1. האם יש הצדקה לשמירת היריון לצורך תשלום גמלת שמירת היריון כאשר מדובר באישה הרה אשר היא חולת אפילפסיה ונדרשת לעבוד מול מסך מחשב – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנא.
2. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות והמחלוקת בין הצדדים:
3. התובעת ילידת 1984.
4. התובעת עבדה כפקידת רכש (עבודה מול מחשב).
5. התובעת סובלת מאפילפסיה מגיל 16 ומטופלת תרופתית.
6. התובעת עברה 2 הפלות בטרם הרתה. נאסר על התובעת ליטול תרופות אנטי אפילפטיות במהלך הריונה.
7. ד"ר פורן, מומחה ברפואת נשים המטפל בתובעת, קבע ביום 17.6.18 "הריון בסיכון" וניפק לתובעת אישור מחלה ל- 31 יום מה- 6.6.18 עד 8.7.16 (נספח ד' לכתב התביעה).
8. ביום 1.7.18 בעת שהתובעת הייתה בשבוע 22+4 להיריון מציין ד"ר פורן כי בעברה של התובעת עובר שנולד מתחת לאחוזון 5 וקובע כי מדובר בהריון בסיכון (נספח ה' לכתב התביעה).
9. באישור בריאות מיום 29.7.18 כאשר התובעת נמצאת בהריון בשבוע 26+3 כותב ד"ר פורן:

"ידוע על אפילפסיה במעקב הריון בסיכון. סיכון להתקפים. סובלת מכאבי ראש מוחמרים ראה מכתב מפורט מנוירולוג שהמליץ על מנוחה. לאור כל הנ"ל ממליץ שמירת הריון."

(נספח ג' לכתב התביעה)

1. ד"ר אריה קוריצקי, מומחה לנוירולוגיה המטפל בתובעת כותב בסיכום ביקור רפואי מיום 7.8.18:

"... בהריון שבוע 27. בהריון זה לא נוטלת תרופות אנטיאפילפטיות (רגישה מאד ל- LAMICTAL) כמו כן קונטראינדיקציה לנטילת DEPALEPT. עבודה מול מסך עשויה לגרום לגרוי אוֹרי שעשוי לגרום להתקף בעיקר ללא טיפול. ממליץ לאפשר מנוחה ללא עבודה עד לאחר הלידה כמקובל."

(נספח ב' לכתב התביעה)

1. ביום 8.8.18 הגישה התובעת תביעה לתשלום גמלת שמירת היריון. הנתבע דחה את התביעה.
2. הצדדים חלוקים בשאלה אם התובעת נזקקה לשמירת היריון.
3. ביום 26.2.20 הגיעו הצדדים לתשתית עובדתית מוסכמת:

1. התובעת ילידת 1984, הרתה בתחילת 2018.

2. התובעת עובדת כפקידת רכש ועבודתה מתמקדת מול מסך מחשב.

3. התובעת עובדת משרה מלאה.

4. התובעת הגישה תביעה לשמירת היריון בחודש יולי 18' וטענה לצורך בשמירת הריון מיום 6.6.18 עד הלידה.

5. טרם ההיריון, הפסיקה התובעת את הטיפול התרופתי שאותו היא נוטלת באופן קבוע (500 מ"ג של דפלפט) על מנת שתוכל להרות. מאחר שהתובעת עברה 2 הפלות ברצף היא לא נטלה את התרופה במשך למעלה משנה וחצי.

1. ביום 24.9.20 מינה ביה"ד את פרופ' אייל שיינר כמומחה רפואי מטעם ביה"ד בתחום רפואת הנשים, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי. ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שניתנו על ידו:

שאלה:

האם היתה הצדקה לקביעת שמירת הריון לתובעת בגין התקופה מיום 6.6.18 ועד ליום הלידה?

המומחה מתבקש להתייחס ל-2 החלופות בחוק ולנמק תשובתו.

למומחה הרפואי הזכות להתייעץ באמצעות ביה"ד ברופא נוירולוג. ככל שמבקש הוא לעשות כן, יפנה לביה"ד.

