לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

החלטה

1. ביום 16.10.18 וביום 21.11.18 ניתנו צווי מניעה זמניים אשר בעיקרם אוסרים על המבקשים בעצמם או באמצעות צד ג' מטעמם, ליתן שירותים ללקוחותיה של המשיבה; לעשות כל שימוש במידע המסחרי ו/או העסקי ו/או הסודי של המשיבה, הקשור בתחום הפעילות של המשיבה ובעיסוקיה, לרבות אך לא רק, קשרי עבודה עם לקוחות, ספקים, רשימות סוכנים ולקוחות וחברות מטרה, וכיוצ"ב; לפנות ו/או לשדל את עובדי המשיבה אשר הועסקו אצלה במהלך שנת עבודתם האחרונה של המבקשים, לעבור ולעבוד, במישרין או בעקיפין, במסגרת יחסי עבודה או בהתקשרות חוזית עסקית אחרת (להלן: צו המניעה הזמני).

2. ביום 18.2.19 נדחתה בקשת המבקשים לעיון חוזר בצווי המניעה הזמניים שניתנו.

3. ביום 3.4.19 נשמעו הוכחות המשיבה ולאחריהן הוגשה בקשה חוזרת של המבקשים לעיון חוזר בצווי המניעה הזמניים. המשיבה הגישה תגובתה בכתב, ולבקשתה נחקרה מצהירת המבקשים בדיון מיום 19.5.19.

4. המבקשים עותרים לעיון מחדש בבקשה לסעד זמני ולביטולו באופן גורף, ולכל הפחות בכל הנוגע לשני הלקוחות (חברת אקטאוס וחברת וואן פוינט; להלן: הלקוחות) שנטשו את המשיבה לטובת המבקשת 4, בטענה כי מחקירת מר טויל, מנכ"ל המשיבה, עולה כי לא קיים כל סוד מסחרי למשיבה ועל כן לא היה כל בסיס משפטי ועובדתי לבקשה להטלת צו המגביל את עיסוקם של המבקשים.

עוד עתרו המבקשים לממש את התחייבותה העצמאית של המשיבה בגין הנזק שנגרם לה מקיומו של הצו אשר מנע ממנה רווחים מובטחים ממתן שירות לשני הלקוחות, והנאמדים בעשרות אלפי ₪. המבקשים תמכו בקשתם בתצהירה של הגב' מרדג'י אשר פירטה את הנזק הכספי הנגרם כתוצאה מהותרת הצו על כנו.

המבקשים טענו כי הדיון שהתקיים לחקירת העדה מטעמם היה מיותר, טענותיה כי נגרמים נזקים למבקשת 4 לא נסתרו. עוד טענו המבקשים כי בסוף החודש הנוכחי, חולפים 12 החודשים לאחר סיום עבודתם וגם משום כך יש להורות על ביטולו של הצו.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי הוכיחה קיומו של סוד מסחרי, אשר נגזל על ידי המבקשים, וכן כי הוכיחה שהמבקשים הפרו נורמות אחרות (חובת אמון, תום לב, הגינות ועוד) ופעלו בניגוד לתקנון החברה כאשר לא נטען לשינוי בנסיבות אלה, וכל אחת מהפרות אלה מצדיקה את הותרת הצו על כנו. עוד טענה המשיבה, כי עיון חוזר מוגבל למקרים חריגים ורק כאשר מתקיים שינוי נסיבות המצדיק זאת, דבר אשר לא התקיים בעניננו, וכי המבקשת 4 בפועל מפרה את צו בית הדין.

המשיבה הוסיפה וציינה כי אין מקום למימוש ההתחייבות העצמית שכן הנזק הנטען בשל הצו לא לוקח בחשבון את ההוצאות הקשורות.

6. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי כי יש מקום להעתר לבקשה בחלקה. ואפרט.

אין כל יסוד לטענה שלפיה, בשלב זה, נסתרה טענת המשיבה בדבר קיומה של זכות עקב הפרות שונות שביצעו המבקשים. לטעמי, החלטה בעניין זה יכולה להנתן רק לאחר שישמעו ראיות הצדדים במלואן.

עם זאת, הטלת סעד זמני מותנית גם בבחינת מאזן הנוחות, וכאשר מדובר בצו שיש בו אלמנט של הגבלת חופש העיסוק, לא מן הנמנע שניתן לחזור ולבחון את הדברים עם שינוי נסיבות.

7. בעניננו, בשונה ממצב הדברים בעת הטלת הצו, שבו ניתן היה לסבור שעם הטלת הצו יכול ויחזרו הלקוחות וישקלו לעבוד עם המשיבה, הרי שבשלב זה, בחלוף למעלה מחצי שנה ממועד מתן הצו, לא חזרו הלקוחות לעבוד עם המשיבה ולמעשה משמדובר במצב שבו הלקוחות אינם עובדים עם מי מהצדדים, מצויים אנו במצב של lose-lose ואין כל תועלת מהמשך קיומו של הצו כלשונו היום. מנגד, ביטולו של הצו יאפשר את עבודת הלקוחות עם מי מהצדדים שהם יבקשו לעבוד, וככל שיבחרו שלא לעבוד עם המשיבה, עדיין שמורה למשיבה הזכות לתבוע את נזקיה ככל שבתום ההליך, ימצאו המבקשים אחראים להם.

8. על יסוד האמור, בבחינה חוזרת ומעודכנת של מאזן הנוחות, איני מוצאת מקום להמשך קיומו של הצו המונע מהמבקשים לעבוד עם הלקוחות (חברת אקטאוס וחברת וואן פוינט) והוא בטל בזה. יתר הוראות הצו עומדות בעינן.

9. בשלב זה, משטרם הובהרו זכויות הצדדים במלואן, הבקשה למימוש ההתחייבות העצמית - נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ט, (20 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.