זהו בקשת המנהל המיוחד להורות על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על הסף משהחייבת לא הפקידה סך של 2,500 ₪ כהוצאות הליך כפי שנדרשה לעשות במסגרת פסק הדין מיום 7.6.17 (להלן-"פסק הדין") שהורה על ביטול הליך פש"ר קודם בעניינה של החייבת (פש"ר 27715-01-16) כתנאי להגשת בקשה מחודשת לפשיטת רגל.

לאחר שעיינתי בטיעוני החייבת ולאור תגובת המנהל המיוחד מיום 20.11.18 ומנימוקיה המקובלים עלי במלואם, ולאחר שבחנתי את התנהלות החייבת והיקף מחדליה בהליך הקודם, ובשים לב לעובדה כי במסגרת פסק הדין ההליך בוטל בשנית לאחר שכבר בוטל בעבר בשל מחדלי החייבת, החלטתי להותיר על כנו את החיוב בהפקדת סך 2,500 ש"ח כתנאי להגשת בקשת פשיטת הרגל שבכותרת. שכן לטעמי, בנסיבות המקרה דנן, קיימת הצדקה לחיוב החייבת בתשלום הסכום שנקבע בפסק הדין וזאת בכדי להניח את דעתו של בית המשפט כי אכן קיימת תכלית ותועלת בהליך החדש המבוקש על ידי החייבת וכי הפעם כוונותיה היא למלא אחר הוראות ההליך. זאת אני קובע לאחר שבחנתי ויישמתי על המקרה דנן את העקרונות שנקבעו בפסיקה בשאלה זו ואת הרציונאל העומד מאחורי החיוב הנדרש ובעניין זה אפנה לדברים שרשמתי בהחלטתי בפש"ר 4048-03-17 ערמון נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' (13.9.17) והאסמכתאות המפורטות שם.

לאור האמור, אני מורה לחייבת להפקיד סך של 2,500 ₪ כנדרש בפסק הדין בקופת הכינוס לא יאוחר מיום 15.1.2019 , וככל שלא תעשה כן יהיה המנהל המיוחד רשאי לעתור לביטול ההליך ללא דיון נוסף.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ט, 06 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.