תשובה:

"לציין כי בהפניה לחוות הדעת מבית המשפט נרשם כי "מאחר שהתובעת עברה שתי הפלות ברצף היא לא נטלה את התרופה במשך למעלה משנה וחצי" ובכן זה פשוט לא נכון!

גם בהריונות הקודמים, כולל בהריונה הראשון שהסתיים בלידה, התובעת לא נטלה כל טיפול!

לא זאת אף זאת, נרשם בפירוש בהריון נשוא התביעה כי לא נוטלת טיפול עקב אלרגיה ללמיקטל.

2014- היריון ראשון, נרשם כי הפסיקה למיקטל בתחילת ההיריון, לא נוטלת תרופות.

ילדה בניתוח קיסרי אלקטיבי, מהלך תקין:

2017 היריון שני ללא טיפול תרופתי. הפלה מוקדמת.

...

היריון שלישי: גם כאן מתועד בפירוש כי ברקע אפילפסיה ללא טיפול!

...

עברה הפלה מוקדמת.

היריון רביעי, נשוא התביעה:

גם בהיריון זה ללא טיפול תרופתי- בדיוק כקודמיו.

17/6 עולה העניין של שמירת היריון- הסיבה לא ממש ברורה:

התובעת ילדה בניתוח קיסרי אלקטיבי ב 21.10.2018.

ה. המלצות ע"פ הספרות המדעית:

נשאלתי האם הייתה שמירת ההיריון מוצדקת, דהיינו סוג העבודה מקומו או אופן הביצוע מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון או את עוברה.

תשובתי הינה לא. לא מדובר על מצב הנובע מן ההיריון והמסכן אותה או את עוברה.

אני חייב לא להסכים עם ההמלצה לשמירת היריון. האפילפסיה היתה מאוזנת ללא טיפול- למעשה לאורך כלל ההריונות של התובעת לא ראיתי שטופלה ולא ביניהם. ובכלל, גם אם המחלה הייתה מטופלת, אפילפסיה איננה התוויה לשמירת היריון. מה הבעיה בעבודה?

טרומבופילה (פקטור V הטרוזיגוט בפרט) איננה התוויה לשמירת היריון. מה הבעיה בעבודה? מדוע עבר של הפלות מוקדמות מהוות סיבה למנוחה בבית? הרי בחשש לקרישיות יתר יש לזוז ולנוע ובשום אופן לא לשכב בבית. אם אכן היה קושי, אפילו נפשי, ניתן היה להפנות ליעוץ רופא תעסוקתי בשאלת קיצור שעות העבודה אך לא ראיתי כי הייתה המלצה שכזאת.

אפילפסיה בהיריון:

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית.

באפילפסיה ישנה הפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב (נוירונים) במוח - הפרעה שעלולה לגרום לפרכוסים (Seizures). פרכוסים יכולים לנבוע ממחלה מוחית ללא כל גורם מעורר (טריגר) חיצוני. אצל אנשים מסוימים ישנה נטייה לפרכוסים רק בחשיפה לגורמים סביבתיים אשר לא היו גורמים לפרכוסים אצל אנשים בריאים.

אפילפסיה היא מחלה שבה יש נטייה לפרכוסים חוזרים ללא גורם חיצוני. בן אדם מוגדר חולה אפילפסיה כאשר מתקיים אחד מהמצבים הבאים:

• הוא חווה שני פרכוסים ללא גורם חיצוני (Unprovoked) בהפרש של יותר מ־24 שעות זה מזה.

• לאחר התקף פרכוסים ראשון, כאשר ההערכה היא - על פי EEG - שהסיכון שלו להתקף פרכוסים שני הוא יותר מ־60%.

• לאחר התקף פרכוסים ראשון - אם מאובחן סינדרום אפילפטי.

• לאחר שני התקפי פרכוסים אשר הטריגר שלהם הוא חיצוני (Reflex Epilepsy).

