים ובכפוף להעברת חשבונית מס כדין.
   3. הצדדים ממליצים כי הגמול למבקשים יועבר תוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.
   4. הצדדים ממליצים כי סך של 150,000 ₪ מתוף שכר הטרחה המוצע לעיל, בתוספת מע"מ, יועבר לבאי כוח המבקשים בתוך 30 יום ממתן פסק הדין. היתרה בסך של 116,000 ₪ תועבר בתוך 12 חודשים מיום מתן פסק הדין.
2. סעיף 19(ו) בחוק תובענות ייצוגיות קובע:

"אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין זה".

1. סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

1. סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

1. בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט [פורסם בנבו] (23.5.2012) (להלן: "עניין רייכרט") פורטו השיקולים הרלוונטיים שעל בית המשפט לבחון בבואו לפסוק גמול ושכר טרחה. שיקולים אלו חולקו לשלושה סוגים עיקריים: סוג אחד – שיקולים שעניינם איזון בין השאיפה לעודד הגשת הליכים ייצוגיים ראויים לבין הצורך למנוע ניהול של הליך סרק; הסוג השני – שיקולים שעניינם התנהלותו של בא-הכוח המייצג, תוך ששכר הטרחה משמש תמריץ לניהול ההליך בצורה יעילה והגונה; והסוג השלישי – היחס בין הגמול ושכר הטרחה לבין התביעה הייצוגית בכללותה, מתוך הנחה שיש להימנע מפסיקת גמול ושכר טרחה המפחיתים באופן בלתי סביר מהתועלת הצומחת לקבוצה (פסקה 2 בפסק הדין שם).

השופטת ע' ברון בע"א 689/16 עבדאלקאדר נ' עיר השעשועים בע"מ [פורסם בנבו] (7.5.2018) הוסיפה בעניין זה, כדלקמן:

"...לבית המשפט תפקיד ייחודי בקביעת גמול ושכר טרחה גם משום שמדובר בכלי חשוב ומרכזי להתוויית מדיניות ראויה בהגשה וניהול של הליכים ייצוגיים. "האינטרס הכלכלי הוא הקטר המניע את רכבת התובענות הייצוגיות" כלשונו של המשנה לנשיאה א' רובינשטיין...

... על הערכאה הדיונית מוטל אפוא לעשות שימוש מושכל בכלי הגמול ושכר הטרחה, באופן שיקדם הגשתן של תובענות ייצוגיות ראויות ובה בעת ימנע מצב שבו "המרוץ לגמול ולשכר הטרחה ישטוף ויטביע את המטרה הציבורית" (המשנה לנשיאה, שם). בהיבט זה, פסיקת גמול ושכר טרחה חורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך וטומנת בחובה השלכות רוחב הנוגעות לתחום הייצוגי כולו. " (פסקה 14, שם)

1. בעניין רייכרט נקבע, כי השיטה הראויה לפסיקת שכר טרחה בתובענות ייצוגיות היא "שיטת האחוזים", שבמסגרתה נפסק שכר הטרחה כאחוז מסוים מתוך הסכום שנפסק לטובת הקבוצה בהסכם הפשרה (פסקה 11 לפסה"ד שם).

ולענייננו.

1. שיקולי תפוקה – התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת. הסדר הפשרה הביא להסדרה עתידית ואף להסדרת יתר של התנהלות המשיבה לאכיפת מניעת העישון בפארק. כמו כן, ניתן פיצוי לציבור בגין העבר באמצעות חלוקת 7,700 כרטיסים בשווי של כמיליון ₪.

שיקולי תשומה – השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם המבקשים ובאי כוחם. הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן וכישורים בהגשת בקשת האישור, בניהול ההליך בבית המשפט לרבות הגשת סיכומים, בניהול גישור וגיבוש הסדר הפשרה. אשר לסיכון – אני סבורה כי המבקשים נשאו בסיכון כבכל תובענה ייצוגית אשר מוגשת, כי התובענה תידחה וכי יחויבו בהוצאות.

שיקולי הכוונה ציבורית – חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. התובענה הייצוגית הביאה להעלאת המודעות לעניין נושא התובענה ולהקפדה על הוראות החוק למניעת עישון.

1. התובענה נוהלה בצורה יעילה והוגנת ולתועלת הקבוצה.
2. לאור כל האמור, מצאתי לאשר את הגמול ושכר הטרחה המוסכמים, כדלקמן:

הגמול למבקשים, בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל אחד מהמבקשים, ישולם בתוך 30 ימים מיום אישור הסדר הפשרה.

שכר הטרחה לבאי כוח המבקשים, ישולם באופן הבא:

155,610 ₪ (כולל) מע"מ ישולמו לב"כ המבקשים בתוך 30 ימים מיום אישור הסדר הפשרה. יתרת התשלום, בסך 155,610 ₪ (כולל) מע"מ תשולם לב"כ המבקשים לאחר קבלת תצהיר בעל סמכות בעמותה, בדבר חלוקת מלוא הכרטיסים שניתנו כפיצוי, ולאחר קבלת אישור בית המשפט לכך.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.
2. המשיבה תשלם את הגמול ושכר הטרחה, למבקשת ולבאי כוחה, בהתאם למפורט בסעיף 70 לעיל.
3. אני מורה על פרסום הודעה שנייה לפי סעיף 25(א)(4) בחוק תובענות ייצוגיות. בהודעה יפורטו כל הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) וכן הפניה לפנקס תובענות ייצוגיות שם ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר הפשרה, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות.
4. נוסח ההודעה השנייה יובא לאישור בית המשפט בתוך 14 ימים מהיום, כאמור בסעיף 25(ד) בחוק תובענות ייצוגיות. לאחר אישורו, ישלחו בא-כוח הקבוצה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) בחוק תובענות ייצוגיות.
5. הצדדים ישלחו העתק מפסק הדין, בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) בחוק תובענות ייצוגיות.
6. הצדדים ישלחו העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 19 בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.

ת.פ. לקבלת נוסח ההודעה 30.7.22.

ניתן היום, י"ט תמוז תשפ"ב, 18 יולי 2022, בהעדר הצדדים.