03 ינואר 2023

לפני:

כב' השופט אלעד שביון

המשיבה: מבטח סיימון סוכנויות ביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד איל בריק

החלטה

בפניי בקשת הנתבעת לעיון חוזר בהחלטת ביה"ד מיום 22.5.22 (להלן – ההחלטה).

כללי:

1. בתאריך 29.12.21 התקיים בביה"ד הארצי לעבודה דיון בתיק בר"ע 23439-12-21 בפני כב' השופט מיכאל שפיצר, במסגרתו הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה כדלקמן:

"1. המבקשת תמציא למשיבה דוחות היזון חוזר, שהם דוחות ממוחשבים שהגיעו מחברת "כלל" לפי עובד - הכספים שנקלטו בחברת הביטוח, לתקופה שמחודש אפריל 2016 ועד לחודש יולי 2017.

2. הדוחות יומצאו לתיק בית הדין האזורי במעטפה סגורה תוך 30 יום מהיום, והמבקשת תודיע לבית הדין מהו הסכום הנדרש עבור הפקת הדוחות האמורים, ובית הדין האזורי לאחר שייתן למשיבה הזדמנות להגיב, יקבע את הסכום אותו על המשיבה לשלם למבקשת, ולאחר ביצוע התשלום ישוחרר החומר לרשות המשיבה".

1. בתאריך 25.1.22 הגישה המשיבה את הדוחות לתיק ביה"ד וכן דרישת תשלום בסך 19,500 ₪ בצירוף מע"מ. דרישת התשלום הועברה לתגובת הנתבעת אשר הוגשה ביום 7.2.22. בתאריך 22.5.22 ניתנה ההחלטה נשוא הליך זה ובה נקבע כדלקמן:

"1. לאחר שעיינתי בדרישת התשלום של מבטח סימון ובתגובת הנתבעת מצאתי להורות לנתבעת לשלם למבטח סימון בתוך 30 ימים סך של 7,800 ש"ח בצירוף מע"מ (לפי תחשיב של 100 ₪ בצירוף מע"מ לכל שעת עבודה).

2. בהקשר זה אציין, כי ההסכם בדבר תמחור שעת עבודה שפורט בהודעת מבטח סימון אינו סיכום עם הנתבעת ואף לא צורף להודעת מבטח סימון פירוט של עלויות שעת עבודה של העובדים המצוינים בהודעה ומספר שעות העבודה אותן הקדיש כל עובד עבור הכנת המסמכים".

1. בתאריך 13.7.22 ניתן פסק דין בהליך שבין התובעות לנתבעת.
2. בתאריך 15.11.22, כחצי שנה לאחר מתן ההחלטה, הוגשה בקשת הנתבעת לעיון חוזר.

דיון והכרעה:

1. בהתאם להלכה הפסוקה הערכאה הדיונית רשאית לשוב ולדון בהחלטות קודמות שנתנה אך בנסיבות חריגות ובכלל זאת נסיבות חדשות אשר אירעו לאחר מתן ההחלטה או קיומן של ראיות חדשות שלא ניתן היה להשיגן במועד הגשת הבקשה נשוא ההחלטה או כאשר מדובר בהחלטה מוטעית (ראו בר"ע (ארצי) 54173-07-15 דורית איזנברג-בכר נ' שירותי בריאות כללית, ניתן ביום 6.9.15).
2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה מצאתי לדחות את הבקשה ואפרט.
3. הבקשה שהוגשה ע"י הנתבעת אינה מצביעה על נסיבות חדשות אשר אירעו לאחר מתן ההחלטה או על קיומן של ראיות חדשות. מעבר לכך שעל הסוגיה נשוא החלטה זו לא חלה הוראת תקנה 98 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2008 שעניינה סעדים זמניים, הרי שממועד מתן ההחלטה ועד למועד הגשת הבקשה לא השתנו הנסיבות הקשורות להחלטה. סיום התיק בפשרה או הטענה לשיתוף פעולה בין התובעות לנתבעת לצורך סיום המחלוקת, אינו מהווה נסיבות חדשות כאמור.
4. מעבר לאמור איני סבור, כי ההחלטה מוטעית, שכן היא ניתנה בהתאם להחלטת כב' ביה"ד הארצי לעבודה.

בהתאם להחלטת כב' ביה"ד הארצי לעבודה, על ביה"ד האזורי היה לקבוע את הסכום אותו על הנתבעת לשלם למשיבה עבור דוחות ההיזון החוזר – הא ותו לא. הדוחות הומצאו לתיק ביה"ד ולנוכח האמור ולאחר שנשקלו טענות הצדדים ניתנה ההחלטה במסגרתה הנתבעת חויבה לשלם למשיבה סך 7,800 ₪ בצירוף מע"מ (40% מהסכום שנדרש). למותר לציין, כי לא הוגש ערעור על החלטה זו.

ההליך של עיון חוזר בנסיבות בהן הנתבעת סבורה, כי הדוחות שהומצאו לה אינם עונים על הסיכום שקיבל כאמור תוקף של החלטה ע"י כב' ביה"ד הארצי לעבודה, אינו ההליך המתאים. ביה"ד האזורי נתן את ההחלטה בהתאם להוראת כב' ביה"ד הארצי לעבודה.

סוף דבר:

1. הבקשה לעיון חוזר נדחית.
2. לנוכח האמור התייתר הצורך במתן החלטה בבקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע.
3. הנתבעת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, (03 ינואר 2023), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.