כ-30% מהסובלים מאפילפסיה הן נשים בגילאי הפוריות. תרופות אנטיאפילפטיות מסוימות יכולות להשפיע על יעילות הגלולות למניעת הריון ולגרום להריון בלתי מתוכנן. כמוכן, לאישה שנוטלת תרופה אנטיאפילפטית יש סיכון מוגבר למומים עובריים. עם זאת יש תרופות שנחשבות יותר בטוחות, לכן חשוב מאוד לתכנן הריון  שנה –שנתיים מראש כדי לשנות את הטיפול האנטיאפילפטי בהדרגתיות וכדי למנוע התקפים אפילפטים ולהיכנס להריון עם התרופה הנכונה והמינון הנכון שמתאים אינדיבידואלית לכל מטופלת.  אסור להפסיק תרופות אנטיאפילפטיות  עקב העדר התקפים בלי התייעצות עם נוירולוג מומחה באפילפסיה.  שלושה חודשים לפני שנכנסים להריון חשוב להתחיל טיפול בחומצה פולית במינון של 5 מג ליום ולהמשיך את הטיפול גם בהריון. 

לפי רמת התרופה בדם ומצב ההתקפים מחליטים על עליה במינון של התרופות. מומלץ להיות במעקב אחת לחודש במרפאת אפילפסיה עד תום ההיריון וכחודש לאחר הלידה ולבצע בדיקות סקר לפי המלצות המרפאה. אחרי הלידה חשוב להמשיך במעקב משום שלעיתים תתכן עליה משמעותית ברמת התרופות בדם וזה יכול לגרום לתופעות לוואי כגון סחרחורת, אי-יציבות, בחילות , הקאות. חשוב לציין שלכל תרופה יש סיכון מסוים למומים אך ב-95% מההריונות נולדים ילדים בריאים.

כאמור התובעת הייתה ללא טיפול בהיריון. לציין כי בהפניה לחוות הדעת מבית המשפט נרשם כי "מאחר שהתובעת עברה שתי הפלות ברצף היא לא נטלה את התרופה במשך למעלה משנה וחצי". ובכן זה פשוט לא נכון! גם בהריונות הקודמים, כולל בהריונה הראשון שהסתיים בלידה, התובעת לא נטלה כל טיפול!

לא זאת אף זאת, נרשם בפירוש בהריון נשוא התביעה כי לא נוטלת טיפול עקב אלרגיה ללמיקטל.

Reference:

UpToDate Management of epilepsy during preconception, pregnancy, and the postpartum period Page B Pennell, MD Thomas McElrath, MD, PhD

טרומבופיליה בהיריון

מערכת הקרישה נמצאת בשיווי משקל עם מערכת נוגדת הקרישה בגופנו. המערכת  נוגדת קרישה מורכבת מגורמים רבים. שבוש באחד מהגורמים במערכת נוגדת קרישה גורם לקרישיות יתר. תופעת הקרישיות יתר היא תורשתית, או נרכשת.

הריון מהווה כשלעצמו מצב של קרישיות יתר. מרבית הנשים הסובלות מקרישיות יתר לא יסבלו מסיבוכים בימי חייהם, אולם הם בעלי סיכון יתר לפתח זאת בהריון או תחת טיפול הורמונלי בגלולות למניעת היריון (כמו במקרה הזה) לעומת אלה, שאינם נשאים של קרישיות יתר. לנשים עם קרישיות יתר, סיכון גבוה יותר לפקקת ורידית או עורקית במהלך הריון.

טיפול לאם במהלך ההיריון באמצעות קלקסן (נוגד קרישה) מאפשר למנוע סיבוכי הריון.

ברור שמנוחה הינה בעייתית ביותר לנשים עם קרישיות יתר. להיפך מומלצת התניידות.

יש לציין שפקטור V ליידן הטרוזיגוט שכיח ביותר באוכלוסייה והשכיחות היא סביב 5%- ולמעשה באוכלוסיות מסויימות יכולה להגיע לעד 15%!- ראה טבלה מ-UPTODATE- וברור שלא נוציא 5% מהאוכלוסייה לשמירת היריון!

