החלטה

1. על שולחן בית המשפט בקשה למתן סעד זמני במסגרת הליך פירוק שנפתח הבוקר בו נתבקש בית המשפט להורות על השבת המבקש לעסקו כשותף פעיל.

2. הבסיס לבקשה בהליך שכותרתו "תביעה להסרת קיפוח ולפירוק חברה". הן הבקשה לסעד הזמני והן התביעה נוטות לבלבל בין הליכים וסעדים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת. ככל שנתבקש בית המשפט להליך של פירוק, וכאמור כך נפתחה הבקשה, בהינתן שיסבור בית המשפט שקיימת עילת פירוק, יישקל במקביל מינוי בעל תפקיד (מפרק זמני וכדומה) ואין עוד מקום לכל דיון במעמד השותפים, וכל כיוצא בזה. פשיטא, שבמסגרת הליך שכזה לא יוחזר המבקש למעמדו כשותף, ולא יידון עוד מעמדו כלל. ומנגד, ככל שיתבקש בית המשפט להסדיר את מערכת היחסים בין בעלי המניות, מקומה של בקשה זו אינו בהליך פירוק כלל. שלא לדבר על כך, שבחברה, עניין לנו עם בעלי מניות ולא עם שותפים.

3. לשון אחר: יחליטו המבקש ובא כוחו הנכבדים האם מבקשים הם להסדיר את מעמדם במסגרת תאגיד שיוסיף להתקיים ויפעל, ובמקרה זה, אין כתובתם כלל בבית משפט העשוי לדון בפירוק התאגיד; או שמבקשים הם להביא לפירוק החברה. ובהינתן שכך, לא יישקל כלל מעמדם של בעלי המניות בחברה ( - שותפים - ?), וככל שיראה זאת בית המשפט לנכון, ישקול למנות לחברה מפרק זמני חיצוני.

4. בנסיבות אלה, כאשר על פני הדברים בפניי בקשה לא ברורה, אתקשה לשקול מתן סעד זמני כלשהו.

ניתנה היום, כ"ו אלול תשע"ח, 06 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.