לפני בקשה לעיכוב הליכים בשל הסכם בוררות.

המבקשת הינה "קבלן מבצע" בפרויקט בנייה, וצד ג' בהודעת צד ג' שהגישה נגדה המשיבה 3.

אף שבין המבקשת לבין התובעים (המשיבים 1 ו- 2) אין כל הסכם, עותרת המבקשת לעיכוב הליכים על בסיס סעיף בוררות בהסכם שבין המשיבים 1 ו- 2 לבין המשיבה 3.

1. במסגרת תיק זה מתבררת תביעה אשר הגישו המשיבים 1 ו- 2 ("התובעים") לחיוב המשיבות 3 – 5 ("הנתבעות") בתשלום פיצויים בסך של 550,000 ₪.

המשיבה 3 הגישה הודעת צד ג' נגד המבקשת ונגד משיבה 4.

המבקשת הגישה הודעת צד ד' נגד משיבה 4.

1. התביעה נסבה על פרויקט לשיפוץ הבניין ברחוב אפטר 7 (שיכון ל') בתל אביב ("הבניין"), בפרויקט שבוצע לפי תכנית המתאר הארצית מס' 38 - לחיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה ("הפרויקט").

התובעים הינם בעלי דירה בבניין, דירה 9 בקומה 3 ("הדירה").

המשיבה 3 הינה החברה אשר בצעה את הפרויקט, לאחר שהומחו לה זכויות וחובות המשיבה 5.

המשיבה 4 הינה חברה פרטית אשר שימשה קבלן משנה בפרויקט ואשר עמה התקשרו התובעים בהסכם לשיפוץ הדירה.

המבקשת הינה חברה פרטית אשר שמשה כקבלן המבצע של הפרויקט.

1. בתמצית, לפי הנטען בכתב התביעה, הסכם לביצוע הפרויקט נחתם בין התובעים לבין המשיבה 5 ביום 15.7.10 (להלן: "הסכם הפרויקט") ובמהלך 2014 הומחו חובות וזכויות המשיבה 5 למשיבה 3, כאשר המשיבה 5 נותרת ערבה לקיום התחייבויות המשיבה 3.

בהמשך, בהסכם מיום 7.12.16 (להלן: "הסכם שיפוץ הדירה"), סוכם בין התובעים למשיבה 4, כי המשיבה 4 תבצע עבודות שיפוץ ובנייה בדירה.

צו לתחילת ביצוע העבודות בפרויקט ניתן ביום 17.5.15, ברם העבודות בפרויקט לא התקדמו לפי ציפיות התובעים. במהלך העבודות הם נאלצו לפנות את הדירה, חזרתם לדירה התעכבה במשך חדשים שכן עבודות הבנייה ושיפוץ הדירה לא הושלמו, טענות לליקויים בדירה לא נענו כדבעי, ורק ביולי 2017 נחתם פרוטוקול למסירת הדירה לתובעים, ואף זאת תחת לחץ ולמרות שסברו שתיקון הליקויים בדירה טרם הושלם.

לאחר קבלת החזקה בדירה, התגלו ליקויי בנייה רבים ואלו כללו אף חדירת מים, רטיבות ועובש בחומרה כזו שהדירה, לפי חוות דעת מומחה, כלל איננה ראויה למגורים.

פניות שהועברו לנתבעות לתיקון הליקויים לא נענו ובלית ברירה הוגשה תביעה זו, לחיוב הנתבעות בנזקים השונים שנגרמו לתובעים לטענתם.

1. בכתב ההגנה מטעם המשיבה 3, מוכחשות כל טענות התובעים.

בתמצית, טוענת המשיבה 3 כי לא היה כל איחור בהשלמת הפרויקט ומסירת הדירה לתובעים, שכן המועד שנקבע למסירת הדירה (כולל 90 ימי איחור מוסכם) היה 15.5.17, והדירה נמסרה לתובעים כבר ביום 27.4.17.

ביחס לטענות התובעים לליקויי בנייה בדירה, טוענת המשיבה 3 כי האחריות הבלעדית לתיקון כל ליקוי שכזה מוטלת לפתחה של המשיבה 4, זו שבצעה את עבודות שיפוץ הדירה. המשיבה 4, כך ממשיכה וטוענת משיבה 3, אכן עמדה בקשר עם התובעים ואף בצעה עבודות שונות לתיקון ליקויים עליהם הלינו התובעים, אך דווקא התובעים הערימו קשיים בפניה וסיכלו את השלמת ביצוע התיקונים.

לא הוגש כתב הגנה מטעמה של המשיבה 5.

1. בכתב ההגנה מטעמה, טוענת המשיבה 4 שאין בסיס לתביעה נגדה ובכלל מדובר בתביעה מנופחת ומוגזמת.