Reference:

Screening for inherited thrombophilia in asymptomatic adults

Kenneth A Bauer, MD last updated: Aug 14, 2019. UpToDate

הפלות חוזרות:

מרבית ההפלות הספונטניות מתרחשות בשליש הראשון להריון, ולרוב עד השבוע ה־10 להריון, הגורמים השכיחים להפלות חוזרות הם הפרעות כרומוזומליות בעובר ולעיתים גם בהורים, מחלות רקע של האם והפרעות מבניות ברחם. אולם בקרוב ל־50% מהמקרים לא ניתן להצביע על גורם ספציפי להפלות החוזרות.

הטיפול הוא ע"פ הסיבה שנמצאה, אם אכן נמצאה סיבה (במקרה הנוכחי לא נמצאה הסיבה). ישנה מחלוקת רבה בספרות הרפואית בנוגע לטיפול בנשים שסובלות מהפלות חוזרות ואשר הבירור שעברו לא העלה סיבה ברורה להפלות. נהוג לתת לנשים כאלה פרוגסטרון בשליש הראשון להריון וחומצה פולית במשך כל ההריון. מעבר לכך יש רופאים שממליצים להוסיף לטיפול גם טיפולים אחרים, אך הם שנויים במחלוקת ע"פ הספרות המדעית.

שמירת היריון איננה טיפול אפקטיבי או מומלץ להפלות חוזרות בניירות העמדה או הנחיות או גם בספרות המדעית.

Reference:

UpToDate Management of couples with RPL. Management of couples with recurrent pregnancy loss

View in Chinese Togas Tulandi, MD, MHCM, Haya M Al-Fozan, MDManagement of couples with recurrent pregnancy lossManagement of couples with recurrent pregnancy loss

Management of couples with recurrent pregnancy loss

מנוחה בהיריון:

מנוחה הינה בעייתית בהיריון מכיוון שממילא היריון הינו מצב של קרישיות יתר. הסכנה הינה תסחיפים וארועים טרומבואמבוליים שאף יכולים לסכן חיים.

הסיכון הינו גבוה משמעותית אצל יולדת זאת שממילא נמצאת בסיכון גבוה ונוטלת קלקסן.

מאמר שפורסם בעיתון מוביל (AJOG) מצא שנשים שהומלצה להן מנוחה בהיריון בשל לידה מוקדמת או ירידת מים מוקדמת היו בסיכון מוגבר לפתח אירועי קרישיות יתר טרומבואמבוליים (1):

בהתאם, שתי סקירות מעמיקות של הספרות שבוצעו ע"י הקוקרן (2-3) הסיקו שאין ייתרון למנוחה גם במצבים של הריונות עם יתר לחץ דם ובהריונות מרובי עוברים.

לגבי אופי העבודה: לא התרשמתי מעבודה פיזית קשה. מהספרות המדעית לא נמצא קשר ברור בין עבודה מאומצת ופיזית לתוצאות הריון גרועות. להיפך, ידוע שפעילות פיזית בהריון אף יכולה לשפר תוצאות הריון (4-5).

Reference:

1. Kovacevich GJ, Gaich SA, Lavin JP, Hopkins MP, Crane SS, Stewart J, Nelson D, Lavin LM. The prevalence of thromboembolic events among women with extended bed rest prescribed as part of the treatment for premature labor or preterm premature rupture of membranes. Am J Obstet Gynecol. 2000 May;182(5):1089-92.
2. Meher S, Abalos E, Carroli G. Bed rest with or without hospitalisation for hypertension during pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2005 Oct 19;(4):CD003514. Review.
3. da Silva Lopes K, Takemoto Y, Ota E, Tanigaki S, Mori R. Bed rest with and without hospitalisation in multiple pregnancy for improving perinatal outcomes. Cochrane Database Syst Rev. 2017 Mar 6;3:CD012031. doi: 10.1002/14651858.CD012031.pub2. Review.
4. Domingues MR, Matijasevich A, Barros AJ. Physical activity and preterm birth: a literature review. Sports Med. 2009;39(11):961-75.
5. Ferraro ZM, Gaudet L, Adamo KB.The potential impact of physical activity during pregnancy on maternal and neonatal outcomes. Obstet Gynecol Surv. 2012 Feb;67(2):99-110.

שמירת היריון משולמת לאישה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר; לא ראיתי כל סיכון שכזה.

