1. ביום 26.2.2020 ניתנה לצדדים הזדמנות לטעון טענותיהם בכל עניין הקשור למינוי מומחה מטעם בית-המשפט ותשלום שכרו. הודעו עמדותיהן של התובעת והנתבעות. ביום 27.5.2020 ניתנה לצד השלישי מס' 1 שהות להודיע עמדתו בנושאים אלו, עד יום 18.6.2020. המועד חלף ולא הוגשה כל הודעה מטעם הצד השלישי.

2. לגישת התובעת יש להורות על מינוי מומחה מטעם בית-משפט, אך מאחר שהתאונה ארעה בעת שהייתה קטינה ונתונה לאחריות הנתבעות, עליהן לשאת במלוא שכר המומחה. נטען כי התובעת חיילת שמתקיימת משכר חודשי זעום.

לטענת הנתבעות אין להורות על מינוי מומחה מטעם בית-המשפט, נוכח קביעת המומחה מטעמן כי לא נותרה לתובעת נכות כתוצאה מהתאונה. נטען כי אם ימונה מומחה, אזי יש להשית את כל שכרו על התובעת.

3. לאחר שקילת עמדות הצדדים ובשל הפער בין חוות-הדעת מטעמם, יש למנות מומחה מטעם בית-המשפט. עצם קביעתו של מומחה הנתבעות והפער בינה לבין קביעתו של מומחה התובעת מצדדת בכך ואינה מוליכה להסתפקות בחוות-דעת הצדדים. חוות-דעתו של מומחה בית-משפט לא תהא מכרעת ובעלי-הדין יוכלו להסתמך על חוות-הדעת שנתנו המומחים מטעמם.

4. התובעת לא תמכה בתצהיר ותיעוד מתחייבים את טענותיה בדבר היעדר יכולת כלכלית לשאת, ולו באופן חלקי, בשכרו של המומחה מטעם בית-המשפט. בשים לב להיותה של שאלת החבות במחלוקת, ישאו כל הצדדים בשלב זה בשכרו של מומחה בית-המשפט בשיעור של שליש לתובעת, שליש לנתבעות ושליש לצד השלישי מס' 1. בתום הבירור יוכלו בעלי-הדין לטעון טענותיהם בדבר אופן הנשיאה הסופי בהוצאה זו.

5. החלטת המינוי תינתן בנפרד ותישלח לצדדים.

המצאה על-ידי המזכירות.

ניתנה היום, ב' תמוז תש"פ, 24 יוני 2020, בהעדר הצדדים.