הנאשמת עומדת לדין בגין מספר רב של עבירות חנייה, שעיקרן בהעמדת רכביה במקומות אסורים בחנייה.

אין חולק כי הנאשמת היא חברת הובלות, המספקת בין היתר טובין שונים ללקוחותיה בתל-אביב, לעיתים על בסיס יומיומי.

הנאשמת הודיעה כי בפיה טענות מקדמיות כנגד האישומים המופנים נגדה וביקשה להגישן בכתב. בבקשתה בכתב טענה להגנה מן הצדק, כאשר לשיטתה הרשות אינה מספקת תחומים המיועדים לפריקה וטעינה, או שאלה אינם מספקים. מאידך, אותה רשות מעניקה רישיונות עסק לבעלי עסקים הנדרשים לשירותי ההובלה של הנאשמת, כשאינה מסדירה לצד הענקת הרישיון אפשרות סבירה לביצוע ההובלה והאספקה. טוענת הנאשמת כי עיסוקה באספקת טובין חיוניים ובפרט מזון.

עוד הוסיפה הנאשמת, כי עפ"י פסיקתו של כב' בית המשפט העליון, בוצעה הקלה באכיפת החנייה של רכבי נכים, המורשים להשתמש במתחמי חנייה המיועדים לפריקה וטעינה, אולם בד בבד עם היענותה של הרשות לפסיקת בית המשפט העליון, לא הסירה מתחמי חניה לפריקה וטעינה. כך נוצר מצב שהנאשמת בעל כורחה נאלצת לעבור על החוק לשם הגשמת עיסוקה החיוני בתחום הובלת מזון ואספקתו.

הנאשמת הוסיפה, כי למיטב ידיעתה, לנוכח המצוקות כאמור, באה הרשות לקראת חברות נוספות בתחום ההובלה והאספקה, לרבות הסעת נוסעים, והגיעה עימם להסדרים כאלה ואחרים שנועדו להקל עימם את החנייה לצורך ביצוע עבודתם. הנאשמת הגישה, במקביל לטענותיה המקדמיות, בקשה להורות למאשימה להמציא לה את התיעוד רלבנטי להסדרים אלה, בין אם נערכו בכתב ובין אם נערכו בעל-פה.

המאשימה מתנגדת לבקשה הנ"ל. לשיטתה היא מייצגת את המדינה ולא את הרשות, וממילא לא קיים בידה התיעוד האמור. המאשימה טענה כי הנאשמת תוכל לפנות לגורמי הרשות הרלוונטים בבקשה להמצאת המסמכים הנדרשים לה לצורך הגנתה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לידי מסקנה כי מתחייב להעניק לנאשמת אפשרות לקבל ולעיין במסמכים המעידים על מתן פתרונות בתחום החנייה לצרכי פריקה וטעינה לחברות בעיסוק מקביל לעיסוקה של הנאשמת, ככל וישנם.

נכונה טענתה של הנאשמת, כי לו יתברר שאכן בנמצא הסדרים שונים מהסוג האמור, תוכל לטעון להגנתה כי עסקינן באכיפה בלתי שוויונית שלא כדין.

לפיכך, מוקדם לטעמי לדון בטענה המקדמית שהעלתה הנאשמת אודות ההגנה מן הצדק, כאשר יש ותהיה בידה טענה מקדמית נוספת בעתיד.

לאור האמור, אני קובעת כדלקמן:-

הנאשמת תוכל לפנות לממונה על חופש המידע בעיריית תל-אביב, בהתאם לחוק חופש המידע ולפי הוראותיו (לרבות בנושא תשלום האגרה הנדרשת), תוך 30 יום, בבקשה להמציא לה את המסמכים הדרושים לה לשם הגנתה.

על הממונה הנ"ל לפעול לבירור ולטיפול בבקשה כאמור, בכפוף להוראות החוק הנ"ל.

הנאשמת תוכל לתקן את כתב הטענות המקדמיות, בתוך 21 יום מיום קבלת המידע שיימסר לה כאמור. למאשימה תהא זכות תגובה תוך 21 יום מיום קבלת כתב הטענות המתוקן.

נקבע לתזכורת פנימית ביום 10.7.19.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ט, 27 אפריל 2019, בהעדר.