27 יוני 2019

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

החלטה

1. לאחר שעיינתי בבקשה בהסכמה לעיכוב הליכים ודחיית מועד דיון הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה, להידחות.
2. התביעה דנן הוגשה ביום 3.8.2016. על פי האמור בכתב התביעה בית הדין מתבקש להורות על ביטול קנס שהוטל במסגרת הקביעה לתשלום הפרשי דמי ביטוח לשנים 2008 - 2010 וכן להורות לנתבע לחשב מחדש את סכום החיוב ולגלם את הפרשי השכר בהתאם לשיעור המס השולי הממוצע בפועל של העובדים בשנים הרלבנטיות (סעיפים 85 – 86 לכתב התביעה).
3. על פי הודעת הצדדים שהוגשה בהסכמה ביום 16.4.2018, קיימת מחלוקת עובדתית הנדרשת לבירור בתיק דנן ומשכך גם נקבע התיק להוכחות לפני מותב.
4. הבקשה לעיכוב הליכים מתייחסת לערעורים שהוגשו לבית הדין הארצי לעבודה בנוגע לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה לחיוב בקנסות על ידי הנתבע.
5. בעת שהוא מתבקש לעכב את אחד ההליכים, על בית הדין לשקול את המועד שבו נפתחו כל אחד מהם, ומה משמעות עיכובו של מי מהם מבחינת מאזן האינטרסים ונוחותו של כל צד, לדעת בית הדין (כאמור בספרו של כב' השופט, ד"ר יצחק לובוצקי, סדר הדין במשפט העבודה, פרק 5, עמ' 24).
6. במקרה דנן, עיכוב ההליכים עד לאחר הדיון המוקדם בבית הדין הארצי לעבודה בתיק עב"ל 53714-02-19, שצפוי להתקיים ביום 29.10.2019, לא ייעל את ההליכים. משעה שמדובר בתיק שמתעוררות בו מספר סוגיות (ולא רק סוגיית הטלת הקנסות) ובכל מקרה עד למועד קדם המשפט לא יכריע בית הדין הארצי לעבודה בסוגיה וגם בישיבה עצמה לא ברור כי תתקבל הכרעה ולא ידוע מתי יינתן פסק דין בערעורים (אם וככל שבירור הערעורים לא יסתיים בישיבת קדם המשפט). מנגד מדובר בתיק וותיק (מ-08/16) המצריך גם בירור עובדתי לשיטת הצדדים.
7. משכך הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לעכב את ההליכים בתיק דנן וכי הדיון בתיק יתקיים במועדו.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשע"ט, (27 יוני 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.