בקשה לאישור תובענה כייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

1. המבקשת (התובעת הייצוגית) היא עמותה שהתאגדה ב-23/7/18 במטרה לשמור על זכויות ציבור הצרכנים בישראל (תעודת התאגדות צורפה כנספח יא' לכתב התביעה).
2. המבקשת הגישה תביעה בטענה כי המשיבה מוכרת מוצרי מזון במחיר גבוה מן המחיר המפוקח ועמה בקשה לאישור התובענה כייצוגית. כאמור בתביעה ובבקשה (סעיפים 13 – 16) "המבקשת רכשה מהמשיבה" מוצרי צריכה שונים במחיר גבוה מן המחיר המפוקח ומכאן עילת התביעה, בשמה ובשם כלל צרכני המשיבה.
3. בד בבד עם תובענה זו הגישה המבקשת בקשה זהה כנגד חנות אחרת שגם בה רכשה, לטענתה, מוצרי צריכה במחיר גבוה מן המחיר המפוקח (ת"צ 12602-11-18).
4. סעיף 4(א)(3) לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר לעמותה להגיש תובענה ייצוגית בשם ציבור צרכנים, ברם "נקודת המוצא בחוק היא שישנה העדפה לכך שמגיש התובענה הייצוגית יהיה 'תובע בעל עילת תביעה אישית' או 'רשות ציבורית' ולא 'ארגון'" (רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך- פורום נשים דתיות (9/12/15) ולכן נקבע כי הגשת תביעה על ידי ארגון תתאפשר רק אם "[]בית המשפט שוכנע כי, בנסיבות העניין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם" (סעיף 4 לחוק). ארגון, דוגמת המבקשת, אשר מבקש להגיש תביעה בשם הציבור נדרש אפוא להראות כי פעל בשקידה סבירה לאתר בעל עילת תביעה (ת"צ (כלכלית ת"א) 2484-09-12 עמותת הצלחה נ' כהן (18/2/13)). הלכה זו אושרה בפסק דינו של בית-המשפט העליון בפרשת קול ברמה ונפסק כי על הארגון להוכיח כי הוא עומד בתנאים מצטברים נוספים, ובכלל זה: היותו תאגיד פעיל ומוכח, הפועל באופן סדיר וממשי, במשך שנה לפחות, שמטרת פעילותו היא במובהק מטרה ציבורית ושהתובענה היא בתחום אחת ממטרותיו הציבוריות.
5. היבט נוסף של זהות המגיש נוגע לתיקון תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 מ-8/5/18 במסגרתו הוטלה אגרה על הגשת תובענה ייצוגית (תקנה 7א) אך ניתן פטור לארגון (תקנה 19). ברי אפוא כי יש לבחון היטב אם הגשת התובענה על ידי ארגון נעשתה באופן אותנטי, משום שקיים קושי ממשי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית, ולא נועדה לעקוף את חובת תשלום האגרה.
6. במקרה הנוכחי המבקשת טוענת אמנם, באופן חלקי, להתקיימות התנאים הקבועים בדין, ברם למעט אמירה כללית על פניה לצרכנים בחנות לא פורט מהי השקידה הסבירה שבוצעה למציאת תובע ייצוגי, לכמה צרכנים פנו, כמה פעמים ניסו למצוא תובע, מה ההסבר שניתן לאותם צרכנים וכו'. יתרה מכך, אין הסבר מדוע לא הוגשה התביעה על ידי מר אלעד שרון, נותן התצהיר, שהצהיר כי הוא זה שרכש את המוצרים ורק לאחר הרכישה גילה כי נמכרו במחיר מופרז (סעיפים 7 – 11 לתצהירו) ולכאורה יש לו עילת תביעה אישית. המבקשת גם לא פירטה את עמידתה ביתר התנאים שנקבעו בפסק דין קול ברמה (למשל – פעילות למשך שנה).
7. בנסיבות אלו, נוכח הוראות הדין והפסיקה, לרבות תיקון תקנות האגרות, נדרשת המבקשת, עוד טרם העברת הבקשה לתשובה ותגובה כדין, להבהיר מדוע לא תוגש התביעה באמצעות תובע ייצוגי שהוא אדם ולהראות כי היא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה. לאחר קבלת הנימוקים וההסברים אשקול העברת הבקשה לתשובה ותגובה.

תז"פ 19/12/18.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.