ו. סיכום:

לא ניתן לסכם כי מצב זה סיכן את התובעת או את העובר בתקופה שנדרשה. לא התרשמתי כלל כי אם התובעת הייתה ממשיכה לעבוד היה בכך משום סיכון לה או סיכון עוברה.

1. התובעת ביקשה להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה ברובה.
   

שאלה:

1. המומחה מופנה למסמכים להלן:

א. סיכום מרפאה / מחלקה להריון בסיכון של בי"ח לניאדו מיום 26.7.18.

ב. אישור מחלה מאת ד"ר פורן, מומחה ברפואת נשים.

ג. אישור בריאות מיום 29.7.18.

ד. סיכום ביקור רפואי מיום 7.8.18 מאת ד"ר אריה קוריצקי, מומחה לנוירולוגיה.

כעולה מהמסמכים הרפואיים המפורטים לעיל האם נכון שהחל מתחילת הריונה הראשון, הפסיקה התובעת לקחת טיפול תרופתי של דפלפט 500 מ"ג אותו לקחה עד אז עקב האפליפסיה ממנה סבלה וכן לא קיבלה טיפול תרופתי אחר (אלרגית ללממיקטול) ולא הומלץ על קפרה?

תשובה:

כעולה מהמסמכים, וכפי שציינתי בחות דעתי, אכן התובעת הייתה תקופה ממושכת ביותר מאוזנת ללא כל טיפול תרופתי.

"התובעת ילידת 1984. עובדת כפקידת רכש, עבודתה מתמקדת מול מסך מחשב. עבדה במשרה מלאה. הגישה תביעה לשמירת היריון בחודש יולי 2018 וטענה לצורך בשמירת היריון מיום 6.6.18 ועד ללידה. טרם ההיריון הפסיקה טיפול דפלפט על מנת להרות. לא נטלה טיפול במשך מעל שנה וחצי. בעברה 2 הפלות.

לא זאת אף זאת, רשמתי כי גם בהריונות הקודמים, כולל בהריונה הראשון שהסתיים בלידה, התובעת לא נטלה כל טיפול!

שאלה:

2. מה עמדתך לגבי ההמלצה לאפשר מנוחה ללא עבודה עד לאחר הלידה" לאור עמדת הנוירולוג המטפל בתובעת, מיום 7.8.2018 שקיים חשש שעבודתה המתמקדת מול מסך מחשב במשך יום העבודה עלולה לגרום להתקף בעיקר ללא טיפול". ?

תשובה:

"דעתי היא שהשמירה איננה הגיונית ואיננה מנומקת. לא הגיונית לי ההמלצה לאור תקופה הכה ארוכה ללא טיפול. למה דווקא כעת להפסיק לעבוד? ואם זאת ההמלצה, מין הראוי היה לשלוח לרופא תעסוקתי לייעוץ לגבי הפחתת שעות העבודה או שינוי. גם לאור היעדר התקפים הרושם הוא להמלצה ללא כל סיבה ברורה."

שאלה:

3. האם לדעתך יש מקום להיוועץ עם נוירולוג בכל מה שקשור לסיכון לתובעת או לעובר כשמדובר בעבודה המתמקדת מול מסך מחשב ונוכח מצבה של התובעת (אפילפטית) ללא טיפול אם תשובתך לכך בשלילה - נא נמק.

תשובה:

כפי שציינתי אני תמיד בעד ייעוץ מולטי-דיסיפלינארי. יחד עם זאת נתקלתי עשרות פעמים בהמלצות לא הגיוניות. כמו למשל של אורתופד שרושם שמירת היריון רק בשל כאב גב ללא ברור. עדיין, לא האורתופד הוא זה שממלא טופס שמירת היריון. אלא הגינקולוג. וגם כאן.

כפי שרשמתי הסיבה לשמירת היריון איננה ברורה לי.

נשאלתי האם הייתה שמירת ההיריון מוצדקת, דהיינו סוג העבודה מקומו או אופן הביצוע מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון או את עוברה.

תשובתי הינה לא. לא מדובר על מצב הנובע מן ההיריון והמסכן אותה או את עוברה.

