בפניי בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין, שניתנו ביום 14.05.19 כנגד המבקש, בהעדרו, מכוח סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982.

1. בפברואר 2018 הוגש כנגד המבקש כתב אישום בגין החניית רכב במקום חנייה מוסדר, מבלי ששולמה אגרת הסדר חניה, עבירה לפי סעיף 3(ב)(1)/3(ג)(2) לחוק עזר לנס ציונה (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"ו – 1995.
2. עסקינן בעבירות של ברירת קנס, וכתבי האישום הוגשו לנוכח בקשת המבקש להישפט.
3. ביום 14.05.19 הורשע המבקש בהעדרו, לאחר שזומן כדין ולא התייצב לדיון. הוטל עליו קנס בסך 200 ₪ או 2 ימי מאסר תמורתו.
4. ביום 03.06.19 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שלא קיבל זימון לדיון בעניינו, למעט הודעה טלפונית מטעם המאשימה במרץ 2019, משכך לא הוזהר כי ניתן יהיה להטיל עליו מאסר חלף קנס במידה ולא יתייצב, בנסיבות אלה הגיש בקשה לביטול פסק הדין.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה, הן בשל כך שמנהלת השירות התקשרה למבקש ביום 10.03.19, לעדכנו, כי הדיון בעניינו ידחה ליום 14.05.19 בשעה 09:00 והן בשל כך שמזכירות בית המשפט שלחה הזמנה למבקש בנוגע למועד הדיון, כאשר בהזמנה מפורטת חובת ההתייצבות כמו גם פירוט תוצאות אי ההתייצבות, לרבות האפשרות להטלת עונש מאסר במקום קנס. משכך סבורה המשיבה, כי יש להורות על דחיית הבקשה ולהותיר את פסק הדין על כנו.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות.
2. לשאלה האם המבקש זומן כדין לדיון בעניינו, אני קובעת, כי לא עלה בידו לסתור את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44 (א) לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד – 1974 "בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239(א) לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעות מלקבלן".

1. מעיון באישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט עלה, שביום 26.03.19 הודבקה ההזמנה על בכתובתו הרשומה של הנאשם לאחר ביקור שלישי. יודגש, כי בהזמנה לדיון שנשלחה לנאשם על ידי בית המשפט הוזהר המבקש כך "3. אם לא תתייצב למשפט ובית המשפט יטיל עליך קנס, רשאי הוא להטיל גם עונש מאסר במקום הקנס".

זאת ועוד, בבקשתו הצהיר המבקש, כי הודע לו טלפונית על הדיון באמצעות ב"כ המשיבה. בהתאם לכך צרפה המשיבה מזכר, חתום על-ידי הגב' אורלי אזולאי מהמחלקה המשפטית, מיום 10.03.19 בו נרשם "אליעזר קייזמן – הודעתי לו על דחיית מועד דיון בתיק, ליום 14.05.19, בשעה 09:00".

בנסיבות אלה, לא עלה בידי המבקש לסתור את חזקת המסירה ולפיכך המבקש זומן כדין לדיון ומועד הדיון אף הודע לו על ידי המאשימה, אך הוא בחר שלא להתייצב. בהתאם הורשע ונגזר דינו בהעדרו, כך שלא נפל כל פגם בהליך עצמו.

1. סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982, שכותרתו "סדרי דין מיוחדים בעבירות קלות" קובע כך:

"(א) בעבירות לפי פקודת התעבורה, או לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, שלא גרמו לתאונת דרכים שבה נחבל אדם חבלה של ממש, בעבירות שנקבעו כעבירות קנס או כעבירות מינהליות או בעבירות לפי חיקוק אחר ששר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת קבע, יחולו סדרי דין אלה:

...

(2) נאשם שהוזמן ולא התייצב בבית המשפט בתחילת המשפט או בהמשכו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום, זולת אם התייצב סניגור מטעמו.

3) בית המשפט רשאי לדון נאשם לפי הוראות פסקה (2), שלא בפניו, אם הוא סבור שלא יהיה בשפיטתו על דרך זו משום עיוות דין לנאשם ובלבד שלא יטיל עליו עונש מאסר. אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מבית המשפט להטיל מאסר במקום קנס ובלבד שבהזמנה למשפט צוין כי ניתן להטיל מאסר כאמור אם הנאשם לא יתייצב...".

הנאשם זומן כדין ולא התייצב, רואים אותו כמודה במיוחס לו ומכאן הרשעתו. הנאשם הוזהר בהזמנה לדיון, כי ניתן להטיל עליו מאסר חלף קנס בהתאם לסעיף 240(א)(ג) ולכן לא נפל כל פגם בפסק הדין.

1. סעיף 71 לחוק העונשין תשל"ז – 1977, שכותרתו " מאסר במקום קנס" קובע, כי "(א) בית המשפט הדן אדם לקנס, רשאי להטיל עליו מאסר עד שלוש שנים למקרה שהקנס כולו או מקצתו לא ישולם במועדו ובלבד שתקופת המאסר במקום קנס לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה לעבירה שבשלה הוטל הקנס; נקבע לעבירה עונש קנס בלבד, או היתה העבירה של אחריות קפידה כאמור בסעיף 22(א) סיפה, לא תעלה תקופת המאסר במקום הקנס על שנה".

בנסיבות אלה הטלת מאסר חלף קנס נעשתה בהתאם לדין.

1. המבקש לא חלק על עובדות כתבי האישום ולא הצביע על כל הגנה מפני כתב האישום שהוגש כנגדו. המבקש לא הצביע על עיוות דין שייגרם לו מאי ביטולו של פסק הדין. משזומן המבקש כדין אך לא התייצב לדיון והבקשה לא מגלה כל הגנה, ולו בדוחק, לא מצאתי כל עילה לביטולם של הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו כנגד המבקש בתיק שבכותרת.
2. נוכח כל המפורט לעיל, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשוון תש"פ, 31 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.