החלטה

1. הליך דנן נפתח כטען ביניים ע"י התובעות (להלן: "טען הביניים") – שלושתן חברות בע"מ שהעסיקו במשותף את המנוח מר רפאל רופולוביץ ז"ל (להלן: -"המעסיקות" ו"המנוח" בהתאמה). המעסיקות פנו בטען ביניים לבית הדין למען יורה כיצד עליהן לחלק יתרת כספי המנוח בין המבקשת - גב' ניקול רופולוביץ, אלמנת המנוח, לבין המשיבים – ילדי המנוח – רון רופולוביץ ושירלי רופולוביץ.
2. ביום 19.12.18, במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בנוכחות כל הצדדים, ניתן צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים.
3. ביום 6.5.19 ניתנה החלטת בית הדין על הגשת תצהירים מטעם הצדדים, וכן הורה בית הדין כי אל התצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם הם נסמכים.
4. ביום 12.9.19 הגישה המבקשת תצהירה, ביום 15.9.19 הוגשו תצהירי המשיבים.
5. ביום 10.10.19, התקיים דיון הוכחות בו הגיעו הצדדים להסכמה כי המעסיקות יעבירו למבקשת סכום בגין פיצויי פיטורים. לגבי חלוקת יתרת הסכום המוסכם, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים מטעם הטוענים בתיק – המבקשת והמשיבים.
6. ביום 11.11.19, הגישה המבקשת סיכומיה. ביום 23.12.19, הגישו המשיבים סיכומיהם – אליהם צירפו דפי חשבון בנק. דפי החשבון לא צורפו לתצהיריהם קודם לכן.
7. ביום 2.1.20, הגישה המבקשת 'בקשה דחופה מטעם הטוענת 1'. בה התריעה כי יש בצירוף דפי החשבון לסיכומי המשיבים כדי הרחבת חזית שלא כדין, תוך העלאת טענות והכפשת שמה של המבקשת. עוד הדגישה המבקשת כי המשיבים לא ביקשו מבית הדין כי יתיר להם להגיש המסמכים ואלו צורפו ללא תצהיר נלווה. עוד נטען כי דפי החשבון הוגשו בתיק שמנהלים הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה עוד ב-01/19. על סמך נימוקים אלו, התבקש בית הדין להורות על הוצאת המסמכים שצורפו לסיכומי המשיבים.
8. ביום 30.1.20, הגישו המשיבים תגובתם. לטענתם, יש במסמכים שצורפו לסיכומיהם כדי להראות שהמבקשת פעלה לנשלם מירושתם, תוך הסתרת עתודות כספיות ותוך הטעיית בית הדין כי היא היורשת היחידה, למרות שידעה כי המשיבים אף הם יורשי המנוח. הלכה למעשה, נטען כי המבקשת היא אשר הרחיבה חזית בסיכומיה וטענה לקיזוזים ולכך כי המשיבים פועלים ממניעים שאינם ענייניים. משכך ולהתמודד עם טענות אלו, צורפו דפי החשבון.

דיון והכרעה

1. הכלל הוא כי על בעל דין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת" שהרי - "דלתותיהם של בתי המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפנייה לבתי-משפט היא מזכויות היסוד של האדם. משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם."^[1]

לגבי סדרי הדין הגמישים בבית הדין נאמר -

"גישתו הסלחנית של בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לסדרי דין, אינה בלתי מוגבלת ואינה מתעלמת מאינטרסים לגיטימיים של צדדים אחרים לדיון ומאינטרס הציבור ביעילות הדיון."^[2]

בבר"ע (ארצי) 31251-08-14 סעיד - קיבוץ קליה (5.1.2015) הובהר כי בבקשה לצירוף ראיה שלא במועד לפי סדרי הדין, יש לאזן בין שני אינטרסים - האינטרס של ניהול ההליך המשפטי כתיקונו אל מול האינטרס של בירור האמת. בית הדין הצביע על כללי אצבע לעזר בביצוע האיזון בין האינטרסים - "מה מידת הרלוונטיות של הראיה לסוגיות המתעוררות, וזאת על רקע יתר הראיות שכבר הוגשו; מה חשיבותה של הראיה על רקע הסוגיה שבמחלוקת; האם הסטייה מהכללים הדיוניים הייתה פרי מעשה מכוון - מתוך זלזול בהליך או מתוך כוונה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן, או שמא האם אותו מתדיין אך התרשל. במקרה הראשון הנטייה תהיה שלא להתיר את הגשת הראיה; האם הסטייה מהכללים אינה גורמת לבעל הדין שכנגד לעוול מהותי שאינו בר פיצוי".

1. ולענייננו, אינני סבורה כי יש להתיר את הבאת הראיות בשלב זה.
2. דפי החשבון הוצגו כדי להראות כי המבקשת גזלה לכאורה, כספים שהיו מיועדים, לכאורה, לכלל היורשים, לרבות למשיבים.
3. כזכור, השאלה שבמחלוקת היא – כיצד לחלק את הסכום המוסכם בין המבקשת והמשיבים.
4. כל טענה שגולשת מעבר לשאלה זו, למעשה, אינה רלוונטית לענייננו.
5. מה גם שדברים אלו, כפי שהודיעו הצדדים, מתבררים בהליך ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה – לו הסמכות העניינית לדון בטענות הצדדים בעניין זה.
6. אשר על כן, הריני מקבלת את הבקשה.
7. בית הדין לא יידרש במסגרת פסק הדין הסופי לדפי החשבון שהמשיבים צירפו לסיכומיהם.
8. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ד שבט תש"פ, (09 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"מ מו(3) 738, 742 (1992). ↑

2. בר"ע (ארצי) 18438-01-13 מטיילי נהורה בע"מ – דבורה (16.1.13) ↑