אני חייב לא להסכים עם ההמלצה לשמירת היריון. האפילפסיה היתה מאוזנת ללא טיפול- למעשה לאורך כלל ההריונות של התובעת לא ראיתי שטופלה ולא ביניהם. ובכלל, גם אם המחלה הייתה מטופלת, אפילפסיה איננה התוויה לשמירת היריון. מה הבעיה בעבודה?

ואם הנוירולוג רואה בעייתיות הרי שיפנה ליעוץ רופא תעסוקתי. האם העבודה השתנתה לאורך התקופה? למה זה החשש דווקא בהיריון מהתקף?

שמירת היריון משולמת לאישה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי לה או לעובר; לא ראיתי כל סיכון שכזה.

ה. סיכום:

לא ניתן לסכם כי מצב זה סיכן את התובעת או את העובר בתקופה שנדרשה. לא התרשמתי כלל כי אם התובעת הייתה ממשיכה לעבוד היה בכך משום סיכון לה או סיכון עוברה.

1. התובעת ביקשה לפסול את המומחה וביה"ד דחה את הבקשה כיוון שהתובעת לא הצביעה על טעמים חריגים לפסילת חוות דעת המומחה (ראו החלטת בית הדין מיום 4.1.21).

1. טענות הצדדים

טענות התובעת:

1. במשך כל תקופת הריונה טופלה התובעת במחלקה להיריון בר סיכון של ביה"ח לניאדו.
2. רופא הנשים של התובעת קבע פעמיים במהלך ההיריון כי התובעת זקוקה לשמירת היריון.
3. התובעת אובחנה כנושאת גן של קרישיות יתר אשר מגדיל את הצורך בשמירת היריון.
4. התובעת תיארה את אופן עבודתה בתצהירה. התובעת ישבה כל יום העבודה מול מסך מחשב עם מקלדת ומול מסך ובמקביל שוחחה בטלפון ותפעלה הודעות וואצאפ במחשב.
5. על אף שביה"ד קבע בהחלטתו כי למומחה הזכות להתייעץ עם נוירולוג, המומחה לא פנה לנוירולוג.
6. תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה הן העתק של 4.5 העמודים של חוות הדעת הראשונית.
7. המומחה לא התייחס לשאלות ההבהרה ולא ענה עניינית. המומחה לא השיב לשאלות אלא ציטט מחוות דעתו המקורית.
8. המומחה קבע בחוות דעתו כי התובעת לא אמרה אמת. המומחה קבע כי העמדה שניתנה ע"י הנוירולוג המטפל בתובעת הייתה בגדר המלצה, ללא כל סיבה וללא הנמקה. נוירולוגיה איננה בתחום מומחיותו של המומחה ומן הראוי היה שהמומחה היה מתייעץ עם נוירולוג.
9. המומחה התעלם מהמסמכים הרפואיים שעמדו בפניו לרבות ממנהלת מחלקת היריון בסיכון שבו הומלץ על שמירת היריון.
10. המלצת הנוירולוג מנומקת ומוסברת שכן עבודת התובעת עם מחשב גורמת לכאבי ראש מוחמרים שעלולים לגרום להתקפי אפילפסיה.
11. המומחה סירב להיוועץ עם נוירולוג על אף שהסיבה היא נוירולוגית.
12. התובעת הגישה בקשה לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר, כיוון שאין למומחה בתחום רפואת הנשים שאינו מומחה בתחום הנוירולוגיה כלים להתעמת עם קביעות של נוירולוג ועמדתו מנוגדת לאסכולה הרפואית הנהוגה.
13. התובעת מבקשת מביה"ד להתעלם מחוות דעות של המומחה הרפואי שמונה ולאמץ את חוות דעתו של ד"ר אריה קוריצקי, מומחה בתחום הנוירולוגיה ואשר דעתו אומצה בידי הרופאה המטפלת.
14. התובעת עותרת לקבלת תביעתה ולקביעה כי התובעת זכאית לגמלת שמירת היריון מיום 6.6.18 ועד למועד הלידה.

