לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקש ביום 24/2/19 בהעדר הגנה.

לטענת המבקש כתב התביעה מעולם לא הומצא לידיו וכלל לא היה מודע לכך שמתנהל נגדו הליך משפטי.

ואולם, כתב התביעה נמסר למבקש אשר סירב לחתום לאחר ווידוא עובדת מגוריו במקום כמפורט בסעיף 4 לתצהיר מוסר שלא נסתר ועל כן, יש בכך כדי להוות המצאה כדין ואין מקום בנסיבות אלה להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

בצד האמור, רשאי בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי , פ"ד ח' 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, נפסק לא אחת כי מאחר וביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בשמירה על זכות הגישה לערכאות שהינה זכות חוקתית (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/02/01), הרי שמקום בו לא מדובר בזלזול בוטה של המבקש כלפי ההליך המתנהל נגדו מכוח חובתו כבעל דין, לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל, ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י' בן ציון , פ"ד מח (1) 830).

לאור האמור, יש לבחון בעיקר סיכויי ההצלחה בהגנה כאשר על המחדל הפרוצדוראלי ניתן להתגבר באמצעות פסיקת הוצאות ראויות לטובת הצד שכנגד.

באשר לטענות הגנה, הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (ראו בספרו של א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)

עיון בטענות ההגנה של המבקש מעלה כי המדובר בטענות המצריכות דיון לגופן ודי בכך כדי להורות על ביטול פסק דין בתיק זה.

אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן ביום 24/2/19 בהעדר הגנה.

המבקש יישא בהוצאות התובעת בגין הגשת בקשה זו וללא קשר לתוצאות ההליך בסך של 1,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, י' סיוון תשע"ט, 13 יוני 2019, בהעדר הצדדים.