בתמצית, המשיבה 4 טוענת שהייתה קבלן משנה בביצוע כלל הפרויקט, וכרתה הסכם במישרין מול התובעים לביצוע עבודות שיפוץ בדירה. המשיבה 4 מדגישה כי היקף עבודות שיפוץ הדירה כלל הריסה ובנייה של קירות פנימיים, אינסטלציה, חשמל וריצוף והכל בהיקף של כ- 80,000 ₪, כך שלא ברור הניסיון לייחס לה אחריות לחוב העולה בהרבה על היקף ההסכם שנכרת עימה.

המשיבה 4 מאשרת שלא ניתן היה לגור בדירה בעת עבודות השיפוץ, אך טוענת שכך הרי ידעו התובעים מראש וממילא בחרו לעזוב את הדירה בטרם החלו עבודות השיפוץ שלה.

המשיבה 4 מוסיפה וטוענת כי בצעה עבודות תיקון ליקויים בדירה, והייתה נכונה (כפי שהיא נכונה גם כעת) לתקן כל ליקוי שיתגלה בדירה בגין העבודות שבצעה, אך דווקא התובעים מנעו זאת ממנה ובחרו להגיש תביעה בסכום מנופח וחסר בסיס.

1. המשיבה 3 הגישה הודעת צד ג' נגד המבקשת ונגד המשיבה 4.

על רקע אותה מסכת עובדתית, טוענת המשיבה 3 כי בפברואר 2016 נכרת הסכם בינה לבין המבקשת, שלפיו מונתה המבקשת להיות הקבלן המבצע של הפרויקט, ואף קבלה על עצמה אחריות מלאה כלפי כל דיירי הבניין, בהם גם התובעים.

בהמשך, בהסכם שבין המבקשת לבין המשיבה 4, מונתה המשיבה 4 להיות קבלן המשנה של המבקשת ואף כרתה בנפרד עם התובעים הסכם לשיפוץ הדירה.

על רקע זה, טוענת המשיבה 3 כי ככל ותחויב בתשלום כלשהו לתובעים, יש לחייב את המבקשת ואת המשיבה 4 בשיפוי.

1. המבקשת עצמה, בנוסף לכתב ההגנה מפני ההודעה לצד ג' שהוגשה נגדה, הגישה הודעת צד ד' כנגד המשיבה 4.

בתמצית, טוענת המבקשת כי התקשרותה עם המשיבה 3 נועדה רק לשם שימוש בסיווג שיש לה כקבלן רשום. בפועל, טוענת המבקשת, ההתחייבויות המלאות לביצוע והשלמת הפרויקט כמו גם האחריות כלפי הדיירים בבניין – הוסבו למשיבה 4. קבלן המשנה עמו כרתה הסכם לביצוע הפרויקט. והמשיבה 4 היא גם זו שהתקשרה במישרין עם התובעים בהסכם לשיפוץ הדירה.

לשיטת המבקשת, כל טענה שיש לתובעים על ליקויי בנייה בדירה או לאיחור בהשלמת העבודות בדירה – שומה עליהם להפנות למשיבה 4 לבדה. זו עימה התקשרו בהסכם לשיפוץ הדירה.

1. על רקע שלל כתבי הטענות שהוגשו, עותרת המבקשת לעיכוב ההליכים בתביעה זו והעברת בירור המחלוקות לבוררות.

לטענת המבקשת, אמנם לא נכרת כל הסכם בין התובעים לבין המבקשת, אולם הסכם הפרויקט מיום 15.7.10 (ההסכם שבין דיירי הבניין למשיבה 3) כולל סעיף בוררות. לפי סעיף זה, הסכימו הצדדים כי כל מחלוקת בעניינים הנדסיים או טכניים תתברר בפני מהנדס, ובהיעדר הסכמה או אם יתגלעו שאלות משפטיות – בפני בורר.

עוד טוענת המבקשת (בתשובה שהגישה) כי בהיותה צד שלישי יש לראותה כנתבע, כמי שבאה בנעלי המשיבה 3, ועומדות לה כל הטענות שעומדות למשיבה 3 לפי הסכם הפרויקט, לרבות סעיף הבוררות.

1. המשיבה 3 הודיעה, בתגובה לבקשה, שהיא מותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

אמנם, בכתב ההגנה מטעמה פרק המוקדש לטענה שיש לעכב את ההליכים ולהעביר את בירור המחלוקות לבוררות (הן בתביעה העיקרית והן בהודעה לצד ג'), אולם המשיבה 3 לא הגישה בקשה נפרדת לעיכוב ההליכים ובתגובה, כאמור, הודיעה שמאחר וכבר הוגשו כתבי הטענות – היא מותירה ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

לא הוגשה התייחסות לבקשה מטעמה של משיבה 5.