טענות הנתבע:

1. המומחה שלל בחוות דעתו סיכון כלשהו לתובעת או לעוברה וקבע כי לא היה צורך בהפסקת העבודה.
2. בתשובותיו לשאלות ההבהרה חזר המומחה על דעתו.
3. ביה"ד דחה את בקשת הפסילה של המומחה.
4. הנתבע עותר לדחיית התביעה.

הכרעה:

לאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

1. סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 קובע כדלקמן:

"שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה."

1. המומחה קובע כי עבודת התובעת לא סיכנה את התובעת או עוברה שכן לא מדובר בעבודה פיזית קשה וכי מנוחה היא אף בעייתית להיריון שבו מצב של קירשיות יתר.
2. המומחה אינו מסכים עם ההמלצה שניתנה לתובעת שכן התובעת לא הייתה מטופלת במחלת האפילפסיה והייתה מאוזנת אף לפני הריונה במשך תקופה ממושכת. בכל ההריונות לא הייתה התובעת מטופלת בטיפול תרופתי לאפילפסיה ולא הייתה סיבה להפסיק את העבודה כיוון שלא היו כלל התקפים אף ללא טיפול תרופתי.
3. המומחה מסביר שאין צורך בייעוץ של רופא מומחה כיוון שההחלטה על שמירת היריון היא של הגניקולוג. המומחה קובע כי לא הייתה סיבה לשמירת היריון. צודק המומחה בדוגמה שהביא לעניין אורתופד, אשר ממליץ על שמירת היריון בשל כאבי גב אבל הקביעה היא של הגניקולוג.
4. המומחה שב וקובע כי התובעת לא הייתה צריכה לשהות בשמירת היריון כיוון שהתובעת לא טופלה לפני ההיריון ובהיריון בטיפול תרופתי והייתה מאוזנת והוא לא רואה כל בעיה בעבודת התובעת.
5. המומחה התייחס להמלצת הנוירולוג אליה הפנתה התובעת בשאלת ההבהרה למומחה ונימק באופן מפורט מדוע אינו מסכים עם האמור בה (כאמור בתשובה שלו לשאלה מס' 2, מיום 8.10.2020). מתשובת המומחה ניתן להבין כי לא מצא לנכון להתייעץ עם נוירולוג משום שמי שממלא טופס של שמירת הריון הוא גניקולוג (ולא רופא בתחום מומחיות אחר). המומחה היה רשאי להתייעץ עם נוירולוג אך לא היה חייב לעשות כן בהתאם להחלטת בית הדין.
6. המומחה הרפואי בתחום רפואת הנשים הוא האוטוריטה אשר קובעת אם אישה הרה צריכה לשהות בשמירת היריון, שכן השאלה נוגעת לסיכון לאישה ההרה ולעוברה. מדובר ברופא בעל ניסיון שהוא מנהל מחלקת נשים ויולדות.
7. לביה"ד אין את הידע הרפואי ולשם כך הוא ממנה מומחה רפואי. הלכה ידועה היא שמטרת מינויו של המומחה הרפואי מטעם בית הדין, לספק לבית הדין את הייעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית (דב"ע לו/8-0 סימיון דוידוביץ' - המוסד לביטוח לאומי פד"ע ז 374, 383):

"לדידו של בית הדין המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין מקום לפסילתה" (עב"ל 001035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6/6/2005 – פורסם במאגרים האלקטרוניים).

"הנה כי כן, בית-הדין אינו כבול בחוות הדעת הרפואית של המומחה ובתשובותיו לשאלות שהופנו אליו, אלא שלתשובות אלה יש לתת משקל מיוחד לצורך ההכרעה המשפטית, שכן יש בדברי המומחה כדי להאיר ולהבהיר את הסוגייא הצריכה הכרעה, כיד המומחיות הרפואית, המקצועית בה ניחן, ועל כן מובן מאליו כי בשאלות אלה יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן" (דב"ע נה/0-97 קלמן סעדה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.3.1995, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

1. מצאנו את חוות דעתו מנומקת ומלומדת ואנו מאמצים אותה.
2. התביעה נדחית.
3. משעסקינן בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י' אדר תשפ"א, (22 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.