1. התובעים הודיעו על התנגדותם לבקשה.

התובעים מדגישים את היעדר כל הסכם בינם לבין המבקשת, וממילא את היעדר כל הסכם בוררות שכזה. עוד מציינים התובעים כי הבקשה איננה נתמכת בתצהיר, והמבקשת איננה עושה כל ניסיון לעמוד בדרישה להראות שהיא עצמה נכונה לקיים הליכי בוררות.

ואפילו התקיימו התנאים היסודיים לעיכוב הליכים, טוענים התובעים שאין הצדקה לכך כאשר אין טענה המתייחסת לתביעה כלפי משיבה 4, וכאשר מדובר בטענות שלובות שאין טעם לפצלן.

לא הוגשה התייחסות לבקשה מטעמה של משיבה 4.

1. ריבוי הצדדים והמסכת ההסכמית המסועפת, פורטו לעיל בכדי להציג תמונה מלאה של מערך הטענות השונות העומדות להכרעה. עם זאת, לאחר שנפרשה התמונה בשלמותה, קשה להבין את הבסיס לבקשה.
2. בהתאם לסעיף 5 בחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"), מוסמך בית המשפט לעכב את בירורה של תביעה על מנת לאפשר לצדדים להתדיין בבוררות. וכך קובע סעיף 5 (א) בחוק הבוררות:

הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

על יסוד הוראה זו, מוסמך בית המשפט לעכב הליכים ולהעביר את הענין לבוררות, ובלבד שמבקש העיכוב היה מוכן לעשות מצידו את כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה, ועדיין מוכן לכך. עם זאת, לבית המשפט שיקול דעת שלא לעכב הליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא ידון בבוררות.

1. על פניו, תנאי ראשוני ויסודי לבירור בקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות, הינו היותו של המבקש "בעל דין שהוא צד להסכם בוררות".

רק מי שהינו צד להסכם בוררות גם יכול להגיש בקשה לעיכוב ההליכים, ואפשר שגם מי שהינו "חליפו" של צד להסכם. היינו, כזה שבא בנעליו של צד להסכם הבוררות.

"מכאן נובע, שבקשה לעיכוב הליכים יכול להגיש רק מי שהיה צד להסכם הבוררות או חליפו. צד ג' להסכם לא יוכל לבקש עיכוב הליכים, גם אם היה מעונין או קשור, בדרך זו או אחרת, בהסכם המקורי שהכיל סעיף בוררות." (פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות – דין ונוהל, מהדורה רביעית, עמ' 263)

המבקשת איננה צד להסכם בוררות עם התובעים, איננה "חליפה" של המשיבה 3, והגשת הודעת צד ג' נגדה איננה מקנה לה כל זכות לעתור לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות. בדיוק כשם שלתובעים עצמם, בהיעדר כל הסכם עם המבקשת, לא עמדה האפשרות לאכוף על המבקשת בירור מחלוקות בפני בורר.

למעלה מהצורך עוד יצוין כי ממילא דין הבקשה היה להידחות אפילו היה הסכם בוררות בין המבקשת לתובעים, שכן הבקשה איננה נתמכת בתצהיר, כך שאין ולו ראשית ראיה לכך שהמבקשת הייתה נכונה לקיים הליכי בוררות.

1. לטענת המבקשת, הזכות לבירור המחלוקות בהליכי בוררות עומדת למשיבה 3, בהיותה צד להסכם הפרויקט (בהמחאה מהמשיבה 5). ואכן, בהסכם הפרויקט סעיף בוררות, כך שלו הוגשה על כך בקשה מטעם המשיבה 3, היה מקום לבחון אם מתקיימים התנאים הנדרשים לעיכוב ההליכים (בהם גם משמעות העיכוב האפשרי על התביעה כלפי משיבה 4 ועל בירור הטענות בהודעות לצד ג' ולצד ד'). בירור טענות שכזה התייתר, שעה שהמשיבה 3 לא הגישה בקשה לעיכוב ההליכים ואף הודיעה שהיא מותירה ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

בכך, הלכה למעשה, ויתרה המשיבה 3 על הטענה לעיכוב ההליכים.

1. אשר על כן אני דוחה את הבקשה לעיכוב ההליכים לפי חוק הבוררות.

המבקשת תישא בהוצאות התובעים בגין בקשה זו בסך של 3,500 ₪, אשר ישולמו בלא קשר לתוצאות ההתדיינות בתיק העיקרי.

אין צו להוצאות ביחס ליתר המשיבים לבקשה.

ניתנה היום, י' אדר ב' תשע"ט, 17 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.